Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Sechirut - Chapter 7, Sechirut - Chapter 8, Sechirut - Chapter 9

Video & Audio Classes
Show content in:

Sechirut - Chapter 7

1

Just as a person may make any stipulation that he desires with regard to a purchase or a sale; so, too, may he make any stipulation he desires with regard to a rental. For a rental is a sale for a limited amount of time.

Whenever a person's sale of his property is upheld, the rental of his property will also be upheld. Conversely, when a person is not granted power to sell his property, he may not rent out that property. The only exception is when all he owns is the right to the produce of the property. In such an instance, he may rent out the property, but he may not sell it.

א

כשם שמתנה אדם כל תנאי שירצה במקח וממכר כך מתנה בשכירות שהשכירות מכירה לזמן קצוב היא וכל שממכרו בנכסיו ממכר שוכר שכירותו שכירות וכל שאין לו למכור כך אין לו לשכור אלא א"כ יש לו פירות בלבד באותה הקרקע הרי זה שוכר ואינו מוכר:

2

When a person rents out a house to a colleague for a year, and a leap year

is declared, the extra month is granted to the tenant. If, by contrast, the agreement is made according to months, the extra month is granted to the owner.

If the rental agreement mentions both months and years, the extra month is granted to the owner. This applies regardless of whether the owner said: "A dinar every month, twelve dinarim a year," or "Twelve dinarim a year, a dinar every month." The rationale is that the land is in the possession of its owner and we may not expropriate anything from the owner of the land without a clear proof.

Similarly, when the owner of a home says: "I rented out the house for a specific time," and the tenant says: "I rented it without any specifics," or "for a longer period," the renter must prove his claim. If he does not prove his claim, the owner may support his claim with a sh'vuat hesset and have the tenant removed from the home.

ב

המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה השנה נתעברה לשוכר השכיר לחדשים נתעברה למשכיר הזכיר לו חדשים ושנה בין שאמר לו דינר לחדש י"ב דינר בשנה בין שאמר לו שנים עשר דינר לשנה דינר בכל חדש הרי חדש העיבור של משכיר שהקרקע בחזקת בעלים ואין מוציאין דבר מיד בעל הקרקע אלא בראיה ברורה וכן בעה"ב שאמר לזמן זה השכרתי לך והשוכר אומר לא שכרתי אלא סתם או לזמן ארוך על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא בעה"ב נשבע היסת ומוציאו מן הבית:

3

The following rules apply when the tenant claims: "I paid the rent that I was obligated for the house," and the owner claims: "I have yet to collect it." The same rules apply whether the agreement was recorded in a contract or observed by witnesses.

If the owner demands payment within 30 days of the beginning of the rental, the burden of proof is on the renter. Alternatively, he must pay. He may then have a ban of ostracism issued against anyone who took money from him. Or the tenant may lodge a suit against the owner for the money he originally gave him as a separate claim and require the owner to take a sh'vuat hesset.

If the owner demanded payment after 30 days passed or even on the thirtieth day, the owner must bring proof that he was not paid. Otherwise, the tenant may take an oath that he already paid him the rent and thus be released from any obligation.

Similarly, if when the tenant rented the property, he stipulated that he would pay him the rent annually - if the owner demands payment within the year, the tenant is obligated to bring proof that he already paid. If he demands payment after the year - even if he demands payment on the twenty-ninth day of Elul - the owner is obligated to bring proof that he was not paid.

ג

השוכר שאמר נתתי שכר הבית שנתחייבתי בו והמשכיר אומר עדיין לא נטלתי בין שהיתה בשטר בין שהיתה בעדים אם תבעו בתוך שלשים יום על השוכר להביא ראיה או יתן ויחרים על מי שלקח ממנו או יטעון עליו בדמים שנתן תחלה טענה בפני עצמה וישביעהו היסת תבעו המשכיר לאחר שלשים יום ואפילו ביום הל' על המשכיר להביא ראיה או ישבע השוכר שכבר נתן לו שכרו ויפטר וכן אם שכר ממנו ופירש שיתן לו השכר שנה בשנה ותבעו בתוך השנה על השוכר להביא ראיה תבעו לאחר השנה ואפילו ביום תשעה ועשרים באלול על המשכיר להביא ראייה:

4

The following rules apply when a person rents out a house to a colleague for ten years, has a rental contract composed, but does not date that contract. If the tenant claims: "Only one year passed from the time the document was composed," but the owner claims: "The entire period of the rental agreement has passed, and you have dwelled in the house for ten years," the tenant is required to bring proof to support his claim. If he does not do so, the owner may take a sh'vuat hesset and compel him to leave the dwelling.

ד

המשכיר בית לחבירו בשטר לעשר שנים ואין בו זמן השוכר אומר עדיין לא עבר מזמן השטר אלא שנה והמשכיר אומר כבר עברו ושלמו שני השכירות ושכנת עשר שנים על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ראיה ישבע המשכיר היסת ויוציאו:

5

The following rules apply when a person rents an orchard - or it was entrusted to him as security - for ten years and it dries up. The tenant should sell the trees, purchase land with the proceeds, and benefit from the produce of that land until the conclusion of the rental contract or the period for which the security was entrusted. As a safeguard against the violation of the prohibition against taking interest, both the owner of the orchard - the borrower and the creditor are prohibited against taking the trees themselves that became dried out or were cut down.

ה

השוכר פרדס או שהיה משכון בידו לי' שנים ויבש הפרדס בתוך הזמן ימכרו עציו וילקח בהן קרקע ויאכל פירותיו עד סוף זמן שכירותו או זמן המשכון וגוף האילנות שיבשו או נקצצו שניהן אסורין בהן משום רבית המלוה והלוה:

6

The following rules apply when a contract for rental or security mentions "years" without stating the number of years. If the tenant claims that the agreement was for three years, and the owner of the land claims that it was for two years, and the renter - or the creditor - came and made use of the produce of the third year, we assume that the produce belonged to the person who made use of it unless the owner of the land brings proof that this is not so.

A difficulty could arise if the tenant or the creditor derived benefit from the property for three years and the legal record became misplaced. If he said: "I am entitled to the produce for five years," and the owner of the land says, "The agreement was only for three," we tell the concerned parties: "Show the legal record."

If the owner says: "It was lost," the tenant's claim is accepted, for if he would have claimed that he had purchased it, his claim would also be accepted since he derived benefit from it for three years.

ו

שטר השכירות או שטר המשכון שכתוב בה שנים סתם בעל הפירות אומר ג' ובעל הקרקע אומר שנים וקדם זה השוכר או המלוה ואכל הפירות הרי הפירות בחזקת אוכליהן עד שיביא בעל הקרקע ראיה אכלה השוכר או הממשכן שלש שנים וכבש השטר ואמר לחמש שנים יש לי פירות ובעל הקרקע אומר שלש אמרו לו הבא שטרך ואמר אבד השוכר נאמן שאילו רצה אמר לקוחה היא בידי שהרי אכלה שלש שנים:

7

The following rules apply when a person brings his produce into his colleague's property without his consent or beguiled him into allowing him to bring in his produce and then left it and departed. The owner of the property may sell that produce in order to pay for workers to take it away and bring it to the market place.

It is pious conduct for the owner of the property to notify the court and rent a storage place with part of the funds in order to prevent the destruction of his colleague's property, even if that colleague acted in an improper manner.

ז

מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו או שהטעוהו עד שהכניס פירותיו והניחם והלך יש לבעל הבית למכור לו מאותן הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותן ומשליכין אותם לשוק ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו ממקצת דמיהן מקום משום השב אבידה לבעלים אף על פי שלא עשה כהוגן:

8

The following rules apply when a person rents a mill from a colleague on the condition that the renter will grind 20 se'ah of grain for the owner every month as rent and afterwards, the owner of the mill became wealthy. Since he no longer needs to have his grain ground there he asks the renter to pay him the equivalent of the wage he would earn for grinding the 20 se'ah.

If the renter has wheat of his own or of others that he can grind instead, we compel him to pay the owner the wage he receives for grinding 20 se'ah. Not to pay him would be an expression of the qualities of Sodom. If the renter does not have wheat of his own or customers, he may tell the owner: "I don't have the funds. I am prepared to grind grain for you, as stated in the rental agreement. If you don't need this, sell the ground wheat to others." Similar laws apply in all analogous situations.

ח

השוכר ריחיים מחבירו שיטחון לו כ' סאה בכל חדש בשכרו והעשיר בעל הריחיים והרי אינו צריך לטחון שם אם יש לשוכר חטים שצריך לטחון לעצמו או לאחרים כופין אותו ליתן דמי טחינת כ' סאה שזו מדת סדום היא ואם אין לו יכול לומר אין לי דמים והריני טוחן לך כמו ששכרתי ואם אין אתה צריך מכור לאחרים וכן כל כיוצא בזה:

Sechirut - Chapter 8

1

The same laws apply when a person rents a field from a colleague to sow, or a vineyard to benefit from its fruits and agrees to pay him money or agrees to pay him a fixed amount of produce - e.g., he rented a particular field for 20 kor of grain a year or a particular vineyard for 20 jugs of wine a year. A person who rents property and agrees to pay in produce is called a chocher.

א

אחד השוכר מחבירו שדה לזורעה או כרם לאכול פירותיו בדמים או ששכר ממנו בפירות קצובים כגון ששכר ממנו שדה זו בעשרים כור בשנה וכרם זה בעשרים כדי יין בכל שנה שניהן דין אחד יש להן והשוכר בפירות הוא הנקרא חוכר:

2

When a person takes a field or an orchard with the intent of working it, investing in it and giving the owner a third, a fourth or whatever other percentage of the harvest that they agree to, he is called a mekabel.

The following rules apply with regard to all the types of contracts mentioned above. Whenever an improvement is necessary for the sake of the land itself, it is the responsibility of the owner of the land to provide it. Whenever an improvement is an added measure of security, the renter is responsible for it.

The ax that is used to break up the land, the containers used to carry away earth, the bucket, the jug or the like that is used to draw water are the responsibility of the owner of the land. Digging the irrigation ditches, by contrast, is the responsibility of the renter.

ב

המקבל שדה או פרדס כדי לעבוד אותו ולהוציא עליו יציאות ויתן לבעל הקרקע שליש התבואות או רביע או מה שיתנו ביניהן והוא הנקרא מקבל כל דבר שהוא לסייג הארץ בעל הקרקע חייב בו וכל דבר שהוא שמירה יתירה החוכר או המקבל חייב בו הקרדום שחופרין בו הארץ והכלים שנושאין בהן העפר והדלי והכד וכיוצא בהן שדולין בהן המים על בעל הקרקע וחטיטת המקומות שמקבצין בהן המים על החוכר או על המקבל:

3

When a person rents or makes a sharecropping agreement with regard to a colleague's field for only a few years, he should not sow flax. If he rents it or enters a sharecropping agreement for seven years, he may sow flax for the first year." The Sabbatical year is not included in this reckoning. If he rents it or enters a sharecropping agreement for a seven-year period, the Sabbatical year is included in this reckoning.

ג

השוכר או המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות לא יזרענה פשתן שכרה או קבלה ז' שנים זורעה שנה ראשונה פשתן ואין השביעית מן המניין שכרה או קבלה שבוע אחד שביעית מן המניין:

4

The following laws apply when a person rents or makes a sharecropping agreement with regard to a colleague's field that is parched and requires irrigation, and the spring used to irrigate the field dries up, but the larger river has not ceased to flow, and it is possible to carry water from it in a bucket. The renter may not reduce his payments. If this is a problem that affects the entire region - e.g., the river itself dried up - he may reduce his payments. Similar laws apply if one rents an orchard and the trees of the orchard are cut down.

Different rules apply when the owner was standing in his field and told the renter: "I am renting you this parched field," or "I am renting you this orchard." If the spring dries up or the tree is chopped down, he may reduce his payments. Since he was standing in the property when he made that statement, we assume that by saying: "this field" or "this orchard," his intent was: "I am renting it to you in its present condition."

Therefore, when the owner is not standing in his field and told the renter: "I am renting you this parched field," or "I am renting you this orchard." If the spring dries up or the tree is chopped down, he may not reduce his payments.

ד

החוכר או המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן ויבשה מעיין בית השלחין ולא פסק הנהר הגדול אלא אפשר להביא ממנו בדלי או שנקצץ האילן של בית האילנות אינו מנכה לו מחכירו ואם מכת מדינה היא כגון שיבש הנהר מנכה לו מחכירו היה עומד בתוך השדה ואמר לו בית השלחין הזה אני משכיר לך בית האילן זה אני משכיר יבש המעיין או נקצץ האילן מנכה מחכירו שהרי הוא עומד בתוכה ולא אמר לו הזה אלא כמי שאומר כמות שהיא עתה אני משכיר לפיכך אם לא היה עומד בתוכה ואמר לו בית השלחין אני משכיר לך או בית האילן ויבש המעיין או שנקצץ האילן אינו מנכה לו מחכירו:

5

The following rules apply when a person rents or makes a sharecropping agreement with regard to a colleague's field, and the crops are eaten by locusts or destroyed by drought. If this condition prevailed among the majority of the fields of that city, he may reduce his payments according to the extent of the loss that he suffered. If this blight did not prevail among the majority of the fields, he may not reduce his payments. This law applies even though all the fields belonging to this land owner were ravaged.

If all the fields of the renter or the sharecropper were ravaged, even though the blight also affected most of the other fields, he may not reduce his payment. For the loss is dependent on the renter's bad fortune, as evidenced by the fact that all his fields were ravaged.

If the owner stipulated that the renter should sow the field with wheat, and he sowed it with barley, did not sow it at all or sowed it and nothing grew, the renter may not reduce his payments even though locusts or a drought came and the majority of the fields were ravaged. Until when must he till it and sow it a second time if the first crop does not grow? Until the time when it is fit to sow in that place.

ה

השוכר או המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשתדפה אם אירע דבר זה לרוב השדות של אותה העיר מנכה לו מחכירו הכל לפי ההפסד שארעו ואם לא פשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו אע"פ שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע נשתדפו כל השדות של השוכר או המקבל אף על פי שפשטה המכה ברוב השדות אינו מנכה לו מחכירו שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר שהרי כל שדותיו נשתדפו התנה עליו בעל הקרקע שיזרענה חטים וזרעה שעורים או שלא זרעה כלל או שזרעה ולא צמחה אע"פ שבא חגב או שדפון והוכתה רוב המדינה אינו מנכה לו מחכירו ועד מתי חייב להטפל ולזרוע פעם אחרת אם לא צמחה כל זמן שראוי לזריעה באותו מקום:

6

The following rules apply when a person rents or makes a sharecropping agreement with regard to a colleague's field. If it is customary in that locale to cut down the crops, the renter should cut them down. He is not permitted to uproot them. If it is customary to uproot the crops, the renter should uproot them. He is not permitted to cut them down. Either of them can prevent the custom from being changed.

In a locale where it is customary to plow after the harvesting, the renter should plow. In a locale where it is customary to rent trees together with land, they are considered to have been rented out. This applieseven though the owner rented the property for a price that is lower than usual. In a locale where it is not customary to rent trees together with land, they are not considered to have been rented out. This applieseven though the owner rented the property for a price that is higher than usual. Everything follows the local custom.

ו

השוכר או המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור ואינו רשאי לעקור לעקור יעקור ואינו רשאי לקצור ושניהם מעכבין זה על זה ומקום שנהגו לחרוש אחריו יחרוש מקום שנהגו להשכיר אילנות על גב קרקע משכירין ואף על פי שהשכיר לו סתם בפחות מן הידוע ומקום שנהגו שלא להשכיר אילנות אין לו אילנות אע"פ ששכר ממנו ביתר על הידוע הכל כמנהג המדינה:

7

When a person rents a field from a colleague for ten kor of wheat and it suffered blight, he may pay the owner from the wheat of that field. Conversely, if it produces extremely high quality wheat, he should not tell the owner: "I will purchase wheat for you from the marketplace." Instead, he must give him the wheat from the field.

If a person rents a vineyard for ten baskets of grapes and they become sour after they were harvested, the renter may give the owner the grapes from the vineyard. A similar ruling applies to sheaves of grain that became ruined after they were harvested. If, however, a person rents a vineyard for ten jugs of wine, and the wine becomes sour, he is obligated to provide the owner with good wine.

The following rules apply when a person rented a field for 100 sheaves of cattle fodder, sowed another crop and then plowed the field and sowed it with cattle fodder. If it suffered blight, the renter may not give the owner the cattle fodder growing in it. Instead, he must give him high quality fodder, for he deviated from the terms of the initial agreement. Similar rules apply even if he sowed it with fodder at the outset, plowed it and then sowed it again and it suffered blight or in any other situation where the damage to the crops comes after the renter deviates from the initial agreement.

ז

החוכר שדה מחבירו בעשרה כור חטים ולקתה נותן לו מתוכה היו חטיה יפות לא יאמר לו הריני לוקח לך מן השוק אלא נותן לו מתוכה חכר ממנו כרם בעשרה סלי ענבים והקריסו אחר שנבצרו וכן עומרים שלקו אחר שנקצרו נותן לו מתוכן חכרו בעשרה כדי יין והחמיץ חייב ליתן לו יין טוב חכרה ממנו במאה עמרים של אספסתא וזרעה מין אחר ואח"כ חרשה וזרעה אספסתא ולקתה או שזרעה בתחלה אספסתא וחרשה ואח"כ זרעה פעם אחרת ולקתה אינו נותן לו מתוכה אלא נותן לו אספסתא טובה שהרי שינה וכן כל כיוצא בזה:

8

The following rules apply when a person rents a field from a colleague, but does not desire to weed it. Although the renter tells the owner: "What will you suffer? I will give you the amount stipulated regardless," his words are not heeded. For the owner may respond: "Ultimately, you will leave it, and it will grow weeds for me."

Even if the renter says: "At the end I will plow it," his words are not heeded.

ח

החוכר שדה מחבירו ולא רצה לנכש ואמר לו מה הפסד יש לך הריני נותן לך חכירך אין שומעין לו שהרי הוא אומר לו למחר אתה יוצא ממנה והיא מעלה עשבים ואפילו אמר לו באחרונה אני חורש אותה אין שומעין לו:

9

When a person rents a field with the stated intent of sowing barley, he should not sow wheat, because wheat saps the nutrients of the land more than barley. If he rented it with the intent of sowing wheat, he may sow barley.

If his original intent was to sow legumes, he may not sow grain. If his original intent was grain, he may sow legumes. In Babylon and lands of that nature, he should not sow legumes, for legumes sap the nutrients of the land.

ט

החוכר שדה מחבירו לזורעה שעורים לא יזרענה חטים מפני שהחטין מכחישות את הקרקע יתר מהשעורים שכרה לזרעה חטים יזרענה שעורים קטנית לא יזרענה תבואה תבואה יזרענה קטנית ובבבל וכיוצא בה לא יזרענה קטנית מפני שהקטנית שם מכחשת את הארץ:

10

When a person rents a field from a colleague for a few years according to a sharecropping agreement, the sharecropper does not receive a share of the wood that grows from the wild fig trees and the like, nor in the appreciation in the value of the field due to the trees growing in the field. We do, however, consider the place of the trees as if it were filled with the type of crop that was planted in the field. This applies provided the trees grew in a place that is fit to sow. If, however, they grow in a place that is not fit to sow, the sharecropper is not given any consideration. If the sharecropper rents the field for seven years or more, he is entitled to a share of the wood that grows from the wild fig trees and the like.

If at the time the sharecropper's lease runs out, there are plants in the field that have not reached the stage at which they are fit to be sold, or they have reached that stage, but the market day has not come yet, they should be evaluated and the sharecropper given his share by the owner of the land.

In the same manner as the sharecropper and the owner divide the grain; so, too, they should divide the straw and the stubble. In the same manner as they divide the wine; so, too, they should divide the twigs. Different rules apply with regard to the rods that are placed beneath the vine for support. If they were purchased in partnership, they should be divided in the same manner. If they were purchased by one party, they belong to the one who purchased them. Similar principles apply in all analogous situations.

י

המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות אין למקבל כלום בקורת השקמה וכיוצא בה ולא בשבח האילנות שיצאו מאליהן בשדה אבל מחשבין לו מקום האילנות כאילו היה בהן אותו זרע שזרע בכל השדה והוא שצמחו האילנות במקום הראוי לזריעה אבל אם יצאו במקום שאינו ראוי לזריעה אין מחשבין לו כלום ואם קיבלה שבע שנים או יתר יש לו בקורת השקמה וכיוצא בה הגיע זמנו להסתלק מן השדה והיו שם זרעים שעדיין לא הגיעו להמכר או שנגמרו ולא הגיע יום השוק למכרן שמין אותן ונוטל מבעל הקרקע כשם שחולקין המקבל ובעל הקרקע בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמירות אבל הקנים המעמידים תחת הגפנים אם קנו אותן בשותפות הרי אלו חולקין בהן ואם הן משל אחד מהן זה שקנה אותן הרי הן שלו וכן כל כיוצא בזה:

11

When a person rents a field from a colleague according to a sharecropping agreement in order to plant vines, the owner accepts the possibility that there will be ten non-productive vines in an area sufficient to grow a se'ah of grain. If there are more non-productive vines, the sharecropper must pay for the entire area as if all the vines were productive.

יא

המקבל שדה מחבירו ליטע מקבל עליו בעל השדה עשרה בוראות לסאה יתר על זה מגלגלין עליו את הכל:

12

The following rules apply when a person rents a field from a colleague under a sharecropping agreement and the field does not produce a significant yield. If its yield appears sufficient to produce at least two se'ah more than the investment made in it, the sharecropper is obligated to take care of it. For in the sharecropping agreement, he promises the owner of the land: "I will rise, plow the land, sow it, reap it, tie it in sheaves, thresh it and make a grain heap before you, and you will receive half - or whatever other portion they agreed upon - and I will receive the remainder as payment for my work and the expenses that I undertook."

יב

המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי שתוציא סאתים יתר על ההוצאה חייב המקבל ליטפל בה שכך כותב לבעל הקרקע אנא איקום ואניר ואזרע ואקצור ואעמור ואדוש ואזרה ואעמיד כרי לפניך ותטול את חציו או מה שיתנו ואני אטול השאר בשכר עמלי ובמה שהוצאתי:

13

The following rule applies when a person rents a field from a colleague under a sharecropping agreement, and after taking possession of the field decides to leave it fallow. We evaluate the amount the field could be expected to produce and require the sharecropper to give the owner the portion agreed upon. For in the sharecropping agreement, he promises the owner of the land: "If I leave it fallow and do not till it, I will pay according to its best yield." The same rule applies if he left only a portion of it fallow.

Why is the renter obligated to pay? Because he did not stipulate that he would pay a fixed amount, in which instance we would say that it is an asmachta, but instead promised to pay the field's best yield."o Therefore, he made a binding commitment.

If, however, he stipulated: "If I leave it fallow, I will pay you 100 dinarim" this is considered an asmachta and he is not obligated to pay that amount. Instead, he should give the owner only his share of what the field would be expected to produce.

יג

המקבל שדה מחבירו ואחר שזכה בה הובירה שמין אותה כמה היא ראויה לעשות ונותן לו חלקו שהיה מגיע לו שכך כותב לבעל הקרקע אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא והוא הדין אם הוביר מקצתה ומפני מה נתחייב לשלם מפני שלא פסק על עצמו דבר קצוב כדי שנאמר הרי היא כאסמכתא אלא התנה שישלם במיטבא ולפיכך גמר ושיעבד עצמו אבל אם אמר אם אוביר ולא אעביד אתן לך מאה דינרין הרי זה אסמכתא ואינו חייב לשלם אלא נותן כפי מה שראויה לעשות בלבד:

14

The following rule applies when a person rents a field from a colleague under a sharecropping agreement with the intent of sowing sesame seeds, but instead, sows wheat. If the field produces a crop of wheat that is worth the same as the yield of sesame seeds could have been expected to be worth, the owner may have no more than complaints against him.

If the field produces a crop of wheat that is worth less than the yield of sesame seeds could have been expected to be worth, the sharecropper must pay the amount the crop of sesame seeds could have expected to yield. If the field produces a crop of wheat that is worth more than the yield of sesame seeds could have been expected to be worth, they should divided the crop according to their original stipulation although the owner of the land profits.

יד

המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה חטים ועשתה חטים ששוין כמה שהיא ראויה לעשות מן השומשמין אין לו עליו אלא תרעומת עשתה פחות ממה שהיא ראויה לעשות מן השומשמין משלם לו המקבל כפי מה שהיא ראויה לעשות מן השומשמין עשתה חטים יתר ממה שהיא ראויה לעשות מן השומשמין חולקין לפי התנאי שביניהן אף על פי שמשתכר בעל הקרקע:

Sechirut - Chapter 9

1

The following rule applies when a person hires workers and tells them: "Get up early and work late." In a place where it is not customary for workers to get up early and work late, he cannot compel them to keep the times he desires. In a place where it is customary for an employer to provide his workers' meals, he must provide their meals. If it is customary for him to provide dried figs, dates and the like for the workers, he must. Everything follows the local custom.

א

השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו יכול לכופן מקום שנהגו לזון יזון לספק בגרוגרות או בתמרים וכיוצא בהן לפועלים יספק הכל כמנהג המדינה:

2

When a person hires a worker and tells him: "I will pay you like any other worker in the city," we check the lowest wage paid and the highest wage paid and arrive at an average.

ב

השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר רואין הפחות שבשכירות והיתר שבשכירות ומשמנין ביניהן:

3

The following rules apply when a person tells his agent: "Go out and hire workers for me for three zuz," and the agent hires them for four. If the agent told them: "I am responsible for your wage," he must pay them four. He receives three zuz from the employer, and forfeits one zuz of his own.

If he told them: "The employer is responsible for your wages," the employer should pay them according to the local custom. If there are some in that city who are hired at three and others at four, he is not required to pay them more than three. They have, however, justified complaints'3 against the agent.

When does the above apply? When it cannot be determined that they invested extra effort in their work. If, however, it is obvious that they invested extra effort in their work, and it is worth four zuz, the employer must pay them four. For had the agent not told them four, they would not have worked harder and produced work that is worth four.

If the employer told the agent: "Hire workers for me at four," and the agent goes and hires them at three, they receive no more than three. This applies even when their work is worth four. For they accepted the lower amount. They do, however, have a complaint against the agent.

If the employer told the agent three zuz, and the agent hires them for four, but the workers say: "We will work for what the employer says," their intent is that the employer will pay them more than four zuz. Therefore, we evaluate their work. If it is worth four, they should receive four zuz from the employer. If the value of their work is not obvious or it is not worth four, they may be paid only three.

If the employer told the agent to hire workers at four zuz, and he hired them at three, but they say: "We will work for what the employer says," they may be paid only three. This applies even if their work is worth four, for they heard the agent say three and agreed.

ג

אמר לשלוחו צא ושכור לי פועלים בשלשה והלך ושכרן בארבעה אם אמר להם השליח שכרכם עלי נותן להם ארבעה ונוטל מבעל הבית שלשה ומפסיד אחד מכיסו אמר להם שכרכם על בעה"ב נותן להם בעה"ב כמנהג המדינה היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה אינו נותן להם אלא שלשה ויש להם תרעומת על השליח בד"א כשאין מלאכתן ניכרת אבל היתה מלאכתן ניכרת והרי היא שוה ארבעה נותן להם בעה"ב ארבעה שאילו לא אמר להם שלוחו ארבעה לא טרחו ועשו שוה ארבעה אמר לו בעה"ב שכור לי בארבעה והלך השליח ושכר בשלשה אע"פ שהרי מלאכתן שוה ארבעה אין להם אלא שלשה שהרי קבלו על עצמן ויש להם תרעומת על השליח אמר לו בעה"ב בשלשה והלך השליח ואמר להם בארבעה ואמרו הרינו כמה שאמר בעה"ב אין דעתם אלא שיתן בעה"ב יתר על ארבעה לפיכך שמין מה שעשו אם שוה ארבעה נוטלין ארבעה מבעל הבית ואם אינו ידוע או אינו שוה אין להם אלא שלשה אמר לו בעל הבית בארבעה והלך השליח ואמר להם בשלשה ואמרו לו כמה שאמר בעה"ב אף על פי שמלאכתן שוה ארבעה אין להם אלא שלשה שהרי שמעו שלשה וקבלו עליהם:

4

When a person hires workers and the workers hoax the employer or the employer hoaxes the workers, all they have is complaints against each other.

When does the above apply? When the workers did not go to the appointed place. Different rules apply, however, if donkey drivers went to the appointed place and did not find any grain, workers went to a field and found that the ground was wet, or the employer hired workers to irrigate his field and they discovered that it was filled with water. If the owner checked the area that required work on the previous evening and saw that the workers were necessary, the workers are not entitled to any reimbursement. What could the owner have done? If, however, he did not check the land where he wants the work to be performed beforehand, he must pay them as an idle worker. For a person who comes carrying a burden cannot be compared to someone who comes empty-handed, nor can a person who performs labor be compared to someone who does not.

When does the above apply? When they did not begin doing work. If, however, the worker began doing his work different rules apply. A worker may quit his work even in the middle of the day. This is derived from Leviticus 25:55: "The children of Israel are servants to Me" - i.e., to Me alone. They are not servants to servants.

What is the law that applies to a worker who quits after having started work? We evaluate the work that he performed and he is paid that amount. If he is a contractor, we evaluate the work that still must be performed. Whether the price of labor was low at the time he was hired or it was not low, whether it was reduced afterwards or whether it was not reduced, we evaluate the work that must be performed.

What is implied? A person agreed to harvest standing grain for two selaim. He harvested half of the grain, but left half unharvested. Similarly, a person agreed to weave a garment for two selaim. He wove half of the garment, but left half unwoven. If the remainder would cost six dinarim to complete, the original contractor is paid a shekel or he is given the option of completing his work. If the remainder was worth only two dinarim, the owner need not pay the contractor more than a sela, because he did not perform more than half the work.

When does the above apply? With regard to work that does not involve an immediate loss. If, however, the work involves an immediate loss - e.g., he hired the workers to remove flax from the vat, or he hired a donkey to bring flutes for a funeral or for a wedding or the like - neither a worker nor a contractor may retract unless he is held back by forces beyond his control -e.g., he became ill or a close relative died. If the worker is not held back by forces beyond his control, and he retracts, the owner may hire others on their account or deceive them.

What is meant by deceiving them? He tells them: "I agreed to pay you a sela; take two so that you will complete your work." Afterwards, he is not required to give them anything more than he originally agreed. Moreover, even if he gave them two, he can compel them to return the additional amount.

What is meant by hiring others on their account? He hires other workers who complete their task so that he will not suffer a loss. Whatever he must add to pay these later workers beyond the amount the first workers agreed upon, he may take from the first workers.

To what extent are the first workers responsible? For their entire wage. Moreover, if they have property that is in the employer's possession, the employer can use that property to hire workers to complete their work until he pays each worker 40 or 50 zuz a day although he originally hired the worker at three or four zuz.

When does the above apply? When there are no workers available to hire at the wage to be paid the original workers. If, however, such workers are available and the original workers tell the employer: "Go out and hire from these to complete your work so that you will not suffer a loss," whether a worker or a contractor is involved, the employer has only complaints against them. To determine the wage that should be paid, we follow these guidelines: For a worker, we calculate the work he already performed and for a contractor, we calculate the work that must be performed.

ד

השוכר את הפועלים והטעו את בעה"ב או בעה"ב הטעה אותם אין להם זה על זה אלא תרעומת במה דברים אמורים בשלא הלכו אבל הלכו החמרין ולא מצאו תבואה פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה או ששכר להשקות השדה ומצאוה שנתמלאה מים אם ביקר בעה"ב מלאכתו מבערב ומצא שצריכה פועלים אין לפועלים כלום מה בידו לעשות ואם לא ביקר נותן להם שכרן כפועל בטל שאינו דומה הבא טעון לבא ריקן ועושה מלאכה לבטל בד"א בשלא התחילו במלאכה אבל אם התחיל הפועל במלאכה וחזר בו אפילו בחצי היום חוזר שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים וכיצד דין הפועל שחזר בו אחר שהתחיל שמין לו מה שעשה ונוטל ואם קבלן הוא שמין לו מה שעתיד לעשות בין שהוזלו בעת ששכרן בין לא הוזלו בין שהוזלה מלאכה אחר כן בין לא הוזלה שמין לו מה שעתיד לעשות כיצד קיבל ממנו קמה לקצור בשתי סלעים קצר חציה והניח חציה בגד לארוג בשתי סלעים ארג חציו והניח חציו שמין לו מה שעתיד לעשות אם היה שוה ששה דינרין נותן לו שקל או יגמרו את מלאכתן ואם היה הנשאר יפה שנים דינרין אינו נותן להן אלא סלע שהרי לא עשו אלא חצי מלאכה במה דברים אמורים בדבר שאינו אבוד אבל בדבר האבוד כגון פשתנו להעלות מן המשרה או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהן אחד פועל ואחד קבלן אינו יכול לחזור בו אלא אם כן נאנס כגון שחלה או שמע שמת לו מת ואם לא נאנס וחזר בו שוכר עליהן או מטען:

כיצד מטען אומר להם סלע קצצתי לכם בואו וטלו שתים עד שיגמרו מלאכתן ולא יתן להם אלא מה שפסק תחלה ואפילו נתן להם השתים מחזיר מהן התוספת כיצד שוכר עליהן שוכר פועלים אחרים וגומרים מלאכתן שלא תאבד וכל שיוסיף לאלו הפועלין האחרים על מה שפסק לראשונים נוטל מן הראשונים עד כמה עד כדי שכרן של ראשונים ואם היה להם ממון תחת ידו שוכר להשלים המלאכה עד ארבעים וחמשים זוז בכל יום לכל פועל אע"פ ששכר הפועל שלשה או ארבעה בד"א שאין שם פועלים לשכור בשכרן להשלים המלאכה אבל יש פועלים לשכור בשכרן ואמרו לו צא ושכור מאלו להשלים מלאכתך ולא תאבד בין שוכר בין קבלן אין עליהן אלא תרעומת ושמין לשוכר מה שעשה ולקבלן מה שעתיד לעשות:

5

When a person hires a worker, but [the worker is then taken to perform the king's service, the worker need not be paid for a full day's work. Instead, the employer should pay him only for the work he performed.

ה

השוכר את הפועל ונאחז לעבודת המלך לא יאמר לו הריני לפניך אלא נותן לו שכר מה שעשה:

6

The following rules apply when a person hires a worker to irrigate his field from a particular river, and that river dried up in the middle of the day. If the river does not ordinarily dry up, the workers need only be paid for the work they performed.

Similarly, if the inhabitants of the city frequently dam the river, and they stop its flow in the middle of the day, the workers need only be paid for the work they performed. The rationale is that the workers know the pattern of this river. If, however, the river often dries up on its own accord, the employer must pay the workers their entire wage. For it was his responsibility to inform them.

If a person hires workers to irrigate a field and it rains and completes the watering of the field, the workers need only be paid for the work they performed. If a river rises and irrigates the field, they should be paid their entire wage. From heaven, they were granted help.

When does the above apply? With regard to a worker. Different rules apply, however, when a person stipulates with a sharecropper that if he waters a field four times a day, he will receive half the crop, in contrast to other sharecroppers who water the field twice a day and receive a fourth of the crop. If rain comes and he does not have to draw water to irrigate the crop, he still receives half the crops, as he stipulated. The rationale is that a sharecropper is considered to be a partner, not a worker.

ו

השוכר את הפועל להשקות את השדה מזה הנהר ופסק הנהר בחצי היום אם אין דרכו להפסיק אין להן אלא שכר מה שעשו וכן אם דרכו שיפסיקו אותו בני העיר והפסיקוהו בחצי היום אין להן אלא שכר מה שעשו שהרי ידעו הפועלים דרכו של נהר ואם דרכו להפסיק מאליו נותן להם שכר כל היום מפני שהיה לו להודיעם שכרן להשקות השדה ובא המטר והשקה אין להן אלא מה שעשו בא הנהר והשקה נותן להן כל שכרן מן השמים נסתייעו בד"א בפועל אבל מי שפסק עם אריסו שאם ישקה שדה זו ארבע פעמים ביום יטול חצי הפירות וכל האריסין שהן משקין שתי פעמים אינן נוטלין אלא רביע הפירות ובא המטר ולא הוצרך לדלות ולהשקות נוטל חצי הפירות כמו שפסק עמו שהאריס כשותף ואינו כפועל:

7

The following rules apply when a person hires a worker to perform work for an entire day and he completes it in half the day. If the employer has another task that is as - or less - difficult, he may have the worker perform it for the remainder of the day. If he does not have a task for him to perform, he should pay him as an idle worker. When the worker is one who digs, labors in the field or performs heavy labor of this nature and hence will become ill if he does not work, the employer must pay him his entire wage even if he is idle.

ז

השוכר את הפועל לעשות מלאכה כל היום ושלמה המלאכה בחצי היום אם יש לו מלאכה אחרת כמותה או קלה ממנה עושה שאר היום ואם אין לו מה יעשה נותן לו שכרו כפועל בטל ואם יהיה מן החופרים או עובדי אדמה וכיוצא בהן שדרכו לטרוח הרבה ואם לא יעשה במלאכה יחלה נותן לו כל שכרו:

8

When a person hires a worker to bring him an object from one place to another, and the worker goes to the designated place but cannot find the object specified, the employer is obligated to pay him his entire wage.

If a person hires a worker to bring rods to use as supports for a vineyard, but the worker can not find them, and hence does not bring them, the employer must pay the worker his wage.

If he hired him to bring cabbage or prunes for a sick person, the worker went and when he returned, the sick person either died or recovered, the employer should not tell the worker: "Take what you brought as your payment." Instead, he must pay him the entire wage he promised him. Similar principles apply in all analogous situations.

ח

השוכר את הפועל להביא לו שליחות ממקום למקום והלך ולא מצא שם מה יביא נותן לו שכרו משלם שכרו להביא קנים לכרם והלך ולא מצא ולא הביא נותן לו שכרו משלם שכרו להביא כרוב ודורמסקנין לחולה והלך ומצאו שמת או הבריא לא יאמר לו טול מה שהבאת בשכרך אלא נותן לו כל שכרו וכן כל כיוצא בזה:

9

When a person hires a worker to perform work in his own field, but shows him a field belonging to a colleague and has him perform work there, he must pay him his entire wage. Afterwards, he may require his colleague to reimburse him for the benefit he received from this work.

ט

השוכר את הפועל לעשות עמו בשלו והראהו בשל חבירו נותן כל שכרו וחוזר ולוקח מחבירו מה שנהנה בזו המלאכה:

10

When a person hires a worker to work together with him with straw, stubble and the like, he is not given the option of telling the worker: "Take what you did as your payment." If, however, he made such an offer, and the worker agreed, he is not given the option of changing his mind and telling the worker: "Take your wage and I will take my straw."

י

השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן וקש וכיוצא בהן ואמר לו טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו ואם משקיבל עליו אמר לו הילך שכרך ואני אטול את שלי אין שומעין לו:

11

An ownerless object discovered by a worker belongs to him. This law applies even when the employer told him: "Work for me today." Needless to say, it applies if he told him: "Hoe for me."

If, however, he hired him to take possession of ownerless objects - e.g., a river dried up and he hired him to collect the fish in a nearby marsh -whatever he finds, even a wallet filled with silver coins, belongs to the owner.

יא

מציאת הפועל לעצמו אע"פ שאמר לו עשה עמי מלאכה היום ואין צריך לומר אם אמר לו עדור עמי היום אבל אם שכרו ללקט מציאות כגון שחסר הנהר ושכרו ללקט הדגים הנמצאין באגם הרי מציאתו לבעל הבית ואפילו מצא כיס מלא דינרין:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah