Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.
Register »

Rambam - 3 Chapters a Day

Avel - Chapter 6, Avel - Chapter 7, Avel - Chapter 8

Video & Audio Classes
Show content in:

Avel - Chapter 6

1

According to Rabbinic Law, a mourner should observe some of the mourning practices for 30 days. Which source did our Sages use as a support for the concept of 30 days? Deuteronomy 21:13 states: "And she shall cry for her father and mother for a month." Implied is that a mourner will feel discomfort for a month.

א

מדברי סופרים שיהיה האבל נוהג במקצת דברי אבילות כל שלשים יום ומנין סמכו חכמים לשלשים יום שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים מכלל שהאבל מצטער כל שלשים יום:

2

These are the practices forbidden to a mourner for the entire 30-day period. He is forbidden to cut his hair, to wear freshly ironed clothing, to marry, to enter a celebration of friends, and to go on a business trip to another city; five matters in all.

ב

ואלו דברים שהאבל אסור בהן כל שלשים יום: אסור בתספורת ובגיהוץ ובנשואין ובשמחת מרעות ולילך בסחורה ממדינה למדינה הכל חמשה דברים:

3

What does the prohibition against cutting one's hair involve? Just as it is forbidden to cut any of the hair of one's body, to shave one's mustache, or to cut one's nails with a utensil through the seven days of mourning;66 so, too, he is forbidden throughout these 30 days.

To whom does the above apply? To a man. A woman, by contrast, is permitted to remove hair after seven days although a man must wait 30. For one's father or mother, a man is obligated to let his hair grow until it becomes noticeably long or until his colleagues rebuke him for not attending to his appearance.

ג

בתספורת כיצד כשם שאסור לספר כל שער גופו או לגלח שפמו או לקוץ צפרניו בכלי כל שבעה כך אסור כל שלשים יום בד"א באיש אבל באשה מותרת בנטילת שער לאחר שבעה והאיש עד שלשים יום ועל אביו ועל אמו חייב לגדל שערו עד שישלח פרע או עד שיגערו בו חביריו:

4

Similarly, a mourner is forbidden to wear new white clothes that have been ironed for 30 days. This applies to both a man and a woman. If they are colored and ironed, it is permitted. Similarly, if they are not new although they are white and ironed, it is permitted. There is no prohibition against wearing linen clothes that were ironed.

After 30 days, one may wear ironed clothes, even if one is in mourning for one's father or mother.

ד

וכן אסור ללבוש כלים לבנים חדשים ומגוהצין כל שלשים יום אחד האיש ואחד האשה היו צבועין ומגוהצין מותרין וכן אם לא היו חדשים אע"פ שהן לבנים ומגוהצין מותרין וכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ ולאחר שלשים יום מותר בגיהוץ אפילו על אביו ועל אמו:

5

What does the prohibition against marriage involve? It is forbidden to marry a woman throughout these 30 days. It is, however, permitted to consecrate her even on the day of the death of one's relative.

When a man's wife dies, if he already fulfilled the mitzvah of procreation, and he has someone to attend to him and he does not have young children, he may not remarry until three festivals pass. If, however, a person has not fulfilled the mitzvah of procreation, or fulfilled the mitzvah and has young children, or does not have someone to attend to him, he is permitted to consecrate and marry immediately. It is, however, forbidden for him to enter into relations with his wife until 30 days have passed. Similarly, a woman who was in mourning should not enter into relations until 30 days have passed.

ה

בנישואין כיצד אסור לישא אשה כל שלשים יום ומותר לארשה אפילו ביום המיתה ומי שמתה אשתו אם כבר קיים מצות פריה ורביה ויש לו מי שישמשנו ואין לו בנים קטנים הרי זה אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו שלשה רגלים אבל מי שלא קיים מצות פריה ורביה או שקיים ויש לו בנים קטנים או שאין לו מי שישמשנו הרי זה מותר לארשה ולכנוס מיד ואסור לו לבא עליה עד שלשים יום וכן האשה שהיתה אבלה לא תבעל עד שלשים יום:

6

A friendly get-together which a person is obligated to requite immediately may be held immediately after the seven days of mourning. If, however, he is not obligated to requite such a gathering, he is forbidden to enter one until 30 days pass.

ו

שמחת מרעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד מותר לעשותה מיד לאחר שבעה אבל אם אינו חייב לפרעה אסור להכנס לה עד שלשים יום:

7

When does the above apply? When one is mourning for other deceased persons. When mourning for one's father or mother, by contrast, under all circumstances, one is forbidden to enter a friendly gathering for twelve months.

ז

במה דברים אמורים בשאר כל מתים אבל על אביו ועל אמו בין כך ובין כך לא יכנס לשמחת מרעות עד שנים עשר חדש:

8

When mourning for all other deceased persons, one is permitted to go on a business trip immediately after 30 days pass. When mourning for one's father or mother, by contrast, one should not go until his colleagues rebuke him and tell him: "Come with us."

ח

על כל המתים כולן מותר לילך בסחורה לאחר שלשים על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו ויאמרו לו לך עמנו:

9

When mourning for all other deceased persons, if one desires, one may reduce his business activities. If he does not desire, he need not reduce them. When mourning for one's father or mother, by contrast, one should reduce one's business activities.

ט

על כל המתים כולן רצה ממעט בעסקו רצה אינו ממעט על אביו ועל אמו ממעט בעסקו:

10

When a person is journeying from place to place, he should minimize his commercial activity if possible. If not, he should purchase the articles he needs for his journey and articles which are necessary to maintain his existence.

י

ההולך ממקום למקום אם יכול למעט בעסקו ימעט ואם לאו יקנה צרכי הדרך ודברים שיש בהן חיי נפש:

11

When a person's husband, wife, father, or mother was crucified in a city, it is forbidden for him to dwell in that city until the flesh of the corpse decomposes. If it is a major metropolis like Antioch, one may dwell in the other portion of the city, where one's relatives are not crucified.

יא

מי שהיה בעלה צלוב בעיר או אשתו צלובה או אביו ואמו אסור לו לשכון באותה העיר עד שיכלה הבשר ואם היתה עיר גדולה כאנטוכיא יש לו לשכון בצד האחר שאינן צלובין בו:

12

Even a portion of the seventh day is considered as the entire day and is counted both as part of the seven days of acute mourning and the 30 days of mourning. Therefore it is permissible to launder, to wash, and to perform other activities on the seventh day. Similarly, even a portion of the thirtieth day is considered as the entire day and it is permitted to cut one's hair and iron one's clothes on that day.

יב

יום שביעי מקצתו ככולו והוא עולה לכאן ולכאן ולפיכך מותר לכבס ולרחוץ ולעשות שאר הדברים ביום שביעי וכן יום שלשים מקצתו ככולו ומותר לספר ולגהץ ביום שלשים:

13

The following laws apply when one suffers several losses for which he is required to mourn one after the other. If his hair grows overly long, he may trim it with a razor, but not with scissors. He may wash his clothes in water, but not with soap or using sand. He may wash his entire body in cold water, but not in hot water.

Similarly, when one suffers repeated losses for which he must mourn after arriving from an overseas journey, being released from captivity or prison, being released from a ban of ostracism under which he had being placed, being absolved from a vow which he had taken, or emerging from a state of ritual impurity to one of purity, he may cut his hair in the midst of the period of mourning. The rationale is that one period of mourning followed the other and the people did not have the opportunity to care for themselves.

יג

מי שתכפוהו אבליו והכביד שערו מיקל בתער לא במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא בנתר ולא בחול ורוחץ כל גופו בצונן אבל לא בחמין וכן מי שתכפוהו אבליו ובא ממדינת הים ומבית השביה או שיצא מבית האסורים או שהיה מנודה והותר או שהיה מודר ונשאל על נדרו והותר וכל היוצא מטומאה לטהרה הרי אלו מגלחין בימי אבלם הואיל ותכפם אבל אחר אבל ולא מצאו פנאי:

Avel - Chapter 7

1

The following rules apply when a person receives a report that a close relative of his died. If he received the report within 30 days of the person's death - even on the thirtieth day itself - it is considered a proximate report. He must observe the seven days of mourning from the time he receives the report. He must rend his garments and count 30 days for the prohibition against cutting one's hair and the other factors from that date. The general principle is: The day on which he hears the report is like the day of the person's burial.

If, however, a person receives a report after 30 days, it is considered as a distant report. He observes mourning rites for only one day and is not required to rend his garments. It is as if the day of the report is both the seventh day and the thirtieth day. And we follow the principle: A portion of the day is considered as the entire day.

א

מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב אם בתוך שלשים יום הגיעה השמועה אפילו יום שלשים עצמו הרי זו שמועה קרובה וחייב לנהוג שבעה ימי אבילות מיום שהגיעה השמועה וקורע ומונה שלשים לאיסור התספורת עם שאר הדברים כללו של דבר יום שמועתו הקרובה כיום הקבורה: אבל אם הגיעה לו השמועה אחר השלשים יום הרי זו שמועה רחוקה ואינה נוהגת אלא יום אחד ואינו קורע וכאילו יום השמועה הוא יום שביעי ויום שלשים ומקצת היום ככולו:

2

What is implied by the statement: A portion of the day is considered as the entire day? Once one observed the mourning rites for a certain time He is permitted to wear shoes, wash, anoint himself, and cut his hair during the remainder of the day. Similarly, he has license not to observe any of the mourning rites.

ב

כיצד מקצת היום ככולו כיון שנהג אבילות שעה אחת כאילו נהג כל היום כולו ומותר לנעול ולרחוץ ולסוך ולגלח בשאר היום וכן הוא מותר בכל הדברים:

3

When a person hears a proximate report in the midst of a festival or on the Sabbath and after the Sabbath or after the festival, the report will become distant, the Sabbath or the festival are counted for him. Thus he observes only one day of mourning after the festival or after the Sabbath. And a portion of the day is considered as the entire day as explained.

ג

מי שבאה לו שמועה קרובה בתוך הרגל או ביום שבת ולאחר שבת או אחר הרגל נעשית רחוקה עולה לו ואינו נוהג לאחר הרגל או לאחר השבת אלא יום אחד בלבד ומקצת היום ככולו כמו שביארנו:

4

The following rules apply when a close relative of a person dies and that person does not know until he comes to that place. If he was in a close place, e.g., within ten parseot away, and thus he could come in one day, even if he came on the seventh day, if he finds people offering comfort to the person of greatest stature in the family, it is considered as if he was together with them and he counts with them the remainder of the 30 days. This applies even if they had already begun to rise, as long as he finds comforters, he counts with the other mourners.

If he did not find comforters, he counts for himself. Similarly, if he comes from a distant place, even if he comes on the second day, he counts seven and thirty days for himself from the day he comes.

ד

מי שמת לו קרוב ולא ידע עד שבא אם היה במקום קרוב שהוא מהלך עשרה פרסאות שאפשר שיבא ביום אחד אפילו בא ביום השביעי אם מצא מנחמים אצל גדול הבית אף על פי שננערו לעמוד הואיל ומצא מנחמים עולה לו ומונה עמהן תשלום שלשים יום ואם לא מצא מנחמים מונה לעצמו וכן אם היה במקום רחוק אפילו בא ביום שני מונה לעצמו שבעה ושלשים מיום שבא:

5

During the first three days of mourning, a mourner does not even go the house of another mourner. From that time onward, he may go, but he does not sit together with those offering comfort, but with those receiving comfort. He should not leave the entrance to his house to go any place for the entire first week. During the second week, he may leave his home, but should not sit in his ordinary place. During the third week, he may sit in his ordinary place, but should not speak in his ordinary manner. During the fourth week, he is like any other person.

ה

אבל בשלשה ימים הראשונים אינו הולך אפילו לבית אבל אחר מכאן ואילך הולך ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין ולא יצא למקום אחר מפתח ביתו כל שבת הראשונה שניה יוצא ואינו יושב במקומו שלישית יושב במקומו ואינו מדבר כדרכו רביעית הרי הוא ככל אדם:

6

The High Priest is obligated to observe all the mourning practices, except that he is forbidden to rend the upper portion of his garments, to let his hair grow long, or to follow the bier in the funeral procession.

The entire Jewish people come to his house to comfort him. When they bring him the meal of comfort, all of the people must sit on the ground; he, by contrast, sits on a bench. When they comfort him, they tell him: "We are atonement for you." And he tells them: "May you be blessed from heaven."

If he desires to comfort others, the deputee has him positioned among the people. And he tells the mourners: "Be comforted."

ו

כהן גדול חייב בכל דברי אבילות אלא שאסור לו לקרוע בגדיו למעלה ולגדל פרע ולצאת אחר המטה וכל העם באין לנחמו לביתו וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הספסל ואומרין לו כשמנחמין אותו אנו כפרתך והוא אומר להם תתברכו מן השמים ואם רצה לנחם אחרים הממונה ממצעו בתוך העם ואומר להם תנוחמו:

7

Similarly, a king is obligated to observe all the mourning practices, except that he does not leave his palace in the funeral procession for his dead. Needless to say, this applies with regard to other deceased. Nor does he comfort mourners. King David followed Avner's funeral procession only to show the people that he was not slain because of David's desire.

ז

וכן המלך חייב בכל דברי אבילות אלא שאינו יוצא מפתח פלטרין שלו אחר מתו ואין צריך לומר אחר מתים אחרים ואינו מנחם אבלים ולא יצא דוד אחר אבנר אלא להודיע לעם שלא נהרג ברצונו:

8

No one enters the king's presence to comfort him except his servants and those who are given permission to enter. They do not have permission to speak words of comfort except what he allows them. When they serve him the meal of comfort, all of the others recline on the ground and he reclines on a dargesh.

ח

אין אדם נכנס למלך לנחמו אלא עבדיו ומי שנתן לו רשות להכנס ואין להן רשות לדבר לו דברי תנחומין אלא כפי מה שירשה אותם וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש:

Avel - Chapter 8

1

A mourner is obligated to rend his garments for his dead, as can be derived from Leviticus 10:6: "Do not rend your garments lest you die." Implied is that others must rend their garments.

One must rend one's garments only while standing, as II Samuel 13:31 states: "And the king stood and rent his garments."

Where does one rend his garment? In front. If one rends his garment from the back or from the sides or from the bottom, he does not fulfill the obligation to rend his garments, with the exception of a High Priest who must rend his garment from the bottom.

א

אבל חייב לקרוע על מתו שנאמר ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו הא אחר חייב לפרום ואין קריעה אלא מעומד שנאמר ויקם המלך ויקרע את בגדיו ומהיכן קורע מלפניו והקורע מאחריו או מן הצדדין או מלמטה לא יצא ידי חובת קריעה אלא כהן גדול שהוא פורם מלמטה:

2

What is the required measure for the tear? A handbreadth. It is not necessary to rip apart the border of the garment. One may rend his garments with a utensil.

One may rend one's garments inside, not in the presence of others. Therefore he may place his hand inside his garment and tear it modestly. He is only obligated to tear his upper garment.

ב

כמה שיעור הקרע טפח ואין צריך להבדיל שפת הבגד ומותר לו לקרוע בכלי ויש לו לקרוע בפנים שלא בפני אדם לפיכך יש לו להכניס ידו בפנים וקורע בצנעה ואינו חייב לקרוע אלא בגד העליון בלבד:

3

For the entire seven days of mourning, he keeps the tear in front of him. If he desires to change his garments, he may. He is not required to rend the second garment, for any tear that is not made at the time of emotional excitement, is not a tear.

When does the above apply? With regard to other deceased persons aside from his father and mother. For his father and mother, by contrast, he must rend his garment until he reveals his heart. He must rip apart the border of the garment; he may not tear it with a utensil, and must tear it outside, in the presence of people at large.

He must tear all the garments he is wearing. His underwear - i.e., the garments worn next to his flesh - need not be ripped. If he changes his clothes, he is required to rend them for all seven days. Similarly, for his father and mother, he uncovers his shoulder and takes his forearm out from his garment, revealing his shoulder and his forearm. He passes before the bier in this manner. After his father and his mother are buried, however, he is not required to uncover his shoulder.

ג

כל שבעת ימי אבלות הקרע לפנים ואם בא להחליף מחליף ואינו קורע קרע אחר שכל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע בד"א בשאר המתים חוץ מאביו ואמו אבל על אביו ועל אמו קורע עד שמגלה את לבו ומבדיל שפת הבגד ואינו קורע בכלי אלא בידו מבחוץ בפני כל העם וקורע כל הבגדים שעליו ובגד הזיעה הדבוק לבשרו אינו מעכב ואם החליף בגד אחר חייב לקרוע כל שבעה וכן על אביו ועל אמו חולץ כתיפו ומוציא זרועו מן החלוק עד שיתגלה כתיפו וזרועו והולך כך לפני המטה ואחר שיקבר אביו ואמו אינו חייב לחלוץ:

4

A child's garments should be torn to create sorrow.

When a dangerously ill person loses a close relative, we do not rend his garments, nor do we notify him lest he lose control of his emotions. We silence the women in his presence.

ד

קורעין לקטן מפני עגמת נפש וחולה שמת לו מת אין מקרעין לו ולא מודיעין לו שלא תטרף עליו דעתו ומשתקין את הנשים מפניו:

5

A person should rend his garments when his father-in-law and mother-in-law dies as an expression of honor for his wife. Similarly, a woman should rend her garments for her father-in-law and mother-in-law as an expression of honor for her husband.

ה

וקורע אדם על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו וכן האשה קורעת על חמיה ועל חמותה מפני כבוד בעלה:

6

When a person does not have an outer garment to tear at the time of a person's passing and he obtains a garment within the seven days of mourning, he is obligated to tear it. After seven days, he is not obligated to tear it. For his father and mother, he is obligated to tear it even if he obtains it after the seven days, but within the 30 days.

Whenever a person goes out wearing a torn garment before the dead implying that he tore the garment because of them, he is deceiving people and degrading the honor of the dead and the living.

ו

מי שאין לו חלוק לקרוע ונזדמן לו חלוק בתוך שבעה קורע לאחר שבעה אינו קורע ועל אביו ועל אמו אפילו לאחר שבעה קורע כל שלשים יום וכל היוצא בבגד קרוע לפני מתים כלומר שהוא קרע עתה עליהן הרי זה גונב דעת הבריות וזלזל בכבוד החיים והמתים:

7

When one tells a colleague: "Lend me your cloak so that I can visit my father who is dangerously ill," if, when he visits him, he finds that he died, he should rend the garment, mend it, and return it, reimbursing the owner for the tear. If he does not notify him that he is going to visit a person who is dangerously ill, he should not touch the garment.

ז

האומר לחבירו השאילני חלוקך ואבקר את אבי שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחה ומחזיר לו את חלוקו ונותן לו דמי קרעו ואם לא הודיעו שהוא מבקר לו חולה הרי זה לא יגע בו:

8

The following rules apply when one has a dangerously ill person in his home, that person faints and he thinks that he has died and hence, he rends his garments, the sick person regains consciousness and then dies. If he dies immediately after the garments are torn, he need not rend his garments again. If he dies after even a short time has past, he must rend his garments again.

Similar concepts apply if someone tells a person that his father died and he therefore rent his garments and then it was discovered that his son died or if someone told him that a person close to him died, he thought it was his father and rent his garments and then he discovered that it was his son. If he realized the true situation immediately afterwards, he fulfilled the obligation to rend his garments. If he did not realize this until afterwards, he did not fulfill his obligation and is obligated to rend his garments again.

ח

מי שהיה לו חולה בתוך ביתו ונתעלף וסבור שמת וקרא ואח"כ מת אם בתוך כדי דבור אינו חוזר וקורע ואם לאחר כדי דבור מת חוזר וקורע קרע אחר וכן מי שאמרו לו מת אביו וקרע ואחר כך נמצא שמת בנו אמרו לו מת לו מת וכסבור שאביו וקרע ואח"כ נמצא בנו אם תוך כדי דבור נודע לו אמיתת הדבר יצא ידי קריעה ואם לאחר כדי דבור לא יצא וחייב לקרוע קרע אחר:

9

When many close relatives die at once, a person should rend his garments once for all of them. If his father or mother are among them, he should rend his garments once for all the others, and once for his father or mother.

ט

מי שמתו לו מתים הרבה כאחד קורע קרע אחד לכולם היה בכללן אביו או אמו קורע על כולן קרע אחד ועל אביו ועל אמו קרע אחר:

10

The following rules apply when a person's close relative dies, he rends his garments because of him and then another close relative dies. If the second relative dies within the seven days of mourning, he should tear his garments again. If it is after the seven days, he need only add the slightest amount to the original tear.

If a third close relative dies after the seven days of mourning for the second, again, he need only add the slightest amount to the original tear. And he can continue in this manner until he reaches his navel. Once he reaches his navel, he should distance himself at least three thumbbreadths and rend the garment again.

When the garment is entirely torn in front, he may turn it around. When its upper portion is entirely torn, he may make the bottom the top.

If he was told: "Your father died," and he rent his garments and after the seven days of mourning, his son died and he extended the tear, he may mend the lower tear, but not the upper tear as will be explained. If he was told: "Your son died," and he rent his garments and after the seven days of mourning, his father died, he may not merely extend the tear. Instead, he must make a new tear. For extending a tear is not sufficient for his father and mother.

י

מי שמת לו מת וקרע עליו ואחר כך מת לו מת אחר אם בתוך שבעה קורע קרע אחר ואם לאחר שבעה מוסיף על הקרע הראשון כל שהוא מת לו מת שלישי אחר שבעה של שני מוסיף כל שהוא וכן מוסיף והולך עד טבורו הגיע לטבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו נתמלא מלמעלה הופכו למטה אמרו לו מת אביו וקרע ואחר שבעה מת בנו והוסיף מתאחה התחתון ולא העליון כמו שיתבאר אמרו לו מת בנו וקרע ואחר שבעה מת אביו אינו מוסיף אלא קורע קרע אחר שאין אביו ואמו בתוספת:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah