1

We already explained that washing one's hands and/or immersing them is a Rabbinic requirement. Hands that must be immersed may be immersed solely in an acceptable mikveh that contains 40 se'ah. For only in a place where a person immerses his body may he immerse keilim and hands. When, however, hands need only to be washed, if they were immersed in the water of a mikveh, they are pure. If they were immersed in drawn water, whether in a container or on the earth, the person's hands are not purified. Instead, drawn water poured from a container must fall upon his hands. For hands may only be washed from containers and using human effort, as we explained in Hilchot Berachot.

א

כבר ביארנו שנטילת ידים וטבילתן מדברי סופרים וידים שצריכות טבילה אין מטבילן אותן אלא במקוה כשר שיש בו ארבעים סאה שבמקום שהאדם טובל בו כלים ידים טובלין אבל ידים שאין צריכות אלא נטילה בלבד אם הטבילן במי מקוה טהורין ואם הטבילן במים שאובין בין בכלים בין בקרקעות לא טהרו ידיו עד שיפלו המים השאובים מן הכלי על ידיו שאין נוטלין לידים אלא מן הכלים ומכח נותן כמו שביארנו בהלכות ברכות:

2

Any substance that intervenes for one's entire body when immersing also intervenes for one's hands, both when immersing then and when washing them. Any substance that is included in the measure of a mikveh, e.g., flowing mud, is also included in the measure of a revi'it required for the washing of hands. Everyone who washes his hands must rub them together.

ב

כל החוצץ בטבילה חוצץ בידים בין בטבילתן בין בנטילתן וכל העולה למדת המקוה כטיט הנרוק עולה לשיעור הרביעית שנוטלין בהן הידים וכל הנוטל ידיו צריך לשפשף:

3

When a person washes both of his hands to partake of terumah, he must wash them a second time with other water to remove the water that is on his hands. For the water with which he washed them first - it is called the first water - contracted impurity from his hands. Therefore if a loaf of bread that was terumah fell into the water with which one first washed his hands, it contracts impurity. If it fell into the water of the second washing, it does not contract impurity. If one poured the water of the first washing and the second washing into one place and a loaf that was terumah fell there, it contracts impurity.

If one washed one's hands with the first water, an intervening object was found on his hands, and he removed it and washed again, his hands are impure as they were before, because the second water imparts purity only to what remains of the first water on his hands.

ג

הנוטל שתי ידיו לתרומה צריך לחזור וליטול פעם שנייה במים שניים כדי להסיר המים שעל גב ידיו שהרי המים שנטל בהן תחילה והן הנקראין מים ראשונים נטמאו בידיו לפיכך אם נפל ככר של תרומה לתוך המים שנטל בהן ידיו תחילה נטמא ואם נפל לתוך המים השניים לא נטמא ואם נטל ראשונים ושניים למקום אחד ונפל שם ככר של תרומה נטמא נטל את הראשונים ונמצא על ידיו דבר חוצץ והסירו ונטל את השניים הרי ידיו טמאות כשהיו שאין המים השניים מטהרין אלא הנשאר מן המים הראשונים ע"ג ידיו:

4

Hands contract impurity and are purified until the joint.

What is implied? One washed his hands the first time until the joint. The second time, he washed them, the water poured beyond the joint, his hands are pure. The rationale is that the second water is pure.

If, when he washed his hands the first time and the second time, the water poured beyond the joint and it returned to his hand, his hand contracts impurity. The rationale is that the first water that poured beyond the wrist contracted impurity because of his hand. The second water does not purify the water outside the joint. Hence, since the water that was beyond the joint returned to his hand, it imparts impurity to it.

ד

הידים מתטמאות ומתטהרות עד הפרק כיצד נטל את הראשונים עד הפרק ונטל המים השניים חוץ לפרק וחזרו מחוץ לפרק לידיו הרי ידיו טהורות שהמים השניים טהורין הן נטל את הראשונים והשניים חוץ לפרק וחזרו לידו נטמאת ידו שהמים הראשונים שחוץ לפרק נטמאו מחמת ידיו ואין המים השניים מטהרים במים שחוץ לפרק ולפי שחזרו המים שחוץ לפרק לידו טמאוה:

5

If the first time, he washed one hand and changed his mind and washed both his hands together the second time, they are impure. The rationale is that the second water contracts impurity because of the hand that was not washed the first time and then they impart impurity to the other hand.

If he washed both his hands the first time and washed only one hand the second time, that one is pure. If he washed one hand and then rubbed it against his other hand which was not washed at all, the water upon the washed hand contracts impurity because of the unwashed hand and then imparts impurity to the hand which was washed. If he rubs it on his head or against the wall, it is pure.

ה

נטל את הראשונים לידו אחת ונמלך ונטל את השניים לשתי ידיו טמאות שהשניים מתטמאין מחמת היד שלא ניטלה במים ראשונים וחוזרין ומטמאין את היד השנייה נטל את הראשונים לשתי ידיו ונטל את השניים לידו אחת האחת טהורה נטל ידו אחת ושפשפה בחבירתה נטמאו המים שעליה מחמת חבירתה שלא ניטלה וחוזרין ומטמאין את היד שנטלה שפשפה בראשו או בכותל הרי זו טהורה:

6

If one washes both hands with one washing, they are pure. We do not say that it is like washing one hand with the water that descended from the other hand. Moreover, even four or five people, one next to each other or one on top of the other, may wash in this manner, as long as they hold their hands open so that the water can flow over the entire hand.

ו

נטל שתי ידיו משטיפה אחת הרי אלו טהורין ואין אומרין הרי זה כנוטל ידו אחת במים שירדו מעל ידו השנייה אפילו ארבעה או חמשה זה בצד זה או זה על גב זה ובלבד שירפו שיבואו בהן המים:

7

If one washed a portion of his hand and then washed the rest of his hand, his hand is impure as it was originally. If there is enough water to impart moisture to another substance on the portion of the hand washed first while the other part was being washed the hand] is pure.

When does the above apply? To the water of the first washing. With regard to the second washing, one may wash a portion of his hand and then wash again, adding to the portion washed.

ז

נטל מקצת ידו וחזר והוסיף ונטל הנשאר מן ידו הרי ידו טמאה כשהיתה ואם עדיין יש על מקצת שנטל בתחילה טופח על מנת להטפיח הרי זו טהורה בד"א במים ראשונים אבל בשניים נוטל מקצת ידיו וחוזר ומוסיף על מקצתן:

8

The minimum measure of water with which one may wash one's hands initially is a revi'it for each and every person for both their hands. No less than this measure is acceptable, as explained with regarding to washing before partaking of bread.

With regard to the second washing, by contrast, two people may wash their hands with a revi'it, and half a log may be used for three or four. And from a log, even 100 may wash. The rationale is that the second water does not come to purify, but merely to wash off the first water.

ח

שיעור המים שנוטלין בהן תחילה רביעית לכל אדם ואדם לשתי הידים אין פחות משיעור זה כמו שביארנו בנטילת ידים לפת אבל מים שניים יש לשנים ליטול ידיהן מרביעית ומחצי לוג נותנין לשלשה ולארבעה ומלוג נותנין אפילו למאה שאין המים השניים לטהר אלא להעביר המים הראשונים:

9

When there was a container that held a revi'it of water that was acceptable for the washing of hands and one added to it a small amount of water that is not acceptable for that purpose, the mixture is acceptable. If one removed the amount of water he added from the container and there remained only a revi'it as there was originally, it is unacceptable. The rationale is that water that is unacceptable made up the measure of the revi'it.

ט

כלי שהיה בו רביעית מים כשרים לנטילת ידים ונתן לתוכו מעט מים פסולין לנטילת ידים הרי אלו כשרין נטל מן הכלי כשיעור שנתן ונשארה רביעית בלבד כשהיתה הרי זו פסולה מפני שהמים הפסולין השלימו שיעור הרביעית:

10

Any water that is deemed unacceptable for the first washing is unacceptable for the second washing. Any container that may not be used for the first washing is also unacceptable for the second washing. Just as the water of the first washing must be poured by human effort, so too, must the water of the second washing.

י

כל המים הפסולין לנטילה במים ראשונים כך הן פסולין במים שניים וכל כלי שאין נוטלין ממנו במים ראשונים כך אין נוטלין ממנו מים שניים וכשם שצריך להיות המים הראשונים מכח אדם כך המים השניים:

11

We already explained in Hilchot Berachot all of the factors that could disqualify water for the washing of hands and what makes them acceptable, all of the containers that may be used for the washing of the hands and those that may not be used, Just as any doubt regarding the washing of hands is considered as pure with regard to partaking of ordinary food, as explained there, so too, with regard to terumah, any doubt regarding the washing of hands is considered as pure.

יא

כבר ביארנו בפרק ששי מהלכות ברכות כל מיני המים הפסולין לנטילת ידים והכשרן וכל הכלים שנוטלין בהן לידים ושאין נוטלין ואי זו נתינה היא מכח נותן וכשירה ואי זה נתינה אינה מכח נותן ופסולה וכל אותן הדברים שביארנו שם בנטילת ידים לפת חולין כך הן לתרומה וכשם שכל ספק ידים טהורות לחולין כמו שביארנו שם כך הן לתרומה כל ספק ידים טהור:

12

It is a clear and apparent matter that the concepts of purity and impurity are Scriptural decrees and they are not matters determined by a person's understanding and they are included in the category of chukim. Similarly, immersion in a mikveh to ascend from impurity is included in the category of chukim, because impurity is not mud or filth that can be washed away with water. Instead, the immersion is a Scriptural decree and requires the focusing the intent of one's heart. Therefore our Sages said: "When one immersed, but did not intend to purify himself," it is as if he did not immerse.

Although it is a Scriptural decree, there is an allusion involved: One who focuses his heart on purifying himself becomes purified once he immerses, even though there was no change in his body. Similarly, one who focuses his heart on purifying his soul from the impurities of the soul, which are wicked thoughts and bad character traits, becomes purified when he resolves within his heart to distance himself from such counsel and immerse his soul in the waters of knowledge. And Ezekiel 36:25 states: "I will pour over you pure water and you will be purified from all your impurities and from all your false deities, I will purify you."

יב

דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא והדבר תלוי בכוונת הלב ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם השם ברחמיו הרבים מכל חטא עון ואשמה יטהרנו אמן:

Blessed be the Merciful One Who grants assistance.

סליקו להו הלכות מקואות בס"ד: