1

Whenever the term "disqualified" is used with regard to foods, the intent is that the food itself is considered as impure, but it does not impart impurity to other similar foods. Instead, if it touches another food, it is pure.

א

כל מקום שנאמר באוכלין פסול הוא שיהיה האוכל עצמו טמא ולא יטמא אוכל אחר אלא אם נגע באוכל אחר הרי הוא טהור:

2

With regard to ordinary foods, a primary derivative of impurity contracts impurity and imparts impurity to others. A secondary derivative is disqualified, but does not impart impurity, for a secondary derivative does not create a tertiary derivative with regard to ordinary food.

What is the source that teaches that ordinary food which is a secondary derivative is disqualified? Leviticus 11:33 states: "Whenever one of them falls into its inner space, everything in its inner space contracts impurity." Now, a carcass of a crawling animal is a primary source of impurity. The earthenware container into whose inner space it falls is a primary derivative of impurity. Thus the food in the container is a secondary derivative and yet Scripture calls it impure.

Similarly, if the carcass of a crawling animal falls into an oven, bread in the oven is a secondary derivative, for the oven is a primary derivative.

ב

הראשון שבחולין טמא ומטמא השני פסול ולא מטמא ואין שני עושה שלישי בחולין ומניין לאוכל שני שהוא פסול בחולין שנאמר וכלי חרש אשר יפול מהן אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא נמצא השרץ אב וכלי חרס שנפל השרץ לאוירו ראשון והאוכל שבכלי שני והרי הוא אומר יטמא וכן שרץ שנפל לאויר התנור הפת שנייה שהתנור ראשון:

3

With regard to terumah, primary and secondary derivatives of impurity contract impurity and impart impurity. A tertiary derivative is disqualified, but does not impart impurity, for a tertiary derivative does not create a derivative of the fourth degree with regard to terumah.

What is the source that teaches that food that is terumah which is a tertiary derivative is disqualified? Leviticus 22:7 states: "And the sun will set and he will become pure. Afterwards, he shall partake of consecrated food." Thus a person who immersed that day is forbidden to partake of terumah until nightfall. If he touches it, he disqualifies it. A person who immerses is like a secondary derivative. Thus one can conclude a secondary derivative makes a tertiary derivative with regard to terumah.

ג

הראשון והשני שבתרומה טמאים ומטמאים השלישי פסול ולא מטמא ואין שלישי עושה רביעי בתרומה מניין לאוכל שלישי שהוא פוסל בתרומה שנאמר ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים נמצא טבול יום אסור בתרומה עד שיעריב שמשו ואם נגע בה פסלה וטבול יום כשני לטומאה הוא הא למדת שהשני עושה שלישי בתרומה:

4

With regard to consecrated food, primary, secondary, and tertiary derivatives contract impurity and impart impurity. A derivative to the fourth degree is disqualified, but does not impart impurity, for a derivative to the fourth degree does not ever create a derivative to the fifth degree.

What is the source that teaches that a tertiary derivative is impure with regard to consecrated foods? Leviticus 7:19 states: "Meat that touches anything that is impure shall not be eaten." And Scripture has already referred to a secondary derivative of impurity as "impure," as stated: "Everything in its inner space contracts impurity." Thus one can conclude that consecrated meat that touches a secondary derivative contracts impurity and must be burnt.

What is the source that teaches that a fourth degree derivative disqualifies consecrated foods? It is derived through an inference from a more lenient matter to a more stringent one: A person who is lacking atonement is permitted to partake of terumah, but is forbidden to partake of sacrificial food until he brings the offerings that secure atonement for him. If so, should not a tertiary derivative of impurity which disqualifies terumah cause a derivative to the fourth degree to become impure? Nevertheless, a fifth degree derivative is pure.

ד

הראשון והשני והשלישי בקדש טמאין ומטמאין הרביעי פסול ואינו מטמא ואין רביעי עושה חמישי לעולם ומניין לשלישי בקדש שהוא טמא שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל וכבר קרא הכתוב לשני טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא הא למדת שבשר הקדש שנגע בשני נטמא וישרף ומניין לרביעי בקדש שהוא פסול מק"ו ומה מחוסר כיפורים שהוא מותר בתרומה אסור בקדש עד שיביא כפרתו השלישי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקדש אבל החמישי טהור:

5

Even though ordinary meat is pure, our Sages decreed that it should be considered as a tertiary derivative of impurity and convey impurity to sacrificial food. It does not impart impurity to terumah. It appears to me that the Sages enforced their decree against it solely so that ordinary meat not become mixed with sacrificial meat. Were that to happen, an error could be made and inadvertently, one might think that the meat is ordinary and eat it while he is impure, although in truth it is consecrated.

ה

בשר תאוה אף על פי שהוא טהור גזרו עליו שיהיה כשלישי לטומאה מטמא את הקדש ואינו פוסל את התרומה ויראה לי שלא גזרו עליו אלא כדי שלא יערבוהו עם בשר הקדש ויבואו לטעות ולשגוג בו וידמו שהבשר זה הוא חול והוא קדש ויאכלנו בטומאה:

6

When foods are joined together by liquid, they are considered as joined with regard to contracting the impurity associated with foods. There is an unresolved question if they are considered as a single entity from which to count primary, secondary, and tertiary derivatives or the food that was touched by the impurity is a primary derivative and the food that is joined to it as a secondary derivative.

ו

חיבורי אוכלין ע"י משקין הרי הן חיבור לטמא טומאת אוכלין והדבר ספק אם חשובים כגוף אחד למנות בהן ראשון ושני ושלישי או חושבים זה האוכל שנגעה בו הטומאה ראשון והאוכל המחובר לו שני:

7

Impure food that is a secondary derivative disqualifies food that is terumah and causes it to be considered as a tertiary derivative. If it touches ordinary liquids, it imparts impurity to them. Needless to say, if it touches liquids that are terumah or consecrated, it imparts impurity to the entire quantity.

ז

השני שבחולין פוסל אוכלי תרומה ועושה אותן שלישי ואם נגע במשקה חולין טימאן ואצ"ל אם נגע במשקה תרומה או במשקה קדש שהוא מטמא את הכל:

8

Terumah that is a tertiary derivative of impurity that touched consecrated food disqualifies it and causes it to be considered as a fourth degree derivative. If it touches consecrated liquids, it imparts impurity to them and causes them to be considered as primary derivatives. If, however, terumah that is a tertiary derivative touches a liquid that is terumah, it is pure. Similarly, if consecrated food that is a fourth degree derivative touches a consecrated liquid, it is pure.

ח

השלישי שבתרומה שנגע באוכלי קדש פסלן ונעשו רביעי ואם נגע במשקה הקדש טימאן ונעשו תחלה אבל אם נגע שלישי שבתרומה במשקה תרומה הרי הוא טהור וכן רביעי שבקדש אם נגע במשקה קדש הרי זה טהור:

9

When ordinary food is prepared with the stringencies of terumah, if it becomes a tertiary derivative, it is disqualified, as is true with regard to terumah. Nevertheless, if such food touches consecrated food, it does not cause it to be considered as a fourth degree derivative. It does not even disqualify consecrated liquids. When ordinary food is prepared with the stringencies of consecrated food, a tertiary derivative is pure like ordinary food.

ט

חולין שנעשו על טהרת תרומה השלישי שבהן פסול כתרומה ואם נגע בקדש אינו עושהו רביעי ואפילו משקה קדש אינו פוסל וחולין שנעשו על טהרת הקדש השלישי שבהן טהור כחולין:

10

A person who partakes of consecrated food that is a fourth degree derivative of impurity is forbidden to partake of other consecrated foods. He is permitted to touch consecrated foods and does not disqualify them. Even when there is cooked food in which consecrated food was mixed, but there is less than an olive-sized portion of consecrated food in a mixture the size of half a loaf of bread, a person who partook of consecrated food that was a fourth degree derivative of impurity should not partake of this mixture. It may be eaten only by one who partook of consecrated food that was removed from impurity by the fifth degree. For he is pure, as we explained.

י

האוכל רביעי שבקדש אסור לו לאכול את הקדש ומותר ליגע בקדש ואינו פוסלו אפילו תבשיל שנתערב בו הקדש ואין בו כזית בכדי אכילת פרס הרי זה לא יאכל ברביעי של קדש אלא בחמישי שהוא טהור כמו שביארנו:

11

When a person partakes of terumah or ordinary food prepared with the stringencies of terumah that was a tertiary derivative of impurity, he is forbidden to partake of terumah until he immerses himself in a mikveh. He is permitted to touch terumah, and if he does, it is ritually pure. The Sages imposed a stringency with regard to eating, not with regard to touching.

When does the above apply? To terumah itself. If, however, terumah was mixed into cooked food and there is less than an olive-sized portion of terumah in a mixture the size of half a loaf of bread, such a person is permitted to partake of the mixture, just as he is permitted to touch terumah.

יא

האוכל שלישי שבתרומה עצמה או של חולין שנעשו על טהרת תרומה ה"ז אסור לאכול את התרומה עד שיטבול ומותר ליגע בתרומה והרי היא טהורה באכילה עשו מעלה בנגיעה לא עשו מעלה בד"א בתרומה עצמה אבל תבשיל שנתערבה בו תרומה אם אין שם כזית בכדי אכילת פרס הרי זה מותר לאכול מאותו תבשיל כדרך שמותר ליגע בתרומה:

12

Although a person who partakes of terumah or ordinary food prepared with the stringencies of terumah that was a tertiary derivative of impurity is considered as pure with regard to touching terumah, he is considered as a secondary derivative with regard to consecrated foods. For something that is pure with regard to terumah is impure with regard to consecrated food.

When, by contrast, one partakes of ordinary food prepared with the stringencies of consecrated food that was a tertiary derivative of impurity, he is pure. There is nothing that creates a fourth degree derivative of impurity with regard to consecrated foods except consecrated food itself.

יב

האוכל שלישי שבתרומה או של חולין שנעשו על טהרת התרומה אע"פ שהוא טהור לנגיעת תרומה הרי הוא כשני לעניין קדש שטהרת תרומה טומאה היא אצל הקדש אבל האוכל שלישי שבחולין שנעשו על טהרת הקדש הרי הוא טהור שאין לך דבר שעושה רביעי בקדש אלא קדש מקדש בלבד:

13

The term "consecrated food" employed with regard to the impurity of foods and liquids refers to sacrificial foods, e.g., meat from sacrifices of the highest order of sanctity, meat from sacrifices of a lesser degree of sanctity, bread from a thanksgiving offering and cakes of a nazirite's offering for which their sacrifice was slaughtered, flour offerings that were sanctified in a consecrated vessel, the two loaves offered on Shavuot and the showbreads when their surface became hardened in the oven. By contrast, the loaves of the thanksgiving offerings and the cakes of nazirite's offering for which their sacrifice was not slaughtered and flour offerings that were not sanctified in a consecrated vessel are not considered as consecrated food, nor as ordinary food. Instead, their status is the same as terumah.

יג

כל קדש האמור בעניין טומאת אוכלין ומשקין הוא קדשי מקדש המקודשין כגון בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים וחלות תודה ורקיקי נזיר שנשחט עליהן הזבח והמנחות שקדשו בכלי ושתי הלחם ולחם הפנים משקרמו בתנור אבל חלות תודה ורקיקי נזיר שלא נשחט עליהן הזבח והמנחות שלא קדשו בכלי אינן לא כקדש ולא כחולין אלא כתרומה:

14

Challah, the first-fruits, restitution made for terumah and the additional fifth are considered as terumah.

יד

החלה והבכורים ותשלומי תרומה [וחומשה] הרי הן כתרומה:

15

Tevel, a mixture of ordinary produce and terumah, produce that grew from terumah that was planted, the second and first tithes, and a dough from which challah had not yet been separated are considered like ordinary produce. A primary derivative is impure. A secondary derivative is disqualified and there is no concept of a tertiary derivative.

טו

הטבל והמדומע וגידולי תרומה ומעשר שני וראשון ועיסה הטבולה לחלה הרי הן כחולין והראשון טמא בהן והשני פסול ואין בהן שלישי:

16

Our Sages decreed that whenever an entity would impart impurity to ordinary food according to Scriptural Law if one was certain that they came into contact, when one is in doubt whether it came into contact with dough from which challah, that dough should be prepared in a state of ritual purity. Challah is separated from it, but its status is held in abeyance. It is neither eaten, nor burnt.

טז

כל דבר שודאו מטמא את החולין מן התורה גזרו על ספיקו בחולין הטבולין לחלה שתעשה אותה העיסה בטהרה ומפרישים ממנה חלה וחלתה תלויה לא נאכלת ולא נשרפת: