Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Mechirah - Chapter Ten, Mechirah - Chapter Eleven, Mechirah - Chapter Twelve

Video & Audio Classes
Show content in:

Mechirah - Chapter Ten

1

When a person compels a colleague to sell an article and to take the money for the purchase - even if he hung him until he sold the article - the purchase is binding. This applies with regard to movable property and landed property. We say that since he compelled him, he committed himself to selling. This applies even if the seller did not take the money in the presence of witnesses.

Therefore, if the seller issues a protest before he sells and tells two witnesses: "Know that the reason I am selling this and this article - or this and this property - is that I am being compelled against my will," the sale is nullified. Even if the purchaser was in possession of the article or the property for several years, it may be expropriated from him, at which point, the seller returns the money.

א

מי שאנסוהו עד שמכר ולקח דמי המקח אפילו תלוהו עד שמכר ממכרו ממכר בין במטלטלין בין בקרקעות שמפני אונסו גמר ומקנה אף על פי שלא לקח הדמים בפני העדים לפיכך אם מסר מודעה קודם שימכור ואמר לשני עדים דעו שזה שאני מוכר חפץ פלוני או שדה פלוני לפלוני מפני שאני אנוס הרי הממכר בטל ואפילו החזיק כמה שנים מוציאין אותה מידו ומחזיר הדמים:

2

The witnesses must know that the seller is selling because of compulsion, and that he is actually being compelled against his will.

Any record of a protest that does not contain the statement: "We the witnesses know that so and so the seller acted under compulsion - is not a valid protest.

ב

וצריכין העדים לידע שהוא מוכר מפני האונס ושהוא אנוס ודאי לא שיסמכו על פיו וכל מודעה שאין כתוב בה ואנו העדים ידענו שפלוני זה אנוס היה אינה מודעה:

3

When does the above apply? With regard to a person who conducts a sale or who negotiates a compromise. With regard to a gift or a waiver of a debt, if the person issues a protest before giving the gift, the gift is nullified even though the person was not compelled to give the gift.

The rationale is that with regard to a gift, the factor that is significant is the expression of the giver's will. Since he does not wholeheartedly desire to transfer ownership, the recipient does not acquire the gift. Waiving a debt is equivalent to giving a gift.

ג

בד"א במוכר או בעושה פשרה אבל במתנה או במחילה אם מסר מודעה קודם מתנה אף על פי שאינו אנוס הרי המתנה בטלה שאין הולכין במתנה אלא אחר גילוי דעת הנותן שאם אינו רוצה להקנות בכל לבו לא קנה המקבל מתנה והמחילה מתנה היא:

4

Whether one compels a colleague to sell by hitting him, by hanging him or by threatening to employ a measure against him through gentiles or through Jews, he is considered to have been compelled against his will.

An incident occurred with regard to a person who had rented an orchard from a colleague for ten years, and the landlord of the orchard lost the debt contract. After the tenant derived benefit from the orchard for three years,the tenant told the owner: "If you do not sell it to me, I will hide the rental contract and claim that I purchased it." The Sages explained that this is considered to be compulsion. The same principles apply in all similar situations.

For this reason, if the landlord issued a claim against the tenant in court and the tenant denied it and claimed that the orchard was his, and afterwards, the landlord issued a protest, and then sold the property to the tenant who denies having rented it, the sale is nullified, for there are witnesses that the landlord was compelled against his will. These are the witnesses in whose presence the tenant denied the rental of the property in court, and they are the witnesses before whom the protest was issued.The same principles apply in all similar situations.

ד

אחד האונס את חבירו בשהכהו או תלאהו עד שמכר או שהפחידו בדבר שאפשר לו לעשות בין בידי עכו"ם בין בידי ישראל הרי זה אונס ומעשה באחד ששכר פרדס מחבירו לעשר שנים ולא היה שטר חוב ביד המשכיר ואחר שאכלו השוכר שלש שנים אמר לו אם לא תמכרנו לי אכבוש שטר שכירות ואטעון שהוא לקוח בידי ואמרו חכמים שזה אונס וכן כל כיוצא בזה לפיכך אם תבעו המשכיר בבית דין וכפר בו וטען שהפרדס שלו ואח"כ מסר המשכיר מודעה ואחר כך מכר לשוכר שכפר בו הרי הממכר בטל שהרי יש לו עדים שהוא אנוס והם העדים שכפר בפניהם בבית דין והם עדי המודעה וכן כל כיוצא בזה:

5

When does the above apply? With regard to a person who forces a colleague to sell. He is considered a chamsan because he compels a colleague to sell his property against his will.

When, however, a person steals property - is established as a thief - and afterwards purchases the field that he stole the sale is nullified automatically. The seller does not have to issue a protest, as explained in Hilchot Gezelah.

ה

במה דברים אמורים באנס שהרי הוא חמסן מפני שכופה את המוכר למכור שלא ברצונו אבל הגוזל והוחזק בגזלן ואח"כ לקח שדה שגזל אין המוכר צריך למסור מודעה כמו שביארנו בהלכות גזילה:

6

The witnesses to the protest may themselves sign the deed of sale concerning which the protest was issued to them; their participation is of no consequence.

Even if the seller tells them in the presence of the person who is compelling him: "I am selling the property willfully, without compulsion," the protest is still viable. Just as the other person compelled the seller to sell unwillingly, he compelled him to say that he was selling it willingly.

ו

עדי המודעה יש להם לחתום הם עצמן באותו הממכר שנמסרה להם המודעה עליו ואין בכך כלום ואפילו אמר להם בפני האנס ברצוני מכרתי בלא אונס הרי המודעה קיימת כשם שאנסו שמכר בלא רצון כך אנסו עד שאמר ברצוני אני מוכר:

7

Similarly, if the seller admitted in the presence of witnesses that he received money after he issued a protest, he is not obligated to return anything to the thief. We say that the person compelling him compelled him to make this admission. This statement is not heeded for the witnesses already knew that he was compelled against his will.

If, however, the robber counted money out to the seller in the presence of the witnesses, the seller is obligated to return the money when the sale is nullified."

ז

וכן אם הודה בפניהם שלקח הדמים אחר שמסר מודעה על כך אינו חייב להחזיר כלום שהאנס אנסו עד שיודה והעדים כבר ידעו שהוא אנוס אבל אם מנה הדמים בפניהם חייב להחזיר:

8

If the witnesses to the sale testified that the seller nullified the protest, the protest is nullified.

If the seller tells the witnesses to the protest: "Know that every kinyan in which I engage to negate a protest, and a protest regarding a protest are all nullified. I am engaging in them only because of the factor compelling me, of which you are aware. I do not ever have the intention of transferring my property to the person compelling me," the sale is nullified despite the fact that the seller performed a kinyan to nullify his protest, in the manner we have explained.

ח

העידו עליו עדי המכר שביטל המודעה הרי המודעה בטלה ואם אמר לעדי המודעה היו יודעין שכל קניין שאני לוקח לבטל המודעה ומודעי דמודעי שהכל בטל ואיני אומר כך אלא מפני האונס שאתם יודעין ואין בדעתי להקנות לזה האנס לעולם הרי המכר בטל ואע"פ שקנו מידו לבטל המודעה על הדרך שביארנו:

Mechirah - Chapter Eleven

1

When a person transfers ownership of an article - whether landed property or movable property - and establishes conditions that can be fulfilled the conditions are binding - whether established by the seller or the purchaser. If the conditions are fulfilled, then the ownership of the object is transferred. If the conditions are not fulfilled, the ownership of the object is not transferred.

We have already described the laws governing conditional agreements in Hilchot Ishut.

א

המקנה בין קרקע בין מטלטלין והתנה תנאין שאפשר לקיימן בין שהתנה המקנה בין שהתנה הקונה אם נתקיימו התנאין נקנה הדבר שהוקנה ואם לא נתקיים התנאי לא קנה וכבר ביארנו משפטי התנאים בהלכות אישות:

2

When does the above apply? When a person stated a condition and then carried out a kinyan transferring ownership of the article through one of the accepted procedures. For then, he is obligated to fulfill the condition.

If, however, the person did not perform a kinyan, but merely entered into a conditional agreement stating that if this condition is fulfilled he will transfer ownership, and if it is not fulfilled he will not transfer ownership, the transfer of ownership is not effected even if the condition is fulfilled.

This is considered an asmachta - i.e., he made his transfer of ownership dependent on the performance of certain deeds. An asmachta is never binding, for the person transferring ownership did not make a firm decision in his heart to transfer ownership.

ב

בד"א בשקנה בדרך מן הדרכים שקונין בהן והרי יש עליו לקיים את התנאי אבל אם לא קנה עתה והתנה עמו שאם נתקיים התנאי זה יקנה ואם לא נתקיים לא יקנה אף על פי שנתקיים התנאי לא קנה שזו אסמכתא היא שהרי סמך קנייתו לעשות כך וכך וכל אסמכתא אינה קונה שהרי לא גמר בלבו להקנותו:

3

What is implied? A person sold a house to a colleague or gave it to him as a present, on condition that the recipient travel to Jerusalem with the seller on a given day. If the recipient manifests ownership over the house, he acquires it when he travels to Jerusalem with the seller on the date stated. If that day passes and he does not make the journey, he does not acquire it.

If, however, the owner made a condition and told the potential purchaser: "If you go with me to Jerusalem on this and this day...," or "If you bring me this article, I will give you this house," or "...I will sell it to you at such and such a price," although the person travels with him on that day or brings him the article, he does not acquire the house. This applies even if the potential purchaser manifests his ownership over the house after he fulfills the condition, for this is an asmachta. The same laws apply in all analogous situations.

ג

כיצד המוכר בית לחבירו או נתנו לו במתנה על מנת שילך עמו לירושלים ביום פלוני והחזיק זה בבית הרי זה קנה כשילך עמו לירושלים באותו היום ואם עבר אותו היום ולא הלך לא קנה אבל אם התנה ואמר לו אם תלך עמי לירושלים ביום פלוני או אם תביא לי דבר פלוני אתן לך בית זה או אמכרנו לך בכך וכך והלך עמו באותו היום או שהביא לו אע"פ שהחזיק בבית אחר שקיים התנאי לא קנה שזו היא אסמכתא וכן כל כיוצא בזה:

4

For this reason, the following rules apply if a purchaser gives security to a colleague and tells him: "If I retract, I waive ownership of the security in your favor," and the seller says: "If I retract, I will double your security." If the purchaser retracts, the seller acquires the security, because it is in his possession. But if the seller retracts, we do not require him to double the security. For his promise was an asmachta and is not binding.

ד

לפיכך הנותן ערבון לחבירו ואמר לו אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך והלה אומר ואם אני חוזר בי אכפול לך ערבונך אם חזר בו הלוקח קנה זה הערבון שהרי הוא תחת ידו ואם חזר בו המוכר אין מחייבין אותו לכפול הערבון שזו אסמכתא היא ואסמכתא לא קנה:

5

A similar principle applies if a debtor paid a portion of a debt and the creditor entrusted the promissory note to a third party after the debtor made the following statement: "If I do not pay the remainder until such and such a date, return the promissory note." If the date arrived and the debtor did not pay, the third party should not give the promissory note to the creditor. For this agreement is an asmachta.

ה

וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש את השטר ואמר לו אם לא נתתי לך עד יום פלוני תן לו שטרו והגיע זמן ולא נתן לו לא יתן השליש את השטר שזו אסמכתא היא:

6

Similarly, all the conditions that people establish between themselves, even when confirmed by witnesses and a legal document - e.g., "If such and such will take place..." or "If you do such and such, I will give you a maneh" or "...I will transfer ownership of this house to you, but if this does not take place..." or "if you do not do such and such, I will not transfer ownership," or "...I will not give you," are considered asmachta'ot. Even though the potential recipient performs the desired action, or the event occurs, he does not acquire the promised article. For his intent is undefined, being dependent on whether or not the stipulation will be met.

ו

וכן כל תנאין שמתנין בני אדם ביניהן אף על פי שהן בעדים ובשטר אם יהיה כך או אם תעשה כך אתן לך מנה או אקנה לך בית זה ואם לא יהיה או לא תעשה לא אקנה לך ולא אתן לך אע"פ שעשה או שהיה הדבר לא קנה שכל האומר אם יהיה אם לא יהיה לא גמר והקנה שהרי דעתו עדיין סומכת שמא יהיה או שמא לא יהיה:

7

Whenever a person says: "Acquire an entity upon fulfillment of a condition, retroactive to the present time," it is not considered an asmachta at all, and the transaction is binding. For if the person had not made a definite commitment to transfer ownership, he would not have transferred ownership retroactively to the time of the agreement.

What is implied? If a person says: "If I return between now and such and such a date, you acquire this house retroactively to the present time," and his commitment is affirmed by a kinyan the transaction is binding if he returns within the set time. The same applies with regard to all similar situations.

ז

כל האומר קנה מעכשיו אין כאן אסמכתא כלל וקנה שאילו לא גמר להקנותו לא הקנהו מעכשיו כיצד אם באתי מכאן ועד יום פלוני קנה בית זה מעכשיו וקנו מידו על כך הרי זה קנה אם בא בתוך הזמן שקבע וכן כל כיוצא בזה:

8

When a person sells a courtyard or a field and specifies at the time of the sale that he is selling the property in order to travel to a particular place, or because there has been a drought and he desires to buy wheat with the money he receives for his courtyard, it is considered as if he sold the property conditionally.

Therefore, if it rained after he made the sale, or wheat was imported and sold at a lower price, or he was prevented from travelling to that land, or factors did not facilitate his journey or his purchase of wheat, the seller may return the money he received and have the land returned to him. For he stated that he was selling the property only for the sake of performing a specific act - and that act was not performed. Similar principles apply in all analogous situations.

ח

מי שמכר חצירו או שדהו ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני או מפני המטר שנמנע כדי לקנות חטים בדמי חצירו הרי זה כמוכר על תנאי לפיכך אם ירד המטר אחר שמכר או באו חטין והוזלו או נמנע הדרך לילך לאותה הארץ או שלא נסתייע לו להעלות או לקנות חטים הרי זה מחזיר אותן הדמים ותחזור לו קרקע שהרי פירש שאינו מוכר אלא לעשות דבר פלוני והרי לא נעשה וכן כל כיוצא בהן:

9

If, however, a person sells landed property without making any explicit statement, the sale is final even though he had the intent in his heart that he was selling the property for a particular reason, and even if it is apparent that he is selling the property for that reason. The rationale is that he did not make an explicit statement, and thoughts in a person's heart are of no consequence in business transactions.

ט

אבל המוכר סתם אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר ואע"פ שמראי הדברים שאינו מוכר אלא לעשות כך וכך ולא נעשה אינו חוזר שהרי לא פירש ודברים שבלב אינן דברים:

10

The following rules apply if one transferred ownership of an entity to a colleague and stipulated that he acquire it on the condition that he give or sell that entity to another person. If the person gives or sells the entity to that person, the transaction is binding. If he does not fulfill the stipulation and sells it to another person, or does not give or sell it to the person intended within the time frame established, the original transaction is not binding.

Similarly, if the seller or the purchaser of an article establishes a condition that the article be returned at a specific time or returned at that time in exchange for money, the transaction is binding, and the article must be returned as stipulated.

י

מי שהקנה לחבירו והתנה עליו על מנת שתתן מקח זה או תמכרנו לפלוני אם נתנו או מכרו לאותו פלוני קנה ואם לא קיים התנאי ומכרו לאחר או שלא מכרו ולא נתנו בזמן שקבע לו לא קנה וכן המוכר או הלוקח שהתנו שיחזיר לו המקח בזמן פלוני או כשיתן לו המעות הרי המכר קיים ויחזיר כשהתנה:

11

Different rules apply in the following situation. A person sold landed property to a colleague. The seller made a stipulation, saying: "When I acquire money, return this land to me." The produce of the land belongs to the seller.)

If the seller made the sale without stipulating a condition, and the purchaser said on his own volition: "When you acquire funds, bring them to me, and I will return this property," the stipulation is binding. The purchaser can derive benefit from the property; doing so is not considered "a shade of interest," because the purchaser voluntarily obligated himself by this condition.

יא

מכר קרקע לחבירו והתנה המוכר ואמר ללוקח כשיהיו לי מעות תחזיר לי הקרקע זו הרי הפירות של מוכר מכר לו סתם ואמר לו הלוקח מדעתו כשיהיו לך מעות תביאם לי ואני אחזיר לך קרקע זו הרי התנאי קיים והלוקח אוכל פירות ואין בזה אבק רבית שהרי מדעתו חייב עצמו בתנאי זה:

12

An incident occurred concerning a woman who sent an agent, Reuven, to purchase a courtyard for her from one of her relatives, Shimon. Shimon, the seller, said to Reuven, the agent: "If I acquire funds, so and so, my relative, should return this property to me."

Reuven answered him: "You and so and so are relatives. You are so close, you are like brother and sister" - i.e., it is as if he were saying, "It is very likely that she will return it to you, and that she will not show concern about such a matter."

Afterwards, the matter was brought to the Sages, and they ruled that the agent did not purchase anything. For the relative selling the field did not rely on the agent's words, since they were not a clear reply. Therefore, the seller did not make a final decision to transfer ownership. Similar principles apply in other analogous situations.

יב

מעשה באשה ששלחה ראובן לקנות לה חצר משמעון שהיה קרובו ואמר שמעון המוכר לראובן השליח אם יהיו לי מעות תחזיר לי פלונית קרובתי קרקע זו והשיבו ראובן ואמר לו אתה ופלונית קרובים כמו אחים כלומר הדבר קרוב שהיא תחזיר לך ואינה מקפדת על זו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו הרי זה השליח לא קנה כלום שהרי לא סמכה דעתו של קרוב זה על דברי השליח מפני שלא השיבו תשובה ברורה ונמצא שלא גמר ולא הקנה וכן כל כיוצא בזה:

13

When a kinyan confirming an asmachta is made in a prominent court, it is considered as binding. This applies, provided the person involved entrusts the legal documents involved to the court, and provided he is not acting under duress.

יג

אסמכתא שקנו מידו עליה בבית דין חשוב הרי זה קנה והוא שיתפוס זכיותיו בבית דין והוא שלא יהיה אנוס:

14

What is implied? A person entrusted his promissory note or his receipt to the court and engages in a kinyan, stating that if he does not come by such and such a date, the promissory note should be given to the other litigant. If the date arrives without the person's coming, the note should be given. If he was prevented from coming by a river or by illness, the promissory note should not be given to the other litigant. Similar principles apply in all analogous situations, provided that this is done in the presence of a prominent court.

יד

כיצד הרי שהתפיס שטרו או שוברו בבית דין וקנו מידו שאם לא בא ביום פלוני ינתן שטר זה לבעל דינו והגיע היום ולא בא הרי אלו נותנים ואם עכבו נהר או חולי מלבא לא יתנו וכן כל כיוצא בזה והוא שיהיה בבית דין חשוב:

15

When a person undertakes a financial obligation to another person without making any stipulation, he becomes liable although he did not owe that person anything previously. He is giving him a present; this is not an asmachta.

What is implied? A person tells witnesses: "Serve as witnesses that I owe so and so a maneh," he composes a legal document that states that he owes the other person a maneh even though it is not observed by witnesses, or he told the other person in the presence of witnesses: "I owe you a maneh as recorded in a legal document." In the latter circumstance, even though he did not tell the witnesses to serve as witnesses, since he said "as recorded in a legal document," it is as if he told them: "Serve as witnesses that I am obligated."

Even though both parties admit - and the witnesses know - that the giver did not owe the recipient anything, he accepted an obligation on himself and becomes liable, as a guarantor does. The majority of the geonim ruled in this manner.

טו

המחייב עצמו בממון לאחר בלא תנאי כלל אע"פשלא היה חייב לו כלום הרי זה חייב שדבר זה מתנה היא ואינה אסמכתא כיצד האומר לעדים הוו עלי עדים שאני חייב לפלוני מנה או שכתב לו בשטר הריני חייב לך מנה אף על פי שאין שם עדים או שאמר לו בפני עדים הריני חייב לך מנה בשטר אע"פ שלא אמר אתם עדי הואיל ואמר בשטר הרי זה כמי שאמר הוו עלי עדים וחייב לשלם אף על פי ששניהם מודים והעדים יודעים שלא היה לו אצלו כלום שהרי חייב עצמו כמו שישתעבד הערב וכזה הורו רוב הגאונים:

16

The following rules apply when a person accepts an obligation on himself that is unlimited in nature - e.g., he says: "I obligate myself to feed you..." or "...to clothe you for five years." Even though he affirms his commitment to the recipient with a kinyan, he is not liable. For this resembles a present, and yet there is no specific and known entity that is being given as a present. My masters ruled in this manner.

טז

חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר הריני חייב לזון אותך או לכסות חמש שנים אע"פ שקנו מידו לא נשתעבד שזו כמו מתנה היא ואין כאן דבר ידוע ומצוי שנתנו במתנה וכן הורו רבותי:

17

If so, why is a person who makes a commitment to his wife to provide food for her daughter from a previous marriage obligated to provide for her? Because he made this commitment at the time of their marriage. And the matter resembles entities that are acquired although only a verbal commitment is made.

יז

ומפני מה הפוסק עם אשתו שיהיה זן את בתה חייב לזונה מפני שפסק בשעת נשואין והדבר דומה לדברים הנקנין באמירה:

18

When the sages of Spain desired to make a kinyan with regard to an asmachta, they would adhere to the following guidelines: They would establish a kinyan with one party that he is obligated to the other party one hundred zuz. After he has undertaken such an obligation, a kinyan is made with the person to whom he indebted himself, that as long as this and this condition prevails or if he does such and such, the obligation is waived, effective retroactively to the time of the agreement, but that if this condition does not prevail or if he does not do such and such, he will sue him for the payment of the money for which he obligated himself.

This is the procedure that is followed in all stipulations that are made between a man and his wife with regard to engagements and other similar matters.

יח

כשהיו חכמי ספרד רוצים להקנות באסמכתא כך היו עושין קונין מזה שהוא חייב לחבירו מאה דינרין ואחר שחייב עצמו קונין מבעל חובו שכל זמן שיהיה כך או שיעשה כך הרי החוב זה מחול לו מעכשיו ואם לא יהיה או לא יעשה הריני תובעו בממון שחייב עצמו בו ועל דרך זו היינו עושין בכל התנאין שבין אדם לאשתו בשדוכין ובכל הדברים הדומין להם:

Mechirah - Chapter Twelve

1

It is forbidden for a seller or a purchaser to take unfair advantage of a colleague, as Leviticus 25:14 states: "When you sell an entity to your colleague or purchase an entity from a colleague, one man should not take unfair advantage of his brother."

Even though such a person transgresses a negative commandment, he is not punished by lashes, because the funds can be returned. Whether the person intentionally deceived his colleague or did not know that this transaction involved taking unfair advantage, he is obligated to pay the unwarranted gain.

א

אסור למוכר או לקונה להונות את חבירו שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו ואף על פי שהוא עובר בלא תעשה אינו לוקה מפני שניתן להשבון ובין שהונה במזיד בין שלא ידע שיש במכר זה הונייה חייב לשלם:

2

How much unfair gain must there be in a transaction for the one who profits to be required to return it? An even sixth.

What is implied? If a person sold an article worth six zuz for five, or for seven, or one worth five zuz for six, or one worth seven zuz for six, it is considered to be unfair gain. The transaction is completed, and the person who profited is required to return the entire amount of unfair gain to the one who suffered the loss.

ב

וכמה תהא הונייה ויהיה חייב להשיב שתות בשוה כיצד הרי שמכר שוה שש בחמש או שוה שבע בשש או שוה חמש בשש או שוה שש בשבע הרי זה הונייה ונקנה המקח וחייב המאנה לשלם את ההונייה ולהחזירה כולה למתאנה:

3

If the unfair gain was even the slightest amount less than that - e.g., the person sold an article worth sixty dinarim for fifty dinarim and a p'rutah, he is not required to return anything. For it is common for people to waive any loss less than one sixth of the article's value.

ג

היתה ההונייה פחות מזה בכל שהוא כגון שמכר שוה ששים דינר בחמשים ופרוטה אינו חייב להחזיר כלום שכל פחות משתות דרך הכל למחול בו:

4

If the unfair gain was even the slightest amount more than one sixth - e.g., one sold an object worth 60 dinarim for 50 minus a p'rutah, the transaction is nullified. The purchaser may return the object without the transaction being completed at all.

The person who took the unfair gain, however, is not entitled to retract if the purchaser desires and seeks to maintain possession of the article, even though the transaction is nullified. The person who received the unfair gain is not obligated to return it unless the unfair gain exceeds a p'rutah. If the unfair gain was exactly a p'rutah], he is not obligated to return it, because the laws of ona'ah do not apply with regard to a p'rutah.

ד

היתה ההונייה יתירה על השתות בכל שהוא כגון שמכר שוה ששים בחמשים פחות פרוטה בטל מקח והמתאנה יכול להחזיר החפץ ולא יקנה כלל אבל המאנה אותו אינו יכול לחזור אם רצה זה וקבל ואע"פ שבטל המקח אין המאנה חייב להחזיר עד שתהיה ההונייה יתר על פרוטה היתה פרוטה בשוה אינו מחזיר שאין הונייה לפרוטות:

5

Until when does the purchaser have the right to demand the return of the unfair gain or the nullification of the transaction? Until he has time to show the article to a merchant or to a relative. If he waits longer, even if he purchased an article worth 100 zuz for 200, he may not nullify the transaction.

ה

עד מתי יהיה לו לחזור ולתבוע ההונייה או לבטל המקח עד כדי שיראה לתגר או לקרובו ואם שהה יותר מזה אפילו לקח שוה מאה במאתים אינו חוזר:

6

With regard to whom does the above apply? To a purchaser. For the article he purchased is in his possession, and it is common for him to show it to others.

The seller, by contrast, always has the opportunity to demand the return of the unfair gain. Needless to say, this applies with regard to the nullification of the sale. For he does not know the correct price of the article he sold until he sees a comparable article being sold. Accordingly, if the merchandise was a standard article that does not vary -e.g., peppers, or the like - he is given merely the time it takes to check the current market price.

ו

במה דברים אמורים בלוקח שהרי המקח בידו ומראהו אבל המוכר חוזר בהונייה לעולם ואין צריך לומר בבטול מקח שאינו יודע דמי זה שמכר עד שיראה כמותו שנמכר בשוק לפיכך אם היה המקח דבר שאין במינו שנוי והוא כולו שוה כגון פלפלין וכיוצא בהן הרי זה אינו חוזר אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק בלבד:

7

Similarly, if it is known that an article comparable to the one he sold came into the seller's possession, he realized that he had erred regarding the initial sale, but he did not protest, he can no longer protest, for he has already waived his claim.

ז

וכן אם נודע שבא לידו כממכרו וידע שטעה ולא תבע אינו יוכל לחזור ולתבוע שהרי מחל:

8

Just as the laws of ona'ah apply with regard to an ordinary person, so too, they apply with regard to a merchant, although he is knowledgeable concerning prices.

Just as the laws of ona'ah apply with regard to produce and animals, so too, they apply with regard to coins.

ח

כשם שהונייה להדיוט כך הונייה לתגר אף על פי שהוא בקי וכשם שהונייה בפירות ובבהמה כך יש דין הונייה במטבעות:

9

What is implied? If a golden dinar was valued at 24 silver dinarim, and it was exchanged for 20 dinarim or 28 dinarim, the unfair gain must be returned. If the unfair gain was more than that, the exchange is nullified. If it is less than that, it is considered as if the other party waived his right to that money.

ט

כיצד הרי שהיה דינר של זהב בעשרים וארבעה דינר של כסף וצרפה בעשרים דינר או בעשרים ושמונה הרי זה מחזיר את ההונייה היה יתר על זה בטל הצירוף פחות מכאן מחילה:

10

Similarly, if a sela was lacking a sixth of its weight, and sela'im were being exchanged by number, rather than by weight, the unfair gain should be returned.

י

וכן אם היה הסלע חסרה שתות והיו מוציאין הסלעים במניין ולא במשקל מחזיר ההונייה:

11

Until when is the recipient obligated to return a dinar or a sela'im large cities, the amount of time necessary to show the coin to a money-changer. In villages, where a money-changer is not frequently found, until the end of the week. The rationale is that only a money-changer recognizes sela'im, whether they are lacking, and their worth.

Similar concepts apply with regard to sellers of books, and sellers of gems and pearls. The purchaser has the right to retract if the seller took unfair advantage of him until he has time to show the article he purchased to a merchant who is expert in such matters, wherever such an expert may be found. For not everyone is expert in the appraisal of such matters.

Therefore, if there was no expert available in that country, and after a considerable amount of time the purchaser took the object to another place, or an expert came and stated that the price was in error, the purchaser may retract.

יא

עד מתי חייב להחזיר הדינר או הסלע בכרכים עד כדי שיראה לשולחני בכפרים שאין השולחני מצוי שם יש לו להחזיר עד ערבי שבתות שאין מכיר הסלע וחסרונה ודמיה אלא השולחני והוא הדין למוכר ספרים אבנים טובות ומרגליות שיש ללוקח לחזור עד שיראה אותם לתגרים הבריאים בהן בכ"מ שהן שאין הכל בקיאים בדברים אלו לפיכך אם לא היה מכיר באותה מדינה והוליך המקח למקום אחר או שבא הבקי לאחר זמן מרובה והודיעו שטעה הרי זה חוזר:

12

The following rules apply when a person gives a sela that is lacking in weight to a colleague. Should he be able to identify it, even after twelve months, the recipient may return it. If it will be accepted as currency, albeit with difficulty, the recipient may not return it after a lengthy time has passed, unless the giver accepts it as an expression of commitment beyond the measure of the law.

יב

הנותן סלע חסרה לחבירו אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חדש הרי זה מחזירה ואם היה אפשר להוציאה על ידי הדחק אינו יכול להחזירה לאחר זמן אלא אם כן קבלה ממנו במדת חסידות:

13

The following rules apply in a situation where a person sold a colleague an article worth four zuz for five. As mentioned above, ordinarily, the transaction would be nullified. In this instance, however, before the purchaser had the opportunity to show the article to a merchant or to a relative, its price rose to seven zuz. The purchaser has the right to retract, and not the seller. For the purchaser will tell the seller: "If you had not taken unfair advantage of me, you would not have the right to retract. Now, because you have taken unfair advantage, do you think you should have the right to retract? Should a sinner receive reward?"

יג

המוכר לחבירו שוה ארבע בחמש שהרי המקח בטל כמו שביארנו ולא הספיק להראות לתגר או לקרובו עד שהוקר ועמד בשבע לוקח יכול לחזור בו ולא המוכר שהרי הלוקח אומר למוכר אילו הוניתני לא היית יכול לחזור ועתה שהוניתני תחזור היאך יהיה החוטא נשכר:

14

Similarly, if one sold an object worth five zuz for four, and then its value decreased to three, the seller has the right to retract and not the purchaser. For the seller will tell the purchaser: "By deceiving me, you did not gain the right to retract."

יד

וכן מוכר שמכר שוה חמש בארבע וזל ועמד בשלש מוכר יכול לחזור בו ולא לוקח שהרי אומר לו המוכר ללוקח לא מפני שהוניתני תחזור בך:

15

If a person sold an article worth five zuz for six, and before the purchaser had the opportunity to show the article to a merchant, its value increased to eight, the seller is obligated to return the zuz of unfair gain. For the transaction is completed and the seller is obligated to reimburse the purchaser for the unfair gain. When the article increased in value afterwards, it increased in value while in the possession of the purchaser.

Similarly, if a person sold an article worth six zuz for five and its value decreased to three, the purchaser is obligated to return the zuz of unfair gain. For the transaction is completed, and the article decreased in value while in the possession of the purchaser.

טו

המוכר שוה חמש בשש ולא הספיק להראותו עד שהוקר ועמד בשמונה הרי המוכר חייב להחזיר האחת של הונייה שהרי נקנה המקח וחייב להחזיר וכשהוקיר ברשות לוקח הוקיר וכן אם מכר שוה שש בחמש והוזלו ועמדו על שלש הרי הלוקח חייב להחזיר סלע אחת של הונייה שהרי נקנה המקח וברשות הלוקח הוזל:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah