ועתה הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה כפולה, שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים הקרובים והרחוקים, לקיים עליהם

And now once more I put forth my hand a second time with an additional explanation and a twofold request, extended and proposed to all men of the chassidic brotherhood, those who are near and those who are far, to undertake the following:

שכל ימי החול לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים, שאין להם פנאי כל כך

On all weekdays, businessmen — who do not have so much time — should not step down before the Ark [to lead the congregation in prayer].

רק אותם שיש להם פנאי, או המלמדים או הסמוכים על שולחן אביהם

Only those who have the time [should lead the prayers], such as teachers or those who are supported by their parents,

שיכולים להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה לפחות, כל ימות החול

who at the morning service are able to pray at length for at least about an hour and a half1 on all weekdays.2

מהם יהיה היורד לפני התיבה, על פי הגורל או על פי ריצוי הרוב

One of them should step down before the Ark, chosen by lot or by consent of the majority [of the congregants].

והוא יאסוף אליו בסביב לו כל הסמוכים על שולחן אביהם או המלמדים, שיוכלו להאריך כמוהו

He should gather around him all those who are supported by their parents, or teachers, who are able to pray at length like himself, and will thus not be distracted by the haste of others.

בבל ישונה, נא ונא

[This arrangement is] not to be changed, I beg and beseech you!

* * *

אך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה׳

On the Sabbaths and festivals, however, when all the businessmen, too, have the time and opportunity to pray at length, devoutly concentrating their heart and soul to G‑d, —

ואדרבה, עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז, כמו שכתוב בשולחן ערוך, אורח חיים

moreover, their duty to do so is much greater, as is stated in Shulchan Aruch, Orach Chayim,3

וכמו שכתוב בתורת משה: ששת ימים תעבוד גו׳, ויום השביעי שבת לה׳ אלקיך

and as is written in the Torah of Moses:4 “Six days shall you work and the seventh day is a Sabbath unto the L‑rd your G‑d,”

דייקא: כולו לה׳

stating clearly that the Sabbath is to be devoted wholly unto G‑d, —

Unlike the festivals which are “partially unto G‑d and partially unto you,” the Sabbath ought to be wholly dedicated to spiritual matters. Since the reason for this is that it was preceded by six mundane days of labor, it follows that those who were engaged in this labor during the weekdays — businessmen and the like — should surely utilize the Sabbath “wholly unto G‑d.”

ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב

on Sabbaths and festivals, therefore, they too can step down before the Ark,

על פי הגורל או בריצוי הרוב, כמו שכתבתי אשתקד

according to lot or by assent of the majority, as I wrote last year.

* * *

וכגון דא צריך לאודועי שבדעתי, אם ירצה השם, לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר

Moreover, it should be made known that, G‑d willing, it is my intention to send spies secretly to all congregations,5

לידע ולהודיע כל מי שאפשר לו וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה, ומתעצל

to find out and to notify about anyone who has the ability and the time to worship at length and to meditate while at prayer, but is slothful.

יהיה נידון בריחוק מקום, להיות נדחה בשתי ידים בבואו לפה לשמוע דברי אלקים חיים

He shall be punished by estrangement, being distanced by both hands when he comes here to hear chassidic teachings.6

ומכלל לאו אתה שומע הן

And from the negative you may infer the positive7 — that those who are more generous in the time they devote to their prayers will be assured of a warm welcome.

ולשומעים יונעם, ותבא עליהם ברכת טוב

Pleasant be the lot of those who hearken; may the blessing of goodness light upon them,

ואין טוב אלא תורה וכו׳

— and8 “there is no ‘good’ but Torah.”

——— ● ———