Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Sanhedrin veha`Onashin haMesurin lahem - Chapter 13, Sanhedrin veha`Onashin haMesurin lahem - Chapter 14, Sanhedrin veha`Onashin haMesurin lahem - Chapter 15

Video & Audio Classes
Show content in:

Sanhedrin veha`Onashin haMesurin lahem - Chapter 13

1

When a person is sentenced to death, he is taken out of the court and led to the place of execution. One person stands at the entrance to the court with flags in his hands and a horse distant from him. An announcement is made before him: "So-and-so is being taken to be executed in this-and-this manner, because he violated this prohibition, in this place at this time. So-and-so and so-and-so are the witnesses. If there is anyone who knows a rationale leading to his acquittal, let them come and tell us."

If a person says: "I know a rationale that leads to his acquittal," the person with the flags waves them and the rider on the horse races to bring the defendant back to the court. If a factor leading to his acquittal is found, he is released. If not, he is taken back for execution.

If the defendant himself says: "I know a rationale that leads to my acquittal," even though there is no substance to his words, he is returned to the court once or twice. We suspect that perhaps out of fear, he could not present his arguments and when he is returned to the court, he will be composed and will state a substantial reason for acquittal.

If they return him to the court, and it is discovered that his words are without substance, for a third time, he is taken to be executed. If on this third occasion, he also says: "I know a rationale that leads to my acquittal," we return him to the court - even several times - if his words are substantial. For this reason, two scholars are sent to accompany him and listen to his statements on the way. If his words are of substance, he is returned to the court. If not, he is not returned.

If an argument leading to his acquittal is not discovered, he is brought out for execution. The witnesses are the ones who execute him in the manner for which he is liable. When a murderer is not executed by his witnesses, all other people are obligated to execute him.

Approximately ten cubits from the place of execution, he is told to confess. For all those who are executed should confess. For if they confess, they receive a portion in the world to come. If he does not know how to confess, we tell him: "Say 'may my death atone for my sins.' Even if he knows that he was the victim of false testimony, he should confess in this manner.

א

מי שנגמר דינו למיתה מוציאין אותו מבית דין ואחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו והסוס רחוק ממנו והכרוז יוצא לפניו פלוני יוצא ליהרג במיתה פלונית על שעבר עבירה פלונית במקום פלוני בזמן פלוני ופלוני ופלוני עדיו מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות זה מניף בסודרין וזה הרוכב על הסוס רץ ומחזיר את הנדון לבית דין אם נמצא לו זכות פוטרין אותו ואם לא יחזור ויצא להריגה אמר הוא בעצמו יש לי ללמד על עצמי זכות אע"פ שאין ממש בדבריו מחזירין אותו פעם ראשונה ושנייה שמא מפני הפחד נסתתמו טענותיו וכשיחזור לבית דין תתיישב דעתו ויאמר טעם החזירוהו ולא נמצא ממש בדבריו מוציאין אותו פעם שלישית אמר בשלישית יש לי ללמד על עצמי זכות אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו אפילו כמה פעמים לפיכך מוסרין לו שני תלמידי חכמים ששומעין דבריו בדרך אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו ואם לאו אין מחזירין אותו אם לא נמצא לו זכות מוציאין אותו ועדיו הם ההורגין אותו בכל מיתה שיתחייב בה ורוצח שלא הרגוהו עדיו חייבין להמיתו ביד כל אדם רחוק ממקום ההריגה כעשר אמות אומר לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא אם אינו יודע להתודות אומרים לו אמור תהא מיתתי כפרה על כל עונותי אפילו ידע בעצמו ששקר העידו עליו כך הוא מתודה:

2

After he confessess, he is given a granule of frankincense dissolved in a cup of wine, so that he will lose control of his mind and become drunk. Afterwards, he is executed in the manner for which he is liable.

ב

ואחר שמתודה משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו עליו וישתכר ואחר כך יהרג במיתה שהוא חייב בה:

3

The wine, the frankincense, the stone used to execute a person stoned to death, the sword used to decapitate a defendant, the cloth used for strangulation, the pole on which a blasphemer or an idolater is hung after being executed, the flags that are waved before those being executed, and the horse that runs to save him all are paid for from communal funds. Anyone who wants to donate them may donate them.

ג

זה היין והלבונה והאבן שיסקל בה הנסקל והסייף שיהרג בו הנהרג והסודר שחונקין בו הנחנק והעץ שתולין עליו הנתלה והסודרין שמניפין בה לפני הרוגי בית דין והסוס שרץ להצילו הכל באין משל ציבור ומי שירצה להתנדב יבא ויתנדב:

4

The court does not attend the funeral of the executed person. Whenever a court has a person executed, they are forbidden to eat for the remainder of that entire day.. This prohibition is included in the interdiction (Leviticus 19:26): "Do not eat upon the blood." A meal of comfort is not given the relatives of those executed by the court. This too is derived from the above verse. These acts are forbidden, but they are not punishable by lashes.

ד

אין בית דין יוצאין אחר הנהרג וכל בית דין שהרגו נפש אסורים לאכול כל אותו היום הרי זה בכלל לא תאכלו על הדם ואין מברין הקרובים על הרוגי בית דין משום לא תאכלו על הדם ודברים אלו אסורין ואין בהן מלקות:

5

When a person is held liable for the death penalty during Chol HaMoed, the court prolong their analysis of his judgment. The judges eat and drink. Afterwards, shortly before sunset, they conclude the judgment and have him executed.

ה

מי שנתחייב מיתה בחולו של מועד מעיינין בדינו ואוכלין בית דין ושותין ואח"כ גומרין את דינו סמוך לשקיעת החמה והורגין אותו:

6

Mourning rites are not held for those executed by the court. Their relatives come and inquire about the well-being of the witnesses and the well-being of the judges to show that they have no bad feelings against them in their hearts and that they acknowledge that their judgment was true. Although they do not observe the mourning rites, they do observe aninut. For aninut is solely a reflection of the feeling in one's heart.

ו

הרוגי בית דין אין מתאבלין עליהן ובאין קרוביהן ושואלים את שלום העדים ואת שלום הדיינים להודיע שאין בלבם עליהן כלום שדין אמת דנו ואף על פי שאין נוהגין אבלות הרי הן אוננים עליהם שאין אנינות אלא בלב:

7

When a person was sentenced in one court, fled, and brought to another court, we do not reopen his case. Instead, wherever two people will arise and state: "We testify that this person was sentenced to death in this court and that so-and-so and so-and-so are those who testified against him," he is executed.

When does the above apply? To a murderer. Other people who are obligated to be executed are not given that punishment until the witnesses who originally testified against them come and testify that they were sentenced to death. The witnesses must then execute the convicted themselves. The above applies provided testimony is given in a court of 23 judges.

ז

מי שנגמר דינו וברח ובא לבית דין אחר אין סותרין את דינו אלא כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דין פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג במה דברים אמורים ברוצח אבל שאר חייבי מיתות עד שיבואו עדיו הראשונים ויעידו שנגמר דינו ויהרגוהו בידם והוא שיעידו בבית דין של עשרים ושלשה:

8

When a person was sentenced to death by a court in the diaspora and fled to a court in Eretz Yisrael, we reopen his case at least. If he comes before the same court who sentenced him in the diaspora, we do not reopen his case, even though they sentenced him in the diaspora and now they are in Eretz Yisrael.

ח

מי שנגמר דינו בבית דין שהיה בחוצה לארץ וברח לבית דין שבארץ ישראל סותרין את דינו על כל פנים ואם היו אותן בית דין עצמן שנגמר דינו בפניהם אין סותרין את דינו אע"פ שגמרוהו בחוצה לארץ והם עתה בארץ ישראל:

Sanhedrin veha`Onashin haMesurin lahem - Chapter 14

1

Four types of execution were given to the court: stoning, burning, decapitation with a sword, and strangulation. Stoning and burning are explicitly mentioned in the Torah. Moses our teacher taught that whenever the Torah mentions the death sentence without any further description, the intent is strangulation. When a person kills a colleague, he should be decapitated. Similarly, the inhabitants of a city that goes astray are executed by decapitation.

א

ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה ושריפה והריגה בסייף וחנק סקילה ושריפה מפורשין הן בתורה ומפי משה רבינו למדו שכל מיתה האמורה בתורה סתם היא חנק וההורג את חבירו מיתתו בסייף וכן אנשי עיר הנדחת מיתתן בסייף:

2

Every one of these forms of execution involves a positive commandment for the court to execute a person with the form of death for which he is liable. A king has permission to execute using only one of them - by decapitation.

ב

כל מיתה מהם מצות עשה היא לבית דין להרוג בה מי שנתחייב בה ואין רשות למלך להרוג באחת מהן אלא בסייף בלבד:

3

Whenever a person is obligated to be executed and the court did not execute him, the judges negated the observance of a positive commandment, but do not transgress a negative commandment. There is one exception: a sorcerer. If they do not kill him, they violate a negative commandment, as Exodus 22:17 states: "Do not allow a sorcerer to live."

ג

כל מחוייב מיתת בית דין שלא המיתו אותו בית דין ביטלו מצות עשה ולא עברו על מצות לא תעשה חוץ מן המכשף שאם לא המיתוהו עברו על מצות לא תעשה שנאמר מכשפה לא תחיה:

4

Stoning to death is a more severe form of execution than burning. Burning is a more severe form than decapitation, and decapitation is more sever than strangulation.

When a person is liable to be executed with two different forms of execution, he should be executed with the more severe form. This applies whether he committed two transgressions, one after the other, or he committed one transgression which involved two death penalties. Even if he was sentenced to be executed for the less severe form of execution and afterwards, committed a transgression punishable by the more severe form, should he be convicted, he is executed in the more severe manner.

ד

סקילה חמורה מן השריפה ושריפה חמורה מן הסייף והסייף חמורה מן החנק וכל מי שנתחייב בשתי מיתות נדון בחמורה בין שעבר שתי עבירות זו אחר זו בין שעבר עבירה אחת שחייב עליה שתי מיתות אפילו נגמר דינו לקלה ואחר כך עבר על החמורה ונגמר דינו נידון בחמורה:

5

Both men and women are executed in these four ways.

ה

ואחד האיש ואחד האשה דנין אותן בארבע מיתות:

6

Whenever people who are all liable to be executed are mixed together, each one of them is executed in the less severe manner.

ו

כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה נדון כל אחד מהן בקלה שבהן:

7

When a person who has been sentenced to death becomes mixed together with others and it is unable to distinguish him from them, and similarly, when a person who was not convicted becomes mixed together with others who have been convicted and sentenced to death and it is unable to distinguish him from them, they are all released from liability. The rationale is that we complete the judgment of a person only when he is present.

ז

מי שנגמר דינו שנתערב עם שאר העם ולא נודע מי הוא מאלו או מי שלא נגמר דינו שנתערב עם מי שנגמר דינו ולא נודע מי הוא כולן פטורין לפי שאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו:

8

When a convicted person fights for his life and it is impossible for the court to have him bound so that he can be executed in the manner in which he is obligated to die, the witnesses should kill him in any manner they can, for he has been sentenced to death. No one else, however, has the right to kill him first.

For this reason, if the hands of the witnesses are cut off, the convicted person is released. If, however, at the outset, the witnesses did not have hands, the convicted person should be executed by others.

When does the above apply? To all people who are liable to be executed by the court with the exception of a murderer. When, however, a murderer has been sentenced by the court every person should pursue him using any means possible to kill him until he is executed.

ח

מי שעמד על נפשו ולא יכלו בית דין לאוסרו עד שימיתוהו במיתה שהוא חייב בה הורגין אותו עדיו בכל מיתה שיכולין להמיתו בה מאחר שנגמר דינו ואין רשות לשאר העם להמיתו תחלה לפיכך אם נקטעה יד העדים פטור ואם היו העדים גדמין מתחלה יהרג ביד אחרים בד"א בשאר מחוייבי מיתות בית דין חוץ מן הרוצח אבל הורג נפש שנגמר דינו רודפין אחריו בכל דבר וביד כל אדם עד שממתין אותו:

9

All of the people executed by the court should not be buried in their family plots together with the entire Jewish people. Instead, the court sets aside two different burial plots: one for those who are stoned and those who are burnt, and the other for those who are decapitated and strangled. This is a halachah conveyed by the Oral Tradition.

When the flesh of the corpse decomposes, they would gather the bones and rebury them in their ancestral plots. The relatives may make a coffin and shrouds in which to rebury the bones.

ט

כל הרוגי בית דין אין קוברין אותן בקברי אבותיהם בכלל ישראל אלא שני קברות מתקנין להן בית דין אחד לנסקלין ולנשרפין ואחד לנהרגין ולנחנקין ודבר זה הלכה מפי השמועה נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן בקברות אבותיהן ויש לקרוביהן לעשות להן ארון ותכריכין:

10

The court must be very patient with regard to laws involving capital punishment and ponder the matter without being hasty. Whenever a court executes a person once in seven years, it is considered a savage court. Nevertheless, if it happens that they must execute a person every day, they do. They do not, however, judge two cases involving capital punishment on the same day. Instead, one is judged immediately, and the other on the following day.

If, however, the two people committed the same sin and are punished with the same form of execution, e.g., a man and a woman who committed adultery, we judge both of them on the same day. Therefore if an adulterer had relations with the daughter of a priest, since he is executed by strangulation and she is burnt to death, they are not executed on the same day.

י

צריכין בית דין להתיישב בדיני נפשות ולהמתין ולא יאיצו וכל בית דין שהרגו נפש בשבע שנים הרי אלו חבלנין אף על פי כן אם אירע להם להרוג בכל יום ויום הורגין אבל אין דנין לעולם שנים ביום אחד אלא דנין זה היום והשני למחר היו שניהם בעבירה אחת ומיתה אחת כגון נואף עם נואפת דנין שניהם ביום אחד לפיכך אם היה הנואף בועל בת כהן הואיל והוא בחנק והיא בשריפה אין הורגין שניהן ביום אחד:

11

Cases involving capital punishment are adjudicated only when the Temple is standing. It is also necessary that the High Court hold its sessions in the Chamber of Hewn Stone in the Temple. This is derived from the statements of Deuteronomy 17:12 with regard to a rebellious elder: "who refuses to heed the priest." According to the Oral Tradition, it was taught: "At a time when there is a priest offering sacrifices on the altar, cases involving capital punishment are adjudicated." This applies provided the court is holding sessions in its place.

יא

אין דנין דני נפשות אלא בפני הבית והוא שיהיה בית דין הגדול שם בלשכה שבמקדש שנאמר בזקן ממרא לבלתי שמוע אל הכהן וגו' ומפי השמועה למדו שבזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח יש דיני נפשות והוא שיהיה בית דין הגדול במקומו:

12

At the outset, when the Temple was constructed, the Supreme Sanhedrin would hold session in the Chamber of Hewn Stone in the Courtyard of the Israelites. The place where the judges would sit was not consecrated. For only kings of the House of David were permitted to sit in the Temple Courtyard.

When the moral character of the Jewish people declined, the Sanhedrin went in exile. They traveled to ten different places in exile, the last being Tiberias. Afterwards, until the present age, the Supreme Sanhedrin has never been convened. And it is an accepted tradition, that in the future, the Sanhedrin will first convene in Tiberias, and from there, they will proceed to the Temple.

יב

בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל והמקום שהיו יושבין בו חול היה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד וכשנתקלקלה השורה גלו ממקום למקום ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריא ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש:

13

40 years before the destruction of the Temple, capital punishment was nullified among the Jewish people. Although the Temple was still standing, since the Sanhedrin went into exile and were not in their place in the Temple, these laws could not be enforced.

יג

ארבעים שנה קודם חרבן בית שני בטלו דיני נפשות מישראל אע"פ שהיה המקדש קיים מפני שגלו הסנהדרין ולא היו שם במקומן במקדש:

14

In the era when cases involving capital punishment were adjudicated in Eretz Yisrael, such cases could also be adjudicated in the diaspora, provided the members of that court received semichah in Eretz Yisrael. As we have already stated, the Sanhedrin exercises judicial authority in Eretz Yisrael and in the diaspora.

יד

בזמן שדנין דיני נפשות בארץ ישראל דנין דיני נפשות בחוצה לארץ והוא שיהיו הסנהדרין סמוכין בארץ כמו שביארנו שהסנהדרין נוהגת בארץ ובחוצה לארץ:

Sanhedrin veha`Onashin haMesurin lahem - Chapter 15

1

How is the mitzvah of stoning carried out? Four cubits from the place of execution, we remove the clothes of the person to be stoned; we do, however, cover his sexual organ in front. A woman is not executed naked. Instead, she is allowed to wear one cloak.

The place of execution was two storeys high. The convicted person ascends there with his hands tied, together with his witnesses. One of the witnesses pushes him at his loins from behind, he falls over, landing on his heart on the ground. If he dies because of this, they have fulfilled their obligation, for Exodus 19:13 states: "Or he will be cast down or stoned," creating an equation between a person who has a stone fall upon him with one who himself falls on the earth.

If he does not die after this fall, the witnesses pick up a stone that is so large it requires two people to carry it. The second witness lets go and the first casts the stone on the convicted person's heart. If he dies because of this, they have fulfilled their obligation. If not, he should be stoned by the entire Jewish people, as Deuteronomy 17:7 states: "The hand of the witnesses shall be raised up against him first to execute him, and the hand of the entire nation afterwards."

א

כיצד מצות הנסלקין רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את המחוייב סקילה בגדיו ומכסין ערותו מלפניו ואין האשה נסקלת ערומה אלא בחלוק אחד ובית הסקילה גבוה שתי קומות עולה לשם הוא ועדיו וידיו אסורות ואחד מן העדים דוחפו על מתניו מאחוריו והוא נהפך ונופל על לבו לארץ אם מת בה יצא שהרי נאמר סקול יסקל או ירה יירה הנה השוה הנסקל שנפל את האבן עליו עם הנדחף שנפל הוא בעצמו על הארץ ואם לא מת מדחיפה זו מגביהין העדים אבן שהיתה מונחת שם משא שני בני אדם והעד השני מרפה את ידו ומשליך האבן על לבו אם מת בו יצא ואם לאו רגימתו בכל ישראל שנאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה:

2

An idolater should be stoned at the gateway to the place where he performed the transgression. If the majority of the population of a city are gentiles, he should be stoned at the entrance to the court. This concept has been conveyed by the Oral Tradition. The term "to your gates" where Deuteronomy 17:8 states that an idolater should be executed refers to the gate where he performed the transgression and not the gate where he was sentenced.

ב

עובד ע"ז אין סוקלין אותו אלא על שער שעבד בו ואם היתה עיר שרובה עכו"ם סוקלין אותו על פתח בית דין ודבר זה קבלה מפי השמועה אל שעריך זה שער שעבד בו ולא שנגמר דינו בו:

3

The mitzvah of executing a person by burning is performed as follows: The convicted is placed in fertilizer until his knees. A firm cloth is placed within a soft cloth and they are wound around his neck. The two witnesses are positioned on either side and each pull the cloths toward himself until the convicted opens his mouth. Tin, lead, and the like are melted down and then poured into his mouth. The molten metal descends and burns his innards.

ג

מצות הנשרפין היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנים סודר קשה לתוך הרך וכורך על צוארו ושני עדיו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שהוא פותח את פיו ומתיכים את הבדיל ואת העופרת וכיוצא בהן והוא זורק לתוך פיו והיא יורדת ושורפת את בני מעיו:

4

The mitzvah of decapitation is performed as follows: We cut of his head with a sword as the kings do.

ד

מצות הנהרגין מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכים עושים:

5

The mitzvah of executing a person by strangulation is performed as follows: The convicted is placed in fertilizer until his knees. A firm cloth is placed within a soft cloth and they are wound around his neck. Each of the two witnesses pulls the cloths toward himself until the convicted expires.

ה

מצות הנחנקין משקעין את המחוייב בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרך וכורכין על צוארו זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שתצא נפשו:

6

It is a positive commandment to hang a blasphemer and an idolater after they have been executed, as implied by Deuteronomy 21:23: "A person who is hung is cursing God." This refers to the blasphemer. With regard to an idolater, Numbers 15:30 states: "He blasphemes God."

A man is hung, but a woman is not hung, as implied by Deuteronomy 21:22: "When a man has sinned and is condemned to die, after he is executed, you shall hang him...."

ו

מצות עשה לתלות את המגדף ועובד עכו"ם שנאמר כי קללת אלהים תלוי הרי מגדף אמור ובעובד עכו"ם נאמר את ה' הוא מגדף והאיש נתלה ואין האשה נתלית שנאמר כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו:

7

How is the mitzvah of hanging carried out? After the convicted is stoned, a beam is implanted in the ground with a rafter protruding from it. The two hands of the corpse are intercrossed and he is hung close to sunset.

He is released immediately. If not, a negative commandment is transgressed, as Ibid.:23 states: "Do not let his corpse tarry overnight on the beam."

ז

כיצד מצות הנתלין אחר שסוקלין אותן משקעין את הקורה בארץ ועץ יוצא ממנה ומקיפין שתי ידיו זו לזו ותולהו סמוך לשקיעת החמה ומתירין אותו מיד ואם לן עוברין עליו בלא תעשה שנאמר לא תלין נבלתו על העץ:

8

It is a positive mitzvah to bury the persons executed by the court on the day of their execution, as Ibid. states: "For you shall surely bury him on that day."

Not only those executed by the court, but anyone who leaves a deceased overnight without burying him transgresses a negative commandment. If, however, a burial is delayed overnight to honor the deceased, e.g., to bring a coffin or shrouds, there is no transgression.

ח

ומצות עשה לקבור את כל הרוגי בית דין ביום ההריגה שנאמר כי קבור תקברנו ביום ההוא ולא הרוגי בית דין בלבד אלא כל המלין את מתו עובר עליו בלא תעשה הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכין אינו עובר עליו:

9

We do not hang a person on a tree that is still growing from the ground, only from one which has been detached. In this way, the tree will not have to be chopped down before the person's burial. For the tree on which the executed is hung is buried with him, so that it will not be an unfavorable remembrance, causing people to say: "This is the tree on which so-and-so was hung."

Similarly, the stone, the sword, and the cloths used for execution are all buried near the deceased, but not in his actual grave.

ט

אין תולין על אילן המחובר לקרקע אלא על התלוש כדי שלא יהא מחוסר קציצה שהעץ שנתלה עליו נקבר עמו שלא יהא לו זכרון רע ויאמרו זה העץ שנתלה עליו פלוני וכן האבן שנסקל בה והסייף שנהרג בו הנהרג והסודרין שחונקין בהן הכל נקברין בתפישת הנהרג אבל לא בקבר עצמו:

10

The Torah mentions 18 people who are executed by stoning. They are: a) a person who engages in relations with his mother, b) with his father's wife, c) his daughter-in-law, d) a maiden who was consecrated, e) a man involved in homosexual relations, f) a man who sodomizes an animal, g) a woman who has relations with an animal, h) a blasphemer, i) an idolater, j) a person who gives his descendants to Molech, k) a person who divines with an ov, l) a person who divines with an yidoni, m) a person who entices others to worship idols, n) the people who lead a city to idol worship, o) a sorcerer, p) a person who desecrates the Sabbath, q) a person who curses his father or his mother, and r) a wayward and rebellious son.

י

כל הנסקלין שבתורה שמונה עשר ואלו הן: הבא על האם ועל אשת אב ועל כלתו ועל נערה המאורסה ועל הזכור והשוכב עם בהמה והאשה המביאה את הבהמה עליה והמגדף ועובד עכו"ם והנותן מזרעו למולך ובעל אוב ובעל ידעוני והמסית והמדיח והמכשף והמחלל את השבת ומקלל אביו או אמו ובן סורר ומורה:

11

There are 10 people who are executing by burning: a) a priest's daughter who commits adultery, b) a person who has relations with his daughter, c) with his daughter's daughter, d) with his son's daughter, e) with his wife's daughter, f) with the daughter of his wife's daughter, g) with the daughter of his wife's son, h) with his mother-in-law, i) with the mother of his mother-in-law, and j) with the mother of his father-in-law.

The latter prohibitions apply if the man has relations with them during his wife's lifetime. After his wife's death, these relations are punishable by kerait alone like other incestuous relationships.

יא

כל הנשרפין עשרה ואלו הן: בת כהן שזינתה תחת בעלה ובא על בתו ועל בת בתו ועל בת בנו ועל בת אשתו ועל בת בתה ועל בת בנה ועל חמותו ועל אם חמותו ועל אם חמיו והוא שבא עליהן בחיי אשתו אבל לאחר מיתת אשתו הרי הן בכרת בלבד בכלל העריות:

12

There are two who are decapitated: a murderer, and the inhabitants of a city enticed to idolatry.

יב

הנהרגין שנים: הרוצח והנדח:

13

There are six who are executed by strangulation: a) an adulterer, b) a person who wounds his father or mother, c) a person who kidnaps a fellow Jew, d) a rebellious elder, e) a false prophet, and f) a person who prophecies in the name of a false deity.

Thus the court executes individuals for a totality of 36 prohibitions.

יג

הנחנקין ששה ואלו הן: הבא על אשת איש החובל באביו או באמו וגונב נפש מישראל וזקן ממרא ונביא השקר והמתנבא בשם ע"ז נמצאו כל הרוגי בית דין ששה ושלשים:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah