These are the relatives for whom a person is obligated to mourn according to Scriptural Law: His mother, his father, his son, his daughter, his paternal brother and paternal sister. According to Rabbinic Law, a man should also mourn for his wife if she dies while they are married. And a woman should mourn for her husband. Similarly, a person should mourn for a maternal brother and sister.


אלו שאדם חייב להתאבל עליהן דין תורה אמו ואביו בנו ובתו ואחיו ואחותו מאביו ומדבריהם שיתאבל האיש על אשתו הנשואה וכן האשה על בעלה ומתאבל על אחיו ועל אחותו שהן מאמו:


Even a priest who does not become impure for his maternal brother and sister or for his paternal sister who is married, mourns for them. For his married paternal sister who is married, he is required to mourn by Scriptural Law.


אפילו הכהן שאינו מתטמא לאחיו ואחותו מאמו ולאחותו הנשואה אע"פ שהיא מאביו מתאבל הוא עליהן ואם היתה אחותו זו הנשואה מאביו הרי הוא מתאבל עליה דין תורה:


A person who has a son or a brother born by a maid-servant or a gentile woman should not mourn for them at all. Similarly, when a person and his sons convert or a person and his mother are freed from slavery, they do not mourn for each other.

Similarly, a person does not observe either the rites of aninut or the mourning rites for a wife whom he has consecrated, but not married. Similarly, she does not observe either of these rites for him.


בנו או אחיו הבא מן השפחה ומן הנכרית אינו מתאבל עליהן כלל וכן מי שנתגייר הוא ובניו או נשתחרר הוא ואמו אין מתאבלין זה על זה וכן אשתו ארוסה אינו מתאבל עליה ולא אונן וכן היא לא אוננת ולא מתאבלת עליו:


Whenever a person is obligated to mourn for a relative, he also mourns with that relative in his presence according to Rabbinical Law.

What is implied? If a person's grandson, his son's maternal brother, or son's mother dies, he is obligated to rend his garments in the presence of his son and follow the mourning rites while in his presence. Outside his presence, he is not obligated. Similar laws apply with regard to other relatives.


כל קרובים שהוא חייב להתאבל עליהן הרי זה מתאבל עמהם בפניהם מדברי סופרים כיצד הרי שמת בן בנו או אחי בנו או אם בנו חייב לקרוע בפני בנו ולנהוג אבילות בפניו אבל שלא בפניו אינו חייב וכן בשאר הקרובים:


With regard to a wife with whom one is married: Although one must mourn for her, he does not mourn together with her for her other relatives with the exception of her father and her mother. He observes the rites of mourning for them in her presence.

When a man's father-in-law or mother-in-law dies, he overturns his bed and observes the mourning rites together with his wife within her presence, but not outside her presence. Similarly, when a woman's father-in-law or mother-in-law dies, she observes the rites of mourning in her husband's presence. With regard to other relatives, by contrast, e.g., the brother of one's wife or her son dies or when the brother of one's husband or his son dies, they do not observe the mourning rites in respect for each other.

Similarly, it appears to me that if the wife of a person's relative dies or the husband of one of his relatives, e.g., the wife of one's son or the husband of one's daughter, one need not observe mourning rites for them. Similar concepts apply in all analogous situations.


אשתו הנשואה אף על פי שהוא מתאבל עליה אינו מתאבל עמה על שאר קרובים אלא על אביה ועל אמה משום כבוד אשתו נוהג אבלות עליהן בפניה כיצד מי שמת חמיו או חמותו כופה מטתו ונוהג אבילות עם אשתו בפניה אבל לא שלא בפניה וכן האשה שמת חמיה או חמותה נוהגת אבלות בפניו אבל שאר קרובים כגון שמת אחי אשתו או בנה והאשה שמת אחי בעלה או בנו אין מתאבלין זה על זה וכן יראה לי שאם מתה אשת קרובו או בעל קרובתו כגון שמתה אשת בנו או בעל בתו אינו חייב להתאבל עליהן וכן כל כיוצא בזה:


See how severe the mitzvah of mourning is! For the prohibition against ritual impurity is superseded so that a priest can tend to his relatives' burial and mourn for them, as Leviticus 21:2-3 states: "Except to one's flesh, to whom he is close, to his mother... to her shall he become impure." This is a positive commandment; if he does not desire to become impure, we force him to become impure against his will.

To whom does the above apply? To males who are commanded against contracting ritual impurity. Different rules apply to female members of the priestly family. Since they are not commanded against contracting ritual impurity, they are also not commanded to become impure when tending to their relatives' burial. If they desire, they may become impure and if not, they do not become impure.


כמה חמורה מצות אבלות שהרי נדחת לו הטומאה מפני קרוביו כדי שיתעסק עמהן ויתאבל עליהן שנאמר כי אם לשארו הקרוב אליו לאמו וגו' לה יטמא מצות עשה שאם לא רצה להטמא מטמאין אותו על כרחו בד"א בזכרים שהוזהרו על הטומאה אבל הכהנות הואיל ואינן מוזהרות על הטומאה כן אינן מצוות להתטמא לקרובים אלא אם רצו מתטמאות ואם לאו לא מטמאות:


A priest is forced to contact ritual impurity to tend to his deceased wife. This obligation is Rabbinic in origin. Our Sages had her considered as an unattended corpse. Since she has no other heir aside from him, there will be no one else to tend to her. He becomes impure only for a wife he has married. If he has merely consecrated her, he does not become impure for her.


אשתו של כהן מתטמא לה על כרחו ואינו מטמא לה אלא מדברי סופרים עשאוה כמת מצוה כיון שאין לה יורש אלא הוא לא תמצא מי שיתעסק בה ואינו מטמא אלא לנשואה בלבד אבל הארוסה אינו מטמא לה:


Similarly, a priest does not become impure for any of those individuals for whom we do not mourn as stated above: e.g., those executed by the court, those who deviate from the ways of the community, stillborn infants, and those who commit suicide.

Until when does the mitzvah to become impure apply? Until the grave is covered. Once the grave is covered, however, the graves of one's close relatives are like those of any other corpse. If a priest becomes impure for their sake, he should be punished by lashes.


וכן כל אותן שאמרו שאין מתאבלין עליהן כגון הרוגי בית דין ושפרשו מדרכי צבור והנפלים והמאבד עצמו לדעת אין הכהן מטמא להן ועד מתי מצווה להתטמא לקרוביו עד שיסתם הגולל אבל מאחר שנסתם הגולל הרי הן כשאר כל המתים שאם נטמא בהן לוקה:


A priest should not become impure for the sake of a wife whom he is forbidden to marry. Therefore if a woman heard a report that her husband died and hence remarried, and then her first husband came, neither husband should become impure for her sake, for she is forbidden to remain married to either of them.

A priest may, however, become impure for the sake of his mother, even though she is a challalah and he may become impure for the sake of his son, his daughter, his brother and his sister even though they are of tarnished lineage. Even if they are illegitimate, he should become impure for their sake.


אשתו הפסולה אינו מטמא לה לפיכך מי ששמעה שמועה שמת בעלה ונשאת ובא בעלה שניהן אין מטמאין לה שהרי היא פסולה לשניהן אבל מטמא הוא לאמו אף על פי שהיא חללה וכן מטמא לבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו אע"פשהן פסולין אפילו היו ממזרים מטמא להן:


When a priest's sister is married - even to another priest, he does not become impure for her sake, "as Leviticus 21:3 states: "his virgin sister who is close to him who has not been with a man." "Virgin" excludes a girl who has been raped or seduced. Should we also exclude a woman who attain majority or a woman who lost her signs of virginity because of reasons other than relations? The Torah teaches: "who has not been with a man," i.e., excluded is only one who lost her virginity because of a man. "Who has not been with a man" - this also excludes a sister who has been consecrated. He does not become impure, for her sake even if she is consecrated to a priest.


אחותו הנשואה אינו מטמא לה אע"פ שהיא נשואה לכהן שנאמר הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש הבתולה פרט לאנוסה ומפותה יכול שאני מוציא את הבוגרת ומוכת עץ תלמוד לומר אשר לא היתה לאיש מי שהוייתה בידי איש אשר לא היתה לאיש פרט לארוסה שאינו מטמא לה אף על פי שהיא ארוסה לכהן:


If, however, a priest's sister is divorced after consecration, before marriage, he must become impure for her sake. The phrase "who is close to him" includes a sister divorced after consecration.


נתגרשה אחותו מן האירוסין מטמא לה שנאמר הקרובה אליו להביא את המגורשת מן האירוסין:


A priest does not become impure for the sake of his maternal brother and sister, as implied by Leviticus 21:2-3: "To his son and to his daughter, to his brother and to his sister." Just as we are speaking of a son who is fit to inherit his father's estate; so, too, he must be fit to inherit the estates of his brother and sister.


אחיו ואחותו מאמו אינו מטמא להן שנאמר ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו מה בנו הראוי לירושתו אף אחיו ואחותו הראויים לירושתו:


A priest does not become impure for the sake of relatives whose family connection is doubtful, as implied by Leviticus 21:3: "to her shall he become impure." He becomes impure for those whose connection is definite and not for those whose connection is doubtful. Accordingly, in an instance where children become intermingled, there is a son concerning whom there is a question whether he was born after seven months from conception to his mother's later husband or after nine months to her first husband, and all the like, he does not become impure for their sake due to the doubt.

Similarly, in all cases concerning divorce that involve a question concerning the validity of the divorce or an invalid bill of divorce, , the priest does not become impure for the sake of his wife.


הספקות אינו מטמא להן שנאמר לה יטמא מיטמא הוא על הודאי ואינו מיטמא על הספק לפיכך הוולדות שנתערבו והבן שהוא ספק בן שבעה לאחרון או בן תשעה לראשון וכן כל כיוצא בהן אינו מיטמא להן מספק וכן כל המתגרשת ספק גירושין או בגט פסול אינו מטמא לה:


A priest may not become impure for the sake of a limb severed from his father while alive, nor for the sake of one of his father's bones. Similarly, when one's father's bones are being collected - even if his entire backbone is intact - a priest may not become impure for their sake.


אין הכהן מטמא לאבר מן החי מאביו ולא לעצם מעצמות אביו וכן המלקט עצמות אביו אינו מטמא להן אף על פי שהשדרה קיימת:


If his father's head is decapitated, he may not become impure for his sake. This is implied by Leviticus 21:2: "To his father," i.e., at a time when his corpse is intact and not when it is impaired. Similar laws apply with regard to other relatives.

The prohibition against contact with ritual impurity is bypassed with regard to one's relatives; it is not released entirely. For this reason, a priest is forbidden to become impure for the sake of another corpse at the time he has become impure for the sake of his relatives. This is implied by Leviticus 21:3: "to her shall he become impure," i.e., to her alone. He does not become impure for the sake of others together with her. He should not say: "Since I became impure for the sake of my father, I will go gather so-and-so's bones" or "...touch so-and-so's grave."

Therefore when the relative of a priest dies, care must be taken to bury him at the edge of the cemetery, so that he will not have to enter the cemetery and become impure because of other graves when he buries his dead.


נקטע ראשו של אביו אינו מטמא לו שנאמר לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר וכן שאר הקרובים הטומאה לקרובים דחויה היא ולא הותרה לכל לפיכך אסור לכהן להתטמא למת אפילו בעת שמתטמא לקרוביו שנאמר לה יטמא אינו מטמא לאחרים עמה שלא יאמר הואיל ונטמאתי על אבי אלקט עצמות פלוני או אגע בקבר פלוני לפיכך כהן שמת לו מת צריך להזהר ולקוברו בסוף בית הקברות כדי שלא יכנס לבית הקברות ולא יתטמא בקברות אחרים כשיקבור מתו: