1

Deuteronomy 16:19 states: "Do not take a bribe." Needless to say, this command applies if the intent is to pervert judgment. The verse is teaching that it is forbidden for a bribe to be given even to vindicate the just and to obligate the one who is liable; the judge transgresses a negative commandment. Such a person is included in the malediction, Deuteronomy 27:25: "Cursed be he who takes a bribe." He is required to return the bribe if he is demanded to by the giver.

א

לא תקח שוחד אין צריך לומר לעות את הדין אלא אפילו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב אסור ועובר בלא תעשה והרי הוא בכלל ארור לוקח שוחד וחייב להחזיר השוחד כשיתבענו הנותן:

2

Just as the recipient transgresses a negative commandment; so, too, does the giver, as [Leviticus 19:14] states: “Do not place a stumbling block before the blind1.”

ב

וכשם שהלוקח עובר בלא תעשה כך הנותן שנאמר ולפני עור לא תתן מכשול:

3

Any judge who sits and seeks to amplify his reputation in order to cause the wages of his attendants and scribes to be enhanced is included among those who seek after profit. This is what the sons of Samuel did. Hence I Samuel 8:3 describes them as being "inclined to profit and taking bribery."

The above applies not only to a bribe of money, but a bribe of all things. An incident occurred concerning a judge who stood up in a small boat, as he was crossing a river. A person extended his hand and helped him as he was standing. Later that person came before the judge with a case. The judge told him: "I am unacceptable to serve as a judge for you."

Another incident took place where a person removed a feather of a fowl from a judge's scarf and another person covered some spittle that was lying before the judge and the judge told them: "I am unacceptable to serve as a judge for you." Another incident took place concerning a person who brought one of the presents given to priests to a judge who as a priest. The judge told him: "I am unacceptable to serve as a judge for you."

And another incident took place concerning a sharecropper of a field belonging to a judge who would bring him figs from his field every Friday. Once he came earlier and brought him the figs on Thursday, because he had a judgment over which he desired that the judge preside. The judge told him: "I am unacceptable to serve as a judge for you." This applies although the figs belonged to the judge. Since he brought them earlier than the ordinary time, that favor caused him to be disqualified as a judge.

ג

כל דיין שיושב ומגדל מעלתו כדי להרבות שכר לחזניו ולסופריו הרי הוא בכלל הנוטים אחרי הבצע וכן עשו בני שמואל ולכך נאמר להם ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ולא שחד ממון בלבד אלא אפילו שחד דברים ומעשה בדיין אחד שהיה עולה בדוגית קטנה לעבור בנהר ופשט אחד ידו וסייעו בעלייתו והיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהעביר אברה נוצה של עוף מעל רדיד הדיין ואחר כסה רוק מלפני הדיין ואמר לו הריני פסול לך לדין ומעשה באחד שהביא מתנה אחת ממתנות כהונה לדיין כהן ואמר לו פסול אני לך לדין ומעשה באריס אחד של דיין שהיה מביא לו תאנים מתוך שדהו מערב שבת לערב שבת פעם אחת הקדים והביא בחמישי בשבת מפני שהיה לו דין ואמר לו הדיין הריני פסול לך לדין אע"פ שהתאנים משל דיין הואיל והביאן שלא בזמנם נפסל לו לדין:

4

Whenever a judge borrows an article, he is unacceptable to serve as a judge for the person who lent him the article. When does the above apply? When the judge does not have articles to lend him in return. If, however, the judge possessed articles to lend in return, it is acceptable for him to serve as a judge, for that person will also borrow from him.

ד

כל דיין ששאל שאלה פסול לדין לזה שהשאילו במה דברים אמורים בשלא היה לו לדיין להשאיל אבל היה לו להשאיל כשר שהרי גם זה שואל ממנו:

5

Whenever a judge takes a wage for adjudicating a case, his judgments are nullified. This applies only when it is not evident that he is receiving compensation for losing his wages. If, however, he was involved in his profession and two people came to him for a judgment and he told them: "Provide me with a person who will work in stead of me and I will adjudicate your case or pay me for the wages that I will forfeit," this is permitted.

This leniency is permitted provided it is evident that the wage is merely in lieu of his hire, but no more and he takes equal payment from both of the litigants, receiving payment from each one in the presence of the other.

ה

כל דיין שנוטל שכרו לדון דיניו בטלים והוא שלא יהיה שכר הניכר אבל אם היה עוסק במלאכתו ובאו לפניו שנים לדין ואמר להן תנו לי מי שיעשה תחתי עד שאדון לכם או תנו לי שכר בטלתי הרי זה מותר והוא שיהיה הדבר ניכר שהוא שכר הבטלה בלבד ולא יותר ויטול משניהם בשוה זה בפני זה כגון זה מותר:

6

A judge may not adjudicate the case of a friend. This applies even if the person is not a member of his wedding party or one of his more intimate companions. Similarly, he may not adjudicate the case of one he hates. This applies even if the person is not his enemy and one whose misfortune he seeks. Instead, the two litigants must be looked upon equally in the eyes and in the hearts of the judges. If the judge does not know either of them and is not familiar with their deeds, this is the fairest judgment that could be.

ו

אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו אע"פ שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו ולא למי ששונאו אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו:

7

Whenever two Torah scholars hate each other, they are forbidden to act as judges together. For this will lead to a contorted judgment. The hatred each one of them bears for the other will cause him to overturn his colleague's words.

ז

כל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה אסורין לישב בדין זה עם זה שדבר זה גורם ליציאת משפט מעוקל מפני השנאה שביניהן דעת כל אחד נוטה לסתור דברי חבירו:

8

A judge should always see himself as if a sword is drawn on his neck and Hell is open before him. He should know Who he is judging, before Whom he is judging, and Who will ultimately exact retribution from him if he deviates from the path of truth, as indicated by Psalms 82:1: "God stands among the congregation of the Almighty." And II Chronicles 19:6 states: "See what you are doing. For you are not judging for man's sake, but for God's."

ח

לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו אם נטה מקו האמת שנאמר אלהים נצב בעדת אל ואומר ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה':

9

Whenever a judge does not render a genuinely true judgment, he causes the Divine presence to depart from Israel. Whenever a judge expropriates money from one litigant and gives it to the other unlawfully, God exacts retribution from his life, as Proverbs 22:23 states: "He will exact payment from the soul of one who exacts payment."

Conversely, when a judge adjudicates a case in a genuinely true manner for even one moment, it is as if he has corrected the entire world and he causes the Divine Presence to rest within Israel, as implied by the verse: "God stands among the congregation of the Almighty." If a judge will ask: "Why should involve myself in this difficulty?" He should know that it is written: II Chronicles, loc. cit.: "He is with you in the matter of judgment." Nor should the judge worry about erring. A judge may only base his judgment on what his eyes see.

ט

כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא גובה ממנו נפשות שנאמר וקבע את קובעיהם נפש וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפילו שעה אחת כאילו תקן את כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל שנאמר אלהים נצב בעדת אל ושמא יאמר הדיין מה לי ולצרה הזאת תלמוד לומר ועמכם בדבר משפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות:

10

At the outset, a judge should always look at the litigants as if they were wicked and operate under the presumption that both of them are lying. He should adjudicate according to his perception of the situation. When they depart, having accepted the judgment, he should view them both as righteous, seeing each of them in a favorable light.

י

ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר ודון לפי מה שתראה מן הדברים וכשיפטרו מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין ודון כל אחד מהם לכף זכות: