1

A zav, a zavah, a nidah, and a woman after childbirth remain impure and impart impurity to humans, articles, and articles on which one sits or lies until they immerse. Even if they remained several years without an impure emission, but did not immerse, they remain impure.

א

הזב והזבה והנדה והיולדת לעולם הם בטומאתן ומטמאין אדם וכלים ומשכב ומרכב עד שיטבילו אפילו נתאחרו כמה שנים בלא ראיית טומאה ולא טבלו הרי הן בטומאתן:

2

When a woman after childbirth does not immerse after the seven days of impurity obligated after the birth of a male child and the fourteen days obligated after the birth of a female child, any blood that will be discharged afterwards even though it is discharged during her days of purity, is like the blood of a nidah and imparts impurity whether it is moist or dry. Scripture did not make the matter dependent on days alone, but on days and immersion.

ב

יולדת שלא טבלה אחר שבעה לזכר וי"ד לנקבה כל דם שתראה אף ע"פ שהוא בתוך ימי טוהר הרי הוא כדם הנדות ומטמא לח ויבש לא תלה הכתוב בימים בלבד אלא בימים וטבילה:

3

When a woman who gave birth descended to immerse herself to make the transition from impurity to purity and she discharged blood as she was descending and emerged from the inner space of her uterus, it is impure. Immersion has no effect on this blood even though it is still within her body. If she discharges it as she ascends from immersion in the mikveh, it is pure. For it is "pure blood" and the immersion is effective with regard to all the blood that is within her body and causes it to be considered as "pure blood."

ג

יולדת שירדה לטבול מטומאה לטהרה ונעקר ממנה דם בירידתה ויצא חוץ לבין השינים הרי זו טמאה ואין הטבילה מועלת לדם זה ואע"פ שעדיין היא בבשרה ואם נעקר ממנה בעלייתה מן המקוה הרי זו טהורה מפני שהוא דם טוהר והטבילה מועלת לכל הדם המובלע באיברים ומשימה אותו דם טוהר:

4

When a woman after childbirth immersed after the seven impure days that follow the birth of a male, after the fourteen impure days that follow the birth of a female, or after counting seven spotless days if she gave birth in a state of zivah, throughout her days of purity, she is considered as an impure person who immersed but nightfall has not arrived. She is not required to undergo another immersion at the conclusion of her days of purity. Instead, when those days are completed, she is like a person who immersed in the mikveh and the day passed.

In which contexts is she considered as a person who has immersed that day? With regard to terumah and the second tithe. But with regard to sacrificial food, she is like a person who is a derivative of impurity who did not immerse. She is like a person who touched a nidah or a person who is impure due to contact with a corpse who has not yet immersed, or the like. Thus it can be concluded that a woman in the midst of her days of purity may partake of the second tithe and disqualifies terumah like a person who has immersed that day does, as will be explained.

If some of her saliva or her pure blood fell on a loaf of bread that was terumah, the loaf remains pure. For fluids coming from a person who immersed that day are pure, as will be explained. Such fluids do, however, impart impurity to sacrificial foods as a derivative of impurity would until her days of purity are completed and she is pure in all respects. It appears to me that since she imparts impurity to sacrificial foods during these days of purity, she must immerse herself at the end of her days of purity and only then may she touch sacrificial food. This applies even though she does not require another immersion to partake of terumah.

ד

יולדת שטבלה אחר שבעה של זכר וי"ד של נקבה או אחר ספירת שבעה ימים נקיים אם היתה יולדת בזוב הרי היא בכל ימי טוהר שלה כטמא שטבל ועדיין לא העריב שמשו והרי היא טבולת יום בכל אותן הימים ואינה צריכה טבילה אחרת בסוף ימי טוהר אלא במושלם הימים הרי היא כטבול יום שהעריב שמשו בד"א שהיא כטבול יום לענין תרומה ומעשר אבל לקדשים הרי היא כראשון לטומאה שעדיין לא טבל אלא כמי שנגע בנדה או בטמא מת שעדיין לא טבל וכיוצא בהן נמצאת אתה למד שהיולדת בתוך ימי טוהר אוכלת במעשר ופוסלת את התרומה כטבול יום כמו שיתבאר ואם נפל מרוקה ומדם טהרתה על ככר של תרומה הרי הוא בטהרתו שמשקה טבול יום טהור כמו שיתבאר ומטמאה את הקדשים כולד הטומאות עד שתשלים ימי טוהר ותהיה טהורה לכל ויראה לי שמאחר שהיא מטמאה את הקדש שהיא צריכה טבילה אחרת בסוף ואח"כ תגע בקדש אף ע"פ שאינה צריכה טבילה אחרת לאכילת התרומה:

5

When a woman who gave birth and who is afflicted by tzara'at immersed herself after the seven days of impurity required after giving birth to a male or the fourteen days required after a female, her "pure blood" is impure like her saliva and her urine. They are all considered as impure fluids, for all fluids that become impure that are discharged from impure people are like liquids that they touch with the exception of a zav and the like. For the three fluids they discharge are sources of ritual impurity, as we explained.

ה

יולדת שהיא מצורעת וטבלה אחר שבעה של זכר או י"ד של נקבה הרי דם טוהר שלה טמא כרוקה וכמימי רגליה וכולן כמשקין טמאין שכל המשקין הטמאין היוצאין מהן כמשקין שהן נוגעין בהן חוץ מזב וכיוצא בו שהרי שלשה משקין היוצאין ממנו אבות טומאות כמו שביארנו:

6

When a minor zavah immerses on the day she is watching after sunrise, the status of the articles she touches and a man with whom she is intimate is indefinite, as we explained with regard to the prohibitions of nidah. If she completes the day without experiencing further uterine bleeding, anything she touches is pure and one who is intimate with her is pure and he is exempt. If she experiences uterine bleeding after she immerses, any pure objects that she touched are impure, the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply and a man who is intimate with her is liable for a sin-offering.

If she immersed herself before dawn during the night before the day on which she should be cautious, it is as if she never immersed and the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply.

ו

זבה קטנה שטבלה ביום השמור שלה אחר הנץ כמו שביארנו בענין איסור נדה הרי מגעה ובעילתה תלויים אם נגמר היום ולא ראתה כל שנגעה בו טהור ובועלה טהור ופטור ואם ראתה דם אחר שטבלה כל טהרות שעשתה טמאות ועושת משכב ומרכב ובועלה חייב חטאת טבלה בליל השמור קודם שיעלה עמוד השחר הרי זו כמי שלא טבלה ועדיין עושת מרכב ומושב:

7

When a woman experiences uterine bleeding on the eleventh day of zivah. and immersed herself in the evening, on the night of the twelfth, the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply even though she is not fit to become a major zavah, as we explained with regard to the prohibitions of nidah.

ז

הרואה דם ביום אחד עשר וטבלה לערב ליל שנים עשר הרי זו מטמאה משכב ומושב אף על פי שאינה ראויה להיות זבה גדולה כמו שביארנו בענין איסור נדה:

8

If she immersed on the twelfth day after sunrise, although she is forbidden to engage in intimacy until the evening, if she was intimate, the man with whom she was intimate is pure and articles on which one lies or rides that she touches are pure even if she experiences uterine bleeding on the twelfth day after immersion. The rationale is that this day is the beginning of the days of nidah, as we explained with regard to the prohibitions of nidah. The twelfth day is never joined to the eleventh day. Therefore even if she experiences bleeding on the eleventh day, she need not be cautious regarding the twelfth day. Instead, she may immerse herself and touch articles that are ritually pure.

If, by contrast, she experiences uterine bleeding on the tenth day, she should immerse herself on the eleventh day and be cautious with regard to it. For if she experiences uterine bleeding after immersing herself all the pure articles she touches become impure. Similarly, a man with whom she engages in relations becomes impure, even though she will never become a major zavah as a result of this bleeding, as we explained with regard to the prohibitions of nidah.

ח

טבלה ביום י"ב אחר הנץ החמה אע"פ שאסורה לשמש [עד] לערב אם שמשה בועלה טהור ומשכבה ומרכבה טהורין אף על פי שראתה דם ביום י"ב אחר הטבילה מפני שהוא תחלת נדה כמו שביארנו שם באיסור נדה ואינו מצטרף ליום אחד עשר לפיכך אינה צריכה לשמור יום שנים עשר אלא טובלת ועוסקת בטהרות אבל הרואה דם בעשירי טובלת ביום אחד עשר ומשמרת אותו שאם תראה בו דם אחר טבילה נטמאו כל טהרות שעשתה ונטמא בועלה אע"פ שאינה ראויה להיות זבה גדולה כמו שביארנו בענין נדה:

9

When a zav and a major zavah immerse on their seventh spotless day as we explained, they should not touch articles that are ritually pure until the evening, lest they experience an impure discharge that day. In such an instance, that would disqualify the seven days which were counted and retroactively, the pure articles would become impure. Although the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply retroactively, they do not retroactively impart impurity to an earthenware utensil that they moved after they immersed even though they experienced an impure discharge after immersing and disqualified all the days that they had counted. Nevertheless, any earthenware utensil that they touched until they experienced the discharge is pure.

ט

זב וזבה גדולה שטבלו ביום ז' שלהן כמו שביארנו לא יתעסקו בטהרות עד לערב שמא יראו טומאה ויסתרו שבעת ימי הספירה ונמצא אותן הטהרות טמאות למפרע אע"פ שהן עושין משכב ומושב למפרע אין מטמאין כלי חרס בהיסט מאחר שטבלו אף על פי שחזרו וראו טומאה וסתרו הכל וכל כלי חרס שהסיטו עד שלא ראו טהור: