Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Gezelah va'Avedah - Chapter Seven, Gezelah va'Avedah - Chapter Eight, Gezelah va'Avedah - Chapter Nine

Video & Audio Classes
Show content in:

Gezelah va'Avedah - Chapter Seven

1

Whenever a person becomes financially obligated to a fellow Jew, denies that obligation and takes a false oath to support his denial, should he later admit his obligation he is liable to return the principal that he denied plus a surcharge of one fifth of the new total. He is also liable to bring a sacrifice, which is called a guilt offering, for robbery.

א

כל מי שנתחייב ממון לחבירו הישראל וכפר בו ונשבע על שקר הרי זה חייב להחזיר לו הקרן שכפר בו והוספות חומש. וחייב בקרבן והוא הנקרא אשם גזלות:

2

The above applies to any of the following: one who robbed, one who withheld money due a colleague, one who stole, one who took a loan, one who was given an entrusted article, one who discovered a lost article and denied it, a partner with whom money belonging to the partnership remained, and an employer for whom a worker performed work, but was not paid.

To state the general principle: Whenever a person who admitted the obligation would be obligated by law to pay, he must pay the principal and a fifth if he denies his obligation, as Leviticus 5:21 says: "If he denies his colleague's claim regarding an entrusted object...."

ב

אחד הגוזל או העושק או הגונב או שהלוהו או שהפקיד אצלו או מצא אבדה וכחש בה או שהיתה ביניהן שותפות ונשאר לו אצלו ממון או שעשה לו מלאכה ולא נתן לו שכרו כללו של דבר כל שאילו הודה חייב לשלם בדין וכפר ונשבע משלם קרן וחומש שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון:

3

When does the above apply? When the person is obligated to pay because of his own actions. When, however, he is liable because of his father, he is not liable for the additional fifth.

What is implied? If one's father robbed or stole or was in debt to others, and the son knew of the matter, and after the father's death the son denied the claim, took an oath and afterwards admitted his liability, he need pay only the principal. For Leviticus 5:23 states: "that he obtained by robbery," implying that one is liable for an additional fifth for one's own robbery, but not for robbery committed by one's father.

ג

במה דברים אמורים כשהיה חייב לשלם מחמת עצמו אבל אם היה חייב לשלם מחמת אביו אינו משלם חומש. כיצד כגון שגזל אביו או גנב או שהיה חייב לאחרים והבן יודע וכפר הבן ונשבע ואחר כך הודה משלם הקרן בלבד שנאמר אשר גזל על גזלו הוא מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו:

4

When does the above apply? When the object obtained by robbery no longer exists. Different laws apply however, when a person's father obtained an object by robbery and then died, and the object still exists. If the heir denies his obligation, takes an oath to that effect and then admits his liability, he is liable for the principal and the addition of a fifth.

ד

במה דברים אמורים בשאין הגזלה קיימת אבל אם גזל אביו ומת והגזלה קיימת וכפר היורש ונשבע ואחר כך הודה משלם קרן וחומש:

5

If the father committed robbery, took a false oath, admitted his guilt and then died, his heir must pay the principal and the addition of a fifth.

ה

גזל האב ונשבע האב והודה ואחר כך מת הרי היורש משלם קרן וחומש:

6

If the father committed robbery, took a false oath and then died, and the heir admitted the father's guilt, the heir is liable to pay only the principal.

In either instance, the heir is not obligated to bring the guilt offering.

ו

גזל ונשבע ומת והודה היורש משלם הקרן בלבד ובין כך ובין כך היורש פטור מן האשם:

7

A person who takes a false oath in response to the claim of a gentile and later admits his guilt is obligated to pay the principal, but not the additional fifth, for Leviticus 5:21 speaks of one who "denies his colleague's claim."

Similarly, a person who takes less than the worth of a p'rutah by robbery, denies the charge and takes a false oath to that effectis not liable to pay an additional fifth, for anything less than a p'rutah's worth is not considered a significant financial responsibility.

What is meant by an additional fifth? One fourth of the principal. For example, if a person obtained four zuz by robbery and took a false oath, he must pay five. If the object obtained by robbery itself still exists, it must be returned and a fourth of its value added.

ז

הנשבע לעכו"ם משלם את הקרן ואינו חייב בחומש שנאמר וכחש בעמיתו. וכן הגוזל פחות משוה פרוטה וכפר ונשבע אינו חייב בחומש שאין פחות משוה פרוטה ממון. כמה הוא החומש. אחד מארבעה בקרן שאם גזל שוה ארבעה ונשבע משלם חמשה. ואם היתה הגזלה קיימת מחזיר אותה ונותן דמי רביע שלה:

8

A person who takes a false oath denying a financial claim is not liable to pay an additional fifth unless he himself admits his guilt. If, however, witnesses come and despite his continued denial establish his guilt through their testimony, he is liable to pay only the principal, but not the additional fifth.

The rationale is that the additional fifth and the sacrifice were instituted for the sake of atonement. Therefore, he is obligated for them only when it is his admission that makes him liable.

ח

אין הנשבע על כפירת ממון משלם חומש עד שיודה מעצמו. אבל אם באו עדים והוא עומד בכפירתו משלם הקרן בלבד על פי עדים ואינו משלם את החומש. שהחומש עם הקרבן לכפרה הם באים ואינו מביאם אלא על פי עצמו:

9

When a person robs from a colleague, even if he denied the robbery - as long as he did not take a false oath - if he afterwards admits his guilt he is not liable to seek out the owner to return the money in his possession. Instead, it may remain in the possession of the robber until the owners come and take his due.

If, however, he took a false oath concerning property worth a p'rutah or more, he is obligated to seek out the owner to return the money to him even if he is on far removed islands. The rationale is that once the robber took a false oath, the owner has despaired of the return of his property and will not demand it again.

ט

הגוזל את חבירו אע"פ שכפר בו הואיל ולא נשבע אם חזר והודה אינו חייב לרדוף אחר הבעלים עד שיחזיר להם ממון שבידו אלא יהא ביד הגזלן עד שיבאו הבעלים ויטלו שלהן. אבל אם נשבע על שוה פרוטה ומעלה חייב [א] לרדוף אחר הבעלים עד שיחזיר להם אפילו הם באיי הים. מפני שכבר נתייאשו מאחר שנשבע ואינן באין עוד לתבעו:

10

Even if a robber returned the entire worth of the object obtained by robbery with the exception of a p'rutah, he is obligated to bring it to the original owner. He may not give the p'rutah to the owner's son or agent unless the owner appointed an agent for this purpose in the presence of witnesses.

If the robber brings the principal and the additional fifth to the Rabbinic court in his city, he may bring a guilt offering and gain atonement thereby. The court will then ensure that the object obtained by robbery will reach its original owner. Similarly, the robber may give the article to an agent of the court. Whenever a person returns an object obtained by robbery or the like to a Rabbinic court, he has fulfilled his obligation to return it.

י

אפילו החזיר הגזלה כולה חוץ משוה פרוטה חייב להוליכה אחר הנגזל. ד ולא יתן לא לבנו של נגזל ולא [ב] לשלוחו אלא אם כן עשה הנגזל השליח בעדים. ואם הביא את הגזלה ואת החומש לבית דין שבעירו הרי זה מביא אשם ומתכפר לו ובית דין מטפלין בה עד שתגיע לבעלה. וכן נותן הוא לשליח בית דין. וכל הנותן הגזלה וכיוצא בו לבית דין יצא:

11

When the robber gave the original owner the principal, but not the additional fifth, the owner waived payment of the principal but not of the additional fifth, or he waived payment of both with the exception of less than a p'rutah's worth of the principal, the robber does not have to seek out the owner. Instead, when the owner comes he will take the remainder of what is due him.

This ruling is followed when the owner waives payment of everything but less than a p'rutah's worth of the principal even when the object obtained by robbery itself exists. We do not suspect that perhaps the value of the article will increase, and thus the portion remaining will become worth a p'rutah.

If, however, the robber gave the owner the additional fifth, but did not give him the principal, or if the owner waived payment of the additional fifth but not of the principal, or he waived payment of both with the exception of a p'rutah's worth of the principal, the robber must seek out the owner or give the money to the Rabbinic court in his town, as explained in the previous halachot.

יא

נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש או שמחל לו את הקרן ולא מחל לו על החומש או שמחל לו על זה ועל זה חוץ מפחות שוה פרוטה בקרן אינו צריך להוליך אחריו אלא יבא הנגזל ויטול את השאר ואע"פ שהגזלה עצמה קיימת אין חוששין שמא תתייקר ונמצא הנשאר שוה פרוטה. אבל אם נתן לו את החומש ולא נתן לו את הקרן או שמחל לו על החומש ולא מחל לו על הקרן או שמחל לו על זה ועל זה חוץ משוה פרוטה בקרן חייב להוליכו אחריו או לתת לבית דין שבעירו כמו שביארנו:

12

If the robber returned the principal to the owner after denying his claim and taking a false oath and then denied owing him the additional fifth and took a false oath concerning this, the additional fifth is considered as part of the principal with regard to all matters, and the robber must pay another fifth because of it.

This is derived from Leviticus 5:24, which states: "And he shall add its fifths." The use of the plural teaches that he must add a fifth to a fifth if he continues to take false oaths until the fifth that he denies - and concerning which he takes a false oath - is worth less than a p'rutah.

יב

המחזיר את הקרן לבעלים וכפר פעם שניה בחומש ונשבע עליו נעשה החומש כקרן לכל דבר ומשלם עליו חומש אחר שנאמר וחמישיתיו יוסף עליו מלמד שהוא מוסיף חומש על חומש עד שיתמעט החומש שיכפור בו ונשבע עליו משוה פרוטה:

13

The following rule applies with regard to a person who had been entrusted with an object for safekeeping and who repeatedly took false oaths concerning the entrusted article. For example, the watchman claimed that the article was lost, took a false oath to support his claim and then admitted that it was in his possession. He then claimed it was lost and took a second false oath and then admitted it was in his possession. He must pay an additional fifth for every false oath, plus the principal.

This is derived from the phrase cited above: "And he shall add its fifths." The use of the plural teaches that he must pay several fifths for one principal.

יג

מי שהיה אצלו פקדון וטען שאבד ונשבע וחזר והודה שהוא אצלו. וחזר וטען שאבד ונשבע וחזר והודה שהוא אצלו משלם חומש לכל שבועה ושבועה עם הקרן האחד שנאמר וחמישיתיו יוסף עליו מלמד שהוא משלם כמה חומשין על קרן אחד:

Gezelah va'Avedah - Chapter Eight

1

When a person robs a colleague and then the person whom he robbed dies, he must return the object obtained by robbery to his heirs. If the object became lost or underwent a change, he must pay them its value. If the robber originally denied the robbery and took a false oath to that effect, he must pay the heirs the principal and an additional fifth.

א

הגוזל א את חבירו ומת הנגזל יחזיר הגזילה ליורשים. ואם אבדה או נשתנית נותן להם דמיה. ואם נשבע לו ואחר כך מת נותן ליורשים הקרן והחומש:

2

The following laws apply when a person robs his father and takes a false oath, and then the father dies. If the object obtained by robbery no longer exists, or it has undergone a change, he should make a reckoning with his brothers with regard to the principal and the additional fifth. If the object obtained by robbery exists, he is obligated to remove it from his possession. Therefore, he must give the object and the additional fifth to his brothers, and they must make a reckoning with him.

ב

הגוזל את אביו ונשבע לו ומת האב. אם אין הגזילה קיימת או נשתנית עושה חשבון עם אחיו על הקרן ועל החומש. ואם הגזילה קיימת חייב להוציא הגזלה עצמה מתחת ידו. לפיכך נותן את הגזלה ואת החומש לאחיו ועושה עמהן ב חשבון:

3

If the robber does not have any brothers, and he is thus the only heir, he must still remove the object obtained by robbery from his possession by giving it to his children.

If this son who robbed his father does not have children, he may give it to his creditor, give it as a loan or give it to charity. In such instances, since he has removed the object itself from his possession, he is no longer under obligation, even though he gave it as a present or repaid his debt with it. He must, however, tell the recipient: "This article was obtained by robbery from my father."

ג

אם אין לו אחין שנמצא זה הגזלן לבדו הוא היורש מוציא הגזלה מתחת ידו לבניו ואם אין בנים לזה הבן הגזלן נותנה לבעל חובו או בהלואתו או לצדקה הואיל ויצאה גזלה עצמה מתחת ידו נפטר אע"פ שנתנה מתנה או פרעה בחובו והוא שיודיעם ג ויאמר זה גזל אבא:

4

Similar laws apply in the following instance. A person robs a convert, takes a false oath in response to his claim and then admits the robbery to him, and the convert considers the entire obligation a debt. If afterwards the convert dies, the robber acquires the object obtained by robbery as his own. He nevertheless is obligated to remove it from his possession.

ד

וכן הגוזל את הגר ונשבע לו וחזר והודה לו וזקף עליו הכל מלוה ואחר כך מת הגר אף על פי שזכה בגזילה חייב להוציאה [א] מתחת ידו:

5

When does the above apply? When he admitted the robbery to the convert in the interim. If, however, he robbed a convert who did not have any heirs and took a false oath to him, and the convert died, he is obligated to pay the principal and the additional fifth to the priests of the watch serving in the Temple that week. He then brings a guilt offering and thus achieves atonement.

ה

במה דברים אמורים כשהודה בינתים אבל אם גזל את הגר שאין לו יורשים ונשבע לו ומת הגר הרי זה חייב לשלם הקרן וחומש לכהנים של אותו משמר ומביא אשמו ואחר כך יתכפר בו:

6

Based on the Oral Tradition, it was taught that the verse in the Torah Numbers 5:8: "If a person does not have a redeemer..." refers to a convert who died without leaving heirs. The guilt offering the verse refers to is the object obtained by robbery or its worth.

For this reason, a person who returns an object that had been obtained by robbing a convert to the priests at night does not fulfill his obligation. For the verse describes this return as a guilt offering, and sacrifices are not offered at night.

The priests may not divide one object obtained by robbing a convert together with another object obtained by robbing a convert, just as they are not permitted to divide the meat of one guilt offering together with the meat of another guilt offering.

ו

מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה ואם אין לאיש גואל בגר שמת ואין לו יורשים הכתוב מדבר ואשם זה האמור כאן הוא הגזילה או דמיה. לפיכך המחזיר גזל הגר בלילה לא יצא. שהרי אשם קראו הכתוב ואין מקריבין בלילה. ואין הכהנים חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר כדרך שאין חולקין בשר אשם נגד בשר אשם אחר:

7

Whenever the value of an object obtained by robbing a convert is not sufficient to give every priest from the watch of that week at least a p'rutah's worth, the robber who returns it does not fulfill his obligation. This is implied by Numbers, ibid., which states "it should be returned to God, to the priest," implying that a significant value must be returned to each priest.

Why does the verse referring to the robbery of a convert use the term "a man"? To teach that if the convert has attained majority, we must research the matter to determine whether or not he has heirs. If, however, the convert is a minor, there is no need to research the matter, for we can assume that he does not have heirs.

ז

כל גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן מאנשי משמר לא יצא המחזירו ידי השבה שנאמר המושב לה' לכהן עד שתהיה השבה לכל כהן. ולמה נאמר בגזל הגר איש שהאיש אתה צריך לחקור ולחזר עליו אם יש לו יורשים או אם אין לו אבל אם היה הגר [ב] קטן אי אתה צריך לחזר עליו אלא חזקתו שאין לו יורשים:

8

With regard to the repayment of property obtained by robbing a convert, the priests are considered as recipients of presents. Therefore, when a person robs chametz from a convert who dies without heirs and maintains possession of the chametz that he obtained by robbery during Pesach, he is obligated to pay the priests its value at the time of the robbery. For if he gave it to them at the present time, it would not be considered to be a gift, for one is forbidden to benefit from it. If, however, the convert himself were still alive, he could tell him: "Here is your article," as we have explained.

ח

הכהנים בגזל הגר כמקבלי מתנות הן. לפיכך הגוזל חמץ מן הגר שאין לו יורשים ועבר עליו הפסח חייב ליתן לכהנים את דמיו כשעת הגזלה. שאם יתנהו להן עכשיו אינה מתנה שהרי הוא אסור בהנאה ואילו היה הגר קיים היה אומר לו הרי שלך לפניך כמו שביארנו:

9

When a priest robs from a convert who has no heirs, takes a false oath to him, and then the convert dies before the object obtained by robbery is returned to him, the priest does not acquire the object in his possession. Instead, he must give it to his brethren, the priests of the watch serving in the Temple that week.

ט

כהן שגזל גר שאין לו יורשים ונשבע לו ומת הגר לא זכה זה בגזלו שתחת ידו אלא יוציא מתחת ידו לכל אחיו הכהנים בני המשמורת:

10

The following rules apply when a person robs from a convert, takes a false oath to him, the convert dies, the robber sets aside his guilt offering and the object obtained by robbery with the intent of bringing them to the priests, but dies before he could gain atonement. The robber's sons inherit the money set aside to pay for the object obtained by robbery or the object itself. The animal set aside for the guilt offering should pasture until it receives a disqualifying blemish, as has been explained in the appropriate place.

י

הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הגר והפריש אשמו וגזלתו להעלותן לכהנים ומת הגזלן קודם כפרה הרי בני הגזלן יורשים את כסף הגזלה או הגזלה עצמה והאשם ירעה עד שיפול בו מום כמו שביארנו במקומו:

11

If the robber gave the money to the priests of the watch, but died before the sacrifice that brings him atonement could be offered, the robber's heirs may not expropriate the money from the priests.

This is derived from Numbers 5:10: "When a man gives it to the priest, it shall be his." Even when the robber is a child who does not have the halachic capacity to give his property away as a present, his heirs cannot have the property expropriated from the priests.

יא

נתן הגזלן את הכסף לאנשי משמר [ג] ומת קודם כפרה אין יורשי הגזלן יכולין להוציא מיד הכהנים שנאמר איש אשר יתן לכהן לו יהיה. ואפילו היה הגזלן קטן שאין מתנתו מתנה אין יורשים מוציאין מיד הכהנים:

12

If the robber gave the money to priests from a watch that was not serving in the Temple at that time, and the animal to be sacrificed as the guilt offering to the priests of the watch serving in the Temple that week, the money should be given to the priests of the appropriate watch. For a watch that took money at a time other than its week did not acquire it, and it may be expropriated from the members of that watch.

יב

נתן את הכסף לאחת מן המשמרות ואת האשם למשמרה זו שהיא שבתה יחזיר הכסף אצל האשם לאנשי המשמרה הקבועה שהמשמרה שלקחה כסף בלא שבתה לא זכתה ומוציאין מידה:

13

The guilt offering should not be sacrificed until the robber returns the principal to its owner, or to the priests if it was a convert without heirs who was robbed.

If the robber gave the owner the principal but not the additional fifth and had the guilt offering sacrificed, he is granted atonement, for the additional fifth does not prevent atonement from being granted. He is, however, obligated to give the owner the additional fifth after receiving atonement.

יג

אין מקריבין את האשם עד שיחזיר הגזלן הקרן לבעלים או לכהנים אם היה גזל גר שאין לו יורשים. נתן את הקרן והקריב אשמו נתכפר לו ואין החומש מעכב הכפרה וחייב ליתן את החומש אחר כפרה:

14

The obligation to pay an additional fifth does not apply with regard to the robbery of Canaanite servants, promissory notes and landed property. This is derived from Leviticus 5:21, which states: "If he denies his colleague's claim regarding an entrusted object...." All the subjects mentioned in the verse are movable property that itself has financial worth. Thus, it excludes landed property - and servants, for they are equated with landed property - and promissory notes, for they themselves are not of financial worth.

Similarly, if these articles were obtained by robbing a convert who has no heirs, there is no obligation to give them to the priests.

Moreover, landed property never becomes the property of a robber, but rather it always remains the property of its rightful owner. Even if it were to be sold to a thousand people in succession and the owner were to despair of its return, it must be returned to its rightful owner without charge.

The person from whom it was expropriated should then sue the person who sold it to him. Each person in turn should sue the one who sold it to him, until the person who purchases it from the robber should sue the robber and collect from him, as will be explained in the following chapter.

יד

העבדים והשטרות והקרקעות אין בהן תוספת חומש שנאמר וכחש בעמיתו בפקדון כל האמור בענין מטלטלין הוא וגופן ממון יצאו קרקעות ועבדים שהוקשו לקרקעות ויצאו שטרות שאין גופן ממון. וכן אם היו גזל גר שאין לו יורשים אינן חוזרים לכהנים. א וכן הקרקע [ד] אינה נקנית לעולם לגזלן אלא ברשות בעליה עומדת. ואפילו נמכרה לאלף זה אחר זה ונתייאשו הבעלים הרי זו חוזרת לנגזל בלא דמים. וכל מי שיצאה מתחת ידו חוזרת על זה שמכרה לו וחוזר המוכר השני על המוכר הראשון עד שיחזור הלוקח מן הגזלן על הגזלן ויטול ממנו כמו שיתבאר:

Gezelah va'Avedah - Chapter Nine

1

The following rules apply when a person robs a colleague of property and depreciates its value - e.g., he digs cisterns, trenches or caverns in it, or he cuts down trees, spoils springs or destroys a building - he is obligated to return the house or the field in its original condition, or to pay the owner for the depreciation of value.

If, however, the property depreciats in value as a result of natural phenomena - e.g., the flooding of a river or a fire that came as a result of lightning - the robber can tell the owner: "Here is your property." For landed property remains in the possession of its owner at all times, and the robber is not responsible for its decrease in value. Therefore, he is responsible only when he personally causes the damages. This is not the case with regard to movable property, as has been explained.

א

הגוזל קרקע מחבירו והפסידה. כגון שחפר בה בורות שיחין ומערות או שקצץ את האילנות ושחת את המעיינות והרס הבנין חייב להעמיד לו בית או שדה כשהיו בשעת הגזלה או ישלם דמי מה שהפסיד. אבל אם נשחתה מאליה כגון ששטפה נהר או נשרפה באש שירדה מן השמים אומר לו הרי שלך לפניך שהקרקע בחזקת בעלים קיימת ואין אחריות הפסדה עליו אלא אם כן הפסיד בידו מה שאין הדין כן במטלטלין כמו שביארנו:

2

The following rules apply when a person robs a colleague of a field and it was in turn taken from him by robbery and seized by brigands in the name of the king. If this is a condition that plagues the land as a whole - e.g., the king has confiscated the fields or homes of all the land's inhabitants - the robber can tell the owner: "Here is your property." If, however, it was confiscated because of the robber, the robber is obligated to provide the owner with another field.

ב

גזל שדה ונגזלה ממנו ונטלוה מציקים בכח המלך. אם מכת מדינה היא כגון שלקח המלך שדות או בתים של כל אנשי המדינה אומר לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן נלקחה חייב להעמיד לו שדה אחרת:

3

If the king compelled the robber to show him all the property he owned, and the robber showed him the field that he obtained by robbery together with his other fields, and the king confiscated it, the robber is obligated to provide the owner with another field comparable to the one taken, or to pay its value.

ג

אנס המלך את הגזלן [א] ואמר לו הראה לנו כל מה שיש לך והראה שדה זו שגזל בכלל שדותיו ונטלה המלך. חייב להעמיד לו שדה אחרת כמותה או נותן דמיה:

4

When a person obtains a field by robbery and damages it by his actions, the owner of the field is entitled to collect the damages only from the property in the robber's possession; his obligation is equivalent to that of a loan supported by a verbal commitment.

If the robber was called to court and obligated to pay for the damage to the property obtained by robbery, and afterwards sells other property that he owned, the rightful owner of the property taken by robbery may collect his due from properties that the robber has already sold.

ד

גזל שדה והפסידה בידו כשבעל השדה גובה את דמי מה שהפסיד הגזלן גובה אותן מנכסים בני חורין מפני שהיא כמלוה על פה. ואם עמד הגזלן בדין ונתחייב לשלם ואחר כך מכר גובה מנכסים משועבדין:

5

If a person obtains property by robbery and benefits from its produce, he must pay for all the produce that he consumed from the property in his possession.

When a person obtains landed property by robbery and increases its worth, the increase should be evaluated. The robber is placed at a disadvantage. If the increase in the property's value is greater than the expenses he undertook, the owner is required to reimburse him only for the expenses. If the expenses he undertook are greater than the increase in the property's value, he receives reimbursement for the expenses only to the extent of the increase in value.

ה

גזל שדה ואכל פירותיה משלם כל הפירות שאכל מנכסים בני חורין. גזל והשביח שמין לו וידו על התחתונה אם השבח יתר על ההוצאה נוטל ההוצאה בלבד מן הנגזל ואם ההוצאה יתירה על השבח אין לו מן ההוצאה אלא שיעור השבח:

6

The following rules apply when a person obtains a field by robbery and sells it, and the purchaser causes its value to increase. If the increase in value is greater than the purchaser's expenses, he should be reimbursed for his expenses by the owner. He should collect the principal and the remainder of the increase in value from the robber.

ו

גזל שדה ומכרה והשביחה הלוקח [ב] אם השבח יתר על ההוצאה נוטל ההוצאה מבעל השדה והקרן נוטל עם שאר השבח מן הגזלן:

7

The purchaser may collect the principal even from encumbered property that the robber had sold. By contrast, he may collect the remainder of the increase in the property's value only from property presently in the robber's possession.

If the purchaser was aware that the field had been obtained by robbery when he purchased it, he is entitled to collect only the principal. He forfeits the increase in the property's value that exceeds his expense.

If his expense was greater than the increase in value, regardless of whether or not he recognized that the field was obtained by robbery, he receives reimbursement for the expenses only to the extent of the increase in value. This he collects from the owner of the field. He collects the principal from the robber, even from encumbered property that the robber had sold.

ז

הקרן גובה מנכסים משועבדים ושאר השבח מנכסים בני חורין. ואם הכיר בה שהיא גזולה כשלקחה אינו נוטל מן הגזלן אלא הקרן בלבד ומפסיד שאר השבח היתר על ההוצאה. היתה ההוצאה יתירה על השבח בין שהכיר בה שהיא גזולה בין שלא הכיר אין לו מן ההוצאה אלא שיעור השבח נוטל מבעל השדה והקרן נוטל מן הגזלן מנכסים משועבדין:

8

The following rules apply when a person obtains a field by robbery, sells it, and the purchaser derives benefit from its produce. He should calculate the value of the produce that he consumed and pay that to the owner of the field. He should collect this money from the property in the possession of robber.

If he was aware that it was obtained by robbery, he is not entitled to reimbursement for the produce, and may collect only the principal from the robber.

ח

הגוזל שדה ומכרה ואכל הלוקח פירותיה מחשבין עליו כל הפירות שאכל ומשלם לבעל השדה וחוזר וגובה אותן מן הגזלן מנכסים בני חורין. ואם הכיר בה שגזולה היא אין לו פירות ואינו גובה מן הגזלן אלא הקרן בלבד:

9

When a person sells a field that does not belong to him, the sale is not binding and the purchaser does not acquire anything, as we have explained. If, however, after selling the field, the robber purchased the field from its rightful owner, the sale to the purchaser is binding.

Even if the robber gave the field obtained by robbery away as a present and then purchased it from its rightful owner, the present is binding, because the thief took the trouble to purchase it so that he will have acted in good faith.

ט

המוכר שדה שאינה שלו אין ממכרן ממכר ולא קנה לוקח כלום כמו שביארנו. חזר הגזלן אחר שמכרה ולקחה מבעליה נתקיימה ביד [ג] הלוקח מן הגזלן. ואפילו נתנה לו הגזלן מתנה כשהיתה גזולה בידו כיון שחזר ולקחה נתקיימה ביד זה שקבל המתנה שמפני זה טרח הגזלן עד שקנאה כדי [ד] לעמוד בנאמנותו:

10

For this reason, if the purchaser sued the robber for selling him a field that did not belong to him, the robber was obligated to pay, the court ordered that an announcement be made regarding the sale of the robber's property in order to pay the purchaser, and the robber purchased the field from its rightful owner after the announcement was made, the original sale to the purchaser is not binding.

Since a public announcement was made to expropriate his property, it was revealed that the robber had not acted in good faith. We thus conclude that he did not purchase the field from its rightful owner in order to establish the validity of the original sale.

י

לפיכך אם תבע הלוקח את הגזלן מפני שמכר לו שדה שאינה שלו ונתחייב לשלם והתחיל [ה] בית דין להכריז על נכסי הגזלן כדי להגבות מהן ללוקח ואחר שהתחילו ההכרזה לקחה הגזלן מן הבעלים לא נתקיימה ביד הלוקח. שמאחר שהכריזו על נכסיו נתגלה שאינו נאמן ולא לקחה מן הבעלים כדי להעמידה ביד הלוקח:

11

If after selling the field he obtained by robbery, the robber purchased it from its rightful owner, but then sold it again, gave it away as a present or endowed it as an inheritance to another person, he has indicated that his intent in purchasing the field was not to establish the validity of the sale to the person who bought it after it was obtained by robbery.

Similarly, if the robber acquired the property as an inheritance, the validity of the original sale is not established.

יא

לקחה הגזלן מן הבעלים אחר שמכרה כשהיא גזולה וחזר ומכרה לאחר או נתנה במתנה או הורישה. הרי גילה דעתו שאינו רוצה להעמידה ביד זה שלקחה ממנו כשהיתה גזולה. וכן אם נפלה לגזלן בירושה לא נתקיימה ביד הלוקח:

12

The following principles apply if the robber expropriated from its owner the property that he had sold as payment for a debt. If the owner had property other than this, and the robber told him: "I want to collect this," we assume that his intent was to establish the validity of his sale. If, however, the owner had no other property besides this, his intent could have been solely to collect his debt.

יב

גבאה הגזלן בחובו. אם יש לנגזל קרקע אחרת ואמר לו הגזלן זו אני גובה בחובי הרי זה מתכוין להעמידה ביד הלוקח. ואם אין לנגזל קרקע אלא זו לגבות חובו הוא שנתכוון:

13

If the original owner gave the property to the robber later as a present, the purchaser acquires it. The rationale is that if the robber had not exerted himself on behalf of the owner, he would not have given him a present. Why then did he exert himself on behalf of the owner? So that the owner would give him the property and then he could act in good faith and establish the validity of his original sale.

יג

נתנוה הבעלים ה לגזלן מתנה קנאה הלוקח שאילו לא טרח לבעלים לא היו נותנים לו במתנה ומפני זה טרח כדי שיזכה בה בדין ויעמוד בנאמנותו ותתקיים ביד הלוקח:

14

The following rules apply when a person obtains a field by robbery, and after it was established that his intent was to take it by robbery, he then purchases it from the original owner. If the original owner claims: "I was acting under coercion at the time that I sold it to him. I sold it to him against my will, because he was a robber," the robber does not acquire the field, even though there are witnesses that he purchased the field in their presence. Instead, the field should be restored to its original owner, and the robber should be given back the money that he paid.

יד

הגוזל שדה ואחר שגזלה והוחזק גזלן עליה חזר ולקחה מבעלים הראשונים וטען הנגזל ואמר אנוס הייתי בשעה שמכרתיה לו ושלא לדעתי מכרתי מחמת גזלנותו לא זכה הגזלן אע"פ שיש לו עדים שבפניהם לקחה ותחזור השדה לבעלים ומחזירין לגזלן הדמים שנתן:

15

When is the money returned to the robber? When the witnesses testify that he counted out the money in their presence.

If, however, the witnesses testify that the owner of the land sold the robber the field and acknowledged that he gave him such and such an amount of money in their presence, and the owner claims that he never received the money and acknowledged this only because of his fear of the robber, then the robber is not given anything. Instead, the field is expropriated from him without payment. Since it has been established that the field was taken by robbery, we believe the owner's claim that he acknowledged the payment only out of fear.

טו

במה דברים אמורים כשהעידו העדים שמנה בפניהם את המעות. אבל אם העידו שבעל הקרקע מכר לגזלן והודה לו בפניהם שנתן לו דמים כך וכך והנגזל טוען שלא נתן לו דמים ומחמת יראה הודה לו אין לגזלן כלום אלא מוציאין ממנו השדה בלא דמים מפני שלא הודה לו אלא מפני הפחד כשטען הואיל והוחזק גזלן עליה:

16

The owner of the field does not have to issue a protest over the sale in such an instance, for it has been established that the field was taken by robbery, and any proof of ownership brought by the robber is not accepted. For this reason, he need not issue a protest.

The laws pertaining to a robber are not the same as those that apply when a person coerces a colleague and inflicts physical harm upon him until he sells the property to him. For the person who applies coercion intends to rob, but as yet has not robbed. Therefore, in that instance, if the owner does not issue a protest, the sale is binding.

טז

אין בעל השדה צריך לעשות [ו] מודעה על מכר זה הואיל והוחזק זה גזלן על שדה זו ואין ראייתו בה ראיה ואין צריך למסור מודעה. ואין דין גזלן כדין האונס את חבירו ותלה אותו עד שימכור לו. שזה האונס אינו רוצה לגזול ולא גזלו עדיין כלום לפיכך אם לא מסר המוכר האנוס מודעא ממכרו קיים:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah