ועל כן, ראשית הכל, שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה

Therefore, first of all,1 man ought to be happy and joyous at every time2 and hour,

ויחיה ממש באמונתו בה׳, המחיה ומטיב עמו בכל רגע

and truly live by his faith3 in G‑d, Who animates him and acts kindly towards him at every moment.4

ומי שמתעצב ומתאונן

But he who is grieved and laments

מראה בעצמו שיש לו מעט רע ויסורין

demonstrates5 that he is undergoing some hardship and suffering,

וחסר לו איזה טובה

and lacks some goodness;

והרי זה ככופר, חס ושלום

he is (heaven forfend) like a heretic, who denies G‑d’s omnipresence.

For if he would truly believe, he would realize (as above) that “In the light of the King’s countenance there is life,” and “Strength and joy are in His place,” so that he indeed lacks nothing.

ועל כן הרחיקו מדת העצבות במאד חכמי האמת

This is why the Sages of Truth, the Kabbalists, strongly rejected the trait of sadness, for it contradicts a Jew’s true faith that “There is no place devoid of Him.”

אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם

The truly faithful, however, is not perturbed6 by any suffering whatever,

ובכל עניני העולם, הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית

and with respect to all mundane matters, “yes” and “no” are all the same to him, in true equality.

ומי שאין שוין לו

But he to whom they are not the same,

מראה בעצמו שהוא מערב רב, דלגרמייהו עבדין

demonstrates7 that he is one of the eirev rav, who act but for themselves;8

ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה׳ ולחיות בחיי הגוים

he loves himself to the extent that9 he removes himself from under the hand (i.e., the authority) of G‑d, and lives the life of the gentiles, —

בשביל אהבת את עצמו

[all] because of his self-love.

ועל כן הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני

This is why he desires the “life of the flesh,”10 and “children and sustenance,”

כי זה טוב לו

for that is his good.

ונוח לו שלא נברא

[Indeed,] it would have been better for him had he not been created.

כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה

For the main purpose of man’s creation in this world

הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו

is to test him by these trials and physical tribulations,

ולדעת את אשר בלבבו

to ascertain what is in his heart:11

אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים

whether his heart will turn towards other gods,

שהם תאוות הגוף, המשתלשלים מסטרא אחרא, ובהם הוא חפץ

namely the passions of the body which evolve from the sitra achra, and desire these,

Since the kelipot and sitra achra, the forces of evil and unholiness, are termed “other gods,” the passions that they generate are likewise termed “other gods.”

או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים, המשתלשלים מאלקים חיים

or whether his desire and wish is to live the true life which evolves from the living G‑d.12

ויאמין שבאמת הוא חי בהם

One must believe that he really lives it, i.e., the true life,

וכל צרכיו וכל עניניו משתלשלים באמת בפרטי פרטיותיהם שלא מסטרא אחרא

and that all his needs, and everything related to himself, truly evolve in all their details not from the sitra achra,

כי מה׳ מצעדי גבר כוננו

for13 “By G‑d are the steps of man made firm,”14

ואין מלה גו׳

and15 “While there is [yet] no word [on my tongue, You, G‑d, know it all].”

Thus, G‑d is aware of all man’s thoughts, words and deeds, even before man thinks, speaks or does them.

ואם כן, הכל טוב בתכלית, רק שאינו מושג

Accordingly, everything is absolutely good, except that it is not apprehended as such by man.

ובאמונה זו באמת, נעשה הכל טוב גם בגלוי

When one believes this truly, everything becomes good even on a revealed level.

שבאמונה זו, שמאמין שהרע הנדמה בגלוי

For by such a faith, in which one believes that what manifestly seems to be evil

כל חיותו הוא מטוב העליון

in fact receives its entire vitality from the Supreme Good,

שהיא חכמתו יתברך, שאינה מושגת

(i.e., from G‑d’s Chochmah which is not apprehensible,

שהיא העדן שלמעלה מעולם הבא

and which is the Eden that transcends the World to Come16), —

הרי באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה בטוב העליון הגנוז

by this faith the imagined evil is truly absorbed and sublimated in the concealed Supreme Good, so that the good becomes palpably revealed to the physical eye.