With the exception of the six relatives mentioned in the Torah and his wife, whenever a priest becomes impure because of contact with a corpse, if there are witnesses and a warning is administered, he is punished by lashes, as Leviticus 21:1 states: "No one shall contract ritual impurity for the sake of a deceased person among his people."

This applies whether one touches the corpse, stands over it, or carries it. And it applies to a corpse and to all other forms of ritual impurity stemming from a corpse, as implied by "No one shall contract ritual impurity for the sake of a deceased person among his people." In Hilchot Tumat Meit, we already described all the factors associated with a corpse that convey ritual impurity according to Scriptural Law and according to Rabbinic Law.


כל כהן שנטמא למת חוץ מששה מתים המפורשים בתורה או אשתו בעדים והתראה הרי זה לוקה שנאמר לנפש לא יטמא בעמיו ואחד הנוגע במת או המאהיל או הנושא ואחד המת ואחד שאר הטומאות הפורשות מן המת שנאמר לנפש לא יטמא בעמיו וכבר פירשנו בהלכות טומאת מת כל דברים המטמאין מן המת מן התורה או מדבריהם:


Similarly, a priest receives lashes if he touches a grave. He may, however, touch clothes that touched a corpse, even though by doing so, he contracts ritual impurity that continues for seven days.


וכן אם נגע הכהן בקבר לוקה אבל נוגע הוא בבגדים שנגעו במת אע"פ שמיטמא בהן טומאת שבעה:


Similarly, if a priest enters a covered structure into which ritual impurity enters, he is lashed. This applies even though the source of impurity itself is in another building. We have already explained all the types of "tents" into which ritual impurity can enter and depart, the laws involving foliage and projections, the entities which bring ritual impurity and those which interpose between ritual impurity, which involve Scriptural Law and which involve Rabbinic Law. All of this is discussed in Hilchot Tumat Meit.

There we explained that non-Jews do not convey ritual impurity through overhangs. Therefore their graves are pure and a priest may enter their cemetery and walk on their graves. He is forbidden only to touch impurity or carry it, as we explained there.


וכן אם נכנס לאהל טמא שנכנסה לו הטומאה לוקה אע"פ שעצמה של טומאה בבית אחר וכבר ביארנו כל האהלים שתכנס להן הטומאה או שתצא מהן ודין הסככות והפרעות וכל הדברים המביאין את הטומאה והחוצצין בפני הטומאה ואין זה מהן דין תורה ואי זה מהן מדבריהן הכל בהלכות טומאת מת ושם ביארנו שאין עכו"ם מטמאין באהל ולפיכך קברותיהם טהורים ומותר לכהן ליכנס לשם ולדרוך על קברותיהם ואינו אסור אלא שיגע בטומאה או שישאנה כמו שביארנו שם:


The following laws apply when a priest enters a building where a corpse is located or a cemetery inadvertently and he is given a warning after he discovers the fact. If he jumps and leaves, he is not liable. If, however, he remains there for the time it takes to prostrate oneself which we explained with regard to impurity in the Temple, he is lashed.

If he entered and departed, entered and departed, if he was given a warning for each time, he is given lashes for every entrance. Similarly, if he touches a corpse, is giving a warning, and then disengages himself, and afterwards, touches it and is given a warning - even if this sequence is repeated one hundred times, he is given lashes for each touch.

If he was touching a corpse and did not disengage himself or was standing in the cemetery and touched other corpses, although he is given a warning several times, he receives lashes only once. For as long as he does not cease, he is continuing to desecrate his priestly state.


כהן שנכנס לאהל המת או לבית הקברות בשגגה ואחר שידע התרו בו אם קפץ ויצא פטור ואם ישב שם כדי השתחויה כמו שביארנו בענין טומאת מקדש הרי זה לוקה נכנס ויצא וחזר ונכנס ויצא אם התרו בו על כל פעם ופעם לוקה על כל כניסה וכניסה וכן אם נגע במת והתרו בו ופירש וחזר ונגע והתרו בו אפילו מאה פעמים לוקה על כל אחת ואחת היה נוגע ולא פירש או שהיה עומד בבית הקברות ונגע במתים אחרים אף על פי שהתרו בו כמה פעמים אינו לוקה אלא אחת שהרי מחולל ועומד כל זמן שלא פירש:


The following rules apply when one causes a priest to contract ritual impurity. If they both acted intentionally, the priest receives lashes and the person who caused him to contract impurity violates the prohibition against placing a stumbling block in front of the blind. If the priest was not aware of the transgression and the person who caused him to contract impurity acted intentionally, that person receives lashes.


המטמא את הכהן אם היו שניהם מזידין הרי הכהן לוקה וזה שטמאו עובר על ולפני עור לא תתן מכשול היה הכהן שוגג וזה שטמאו מזיד הרי זה שטמאו לוקה:


A High Priest may not become impure for the sake of his relatives, as Leviticus 21:11 states: "He shall not become impure for his father's or mother's sake." Similarly, he does not enter a shelter where there is a corpse, even the corpse of one of his relatives, as ibid.:30 states: "He shall not enter a place where there is any corpse." Thus we learn that he is liable both for not entering and for not becoming impure.

What is implied? If the High Priest touches or carries a corpse, he receives lashes for one transgression. If he enters a shelter and remains there until a person dies or he enters a chest, bureau, or drawer, and a colleague comes and opens the top of this container and thus his contact with impurity and his entrance into the shelter come at the same time, he receives two sets of lashes, for the prohibition against entering and for the prohibition against becoming impure.


כהן גדול אינו מטמא לקרובים שנאמר לאביו ולאמו לא יטמא וכן אינו נכנס עם המת באהל אפילו קרוביו שנאמר ועל כל נפשות מת לא יבא הא למדת שהוא חייב בלא יבא וחייב בלא יטמא כיצד נגע או נשא לוקה אחת נכנס לאהל וישב שם עד שמת עליו המת או שנכנס לשידה תיבה ומגדל ובא חבירו ופרע עליו גג השידה שהרי טומאה וביאה באין כאחד הרי זה לוקה שתים משום לא יבא ומשום לא יטמא:


If the High Priest became impure beforehand, and then entered a shelter where a corpse was located, if he is warned, he should receive lashes even for this entry.


נטמא מקודם ואחר כך נכנס לאהל אם התרו בו לוקה אף על הביאה:


When a priest - even a High Priest - encounters an unattended corpse on the road, he is obligated to become impure for its sake and bury it. What is meant by an unattended corpse? A Jewish corpse cast away on the road without anyone to bury it. This is a halachah conveyed by the received tradition.

When does the above apply? When the priest is alone and there is no one else with him; even when he calls out on the road, no one answers him. If, however, when he calls others answer, this is not considered an unattended corpse. Instead, he should call to the others and they should come and tend to the corpse.


כהן שפגע במת מצוה בדרך הרי זה מטמא לו אפילו כהן גדול חייב להטמא לו ולקוברו ואיזהו מת מצוה אחד מישראל שהיה מושלך בדרך ואין לו קוברין דבר זה הלכה מפי הקבלה במה דברים אמורים כשהיה הכהן לבדו ואין עמו אחר ואפילו קרא שם בדרך ואין לו עונה אבל אם כשיקרא אחרים עונים אותו אין זה מת מצוה אלא יקרא לאחרים ויבואו ויעסקו בו:


If a priest and a nazirite are proceeding on a road and they encounter an unattended corpse, the nazirite should tend to it. The rationale is that his holiness is not of an eternal nature. The priest - even an ordinary priest - should not become impure.

If a High Priest was going together with an ordinary priest, the ordinary priest should become impure. The general principle is: Whoever is on a higher level of holiness should become impure last. When a s'gan and the priest anointed to lead the army at war encounter an unattended corpse, the priest anointed to lead the army at war should become impure, not the s'gan.


היו כהן ונזיר מהלכין בדרך ופגעו במת מצוה יתעסק בו הנזיר לפי שאין קדושתו קדושת עולם ואל יטמא בו הכהן אע"פ שהוא כהן הדיוט היה כהן גדול וכהן הדיוט יטמא ההדיוט וכל הקודם את חבירו במעלה מתאחר בטומאה וסגן עם משוח מלחמה שפגעו במת מצוה יטמא משוח מלחמה ואל יטמא הסגן:


When a nasi dies, everyone - even priests - should become impure for his sake. Our Sages had him considered as an unattended corpse, because everyone is obligated in his honor. Similarly, all must observe the rites of aninut for his sake.


נשיא שמת הכל מטמאין לו אפילו כהנים עשאוהו כמת מצוה לכל מפני שהכל חייבין בכבודו וכן הכל אוננין עליו:


The daughters of Aaron were not warned to avoid the ritual impurity imparted by a corpse. This derived from Leviticus 21:1: "Say to the priests, the sons of Aaron...." Implied is "the sons of Aaron," and not "the daughters of Aaron."

Similarly, challalim are permitted to become impure. This is also derived from the words, "the priests, the sons of Aaron," i.e., to be included in the prohibition, their priesthood must be intact.


בנות אהרן לא הוזהרו על טומאת מת שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן וכן החללים מותרין להטמא שנאמר בני אהרן עד שיהיו בכיהונם:


When a priest is a minor, the adults are warned that they should not have him contact ritual impurity. If he comes to contract impurity on his own initiative, the court is not obligated to separate him from the source of impurity. His father, however, must educate him in the holiness of the priesthood.


כהן קטן הרי הגדולים מוזהרים שלא יטמאוהו ואם בא להטמא מעצמו אין בית דין מצווין עליו להפרישו אבל אביו צריך לחנכו בקדושה:


The four cubits circumscribed around a corpse are deemed impure. Any priest that enters into these four cubits is given stripes for rebellious conduct.

Similarly, if priests enter a beit hapras, go to the diaspora, become impure through contact with a mixture of blood, a gravestone, or the stones which support the gravestone, and the like, they are given stripes for rebellious conduct, because these entities are sources for ritual impurity by Rabbinic decree, as we explained in Hilchot Tumat Meit. If, however, a priest enters a cemetery, he receives lashes according to Scriptural Law.


מת תופש ארבע אמות שלו לטומאה וכל כהן שנכנס לתוך ארבע אמות מכין אותו מכת מרדות וכן אם נכנסו לבית הפרס או יצא חוצה לארץ או שנטמא בדם תבוסה או בגולל ובדופק וכיוצא בהן מכין אותו מכת מרדות מפני שהן אבות של דבריהם כמו שביארנו בהלכות טומאת מת אבל אם נכנס לבית הקברות לוקה מן התורה:


It is permissible for a priest to become impure through walking through a beit hapras or the diaspora for the sake of a mitzvah, when there is no way other than that, e.g., he went to marry or to study Torah. Even though there is someone who could teach him in Eretz Yisrael, he is permitted to leave, because a person does not merit to learn from every colleague.

Similarly, a person may incur ritual impurity that is Rabbinic in origin to show respect to other people. What is implied? If a mourner walked through a beit hapras, everyone follows after him to comfort him. Similarly, we may walk over the coffins of the dead to greet Jewish kings. This is allowed even to greet gentile kings, so that a distinction will be able to be made between them and Jewish kings when their glory will return to its place. Similarly, leniency is granted in all analogous situations. Also, a priest may incur ritual impurity of Rabbinic origin to enter in judgment and disputation with gentiles concerning property, for he is saving it from their hands. Similar laws apply in all analogous situations.


מותר לכהן להטמא בבית הפרס או בחוצה לארץ לדבר מצוה בזמן שאין שם דרך אלא היא כגון שהלך לישא אשה או ללמוד תורה אף על פי שיש שם מי שילמדנו בארץ ישראל לא מן הכל אדם זוכה ללמוד וכן מיטמא בטומאה מדבריהם לכבוד הבריות כיצד אבל שהלך בבית הפרס הכל הולכין אחריו שם לנחמו וכן מדלגין על גבי ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל ואפילו מלכי עכו"ם כדי להבחין בינם לבין מלכי ישראל כשיחזור כבודן למקומן וכן כל כיוצא בזה וכן מיטמא בטומאה של דבריהם לדון עם העכו"ם ולערער עמהן מפני שהוא מציל מידם וכן כל כיוצא בזה: