Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 3, She'ar Avot haTum'ah - Chapter 4, She'ar Avot haTum'ah - Chapter 5

Video & Audio Classes
Show content in:

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 3

1

The carcass of a kosher fowl that was not ritually slaughtered imparts impurity according to Scriptural Law. According to the Oral Tradition, it is taught that Leviticus 17:15: "Any soul that will partake of the carcass of a fowl or one that is tereifah - whether a native or a convert - shall launder his garments and bathe in water" is speaking only about one who partakes of the carcass of a fowl from a kosher species that is forbidden because it is a carcass or tereifah.

How is its impurity defined? It does not impart impurity when touched or when carried or when it is in one's mouth, only in one's gullet. This is implied by the phrase: "Any soul that will partake...," i.e., it imparts impurity only when it has been ingested in "the chamber of the soul." It uses the term "partake" to define that the minimum measure that imparts impurity is the measure to which the prohibition against eating applies, i.e., an olive-sized portion. Moreover, it is written: "shall launder his garments;" this teaches that one who contracts impurity from such a carcass imparts impurity to his garments until he separates himself from the object that imparted impurity to him, as we explained.

What is implied? When one swallows an olive-sized portion of the carcass of a fowl from a kosher species and touched keilim while swallowing it, they become impure and are considered a primary derivative of impurity. If he was touching a person or earthenware containers while swallowing it, he does not impart impurity to them, as we stated with regard to other primary categories of impurity. After he has ingested the meat from the fowl, he does not impart impurity to other keilim. He is like an k'li that is a primary derivative of impurity that has been separated from the substance that imparted impurity to him. For even though he must immerse himself and wait for nightfall to regain ritual purity, he does not impart impurity to keilim.

א

נבלת העוף הטהור מטמא מן התורה מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכל נפש אשר תאכל נבילה וטריפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים אינו מדבר אלא באוכל נבילת העוף הטהור בלבד שהוא אסור משום נבילה וטריפה וכיצד היא טומאתה אינה מטמאה לא במגע ולא במשא ולא כשהיא בתוך הפה אלא בתוך בית הבליעה שנאמר וכל נפש אשר תאכל אינה מטמאה אלא כשהיא בבית הנפש וזה שנאמר תאכל לתת שיעור לטומאתה כשיעור אכילה שהוא כזית והרי נאמר בה וכבס בגדיו מלמד שהמתטמא בה מטמא בגדיו עד שיפרוש ממטמאיו כמו שביארנו כיצד הבולע כזית מנבלת העוף הטהור ונגע בכלים בשעת בליעתו טמאים ונעשו ראשון לטומאה היה נוגע באדם ובכלי חרס בשעת בליעתו לא טימאן כמו שביארנו בשאר אבות הטומאות ואחר שבלע אינו מטמא שאר כלים שהרי הוא ככלי ראשון לטומאה אחר שפירש ממטמאיו שאף על פי שהוא טעון טבילה והערב שמש אינו מטמא כלים:

2

It is not necessary for one to have the intent to consider the carcass of a fowl from a kosher species as food to impart this severe type of impurity. Instead, whenever one swallows an olive-size portion of such a carcass, it imparts impurity when in the person's gullet.

If one thought to partake of it, it imparts the impurity of foods. It is considered as a primary derivative of impurity even though it did not touch another source of impurity, nor must it be made fit to contract impurity.

ב

אין נבלת העוף הטהור צריכה מחשבה לטמא טומאה זו החמורה אלא כיון שבלע ממנה כזית מכל מקום הרי זו מטמאה בבית הבליעה חישב עליה לאכילה הרי זו מטמאה טומאת אוכלין והרי היא כאוכל ראשון לטומאה אע"פ שלא נגע בה טומאה אחרת ואינה צריכה הכשר:

3

The above does not apply to a red heifer and goats that are to be burned. Even though they impart impurity to those involved in offering them, if one considers partaking of them, it is necessary for them to come in contact with a source of impurity. Only then, do they contract the impurity associated with food.

ג

פרה אדומה ושעירין הנשרפים אינן כן אף על פי שהן מטמאין המתעסק בהן אם חישב עליהן לאכילה צריכין שתגע בהן טומאה ואח"כ יטמאו טומאת אוכלין:

4

When a person skewered an olive-size portion of an animal carcass with a weaving needle and inserted it into the inner organs of a woman from below or inserted it into the gullet of a colleague in a place where the carcass of a fowl from a kosher species would impart impurity, the person contracts impurity, because he or she is carrying the impurity, not because he touches it, as we explained in the beginning of this book.

ד

כזית מנבלת הבהמה שתחבו בכוש והכניס לתוך מעי האשה מלמטה או שהכניסו לתוך בליעתו של חבירו במקום שנבלת העוף הטהור מטמאה הרי זה טמאו משום נושא לא משום נוגע כמו שביארנו בתחילת הספר:

5

If a person wound an olive-sized portion of the carcass of a fowl from a kosher species in lettuce or the like and swallowed it, he is impure, even if it did not touch his throat. If he wound it with tree bast and swallowed it, he is pure.

ה

הכורך כזית מבשר נבילת העוף הטהור בחזרת וכיוצא בה ובלעו אע"פ שלא נגע בגרונו ה"ז טמא כרכו בסיב ובלעו ה"ז טהור:

6

If a person swallowed an olive-sized portion of the carcass of a fowl from a kosher species and, after swallowing it, vomited it before it was digested, he does not impart impurity to his garments when it passes his throat when vomiting it. For it imparts impurity in the gullet only when it is swallowed, but not when it is vomited.

ו

הבולע נבילת העוף הטהור ואחר שבלעה הקיאה קודם שתתעכל הרי זה אינו מטמא בגדים כשתצא לגרונו בשעה שמקיאה שאינה מטמאה בבית הנפש אלא בשעת בליעה לא בשעה שמקיאה:

7

The following rules apply when a person swallowed part of an intestine of a kosher species of fowl, part of it was in his gullet, and part was in his mouth. In there is an olive-sized portion in his gullet at one time, he is impure. If not, he remains pure.

ז

מעי של נבלת העוף הטהור שבלעו מקצתו בבית הבליע' ומקצתו בחוץ לתוך פיו אם יש בבית הבליעה כזית ה"ז טמא ואם לאו טהור:

8

When a person swallows an entire limb that is not as large as an olive-sized portion from such a carcass, it does not impart impurity. Even if he took an entire fowl and swallowed it, if it is as large as an olive, he becomes impure. If not, he remains pure.

ח

בלע ממנה אבר שלם שאין בו כזית אינו מתטמא אפילו נטל צפור ואכלה אם יש בה כזית נטמא ואם לאו טהור:

9

Although the thin feathers and the wooly hairs on the carcass of a fowl are considered as food and contract and impart the impurity associated with food, they are not included when reckoning an olive-sized portion of the carcass of a kosher species of fowl.

In contrast, the soft portions of the beak and the nails that are close to the flesh are considered like meat and are included in the reckoning of an olive-sized portion. The tips of the wings, the tip of the tail, and the bones, even those which are soft, are not included.

ט

הכנפיים והנוצה אף ע"פ שהן כאוכלים ומתטמאין ומטמאין טומאת אוכלין אינן מצטרפין בנבלת העוף הטהור לכזית אבל המקומו' הרכים הקרובים לבשר מן החרטום והציפורנים הרי הן כבשר ומצטרפין לכזית ראשי אגפיים וראש הזנב והעצמות אפילו הרכות אינן מצטרפין:

10

When a person partakes of the soft bones, the sinews, underdeveloped eggs while in the mother's body, or the blood of the carcass of a fowl from a kosher species or meat cut from such a fowl while it was alive, he is pure. If, however, one partook of the meat to which the underdeveloped eggs were attached, the gizzard, or the intestines of such a fowl after it died, or he liquefied the fat in fire and drank it, he is impure like one who partakes of its meat. One who drinks is like who eats. If he liquefied it in the sun and partook of it, he is pure, for he has caused it to become rancid.

י

האוכל מנבלת העוף הטהור מן העצמות הרכין או מן הגידין ומן השלל של ביצים ומן הדם ומבשר מן החי ממנו טהור אבל האוכל מן האשכול של ביצים ומן הקורקבן ומן בני המעיים או שהמחה את החלב באור וגמעו ה"ז טמא כאוכל מבשרם שהשותה בכלל אוכל המחהו בחמה וגמעו טהור שהרי הסריחו:

11

When the carcass of a fowl of a kosher species has decomposed to the extent that it is unfit to be eaten by a dog, it is pure. Similarly, if it becomes dry like a shard and would not return to its original state if left in lukewarm water for an entire day, it is pure. One who partakes of the netzel of the carcass of a fowl of a kosher species is pure.

יא

נבלת העוף הטהור שנפסדה מלאכול הכלב טהורה וכן אם יבשה כחרס ואינה יכולה להשרות בפושרין מעת לעת לחזור לכמות שהיתה הרי זו טהורה והאוכל נצל של נבלת העוף הטהור ה"ז טהור:

12

When a fowl from a kosher species becomes tereifah, but was slaughtered in a kosher manner, the slaughter causes it to be considered pure. This applies even if it was slaughtered in the Temple Courtyard. If its head was snipped off through melikah and it was discovered to be tereifah, the melikah does not cause it to be considered as pure. Thus it can be inferred that when one slaughters a fowl from a kosher species, whether outside the Temple Courtyard or inside of it, whether the fowl is consecrated or not, it is pure. Whether one performs melikah on ordinary fowl within the Temple Courtyard or consecrated fowl outside the Temple Courtyard, they impart impurity to a person and his garments when in the gullet.

יב

עוף טהור שנטרף ונשחט שחיטה כשירה שחיטתו מטהרתו ואפילו נשחט בעזרה ואם נמלק ונמצא טריפה אין מליקתו מטהרתו נמצאת אומר שהשוחט עוף טהור בין בחוץ בין בפנים בין קדשים בין חולין ה"ז טהור והמולק חולין בפנים או שמלק קדשים בחוץ הרי אלו מטמאין בגדים בבית הבליעה:

13

When one performs melikah on consecrated fowl in the Temple Courtyard, if they are fit for a sacrifice and do not have disqualifying blemishes, as explained in its place, they are pure. Similarly, when a calf that has its neck broken as required by law, it is pure, for "atonement" is mentioned with regard to it, as with regard to sacrificial offerings. Similarly, if it was slaughtered after it was taken down to the wadi, even though it is forbidden to benefit from it, the slaughter prevents it from being considered as an impure carcass.

יג

המולק קדשים בפנים אם היו ראויין לקרבן ולא נמצאו בהן מומין שביארנו במקומו הרי אלו טהורין כיוצא בו עגלה ערופה שנערפת כהלכתה טהורה כפרה כתיב בה כקדשים וכן אם נשחטה אחר ירידתה לנחל אף על פי שאסורה בהנאה הצילה אותה שחיטתה מידי נבילה:

14

The carcass of a fowl from a non-kosher species is pure and does not impart impurity in the gullet. If one thought to partake of it and it was made fit to contract impurity, it is considered as an impure food which is a primary derivative of impurity. The thin feathers, the wooly hairs, and the soft portions of its beak and its nails are considered as its meat.

יד

נבלת העוף הטמא טהורה ואינה מטמאה בבית הבליעה ואם חישב עליה לאכילה והוכשרה הרי היא כאוכלין טמאין שהן ראשון לטומאה וכנפיים והנוצה והמקומות הרכים מן החרטום ומן הציפורנים שלה הרי הן כבשרה:

15

When a limb is separated from a living fowl - whether from a kosher species or a non-kosher species - it is pure and does not impart impurity at all, as can be inferred from Leviticus 11:24-26: "Because of these, you will contract impurity... because of all the animals." This excludes fowl, because it does not have a hoof. According to the Oral Tradition, it was taught that the verse comes solely to teach that a limb from a living domesticated or wild animal is impure.

טו

אחד העוף הטהור ואחד העוף הטמא אבר מן החי הפורש מהם טהור ואין בו טומאה כלל שנאמר ולאלה תטמאו לכל הבהמה להוציא את העוף שאין לו פרסה ומפי השמועה למדו שלא בא הכתוב אלא לטמא אבר מן החי של בהמה או חיה:

16

A limb separated from the carcass of a fowl is considered like the carcass of the fowl from which it was separated. If it was from the carcass of a kosher fowl, an olive-sized portion of it imparts severe impurity in the gullet. If one thought of partaking of it, it contracts the impurity associated with impure foods. If the carcass was from a non-kosher fowl, it contracts the impurity associated with impure foods if one thought of partaking of it and it was made fit to contract impurity. It does not impart impurity to other foods unless it is the size of an egg. This is the measure required for all foods to contract impurity, as will be explained.

טז

אבר מן המת מן העוף הרי הוא כנבלת העוף שפירש ממנו אם היתה נבלת עוף טהור מטמאה טומאה חמורה בבית הבליעה בכזית ואם חישב עליו לאכילה מטמא טומאת אוכלין ואם היתה נבלת עוף טמא מטמא טומאת אוכלין אם חישב עליו והוכשר ואינו מטמא אוכלין אחרים עד שיהיה בו כביצה כשיעור כל האוכלין לטמא כמו שיתבאר:

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 4

1

The eight crawling animals that are mentioned in the Torah are: the weasel, the mouse, the ferret, the hedgehog, the chameleon, the lizard, the snail, and the mole. The impurity of them all is the same. They are each referred to as a sheretz with regard to impurity.

א

שמונה שרצים האמורין בתורה והן: החולד והעכבר והצב והאנקה והלטאה והכח והתנשמת והחומט טומאת כולן שוה והן הנקראין שרץ לעניין טומאה:

2

A sheretz is considered as a primary source of impurity and imparts impurity to persons and keilim when touched and to an earthenware container, when it enters its inner space. It does not impart impurity when carried and one who touches it does not impart impurity to his clothes when touching it. The minimum measure that imparts impurity is a lentil-sized portion. All the sh'ratzim can be combined to reach this measure.

ב

השרץ אב מאבות הטומאות מטמא אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינו מטמא במשא והנוגע בו אינו מטמא בגדים בשעת מגעו ושיעור טומאתו בכעדשה וכל השרצים מצטרפין לכעדשה:

3

There is no minimum measure for the limbs of a sheretz to impart impurity. To impart impurity a limb of a sheretz must be intact as when it came into being.

ג

האיברים אין להן שיעור אבר מן השרץ כברייתו:

4

A limb from a sheretz that is intact with flesh, sinews, and bones that is less than a lentil-sized portion - whether it was separated from the sheretz while it is alive or after it died - imparts impurity. It must have enough flesh or marrow within the bone to regenerate and return to a state of wholeness.

ד

בשר וגידים ועצמות שהוא פחות מכעדשה בין שפירש מן החי בין שפירש מן המת מטמא טומאתו והוא שיהיה בבשר שעליו או במוח שבעצם כדי להעלות ארוכה:

5

When flesh is separated from a living sheretz, it is pure. Only a limb which is comparable to an entire sheretz imparts impurity. What is meant by comparable? Just as a sheretz possesses flesh, sinews, and bones, so too, a limb separated from it must possess flesh, sinews, and bones.

ה

בשר מן החי הפורש מן השרץ טהור שאין מטמא אלא אבר הדומה לשרץ כולו מה שרץ בשר וגידים ועצמות אף אבר הפורש בשר וגידים ועצמות:

6

A kidney, a liver, the tongue, and the like, even though they are considered as organs and will not regenerate, are considered as flesh in this context. If they were separated from a living sheretz, they are pure.

ו

הכוליא והכבד והלשון וכיוצא בהן אע"פ שהן אבר ואין עושין חליפין הרי הן כבשר ואם פירשו מן החי טהורין:

7

The blood of a sheretz is considered as its flesh. It can be combined to reach the minimum measure of a lentil-sized portion, as long as it is connected to its flesh.

ז

דם השרץ כבשרו ומצטרף לכעדשה כל זמן שהוא מחובר בבשר:

8

The bones of a sheretz, its sinews, and its nails are pure. The hides of the weasel, the mouse, the ferret, and the mole are pure. This applies even though it is still fresh and was not processed or trodden upon. The hides of the hedgehog, the chameleon, the lizard, and the snail, by contrast, are considered as their flesh and a lentil-sized portion of it imparts impurity. If it was processed or trodden upon to the extent that it is processed, it is pure. For how long must one tread on a hide in order to process it? For as long as it takes to walk four millin.

ח

עצמות השרץ וגידיו וציפורניו טהורין ועור החולד והעכבר והצב והתנשמת טהור אף על פי שהוא לח ועדיין לא עיבדו ולא הלך בו אבל עור האנקה והכח והלטאה והחומט כבשרן ומטמא בכעדשה ואם עיבדן או שהלך בהן כדי עבודה טהורין וכמה היא כדי עבודה כדי הילוך ד' מילין:

9

When a person touches the thigh bone of a sheretz, he is pure, even though it is filled with marrow, provided the marrow in it rattles, for then it could not regenerate flesh were the sheretz to have been alive. If, however, it is in its natural place and it has sufficient marrow that it could regenerate flesh on the outside of the bone, one who touches it is impure, as is true with regard to all the limbs that could regenerate flesh as we explained. If the thigh bone was perforated to even the slightest degree, one who touches any part of it is impure.

ט

קוליית השרץ הנוגע בה טהור אע"פ שהיא מליאה מוח והוא שיהיה המוח מתקשקש שאינו מעלה ארוכה אבל אם היה עומד במקומו ויש בו כדי להעלות ארוכה בה מבחוץ הרי הנוגע בה טמא ככל האיברים שיש בהן כדי להעלות ארוכה כמו שביארנו ניקבה הקולית בכל שהוא הנוגע בה מ"מ טמא:

10

An egg of a sheretz in which the embryo has begun to take form is pure, even though the embryonic sheretz can be seen within it. If it is perforated to the slightest degree, one who touches it is impure.

י

ביצת השרץ המרוקמת אף על פי שהשרץ נראית מתוכה טהורה ניקבה כל שהוא הנוגע בה טמא:

11

The following laws apply with regard to the carcass of a sheretz that is half flesh and half earth. If one touched the flesh, he is impure. If he touched the earth, he is pure. If the form of the sheretz was already apparent over its entire length, even one who touches the earth that has not yet been formed into a sheretz is impure.

יא

שרץ שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא ובאדמה טהור ואם השריץ על פני כולו אף הנוגע באדמה שעדיין לא נגמרה צורתו טמא:

12

When the flesh of a sheretz has decomposed and become spoiled and is unfit to be eaten by a dog, it is pure.

The following laws apply if the carcass of a sheretz dries out like a shard. If it would return to a moist state and be fit for a dog to eat when left to soak in lukewarm water for an entire day, it imparts impurity. If not, it is pure. It does not even impart impurity like impure foods do.

When does the above apply? With regard to a portion of a sheretz. If, however, an entire sheretz has become dry and its skeleton remains intact or it was burned and its skeleton remains intact, since its entire form remains, it imparts impurity. In my eyes, this impurity is a Rabbinic decree.

יב

בשר השרץ שנפסד והבאיש ונפסל מלאכול הכלב טהור יבש עד שנעשה כחרש אם יכול להשרות בפושרין מעת לעת ולחזור לח כשהיה מטמא ואם לאו טהור ואפילו כאוכלין טמאים אינו מטמא בד"א במקצת השרץ אבל שרץ שיבש ושלדו קיים או שנשרף ושלדו קיים הואיל ותבנית כולו עומדת ה"ז מטמא וקרוב בעיני שטומאה זו מדבריהם:

13

An olive-sized portion of meat from an animal carcass or a lentil-sized portion from the carcass of a sheretz that shrank and was reduced in size is pure. If a piece of flesh from a sheretz that is less than a lentil or one from an animal carcass that was less than an olive swelled and increased to the size of the minimum measure, they impart impurity according to Rabbinic decree. If, originally, they were the size of the minimum measure and then shrank, but afterwards swelled until they regained the size of the minimum measure, according to Scriptural law, they impart impurity like they did previously. Similar laws apply with regard to an olive-sized portion from a human corpse.

יג

כזית מן הנבילה או כעדשה מן השרץ שצמקו וחסרו טהורין פחות מכעדשה מן השרץ ופחות כזית מן הנבילה שתפחו ועמדו על כשיעור מטמאין מדברי סופרים היו בתחילה כשיעור וצמקו וחזרו ותפחו עד שהגיע לשיעורן הרי אלו מטמאין כשהיו דין תורה וכן אתה אומר בכזית מן המת:

14

A sheretz does not impart impurity until it dies. If it has been decapitated, even if the head is still connected to the skin of the body, and it is still in its death throes as happens with regard to the tail of a lizard, it imparts impurity.

All the other teeming and creeping animals, e.g., a frog, a snake, a scorpion, or the like, even though it is forbidden to partake of them, do not impart impurity at all. They are not even considered as impure foods. There are no teeming animals that impart impurity except the eight species mentioned in the Torah.

יד

השרץ אינו מטמא עד שימות הותזו ראשיהן אע"פ שעדיין הראש מעורה בעור הגוף אף על פי שהן מפרכסין כזנב הלטאה מטמאין שאר שקצים ורמשים כולן כגון הצפרדע והנחש והעקרב וכיוצא בהן אע"פ שהן אסורין באכילה הרי הן טהורין מכלום ואפילו כאוכלין טמאין אינן ואין לך בכל השרצים מה שמטמא במותו חוץ משמונת המינין המפורשין בתורה:

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 5

1

Semen is a primary source of impurity and imparts impurity to persons and implements when touched and to an earthenware container, when it enters its inner space. It does not impart impurity when carried and one who touches it does not impart impurity to his clothes even when touching it. It imparts impurity both to one who touches it and one who discharges it. They are both primary derivatives of impurity according to Scriptural Law.

What is the measure that imparts impurity? For one who touches it, an amount the size of a lentil. For one who discharges it, the slightest amount. A man who discharges it is not impure until it leaves his body, reaching the orifice of the male organ, as implied by Leviticus 22:4: "From whom is discharged semen." Therefore even one who discharges semen through a reed, is impure because the semen reached the orifice of the male organ.

One is impure whether he discharges semen as a natural physical reaction or due to forces beyond his control.

א

שכבת זרע מאבות הטומאה מטמאה אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינה מטמאה במשא ואין המתטמא בה מטמא בגדים בשעת מגעו ואחד הנוגע בה ואחד הרואה אותה בבשרו שניהן ראשון לטומאה דין תורה וכמה שיעורה לנוגע בכעדשה ולרואה בכל שהוא ואין הרואה טמא עד שתצא ממנו ויחתום ממנו פי אמה שנאמר אשר תצא ממנו שכבת זרע לפיכך אפילו ראה בקיסם הואיל והגיעה לפי אמה נטמא ואחד הרואה מחמת בשרו או הרואה באונס טמא:

2

The semen of a minor does not impart ritual impurity until he is nine years old.

ב

אין שכבת זרע של קטן מטמאה עד שיהיה בן ט' שנים ויום אחד:

3

Semen that is red is pure. It does not impart impurity unless it is white and viscous.

ג

שכבת זרע אדומה טהורה עד שתהיה לבנה ונמשכת:

4

Whenever a person's body does not feel the discharge of semen, it does not impart impurity. Therefore if a person discharges semen without an erection and without desire, it does not impart the impurity associated with semen. If there was a sensation when the discharge began, he is impure even though when it departed from his body, there was no sensation.

ד

וכל שכבת זרע שאין גופו של אדם מרגיש בה אינה מטמאה לפיכך אם ראה בלא קישוי ובלא תאוה אינה מטמאה משום שכבת זרע נעקרה בהרגשה אף על פי שיצתה שלא בהרגשה טמא:

5

When a person thinks about sexual matters at night and dreams that he had intercourse and awakes to find his organ warm, he is impure even though he did not find traces of semen. It is presumed that since, in his dreams, he had the sensation that he was involved in intercourse, he discharged semen with a physical sensation. That is why his organ was warm. The discharge, however, was small and it was absorbed on his flesh or on his clothes. Therefore, he did not find any moisture. If he had sexual thoughts, but did not find his organ warm or found his organ warm, but did not have sexual thoughts, he is pure.

ה

המהרהר בלילה וראה ששימש מטה בחלום ועמד ומצא בשרו חם אע"פ שלא מצא שכבת זרע ה"ז טמא כיון שהרגיש ששימש בחלום כבר ראה בהרגשה ולפיכך מצא בשרו חם והיתה מעט ונתקנחה בבשרו או בכליו ולפיכך לא מצא לחלוחית הרהר ולא מצא בשרו חם או שמצא בשרו חם ולא הרהר טהור:

6

If a person's urine was slippery or murky at the outset, he is pure. If the slipperiness or the murkiness was seen in the middle of his urination or at the end, he is impure. If, from the beginning to the end, the urine was slippery and murky, he is pure. If it was white and viscous, he is impure. One who releases thick drops from his male organ is pure.

ו

המטיל מים וראה מים חלוקין או עכורים בתחילה טהור ראה אותם באמצע או בסוף ה"ז טמא היו המים שהטיל כולם מתחילה ועד סוף חלוקין או עכורים הרי זה טהור היו לבנים ונמשכין טמא והמטיל טיפים עבות מתוך האמה טהור:

7

When a man who experienced a seminal emission immerses himself and had not urinated before he immersed himself, he becomes impure when he urinates. For there are remnants of semen that are not discharged until he urinates.

To whom does the above apply? To one who is sick or elderly. A healthy youth, by contrast, is pure, for he ejaculates semen powerfully, like an arrow and it clears the orifice of the male organ entirely.

Until when is a male considered a youth in this context? As long as he can stand on one foot and put on or remove his other shoe. If he cannot do this because he is sick, he is considered as infirm in this context.

ז

בעל קרי שטבל ולא הטיל מים קודם שיטבול כשיטיל מים טמא מפני צחצוחי שכבת זרע שאינן יוצאין אלא כשיטיל מים במה דברים אמורים בחולה או בזקן אבל ילד בריא טהור מפני שהוא יורה שכבת זרע בחזקה כחץ והיא כולה ננתקת מן האמה עד כמה הוא ילד כל זמן שהוא עומד על רגלו אחת ונועל או חולץ מנעלו ואם אינו יכול לעשות כן מפני חוליו הרי זה חולה לענין זה:

8

Any woman who engaged in physical intimacy and then went and immersed herself before she washed her vaginal area thoroughly remains impure.

ח

וכל אשה ששמשה מטתה וירדה וטבלה קודם שתקנח עצמה יפה יפה הרי היא בטומאתה:

9

Both a man and a woman who engage in physical intimacy are impure. Both of them are considered as primary derivatives of impurity according to Scriptural Law. The woman is not impure because she touched the semen, because the semen touched the inner part of her body, and touching the inner part of the body is not considered as touch. Instead, a woman who engages in intercourse is considered as a man who ejaculates.

The above applies provided the female is at least three years old, as implied by Leviticus 15:18: "A woman with whom a man lies." If a minor is less than three, she does not become impure because of the physical intimacy itself. She can, however, become impure because she touched the semen if it touches the outer surface of her flesh. Based on this logic, when a man engages in anal intercourse with an adult woman, she is pure, for Scripture only dictated that a woman becomes impure although the impurity only touched her internal organs when intercourse was carried out in the ordinary manner.

ט

אחד האיש ואחד האשה ששמשו מטתן שניהן טמאים ושניהן ראשון לטומאה דין תורה ואין האשה טמאה משום נוגעת בשכבת זרע שנגיעת בית הסתרים אינה נגיעה אלא המשמשת הרי היא כרואה קרי והוא שתהיה בת שלש שנים ויום אחד שנאמר [ואשה אשר ישכב איש אותה] היתה קטנה מבת שלש שנים אינה מתטמאה בשכיבה אבל מתטמאה בנגיעת שכבת זרע אם נגע בבשרה מבחוץ [לפיכך הבועל גדולה שלא כדרכה טהורה] שלא טימא אותה הכתוב בטומאת בית הסתרים אלא כדרכה:

10

When a man engages in intercourse with a woman and does not ejaculate, he is pure even though the corona entered the vagina. Similarly, the woman is pure until the man ejaculates.

י

הבועל את האשה ולא הוציא שכבת זרע טהור אף על פי שהערה וכן האשה טהורה עד שיוציא האיש:

11

The following rules apply when semen seeps from a woman after relations. If she discharges it within three twelve-hour periods after intercourse, she is impure like a man who has a seminal emission. Therefore, she misses one day if she is a zavah, like a man who had a seminal emission. Even the slightest amount of semen renders her impure even if it does not emerge outside her body, but is just discharged between the folds of her vagina, she is impure, for semen is like vaginal bleeding. Just as vaginal bleeding imparts impurity while inside the woman's body, so too, semen that she discharges makes her impure while it is within her body.

יא

האשה שפלטה שכבת זרע אם פלטה אותה בתוך שלש עונות הרי היא טמאה כרואה קרי לפיכך סותרת יום אחד אם היתה זבה כאיש שראה קרי ומטמאה בכל שהוא אע"פ שלא יצאת לחוץ אלא נעקרה והגיעה לבין השיניים נטמאה שהרי שכבת זרע כדמה מה דמה מטמא בפנים אף שכבת זרע שתפלוט תטמא אותה בפנים:

12

Semen itself that was discharged within three twelve-hour periods imparts impurity to others who touch it as it imparts impurity to the woman who discharges it.

If she discharged it after three twelve-hour periods, the woman is considered as pure. Similarly, the semen itself that was discharged after such a time is pure, for its substance has already putrefied.

יב

שכבת זרע עצמה שנפלטה בתוך השלש עונות מטמאה אחרים שנגעו בה כדרך שטימאה האשה שפלטה אותה ואם פלטה אחר שלש עונות הרי האשה טהורה וכן שכבת זרע שנפלטה טהורה שכבר נפסדה צורתה:

13

What is meant by a twelve-hour period? A full day or a full night. The period in which relations took place is not counted.

What is implied? If relations took place on Friday night, the three twelve-hour periods are: the Sabbath day, Saturday night, and during the day on Sunday. If she discharged semen during this time, she is impure. If she discharged it from Sunday night onward, she is pure.

When a man was sodomized, the semen he discharges is impure, as long as it is moist, even after several twelve-hour periods. Similarly, the man who discharges it is impure.

יג

וכמה היא עונה יום או לילה ואין העונה שנבעלה בה מן המניין כיצד נבעלה בליל השבת שלש עונות שלה יום השבת וליל אחד בשבת ואחד בשבת אם פלטה בתוך זמן זה טמאה פלטה מליל שני והלאה טהורה והאיש שפירשה ממנו שכבת זרע אפילו לאחר כמה עונות הרי זו טמאה כל זמן שהיא לחה והפורש ממנו טמא:

14

Semen does not impart impurity unless it is moist. If it becomes dry like a shard it is pure. If it would return to its original state when left to soak in lukewarm water for an entire day, it imparts impurity.

יד

שכבת זרע אינה מטמאה אלא כשהיא לחה יבשה כחרס טהורה ואם יכולה לשרות מעת לעת בפושרין ולחזור לכמות שהיתה הרי זו טמאה:

15

In this chapter, we have already explained that a man who ejaculates, a woman who engages in relations with a man, and one who touches semen, are impure according to Scriptural law. Similarly, a woman who discharges semen within three twelve-hour periods after relations is impure according to Scriptural Law like one who has a seminal emission. All of the others about whom it was said in this chapter that they are impure, e.g., one who has sexual thoughts in his dreams or has questionable substances in his urine, are impure only due to Rabbinic decree. That decree applies only to terumah, but for ordinary foods, they are pure.

טו

כבר ביארנו בפרק זה שהרואה קרי והאשה ששכב איש אותה שכבת זרע והנוגע בשכבת זרע טמאים מן התורה וכן האשה שפלטה בתוך שלש עונות הרי היא טמאה מן התורה כרואה קרי אבל שאר האמורין בפרק זה שהן טמאים כגון מהרהר ומטיל מים אינן טמאין אלא מדבריהם ולא גזרו עליהם טומאה אלא לתרומה אבל לחולין טהורין:

16

When a gentile woman discharges the semen of a Jew within three twelve-hour periods - or when an animal discharges the semen of a Jew within this time - the semen discharged is impure. If it was released after this time, there is an unresolved question whether it is considered to have putrefied or not.

טז

נכרית שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך השלש עונות וכן הבהמה שפלטה שכבת זרע של ישראל בתוך זמן זה הרי אותה הנפלטת טמאה פלטתו לאחר זמן זה הרי היא ספק נסרחה או עדיין לא נסרחה:

17

In Hilchot Metamei Mishkav UMoshav, we already explained that the semen of a gentile is absolutely pure. Therefore if a Jewish woman discharges the semen of a gentile even within three twelve-hour periods, she is pure.

יז

כבר ביארנו בהלכות מטמאי משכב ומושב ששכבת זרעו של עכו"ם טהור מכלום לפיכך בת ישראל שפלטה שכבת זרע של עכו"ם אפילו בתוך שלש עונות טהורה:

18

When a gentile felt the release of semen, converted and went to immerse himself and released the semen that he felt initially after he immersed, there is a question whether or not he is impure.

יח

עכו"ם שהרגיש ונתגייר וירד וטבל ויצא ממנו שכבת זרע שהרגיש בה אחר שטבל ה"ז ספק טמא:

19

When a minor less than nine years old - or a gentile or an animal - engages in relations with a mature female, she is pure, as indicated by Leviticus 15:18: "And a man who will lie with a woman." Implied is that the male must be a mature man and Jewish, as we explained.

יט

גדולה ששכב אותה קטן פחות מבן תשע [או עכו"ם או בהמה] הרי זו טהורה שנאמר [ואשה אשר ישכב איש אותה] עד שיהיה השוכב איש ומישראל כמו שביארנו:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah