1

The three years mentioned in the previous chapter must be from day to day. Even if one day was lacking, a claim of ownership is not established and the person in possession of the property is removed from it.

When does the above apply? With regard to landed property that produces benefit at all times - e.g., houses, courtyards, cisterns, pits, storage cavities, stores, inns, bathhouses, dovecotes, olive presses, fields that are continually irrigated and hence can be used for sowing and for planting, gardens, and orchards, and also servants who go on their own initiative, as we have explained.

Different rules apply with regard to a field that is watered only from rain and a grove of trees. The "threes years" are not calculated from day to day.

Instead, after the person in possession partakes of three harvests from one type of produce, it is considered as if three years have passed.

What is implied? There was a date grove and the person in possession harvested it three times, a grape orchard and he harvested it three times, or an olive grove and he harvested it three times, he is considered to have established a claim of ownership. This applies even if the trees were planted one after the other, and there was not enough space left between them. Although ultimately, they will dry and have to be uprooted, since the person derived benefit from them for three harvests, he has established a claim of ownership.

א

שלש שנים שאמרנו מיום ליום אפילו היו חסרים יום אחד לא החזיק ומסלקין אותו ממנה, במה דברים אמורים בקרקעות שהן עושין פירות תמיד כגון הבתים והחצרות והבורות והשיחין והמערות והחנויות והפונדקות והמרחצאות והשובכות ובתי הבדין ושדה בית השלחין שמשקין אותם תמיד וזורעין בה ונוטעין והגנות והפרדסין, וכן עבדים המהלכין כמו שבארנו, אבל שדה הבעל שהיא שותה ממי גשמים בלבד ושדה אילן אינה מיום ליום אלא כיון שאכלו שלש תבואות ממין אחד הרי אלו כשלש שנים, כיצד היתה שדה תמרים וגדר שלש גדרות או שדה ענבים ובצר שלש בצירות או שדה זיתים ומסק שלש מסיקות הרי אלו כשלש שנים והחזיק, ואפילו היו האילנות רצופין ולא היה ביניהן הרחקה כראוי שהרי סופן ליבש הואיל ואוכלן שלש תבואות החזיק.

2

If a person brings witnesses who testify that he dwelled in this courtyard for three years or rented it out to a tenant for three years, he establishes a claim of ownership.

If the owner of the courtyard claims: "Maybe you - or your tenant - did not dwell there during the day and during the night," his claim is valid. We tell the person in possession: "Bring witnesses that throughout these years, you dwelled there during the day and during the night, or depart."

Even when witnesses come and testify, saying: "The person in possession rented the field to us, and we dwelled there during the day and during the night," if the owner of the field demands: "Let them bring witnesses that they dwelled there during the day and during the night," these tenants must bring proof that they dwelled there at all times. The rationale is that the matter is dependent on them and is not dependent on the claim of the person in possession of the property that they should testify on his behalf.

ב

הביא עדים שהיה דר בחצר זו שלש שנים או ששכרה שלש שנים הרי זו חזקה, טען בעל החצר ואמר שמא לא שכן בה ביום ובלילה או שמא אלו שהשכירו להם לא שכנו בה ביום ובלילה הרי זו טענה, אומרים למחזיק או תביא עדים ששנים אלו גמורות ביום ובלילה או הסתלק, אפילו באו עדים ואמרו לנו השכיר ואנו דרנו בה ביום ובלילה וטען בעל השדה ואמר יביאו עדים שדרו בה ביום ובלילה, צריכין אלו השוכרין להביא ראיה שדרו בה תמיד, שזה הדבר תלוי בהן ואין תלוי בטענת המחזיק כדי שיעידו לו. 1

3

Different laws apply if the person in possession of the property or the witnesses were traveling salesmen who journey from village to village or the like. In such a situation, the court makes a claim on behalf of the owner at the outset. When he brings witnesses to try to substantiate his claim of ownership, the court tells him: "Bring witnesses who will testify that you manifested possession during the day and the night."

When does the above apply? With regard to courtyards, houses, and the like, in which people live during the day and the night. Different laws apply with regard to stores operated by merchants and the like, in which people dwell only during the day. In such a situation, if a person dwelled in the store for three years during the day, he establishes a claim of ownership.

ג

היה זה המחזיק או העדים שדרו בה מן הרוכלין המחזרין בעיירות וכיוצא בהן, טוענין אותו לכתחלה וכשיביא עדי חזקה אומר לו הבא עדים שהיית מחזיק בה ביום ובלילה, במה דברים אמורים בחצרות ובתים וכיוצא בהן שהן עשויות לדור בתוכן ביום ובלילה, אבל החנויות של תגרים וכיוצא כהן /בהן/ שאין דרין בהן אלא ביום כיון שדר בה שלש שנים ביום הרי זה חזקה. 2

4

The three years mentioned must be consecutive, one following the other. If a person in possession of a field sowed it one year and left it fallow the next year, and then sowed it one year and left it fallow the next year, he does not establish a claim of ownership. This applies even if he followed this pattern for many years.

If the custom of the farmers of that area was to leave fields fallow, the person is considered to have established a claim of ownership. This applies even if some of the local farmers sow their fields year after year, and some sow their fields for one year and leave them fallow the next. For the person in possession may claim: "I left it fallow only so that it will produce more in the year that I sow it."

ד

שלש שנים שאמרנו צריך שיהיו רצופות זו אחר זו, הרי שהחזיק בשדה וזרעה שנה והובירה שנה וזרעה שנה והובירה שנה, אפילו עשה כן כמה שנים לא החזיק, היה דרכן של בני אותו המקום להוביר אע"פ שמקצתן זורעין שנה אחר שנה ומקצתן זורעין שנה ומובירין שנה הרי זה החזיק שהרי הוא אומר לא הוברתי אותה אלא כדי שתעשה הרבה בשנת הזריעה.

5

When two partners maintained possession of a field for six years, one partaking of the produce in the first, third and fifth years, and the other partaking of the produce in the second, fourth and sixth years, neither is considered to have established a claim of ownership. The rationale is that the owner of the field can say: "Since I neither saw nor heard of one person maintaining possession year after year, I did not protest."

Accordingly, if these partners composed a legal document attesting to their partnership and stating that they should each utilize the field in successive years, if three years pass in which they use it, they establish a claim of ownership. The rationale is that a legal document becomes public knowledge. Hence, if the owner did not protest, he forfeited his right.

Similar laws apply if two people maintain possession of a servant and use his services year after year. Ordinarily, they do not establish a claim of ownership. If they compose a legal document concerning the servant, they do.

ה

שני שותפין שהחזיקו בשדה שש שנים האחד אכלה ראשונה ושלישית וחמישית, והשני אכלה שניה ורביעית וששית לא עלתה חזקה לאחד מהם, שהרי בעל הקרקע אומר כיון שלא ראיתי ולא שמעתי שהחזיק בה אדם אחד שנה אחר שנה מפני זה לא מחיתי, לפיכך אם כתבו אלו השותפין שטר ביניהן שישתמשו בה שנה אחר שנה כיון שעבר שלש שנים עלתה להן חזקה, שהשטר יש לו קול והואיל ולא מיחה אבד זכותו, והוא הדין לעבד שהחזיקו בו שנים ונשתמשו בו שנה אחר שנה אם כתבו שטר ביניהן הרי החזיקו.

6

The following rules apply when a person who took possession of a property derived benefit from its produce for one year and then sold it, the purchaser derived benefit from its produce for one year and then sold it, and the second purchaser derived benefit from its produce for a year. If they sold it to each other with a deed of sale, the activities of the three are combined and a claim of ownership is established, because the previous owner did not protest.

If they did not record the transaction in a deed of sale, a claim of ownership is not established, because the original owners can say: "Since one person did not maintain a presence within it for three years, there was no necessity to issue a protest."

ו

אכלה שנה זה המחזיק ומכרה ואכלה הלוקח שנה ומכר ללוקח שני ואכלה שנה, אם מכרו זה לזה בשטר שלשתן מצטרפין והרי זו חזקה מפני שלא מיחה, ואם מכרו שלא בשטר אינה חזקה שהבעלים הראשונים אומרים כיון שלא עמד בה איש אחד שלש שנים לא הוצרכתי למחות.

7

When a father derived benefit from a property for one year, and his son derived benefit for two years, or the father derived benefit for two years, and his son derived benefit for one year, a claim of ownership is established.

The same law applies if the father derived benefit for a year, the son derived benefit for a year, and the person who purchased it derived benefit for a year, provided that he purchased it with a deed of sale.

ז

אכלה האב שנה והבן שתים האב שתים והבן שנה האב שנה והבן שנה והלוקח מן הבן שנה הרי זו חזקה והוא שלקח בשטר.

8

When a person seeking to establish a claim of ownership partakes of produce from a field for one year in the presence of the father who was the owner, and two years in the presence of his son, or two years in the presence of the father and one year in the presence of the son, a claim of ownership is established.

Similarly, a claim of ownership is established when the person in possession of the field partakes of its produce for one year in the presence of the father, one year in the presence of the son, and one year in the presence of a person who purchased the field from the son. This law applies when the son sold the field together with all his fields. In such an instance, the person in possession of the field will not appreciate that it was sold, and hence will not necessarily be careful to maintain possession of his deed of acquisition beyond the three-year period. If, however, the son sold the field as a discrete entity the property is expropriated and given to the purchaser. For there can be no greater protest against the squatter's possession than this.

ח

אכלה בפני האב שהיה בעל השדה שנה ובפני בנו שתים, או בפני האב שתים ובפני הבן שנה, או בפני האב שנה ובפני בנו שנה ובפני לוקח מן הבן שנה, הרי זו חזקה, והוא שמכר הבן זו השדה בכלל שדותיו שהרי לא הכיר המחזיק שנמכרה ולפיכך לא נזהר בשטרו, אבל אם מכר הבן שדה זו בפני עצמה אין לך מחאה גדולה מזו.

9

If the person in possession left the field fallow year after year - even for many years - since he did not derive any benefit from it, he does not establish a claim of ownership.

Similarly, if he irrigated it or even irrigated it and did no more than break up large clumps of earth, since he did not benefit from its produce, he does not establish a claim of ownership.

ט

נרה שנה אחר שנה אפילו כמה שנים הואיל ולא נהנה בה אינה חזקה, וכן אם פתח בה שבילי המים ופתח ושדד בלבד הואיל ולא אכל פירות אינה חזקה.

10

If the person in possession sowed it, but did not make any profit - i.e., he sowed a kor and reaped a kor - he does not establish a claim of ownership, since he did not derive any benefit from it.

י

זרעה ולא הרויח כלום אלא זרע כור ואסף כור לא החזיק שהרי לא נהנה.

11

If he harvests the field as straw, he does not establish a claim of ownership. If in that region it was common to sow to harvest straw because straw is very expensive, he does establish a claim of ownership.

יא

אכלה שחת לא החזיק, ואם היה המקום דרכן לזרוע לשחת מפני שדמיו יקרין הרי זו חזקה.

12

If the person in possession partook of produce of a field that was orlah, grew during the Sabbatical year, or contained mixed species, he establishes a claim of ownership despite the fact that he derived benefit through transgression.

יב

אכלה ערלה שביעית וכלאים אף על פי שנהנה בעבירה הרי זו חזקה. 3

13

If the property in question was a stone or a rocky area unfit to be sown, the person in possession must benefit from the land in an appropriate manner - e.g., use it to spread out fruits to dry, as a place for an animal to pasture, or the like. If he does not derive benefit throughout all these three years in an appropriate manner, he does not establish a claim of ownership.

יג

היה המקום שהחזיק בו סלע או חלמיש שאינו ראוי לזריעה צריך ליהנות בו בדבר הראוי לה כגון שישטח בו הפירות או יעמיד בו בהמה וכיוצא בזה, ואם לא נהנה בו בכל אותן השלש שנים בדבר הראוי לו לא החזיק.

14

The following rules apply when a person would tie his animal in a specific place in a courtyard belonging to a colleague, he would raise chickens there, he would place an oven, a range or a mill there, or he would place his fertilizer there. Whether or not he erects a barrier there, if he uses the property for these purposes during the day and the night and claims that the owner of the courtyard sold or gave him that place, he establishes a claim of ownership.

יד

היה מעמיד בהמה במקום מסויים מחצר חבירו או שהיה מגדל שם תרנגולין או מעמיד שם תנור וכירים וריחים, או שנתן שם זבלו, בין שהעמיד שם מחיצה בין שלא העמיד, אם נשתמש בדברים אלו וכיוצא בהן שלש שנים ביום ובלילה וטען על בעל החצר ואמר אתה נתת לי מקום זה או מכרתו לי הרי זו חזקה.

15

The following rules apply when a field is surrounded by a fence and a person took possession of it and sowed crops outside the fence, deriving benefit from the portion that is not protected. Even though he derives benefit year after year, he does not establish a claim of ownership. The rationale is that the owner can claim: "Since we saw that he was sowing crops in a place that was unprotected, we said: 'Whatever he sowed, the beasts of the field will eat. Therefore, we did not protest.'" This law also applies to anyone who sows crops in a place that is not protected and the crops are accessible to animals and other people.

טו

שדה שהיא מוקפת גדר ובא זה שהחזיק בה וזרע חוץ לגדר ונהנה בכל מקום שאינו שמור, אע"פ שאכלו שנה אחר שנה לא עלתה לו חזקה, שהבעלים טוענין ואומרין כיון שראינו שזורע במקום מופקר אמרנו כל מה שזרע חית השדה תאכלנו ולפיכך לא מחיתי, והוא הדין לכל הזורע מקום שאינו שמור אלא רגל חיה ויד כל אדם מצויין בו.

16

When the person in possession derives benefit from the entire property with the exception of one portion fit to sow a quarter of a kav of grain, he establishes a claim of ownership over the entire field, with the exception of the portion from which he did not benefit. Even if that was a rocky portion in the midst of the field, since he did not use it in a way appropriate for it, he does not establish a claim of ownership over it.

טז

אכלה כולה חוץ מבית רובע החזיק בכולה חוץ מאותו בית רובע שלא נהנה בו, אפילו היה חלמיש בתוך השדה הואיל ולא נשתמש בו כראוי לו אין לזה בו חזקה.

17

The following rules apply when one person took possession of trees and derived benefit from their produce, and another took possession of the land, sowed crops there, and derived benefit from them, and each of them claims that the entire property belongs to him, because he purchased it from the owner. The person in possession of the trees is given the trees and the land necessary to tend to them - i.e., the space in which a person picking fruit can stand together with his basket for each tree. The person in possession of the land receives the remainder of the land.

יז

החזיק אחד באילנות ואכל פירותיהן ואחד החזיק בקרקע וזרעה ואכל פירותיה וכל אחד משניהם טוען שהכל שלי ואני לקחתיו, זה שהחזיק באילנות ואכלן שלש שנים יש לו האילנות וקרקע שצריכין לו והוא כמלא האורה וסלו חוצה לכל אילן ואילן, וזה שהחזיק בקרקע יש לו שאר הקרקע.

18

Similarly, when a person benefits from all the produce of a tree for three years and then issues a claim against the owner of the tree: "You sold me this tree and its land," he is granted an amount of land equivalent to the thickness of the tree until the depths of the earth.

יח

וכן האוכל כל פירות אילן שלש שנים וטען על בעל האילן אתה מכרת לי אילן זה וקרקעו הרי זה יש לו קרקע כעובי האילן עד התהום.

19

The following laws apply when there are 30 trees within a tree grove large enough to sow three se'ah of grain. If a person in possession benefited from ten trees in the first year, ten in the second year, and ten in the third, he establishes his possession over the entire grove.

The above applies when the ten trees from which he benefited were spread through the entire area of the field, and the other trees did not produce any fruit. If, however, the other trees produced fruit and he did not partake of it, he establishes a claim of ownership only on the produce from which he partook.

יט

שדה אילן שהיו בו שלשים אילנות בתוך בית שלש סאין ואכל עשרה בשנה ראשונה ועשרה בשנה שניה ועשרה בשנה שלישית הוחזק בכל, והוא שהיו עשרה שאכל מפוזרות בכל בית השלש סאין ולא הוציאו שאר האילנות פירות, אבל אם הוציאו שאר האילנות פירות ולא אכלן לא הוחזק אלא במה שאכל.

20

When does the above apply? When he benefited from some of the fruit and the people reaped the remainder of the fruit. If, however, he left the fruit on the trees and benefited from the fruit from several portions throughout the entire grove, he establishes a claim of ownership concerning the entire field, even though he did not collect all its produce.

כ

במה דברים אמורים בשאכל הוא מקצת הפירות ובזזו העם שאר הפירות, אבל אם מניח פירותיהן עליהן הואיל ואכל אילן מכאן ואילן מכאן מכל השדה החזיק בכל השדה אע"פ שלא אסף כל פירותיה. 4