1

When the contents of any implement that is sealed close are protected from impurity, all of the contents are protected: food, liquids, clothes, and keilim that can be purified in a mikveh.

This is the Scriptural Law. According to Rabbinic Law, however, earthenware containers which are sealed close protect only foods, liquids, and other earthenware containers inside of it. If, however, keilim that can be purified in a mikveh or garments were in an earthenware container that was sealed close, they are impure.

Why did the Sages decree that they do not protect everything like other containers that protect their contents from impurity? Because the other containers that protect their contents do not contract impurity and earthenware containers do contract impurity. An impure container does not intervene in the face of impurity and all of the containers of the common people can be assumed to be ritually impure, as will be explained.

Why did the Sages not decree: an earthenware container of a common person does not protect anything from impurity, but a container belong to a chaver does protect everything because it is pure? Because a common person does not consider himself as impure. He will say: Since an earthenware container that is sealed close protects all its contents, there is no difference between me and a chaver. Therefore the Sages decreed that the seal should not protect everything.

Why did they say that it protects food, liquids, and earthenware containers from impurity? Because these three types of entities are impure because they come from a common person regardless, before they were in an ohel where a corpse is located or after they were though they were in a container that was sealed close. A chaver will never borrow food, liquids, or earthenware containers from a common person except under the assumption that they are impure, for these entities can never be purified. Thus a stumbling block will never arise.

A chaver will, however, borrow keilim that can be purified in a mikveh from a common person. He will immerse them in a mikveh to purify them from the impurity they contracted from being touched by a common person, leave them until the evening and then use them for pure food. Therefore our Sages were concerned that a chaver will borrow keilim that can be purified in a mikveh from a common person that were sealed close in one of his earthenware containers. Now the common person will think that this container was protected, when in truth it has contracted the impurity that lasts seven days. The chaver will immerse these containers, leave them until the evening and then use them for pure food. Thus a stumbling block will arise. This is the reason it was decreed that sealing an earthenware container close would not protect the keilim that can be purified in a mikveh which were in it.

א

כל הכלים המצילים בצמיד פתיל מצילין על כל מה שבתוכן בין אוכלין בין משקין בין בגדים וכלי שטף זהו דין תורה אבל מדברי סופרים שכלי חרס המוקף צמיד פתיל אינו מציל אלא על האוכלין ועל המשקין ועל כלי חרס אחרים שיהיו בתוכו אבל אם היו בתוך כלי חרס המוקף כלי שטף או בגדים הרי אלו טמאים ומפני מה אמרו שלא יציל על הכל כשאר כלים המצילין מפני ששאר הכלים המצילין אין מקבלין טומאה וכלי חרס מקבלין טומאה וכלי טמא אינו חוצץ וכל כלי ע"ה בחזקת טומאה כמו שיתבאר ולמה לא אמרו כלי חרס של ע"ה לא יציל על הכל ושל חבר יציל על הכל שהרי הוא טהור מפני שאין עם הארץ טמא בעיני עצמו שאומר הואיל וכלי חרס מציל על הכל אחד אני ואחד החבר ולפיכך חשו וגזרו שלא יציל על הכל ולמה אמרו מציל על האוכלין ועל המשקין ועל כלי חרס מפני שאלו הג' טמאים הן ע"ג ע"ה בין קודם שיהיו באהל המת בין אחר שיהיו שם תחת צמיד פתיל ולעולם לא ישאל החבר מע"ה לא אוכלין ולא משקין ולא כלי חרס אלא על דעת שהן טמאין שהרי אין להן טהרה לעולם ולא יבא בהן לידי תקלה אבל כלי שטף שואל אותם החבר מע"ה ומטבילן מפני מגע עם הארץ ומעריב שמשו ומשתמש בהן בטהרות לפיכך חשו חכמים שמא ישאל ממנו כלי שטף שכבר היה תחת צמיד פתיל בכלי חרס שלו שהרי עם הארץ הזה מדמה שניצל והרי הוא טמא טומאת שבעה ויטביל החבר ויעריב שמשו וישתמש בו בטהרות ויבוא לידי תקלה ומפני זה גזרו שלא יציל כלי חרס על כלי שטף שבתוכו:

2

When a person was placed inside a cask that was sealed close, he is pure. This applies even if the cask was made a covering for a grave. It appears to me that the Sages did not decree that an earthenware container sealed close would not protect a person from impurity, because it is an infrequent situation. And our Sages did not enact decrees concerning infrequent situations.

ב

אדם שהיה נתון בתוך החבית ומוקפת צמיד פתיל טהור ואפילו עשאה גולל לקבר ויראה לי שזה שלא גזרו על כלי חרס שלא יציל על האדם מפני שהוא דבר שאינו מצוי וכל דבר שאינו מצוי לא גזרו בו:

3

The word of common people is accepted with regard to a container used for the ashes of the red heifer or sacred foods if they say they are pure. The rationale is that even common people are very careful in this regard. Therefore all entities are protected from impurity when their container is sealed close even though it is of earthenware.

ג

כלי חרס שמשתמשין בהן באפר הפרה או בקדשים עמי הארץ נאמנים על טהרתם מפני שהן נזהרים בהן הרבה ולפיכך יצילו על הכל בצמיד פתיל אע"פ שהן חרס:

4

The following laws apply when there is an aperture between a home and a loft and there is an earthenware dish placed over the aperture. If the dish has a hole large enough to allow liquids to seep in, the dish is impure, but the loft is pure.

If the dish is intact, everything in the loft - food, liquids, and earthenware containers - is pure, but a person and keilim that can be purified in a mikveh are impure, for an earthenware container intervenes in the face of impurity only for food, liquids, and earthenware containers. Everything in the loft is pure, as if it is in an earthenware container that is sealed close. A person in the loft was deemed impure, because that is a common situation. Therefore if there was a metal container or the like filled with liquids in this loft, the container contracts the impurity that lasts seven days, but the liquids are pure.

If there was a woman kneading dough in a wooden kneading trough in this loft, the woman and the kneading trough contract the impurity that lasts seven days, but the dough is pure as long as the woman is kneading it. If she ceased and then touched it again, she imparts impurity to it. Similarly, if one moved the dough or the liquids to another one of the keilim that can be purified in a mikveh that were in the loft, they become impure due to contact with the other container.

If the k'li covering the aperture was one that was not susceptible to impurity and which protect their contents when sealed close, as we explained, in which instance, contact with a common person does not render them impure, or the k'li was an earthenware container that was pure and intended to be used for the ashes of the red heifer or for consecrated foods, in which instance everyone's word is accepted with regard to their purity, it protects everything in the loft. even though its roof is not positioned over the loft. The rationale is that a tent protects when it covers, as we explained.

ד

ארובה שבין בית לעלייה וטומאה בבית וקדירה נתונה על פי הארובה ונקובה בכונס משקה הקדירה טמאה והעלייה טהורה היתה שלימה כל שבעלייה מאוכלין ומשקין וכלי חרס טהור אבל אדם וכלי שטף שבעלייה טמאים שאין כלי חרס חוצץ אלא על האוכלים ועל המשקין וכלי חרס וכל שבעלייה טהור כאילו הוא תחת צמיד פתיל בכלי חרס וטמאו האדם שבעלייה זו מפני שהוא דבר המצוי לפיכך אם היה בעלייה זו כלי מתכות וכיוצא בו מלא משקין הכלי טמא טומאת שבעה והמשקין טהורין היתה בה אשה לשה בעריבה של עץ האשה והעריבה טמאין טומאת שבעה והבצק טהור כל זמן שעוסקת בו פירשה וחזרה ונגעה בו טמאתו וכן אם פינה הבצק או המשקין לכלי אחר מכלי שטף שבעלייה נטמאו במגע הכלי האחר היה ע"פ ארובה זו שאר כלים המצילים בצמיד פתיל שאין מקבלין טומאה כמו שביארנו ולפיכך אין מגע עם הארץ מטמא או שהיה כלי חרס הטהור לפרה אדומה או לקודש שהכל נאמנין על טהרתן ה"ז מציל על כל מה שבעלייה היה אהל נטוי בעלייה ומקצתו מרודד על הארובה שבין בית לעלייה ה"ז מציל ואף על פי שאין גגו על הארובה שהאהל מציל בכיסוי כמו שביארנו: