1

A person who has intimate relations with a nidah is impure like she is. He is one of the primary sources of impurity according to Scriptural Law. He imparts impurity to keilim by touching them and imparts impurity to people through carrying, touching, and moving, and he imparts impurity to the surface on which he lies or rides like a nidah does.

א

בועל נדה כנדה שהוא אב מאבות הטומאה של תורה מטמא כלים במגע ומטמא אדם במשא ובמגע ומטמא בהיסט ומטמא משכב ומרכב כנדה:

2

The status of the impurity imparted by a man who was intimate with a nidah to a surface on which one lies or rides is not the same as that imparted by a nidah to a surface on which one lies or rides. For a surface on which one lies or rides that was stepped on by a nidah is a primary source of ritual impurity. In contrast, a surface on which one lies or rides that was stepped on by a man who was intimate with a nidah is a derivative of ritual impurity like keilim that he touched which do not impart impurity to other people or to other keilim, only to foods and liquids.

Why is the impurity that he imparts of a lesser status than the impurity that she imparts? Because with regard to a man who was intimate with a nidah, Leviticus 15:24 states: "Her nidah impurity will be imparted to him and he will be impure for seven days" and continues: "Any surface on which he lies shall be impure." Now, since it is stated: "Her nidah impurity will be imparted to him," would it not be obvious that he imparts impurity to a surface on which one lies? Why then was it stated? According to the Oral Tradition, it was taught that the Torah removed it from the severe category of impurity in which it imparts impurity to people and keilim and placed it in a lesser category in which a surface on which he lies is a derivative and does not impart impurity to people and keilim, only to foods and liquids like other derivatives of impurity.

ב

אין משכב בועל נדה ומרכבו כמשכב נדה ומרכבה שהמשכב או המרכב שדרסה עליו נדה אב מאבות הטומאה ומשכב בועל נדה ומרכבו ולד טומאה ככלים שנוגע בהן שאינן מטמאין אדם ולא כלים אלא אוכלין ומשקין בלבד ולמה נגרעה טומאת משכבו מטומאת משכבה מפני שנאמר בבועל נדה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים ונאמר בו כל המשכב אשר ישכב עליו יטמא מאחר שנאמר ותהי נדתה עליו איני יודע שהוא מטמא משכב ולמה נאמר מפי השמועה למדו שהכתוב נתקו מטומאה חמורה מלטמא אדם וכלים ותלאו בטומאה קלה שיהיה משכבו ולד ולא יטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין בלבד כשאר ולדות הטומאות:

3

A man contracts the impurity of one who is intimate with a nidah or a zavah when he is intimate with such a woman or if he is intimate with a woman who is watching one day because of a day of impurity, or a woman after childbirth, whether the two engaged in vaginal or anal intercourse, whether he inserted only the corona or inserted the entire male organ, and whether it was an adult male who was intimate with a minor or a male minor who was intimate with an adult woman.

When does the above apply? When the male involved is at least nine years old and the woman involved at least three years old. If, however, either is younger than this, the male does not contract the impurity of one who has relations with a nidah, only that of one who touches a woman in the nidah state. His impurity is thus considered a derivative; he is not a primary source. Similarly, one who sodomizes a zav is considered as one who touches a zav. Also, the same laws that apply to one who touches a zav apply to a woman who is intimate with such a person.

ג

אחד הבא על הנדה או על שומרת יום כנגד יום או על היולדת [בין כדרכן בין שלא כדרכן] אחד המערה ואחד הגומר בין גדול שבא על הקטנה בין קטן שבא על הגדולה מתטמא משום בועל נדה במה דברים אמורים כשהיה הבועל בן ט' שנים ויום אחד והנבעלת היתה בת שלש שנים ויום אחד אבל פחות מכאן אינו מתטמא משום בועל נדה אלא משום נוגע בנדה בלבד שהוא ולד ואינו אב וכן בועל הזב הרי הוא כנוגע בו ואחד הנוגע בזב או הנבעלת מן הזב:

4

All of the following - nidah, a zavah, a woman who is watching one day because of a day of impurity, or a woman after childbirth even if she did not experience uterine bleeding - contract impurity retroactively for a twenty-four hour period or until the last vaginal inspection the woman made. This is referred to as the twenty-four period of a nidah.

What is implied? A woman who did not have a fixed time when she would menstruate was pure. She made a vaginal inspection in the morning and found that she was pure. At noon, she made another vaginal inspection and discovered blood. Accordingly, any ritually pure entities that she touched between the first inspection and the second inspection are impure retroactively. Similarly, if she made a vaginal inspection one day and found herself pure and made another inspection two or three days afterwards and discovered uterine bleeding, all of the articles she touched within twenty-four hours before the inspection during which she discovered the bleeding are considered as impure retroactively.

A checking cloth used after intimacy is considered as a vaginal inspection, but one used before intimacy is not, because she does not make a thorough inspection with it.

ד

הנדה והזבה ושומרת יום כנגד יום והיולדת אף על פי שלא ראתה דם כולם מטמאות למפרע מעת לעת או מפקידה לפקידה וזהו הנקרא מעת לעת שבנדה כיצד אשה שהיתה טהורה ואין לה וסת ובדקה עצמה בשחרית ומצאה טהורה ובחצי היום בדקה עצמה ומצאה דם הרי כל הטהרות שעשתה משעת פקידה ראשונה עד שעת פקידה שניה טמאות למפרע וכן אם בדקה היום ומצאה טהורה ולאחר שנים או ג' ימים בדקה ומצאה דם כל הטהרות שעשתה מעת שבדקה ומצאה דם עד כ"ד שעות טמאות למפרע ועד שלאחר התשמיש הרי הוא כפקידה ושלפני התשמיש אינו כפקידה מפני שאינה בודקת בו יפה:

5

A woman who has a fixed time when she menstruates and discovers uterine bleeding at that time is impure only from that time onward. She is not impure retroactively. If the fixed time when she menstruates arrives and she did not inspect herself and then inspected herself after the passage of several days and discovered uterine bleeding, she is considered as impure retroactively and is assumed to be a nidah from the fixed time that she usually menstruates. This is the impurity associated with the fixed time for menstruation referred to universally.

If the woman discovered that she was pure when she inspected herself after her fixed time for menstruation, she is pure.

ה

אשה שיש לה וסת וראתה דם בשעת וסתה דיה שעתה ואינה טמאה למפרע הגיע שעת וסתה ולא בדקה עצמה ולאחר ימים בדקה עצמה ומצאה דם הרי זו טמאה למפרע והרי היא בחזקת נדה משעת וסתה וזו היא טומאת וסתות האמורה בכל מקום ואם מצאה עצמה טהורה כשבדקה אחר הוסת הרי זו טהורה:

6

Whenever a woman has a fixed time during which she menstruates, she will also experience physical symptoms at the onset of menstruation, e.g., she will yawn, sneeze, feel heaviness and strain at the opening to her stomach and lower body, become overcome by trembling, or feel that her head and limbs are heavy, or the like.

There are women whose pattern is to experience bleeding immediately after one of these physical symptoms begins. And there are other women who will wait, and continue experiencing these symptoms for an hour or two and experience bleeding only at the end of the expected time. When a woman's pattern is to experience bleeding at the beginning of the expected time, any pure articles she touches during the expected time are impure. If her pattern is to experience bleeding at the end of the expected time, any pure articles she touches during the expected time are pure. She is only concerned about the articles she touched from the time she is accustomed to experience bleeding until she actually discovers bleeding.

ו

כל אשה שיש לה וסת תרגיש בעצמה מפהקת או מתעטשת או חוששת פי כריסה ושיפולי מעיה או אחזה צמרורית או ראשה כבד עליה או איבריה כבדין וכיוצא באלו ויש אשה שדרכה לראות בעת שיתחיל בה מקרה אחד מאלו מיד בתחילתו ויש אשה שתמתין במקרה זה שעה או שתים ואחר כך תראה הדם בסוף הוסת היתה למודה להיות רואה בתחילת הוסת כל הטהרות שעשתה בתוך הוסת טמאות היתה למודה להיות רואה בסוף הוסת כל הטהרות שעשתה בתוך הוסת טהורות ואינה חוששת אלא משעה שדרכה לראות עד עת שמצאה דם:

7

When a woman discovers a bloodstain, she is retroactively impure until the time she made an inspection. Similarly, a garment on which a stain was discovered is retroactively impure.

Until when? Until such a time concerning which the woman says: "I checked this garment and it did not have a bloodstain." Even if she washed the garment, but did not inspect it, it is impure retroactively from before she washed it until the time when it was inspected. Even if a moist stain was found, she is considered impure retroactively until the time she made an inspection. The rationale is that there is reason to say that it was there previously and now water fell upon it and caused it to become moist.

ז

הרואה כתם טמאה למפרע עד עת הפקידה וכן הבגד שנמצא עליו הכתם טמא למפרע ועד כמה עד שתאמר בדקתי החלוק הזה ולא היה עליו כתם אפילו כבסתו ולא בדקתו טמא מקודם הכיבוס למפרע עד שעת בדיקה ואפילו נמצא הכתם לח הרי זה מטמא למפרע עד שעת הבדיקה שאני אומר מימים היה שם ועתה נפלו עליו מים ונעשה לח:

8

A bloodstain discovered by any of the women who are impure only from the time they discover uterine bleeding onward is equivalent to the discovery of uterine bleeding and does not cause her to contract impurity retroactively.

Any of the women who contract impurity retroactively, whether they discovered uterine bleeding or a bloodstain, also impart impurity retroactively to surfaces upon which one lies or rides, causing them to impart impurity to a person or to garments. Similarly, their saliva and urine impart impurity retroactively. They even impart impurity retroactively to an earthenware container that is sealed closed.

They do not, however, impart the severe impurity associated with intimacy with a nidah to a man who is intimate with them. He is considered only as if he touched them. Whenever a woman discovers a bloodstain, a man who is intimate with her after she discovered the stain is considered impure as one who was intimate with a nidah.

ח

וכל הנשים שדיין שעתן כתמן כראייתן ואינו מטמא אותן למפרע כל אלו הנשים הטמאות למפרע בין ראתה דם בין מצאתה כתם מטמאות משכב ומרכב למפרע לטמא אדם ובגדים וכן רוקן ומימי רגליהן טמאין למפרע ואפילו כלי חרש המוקף צמיד פתיל מטמאות אותן למפרע אבל אינן מטמאות את הבועל למפרע משום בועל נדה אלא משום נוגע בלבד אבל הרואה כתם הבועל אותה מאחר שנמצאת הכתם טמא משום בועל נדה:

9

When a fetus sticks out his hand from the womb of a pregnant woman, his mother contracts the impurity of a woman who gave birth.

The impurity of a woman whose fetus sticks out its hand, the impurity imposed retroactively for 24 hours or until the previous inspection that was mentioned, the impurity associated with the fixed time when a woman usually menstruates, and the ritual impurity associated with bloodstains are all Rabbinic decrees and were instituted because of a doubt. Therefore terumah and sacrificial foods are not burnt because of them. Instead, the ruling concerning them is held in abeyance. Similarly, the ruling concerning ordinary foods that were treated with the sanctity associated with sacrificial foods that contracted impurity from one of these sources is held in abeyance. Nevertheless, ordinary food that is treated with the sanctity associated with terumah and ordinary food from which challah has not yet been separated do not contract impurity from any of these sources, for they are Rabbinic decrees.

Thus one can conclude that: all of these women mentioned previously in this halachah, an object on which one lies or rides to which they imparted impurity, their saliva, their urine, one who is intimate with a woman who discovered a bloodstain after the bloodstain was discovered, one who was intimate with a woman after the fetus stuck out a limb and then returned it, are all primary sources of impurity according to Rabbinic decree.

ט

מעוברת שהוציא העובר את ידו והחזירה אמו טמאה לידה וטומאת יולדת (י"ד) וטומאת מעת לעת או מפקידה לפקידה למפרע כמו שביארנו וטומאת וסתות וטומאת כתמים הכל מדברי סופרים וטומאתן מספק לפיכך אין שורפין עליהן תרומה וקדשים אלא תולין וכן חולין שנעשו על טהרת הקדש שנטמאו באלו תולין אבל הנעשים על טהרת התרומה וחולין הטבולין לחלה אין מתטמאין בכל אלו הטומאות שהן מדבריהן נמצאת אומר שכל אחת מאלו הנשים ומשכבן ומרכבן ורוקן ומימי רגליהן ובועל רואה כתם מאחר שנמצא הכתם ובועל יולדת מאחר שיצא האבר וחזר כולן אבות טומאות מדברי סופרים: