Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 4, Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 5, Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 6

Video & Audio Classes
Show content in:

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 4

1

There are four women who are impure only from the time they discover uterine bleeding onward. They do not impart impurity retroactively. They are: a woman who is pregnant, one who is nursing, a maiden, or one who is elderly.

What is meant by a pregnant woman? A woman whose pregnancy has become obvious. If she was considered as pregnant and then experienced uterine bleeding and discharged a sack full of air or an entity that is not considered as a fetus, her status continues without and she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. If she experienced uterine bleeding and directly afterwards, her pregnancy became obvious, she becomes impure retroactively like other women.

What is meant by a woman who is nursing? A woman within 24 months of childbirth, even if her child died within this time, she weaned him, or gave him to a nursemaid, she is impure only from the time bleeding is discovered. After 24 months, even if she continues to nurse, she becomes impure retroactively like other women.

What is meant by the term "a maiden"? A girl who has never menstruated, i.e., the intent is a maiden with regard to menstruation and not a maiden with regard to hymeneal bleeding. What is implied? Even if she was married and experienced uterine bleeding because of marriage or she gave birth and experienced uterine bleeding because of birth, she is still considered as a maiden with regard to the ruling that she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward.

What is meant by the term "elderly woman"? A woman who did not menstruate for three months as she approached advanced age. When is she considered elderly? When she is called an old woman by others in her presence and she does not protest. If three 30-day intervals pass and then she menstruates, another three 30-day intervals or more or less pass, and she menstruates, she is considered like other women and imparts impurity retroactively.

א

ארבע נשים דיין שעתן ואינן מטמאות למפרע ואלו הן מעוברת ומניקה ובתולה וזקנה אי זו היא מעוברת משיוכר עוברה היתה בחזקת מעוברת וראתה דם ואח"כ הפילה רוח או דבר שאינו ולד הרי זו בחזקתה ודיה שעתה ראתה דם ואחר כך הוכר עוברה הרי זו מטמאה למפרע ככל הנשים אי זו היא מניקה כל עשרים וארבעה חדש מיום הלידה אפילו מת בנה בתוך זמן זה או שגמלתהו או נתנתהו למניקה דיה שעתה אבל אחר כ"ד חדש אע"פ שהיא מניקה והולכת הרי זו טמאה למפרע ככל הנשים אי זו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימיה בתולת דמים אמרו לא בתולת בתולים כיצד אפילו נשאת וראתה דם מחמת נישואין או ילדה וראתה דם מחמת לידה עדיין היא בתולה לעניין טומאה ודיה שעתה אי זו היא זקנה כל שעברו עליה שלשה חדשים סמוך לזקנותה ולא ראתה דם ואי זו היא סמוך לזקנותה כל שחברותיה קוראות לה זקנה בפניה ואינה מקפדת עברו עליה שלש עונות וראתה וחזרו ועברו עליה שלש עונות אחרות או פחות או יתר וראתה הרי היא ככל הנשים ומטמאה למפרע:

2

When a girl menstruates for the first time, even if her blood is flowing or dripping for all seven days, it is considered as if she experienced bleeding once. If she experienced bleeding, it stopped and then started again, it is considered as if she experienced bleeding twice.

ב

בתולה שראתה דם אפילו שופעת כל שבעה או דולפת הרי זה פעם אחת ראתה דם ופסקה וחזרה יראתה הרי זה שתי פעמים:

3

When a young girl who had not yet reached the age when she is expected to menstruate experiences uterine bleeding for the first and second times, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. If she experiences bleeding a third time, she imparts impurity retroactively. If three months then pass without her menstruating and then she menstruates, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. If three other months then pass without her menstruating and then she menstruates, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. If three other months then pass without her menstruating and then she menstruates, she is impure retroactively.

ג

תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה דם פעם ראשונה ושניה דיה שעתה ראתה פעם שלישית מטמאה למפרע [עברו עליה שלשה חדשים ואחר כך ראתה דיה שעתה] עברו עליה שלשה חדשים אחרים ואח"כ ראתה דיה שעתה עברו עליה ג' חדשים אחרים וראתה מטמאה למפרע:

4

When a young girl reaches the age when she can be expected to menstruate and experiences uterine bleeding for the first time, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. From the second occasion onward, she imparts impurity retroactively. If three months then pass without her menstruating and then she menstruates, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. If three other months then pass without her menstruating and then she menstruates, she is impure retroactively.

ד

תינוקת שהגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה דיה שעתה שנייה מטמאה למפרע עברו עליה שלשה חדשים ואח"כ ראתה דיה שעתה עברו עליה שלשה חדשים אחרים ואחר כך ראתה מטמאה למפרע:

5

If a pregnant woman, one who is nursing or elderly, or a girl who has never menstruated, but has reached the age when that is likely experiences uterine bleeding once, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. If such a woman experiences bleeding a second time, she imparts impurity retroactively like all other women, as explained. If, however, the first time she experienced bleeding, it came because of external factors, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward, even if she experiences bleeding a second time.

ה

מעוברת ומניקה וזקנה ובתולה שהגיע זמנם לראות שראו ראיה ראשונה דיין שעתן ראו פעם שניה מטמאו' למפרע ככל הנשים כמו שביארנו ואם ראו הראשונה באונס אף בשניה דיין שעתן:

6

When a pregnant or nursing woman experienced uterine bleeding and then a three month interval passed before she experienced bleeding again, she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward. If another three months pass without her menstruating and then she experiences uterine bleeding again, i.e., a third experience of bleeding when counting the first, she imparts impurity retroactively.

When a woman experiences uterine bleeding within 24 hours of experiencing "the bleeding of purity," she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward.

Any woman about whom it is said, "she is impure only from the time she discovers uterine bleeding onward," must continuously inspect herself even though she does not impart impurity retroactively. All women who inspect themselves frequently are praiseworthy, with the exception of a woman in the nidah state and a woman who is granted "the bleeding of purity," for whom the inspections are of no consequence whatsoever.

ו

מעוברת או מניקה שראתה הדם ועברו עליה שלשה חדשים ואח"כ ראתה דיה שעתה עברו עליה שלשה חדשים אחרים וראתה פעם שניה שהיא שלישית לראייה ראשונה מטמאות למפרע הרואה דם אחר דם טוהר בתוך כ"ד שעות דיה שעתה וכל שדיה שעתה אף על פי שאינה מטמאה למפרע צריכה שתבדוק עצמה תמיד וכל אשה המרבת לבדוק משובחת חוץ מן הנדה ויושבת על דם טוהר שאין הבדיקה מועלת להן כלום:

7

The Sages ordained that Jewish women should inspect themselves every day in the morning because of the pure articles that they touched the previous evening and in the evening, because of the pure articles they touched in the morning. Whenever a woman partakes of terumah, she should inspect herself when she partakes of the terumah.

Every woman should inspect herself before she is intimate with her husband, because she also inspects herself for the sake of pure articles. If, however, she does not have to do with pure articles, she need not inspect herself for the sake of intimacy with her husband. For every woman who has a fixed time when she is expected to menstruate can operate on the presumption that at other times, she is pure with regard to relations with her husband, as we explained with regard to the laws of nidah.

ז

חכמים תקנו להן לבנות ישראל להיות בודקות עצמן בכל יום בשחרית מפני טהרות של ערבית ובערבית מפני טהרות של שחרית וכל אוכלת תרומה בודקת בשעה שאוכלת בתרומה וכל אשה בודקת בשעה שעוברת לשמש מטתה מפני הטהרות אבל אם לא היתה עוסקת בטהרות אינה צריכה בדיקה לבעלה שכל הנשים שיש להן וסת בחזקת טהרה לבעליהן כמו שביארנו בענין נדה:

8

Jewish young girls who have not reached puberty may operate under the assumption that they are pure. It is not necessary that women inspect them. Once they reach puberty, they must undergo an inspection and they should be inspected by mature women.

ח

חזקת בנות ישראל שלא הגיעו לפירקן בחזקת טהרה ואין הנשים בודקות אותן אבל משהגיעו לפירקן צריכות בדיקה ונשים בודקות אותן:

9

When a woman who is a deafmute, an intellectually or emotionally compromised woman, or one who lost control of her mental faculties due to sickness has an intellectually capable woman who cares for her, they may partake of terumah.

ט

החרשת והשוטה ומי שנטרפה דעתה בחולי אם יש להן פקחות מתקנות אותן הרי אלו אוכלות בתרומה:

10

Any garments stained with blood coming from Jewish homes are assumed to be impure. Those coming from gentile homes are considered to be pure. Those found in Jewish cities are considered to be pure. For Jews are not suspected of casting away their bloodstained garments. Instead, they are hidden away.

Accordingly, any bloodstained garments that are discovered are considered as pure with the exception of those in holes and around an impure room. In all instances, the impurity is only a decree, imposed because of doubt, as we explained.

י

כל הכתמים הבאים מבין ישראל בחזקת טומאה והבאים מבין העכו"ם בחזקת טהורין והנמצאים בערי ישראל טהורים שלא נחשדו ישראל להשליך כתמיהן אלא מצניעין אותם לפיכך כל הכתמין הנמצאים בכ"מ טהורין חוץ מן הנמצאים בחורים וסביבות בית הטומאה וכולן טומאתן בספק כמו שביארנו:

11

Whenever a bloodstained garment is found, it should be treated with seven detergent agents. Afterwards, whether or not the stain is purged, the garment is immersed in a mikveh and then is deemed pure.

The rationale is that if it is not purged at all, it was a tint. If it was purged or its color faded, it is assumed to be a bloodstain. Since it was treated with these seven detergents, the blood has already been nullified even though a trace of it is still apparent. Even when a stain definitely came from nidah bleeding, once it was treated with these seven detergent agents, the blood is considered as nullified. The garment may be immersed and then used in connection with ritually pure entities.

יא

כל הכתמים הטמאין מעבירין עליהן שבעה סממנין ואחר כך בין עבר הכתם בין לא עבר מטבילו וטהור שאם לא עבר כלל הרי הוא צבע ואם עבר או כהה ה"ז כתם ומאחר שעברו עליו הסממנין כבר בטל אע"פ שרישומו ניכר ואפילו כתם של דם נדות ודאי כיון שהעביר עליו ז' סממנים בטל ומטבילו ועושה טהרות על גביו:

12

When a bloodstain on a garment is no longer detectable, the entire garment should be treated with the seven detergent agents and then immersed.

The following laws apply when semen is no longer detectable on a garment: If it the garment was new, it should be checked with a needle. If the garment was worn, it should be inspected in the sun.

יב

בגד שאבד בו כתם מעבירין על כל הבגד שבעה סממנים ומטבילו אבדה בו שכבת זרע אם היה חדש בודקו במחט ואם היה שחוק בודקו בחמה:

13

The following laws apply when a garment that was stained was immersed in the mikveh and then brought into contact with ritually pure articles. If afterwards it was treated with the seven detergent agents and was not purged, it is a tint. The ritually pure articles with which it came into contact remain ritually pure and there is no need to immerse it again. If the stain was purged or faded, it is a bloodstain. The pure articles are impure, because the person was concerned with the stain as evidenced by his removal of it. The garment must be immersed a second time to purify it.

יג

בגד שהיה עליו כתם והטבילו ועשה על גביו טהרות ואחר כך העביר על הכתם שבעה הסממנים ולא עבר ה"ז צבע והטהרות שעשה טהורות וא"צ להטבילו פעם אחרת ואם עבר הכתם או כהה עינו ה"ז כתם והטהרות טמאות שהרי הקפיד על הכתם להסירו וצריך להטבילו פעם שניה לטהרו:

14

When a stain was treated with six of the seven detergent agents and it was not purged and then it was treated with soap and it was purged, the pure articles with which it came into contact contract impurity. Although soap removes tints as well, since the garment was not treated with all seven detergent agents, it is presumed that it was a bloodstain and that, had the seventh agent been used, it would have been purged.

If one treated a stained garment with all seven detergent agents and the stain was not purged and then treated it with them again and it was purged, but a trace remained, all of the pure articles with which it came into contact between the first washing and the second washing are pure. All of the pure articles with which it came into contact after the second washing are impure. The rationale is that since he showed his intent that he objects to any trace of the stain and desires to remove all remnants of it, the garment is impure until all remnants are nullified and it is immersed in a mikveh.

In Hilchot Issurei Bi'ah, we already explained the seven detergent agents with which a stain is treated and how it is treated with them.

יד

כתם שהעביר עליו ששה סממנים ולא עבר ואח"כ העביר עליו צפון ועבר הרי הטהרות שנעשו על גביו טמאות אף על פי שהצפון מעביר הצבע הואיל ולא העביר עליו שבעה הסממנין הרי זה בחזקת כתם ושמא אילו העביר השביעי היה עובר העביר עליו ז' הסממנים ולא עבר וחזר והעבירן עליו פעם שנייה ועבר כל הטהרות שנעשו על גביו בין תכבוסת ראשונה לשניה טהורות וכל הטהרות שנעשו על גביו אחר תכבוסת שניה טמאות הואיל וגילה דעתו שהוא מקפיד עליו ורוצה להוציא רשומו הרי זה טמא עד שיבטלו ויטבילו כבר ביארנו בהלכות איסורי ביאה שבעה הסממנין שמעבירין על הכתם מה הן והיאך מעבירין אותן:

15

When a woman dies and afterwards menstrual blood flows from her body, it imparts impurity to garments it stains. The rationale is that the uterus is an impure place. Hence, even though the blood flowed out after she died and the laws of nidah no longer apply, since it emerged from an impure place, it imparts nidah impurity to garments it stains. If it comprises a revi'it, it imparts impurity to everything under the same shelter and it imparts impurity to garments it stains.

טו

האשה שמתה ויצאה ממנה דם מטמא משום כתם שהמקור מקומו טמא אף ע"פ שיצא הדם אחר שמתה ואין כאן נדה הואיל וממקום טמא יצא מטמא טומאת כתמים ואם היה בו רביעית מטמא באהל ומטמא משום כתם:

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 5

1

A zav, a zavah, a nidah, and a woman after childbirth remain impure and impart impurity to humans, articles, and articles on which one sits or lies until they immerse. Even if they remained several years without an impure emission, but did not immerse, they remain impure.

א

הזב והזבה והנדה והיולדת לעולם הם בטומאתן ומטמאין אדם וכלים ומשכב ומרכב עד שיטבילו אפילו נתאחרו כמה שנים בלא ראיית טומאה ולא טבלו הרי הן בטומאתן:

2

When a woman after childbirth does not immerse after the seven days of impurity obligated after the birth of a male child and the fourteen days obligated after the birth of a female child, any blood that will be discharged afterwards even though it is discharged during her days of purity, is like the blood of a nidah and imparts impurity whether it is moist or dry. Scripture did not make the matter dependent on days alone, but on days and immersion.

ב

יולדת שלא טבלה אחר שבעה לזכר וי"ד לנקבה כל דם שתראה אף ע"פ שהוא בתוך ימי טוהר הרי הוא כדם הנדות ומטמא לח ויבש לא תלה הכתוב בימים בלבד אלא בימים וטבילה:

3

When a woman who gave birth descended to immerse herself to make the transition from impurity to purity and she discharged blood as she was descending and emerged from the inner space of her uterus, it is impure. Immersion has no effect on this blood even though it is still within her body. If she discharges it as she ascends from immersion in the mikveh, it is pure. For it is "pure blood" and the immersion is effective with regard to all the blood that is within her body and causes it to be considered as "pure blood."

ג

יולדת שירדה לטבול מטומאה לטהרה ונעקר ממנה דם בירידתה ויצא חוץ לבין השינים הרי זו טמאה ואין הטבילה מועלת לדם זה ואע"פ שעדיין היא בבשרה ואם נעקר ממנה בעלייתה מן המקוה הרי זו טהורה מפני שהוא דם טוהר והטבילה מועלת לכל הדם המובלע באיברים ומשימה אותו דם טוהר:

4

When a woman after childbirth immersed after the seven impure days that follow the birth of a male, after the fourteen impure days that follow the birth of a female, or after counting seven spotless days if she gave birth in a state of zivah, throughout her days of purity, she is considered as an impure person who immersed but nightfall has not arrived. She is not required to undergo another immersion at the conclusion of her days of purity. Instead, when those days are completed, she is like a person who immersed in the mikveh and the day passed.

In which contexts is she considered as a person who has immersed that day? With regard to terumah and the second tithe. But with regard to sacrificial food, she is like a person who is a derivative of impurity who did not immerse. She is like a person who touched a nidah or a person who is impure due to contact with a corpse who has not yet immersed, or the like. Thus it can be concluded that a woman in the midst of her days of purity may partake of the second tithe and disqualifies terumah like a person who has immersed that day does, as will be explained.

If some of her saliva or her pure blood fell on a loaf of bread that was terumah, the loaf remains pure. For fluids coming from a person who immersed that day are pure, as will be explained. Such fluids do, however, impart impurity to sacrificial foods as a derivative of impurity would until her days of purity are completed and she is pure in all respects. It appears to me that since she imparts impurity to sacrificial foods during these days of purity, she must immerse herself at the end of her days of purity and only then may she touch sacrificial food. This applies even though she does not require another immersion to partake of terumah.

ד

יולדת שטבלה אחר שבעה של זכר וי"ד של נקבה או אחר ספירת שבעה ימים נקיים אם היתה יולדת בזוב הרי היא בכל ימי טוהר שלה כטמא שטבל ועדיין לא העריב שמשו והרי היא טבולת יום בכל אותן הימים ואינה צריכה טבילה אחרת בסוף ימי טוהר אלא במושלם הימים הרי היא כטבול יום שהעריב שמשו בד"א שהיא כטבול יום לענין תרומה ומעשר אבל לקדשים הרי היא כראשון לטומאה שעדיין לא טבל אלא כמי שנגע בנדה או בטמא מת שעדיין לא טבל וכיוצא בהן נמצאת אתה למד שהיולדת בתוך ימי טוהר אוכלת במעשר ופוסלת את התרומה כטבול יום כמו שיתבאר ואם נפל מרוקה ומדם טהרתה על ככר של תרומה הרי הוא בטהרתו שמשקה טבול יום טהור כמו שיתבאר ומטמאה את הקדשים כולד הטומאות עד שתשלים ימי טוהר ותהיה טהורה לכל ויראה לי שמאחר שהיא מטמאה את הקדש שהיא צריכה טבילה אחרת בסוף ואח"כ תגע בקדש אף ע"פ שאינה צריכה טבילה אחרת לאכילת התרומה:

5

When a woman who gave birth and who is afflicted by tzara'at immersed herself after the seven days of impurity required after giving birth to a male or the fourteen days required after a female, her "pure blood" is impure like her saliva and her urine. They are all considered as impure fluids, for all fluids that become impure that are discharged from impure people are like liquids that they touch with the exception of a zav and the like. For the three fluids they discharge are sources of ritual impurity, as we explained.

ה

יולדת שהיא מצורעת וטבלה אחר שבעה של זכר או י"ד של נקבה הרי דם טוהר שלה טמא כרוקה וכמימי רגליה וכולן כמשקין טמאין שכל המשקין הטמאין היוצאין מהן כמשקין שהן נוגעין בהן חוץ מזב וכיוצא בו שהרי שלשה משקין היוצאין ממנו אבות טומאות כמו שביארנו:

6

When a minor zavah immerses on the day she is watching after sunrise, the status of the articles she touches and a man with whom she is intimate is indefinite, as we explained with regard to the prohibitions of nidah. If she completes the day without experiencing further uterine bleeding, anything she touches is pure and one who is intimate with her is pure and he is exempt. If she experiences uterine bleeding after she immerses, any pure objects that she touched are impure, the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply and a man who is intimate with her is liable for a sin-offering.

If she immersed herself before dawn during the night before the day on which she should be cautious, it is as if she never immersed and the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply.

ו

זבה קטנה שטבלה ביום השמור שלה אחר הנץ כמו שביארנו בענין איסור נדה הרי מגעה ובעילתה תלויים אם נגמר היום ולא ראתה כל שנגעה בו טהור ובועלה טהור ופטור ואם ראתה דם אחר שטבלה כל טהרות שעשתה טמאות ועושת משכב ומרכב ובועלה חייב חטאת טבלה בליל השמור קודם שיעלה עמוד השחר הרי זו כמי שלא טבלה ועדיין עושת מרכב ומושב:

7

When a woman experiences uterine bleeding on the eleventh day of zivah. and immersed herself in the evening, on the night of the twelfth, the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply even though she is not fit to become a major zavah, as we explained with regard to the prohibitions of nidah.

ז

הרואה דם ביום אחד עשר וטבלה לערב ליל שנים עשר הרי זו מטמאה משכב ומושב אף על פי שאינה ראויה להיות זבה גדולה כמו שביארנו בענין איסור נדה:

8

If she immersed on the twelfth day after sunrise, although she is forbidden to engage in intimacy until the evening, if she was intimate, the man with whom she was intimate is pure and articles on which one lies or rides that she touches are pure even if she experiences uterine bleeding on the twelfth day after immersion. The rationale is that this day is the beginning of the days of nidah, as we explained with regard to the prohibitions of nidah. The twelfth day is never joined to the eleventh day. Therefore even if she experiences bleeding on the eleventh day, she need not be cautious regarding the twelfth day. Instead, she may immerse herself and touch articles that are ritually pure.

If, by contrast, she experiences uterine bleeding on the tenth day, she should immerse herself on the eleventh day and be cautious with regard to it. For if she experiences uterine bleeding after immersing herself all the pure articles she touches become impure. Similarly, a man with whom she engages in relations becomes impure, even though she will never become a major zavah as a result of this bleeding, as we explained with regard to the prohibitions of nidah.

ח

טבלה ביום י"ב אחר הנץ החמה אע"פ שאסורה לשמש [עד] לערב אם שמשה בועלה טהור ומשכבה ומרכבה טהורין אף על פי שראתה דם ביום י"ב אחר הטבילה מפני שהוא תחלת נדה כמו שביארנו שם באיסור נדה ואינו מצטרף ליום אחד עשר לפיכך אינה צריכה לשמור יום שנים עשר אלא טובלת ועוסקת בטהרות אבל הרואה דם בעשירי טובלת ביום אחד עשר ומשמרת אותו שאם תראה בו דם אחר טבילה נטמאו כל טהרות שעשתה ונטמא בועלה אע"פ שאינה ראויה להיות זבה גדולה כמו שביארנו בענין נדה:

9

When a zav and a major zavah immerse on their seventh spotless day as we explained, they should not touch articles that are ritually pure until the evening, lest they experience an impure discharge that day. In such an instance, that would disqualify the seven days which were counted and retroactively, the pure articles would become impure. Although the laws concerning the impurity imparted by a zav to an article on which one lies or rides apply retroactively, they do not retroactively impart impurity to an earthenware utensil that they moved after they immersed even though they experienced an impure discharge after immersing and disqualified all the days that they had counted. Nevertheless, any earthenware utensil that they touched until they experienced the discharge is pure.

ט

זב וזבה גדולה שטבלו ביום ז' שלהן כמו שביארנו לא יתעסקו בטהרות עד לערב שמא יראו טומאה ויסתרו שבעת ימי הספירה ונמצא אותן הטהרות טמאות למפרע אע"פ שהן עושין משכב ומושב למפרע אין מטמאין כלי חרס בהיסט מאחר שטבלו אף על פי שחזרו וראו טומאה וסתרו הכל וכל כלי חרס שהסיטו עד שלא ראו טהור:

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 6

1

We have already explained that a zav and the others in that category impart impurity to an article on which one lies, sits, or rides.

An article on which one lies and one on which he sits are essentially the same. Why then did the Torah mention them separately? To teach that although a seat is fit for sitting and a couch is fit for lying, whether one sits on a couch or lies on a seat, he causes it to become impure. Therefore I will mention a surface on which one lies alone and it should be understood that the same applies to a surface on which one sits.

What is meant by a surface on which one rides? The surface on which one sits when riding, e.g., a donkey's packsaddle or a horse's saddlecloth.

א

כבר ביארנו שהזב וחביריו מטמאין משכב ומושב ומרכב והמשכב והמושב אחד הוא ולמה נאמר בתורה משכב ומושב שהמשכב הראוי לשכיבה והמושב הראוי לישיבה ובין שישב על המשכב או ששכב על המושב טמאהו לפיכך אני אומר בכל מקום משכב לבד והוא הדין למושב ואי זהו מרכב זה הראוי לרכיבה כגון מרדעת החמור וטפיטן הסוס:

2

Any article on which one lies or rides to which a zav or the like imparted impurity becomes a primary source of impurity according to Scriptural Law. It imparts impurity to a person and keilim when touching them and to a person when being carried by them.

What is the difference between the laws pertaining to an article on which one lies and one on which one rides? With regard to touching an article on which one lies, if a person touches clothes and other keilim while he is still touching the impure article, he imparts impurity to them and makes them a primary derivative of impurity. One who touches an article on which one rides, by contrast, does not impart impurity to clothes and keilim even when he touches them while touching the impure article. Nevertheless, one who carries either an article on which one lies or rides imparts impurity to clothes and other keilim until he severs contact with the source of his impurity.

What is the source that teaches that a distinction is made between touching and carrying with regard to the impurity of an object on which one rides and no such distinction is made with regard to the impurity of an object on which one lies? With regard to an object on which one lies, Leviticus 15:5 states: "A man who touches his couch.... shall launder his clothes," while with regard to an object on which one rides, ibid.: 9-10 states: "Any object on which he will ride... anyone who touches anything that will be beneath him will be impure until the evening." In the latter instance, it is not said that he must launder his garments. This teaches that he does not impart impurity to his garments when touching the source of impurity. And it is written ibid.: "One who carries them shall launder his garments." This applies equally to one who carries an article on which one rides and an article on which one lies.

Thus it can be concluded that a zav, a zavah, a nidah, and a woman after childbirth, the articles on which they lie, their saliva, their urine, the blood of a nidah, a zavah, and a woman after childbirth, and the discharge of a zav are all primary sources of impurity. If a person touches any of these or carries them, he imparts impurity to his clothes and other keilim while he is touching them or carrying them. He does not, however, impart impurity to another person or to an earthenware container. For any entity that imparts impurity to a human imparts impurity to an earthenware container and any entity that does not impart impurity to a human does not impart impurity to an earthenware container.

Thus it can be concluded that whenever it is said about an impure person: "He shall launder his clothes," he imparts impurity to clothes that he touches as long as he does not separate from the entity imparting impurity to him. He makes those garments primary derivatives of impurity, like he is. He imparts impurity to other keilim like garments with the exception of earthenware containers. For he does not impart impurity to another person or to earthenware containers even though he has not separated from the entity imparting impurity to him.

Whenever, by contrast, Scripture does not say about an impure person: "He shall launder his clothes," his status is the same before he separates from the entity imparting impurity to him as it is afterwards. He does not impart impurity to garments, because he is merely a derivative of impurity. Needless to say, he does not impart impurity to another person or to earthenware containers. Therefore a person who touches an article on which a zav rode does not impart impurity to garments when touching it. One who carries such an article, by contrast, imparts impurity when carrying it, as we explained.

ב

המשכב והמרכב כל אחד מהן אב מאבות הטומאות של תורה מטמאין אדם וכלים במגע ומטמאין את האדם במשא ומה בין משכב למרכב שהנוגע במשכב אם היה אדם ונגע בבגדים ובשאר כלים עד שלא פירש ממטמאיו הרי זה טמאם ועשאן ראשון לטומאה והנוגע במרכב אינו מטמא בגדים ולא כלים אפילו בשעת מגעו אבל הנושא את המשכב או את המרכב הרי זה מטמא בגדים ושאר כלים בשעת נשיאתו עד שלא פירש ממטמאיו ומניין שבטומאת מרכב חלק מגעו ממשאו ובמשכב לא חלק שהרי הוא אומר במשכב ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ובמרכב הוא אומר וכל המרכב אשר ירכב עליו וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב ולא נאמר בו יכבס בגדיו מלמד שאינו מטמא בגדים בשעת מגעו ונאמר והנושא אותם יכבס בגדיו אחד הנושא את המרכב או הנושא משכב מטמא בגרים בשעת נשיאתו:

נמצאת למד שהזב והזבה והנדה והיולדת ומשכבן ורוקן ומימי רגליהן ודם נדה וזבה ויולדת וזובו של זב כל אחד מאלו אב ואדם שנגע באחד מכל אלו או נשאן מטמא בגדים ושאר כלים בשעת נגיעתו או בשעת נשיאתו ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש שכל המטמא אדם מטמא כלי חרש וכל שאינו מטמא אדם אינו מטמא כלי חרש הנה למדת שכל טמא שנאמר בו יכבס בגדיו הרי זה מטמא בגדים שיגע בהם כל זמן שלא פירש ממטמאיו ועושה אותן ראשון לטומאה כמוהו ומטמא שאר כלים כבגדים חוץ מכלי חרש שאינו מטמא לא אדם ולא כלי חרש אע"פ שעדיין לא פירש וכל טמא שלא נאמר בו יכבס בגדיו הרי הוא עד שלא פירש כאחר שפירש שאינו מטמא בגדים מפני שהוא ולד ואצ"ל שאינו מטמא אדם ולא כלי חרש ולפיכך הנוגע במרכב אינו מטמא בגדים בשעת מגעו והנושא את המרכב מטמא בגדים בשעת נשיאותו כמו שביארנו:

3

All keilim that rest above a zav or the like are called madaf. They are considered as articles that he touches and they do not impart impurity to another person or to an earthenware container. They do, however, impart impurity to food or liquids like other derivatives of impurity. The impurity of madaf is a Rabbinic decree.

ג

כל הכלים שינשאו למעלה מן הזב הם הנקראין מדף והם כולם ככלים שהוא נוגע בהם שהם ראשון לטומאה ואינן מטמאין לא אדם ולא כלים אבל מטמאין אוכלין ומשקין כשאר ולדות הטומאה וטומאת מדף מדבריהם:

4

When a zav, a zavah, a nidah, a woman after childbirth, or a person afflicted by tzara'at die, they impart impurity to an object on which they lied or rode after their death just as they would during their lifetime until their flesh decomposes. This is a Rabbinic safeguard, decreed lest one of these individuals lose consciousness and it appear that they died, but they did not actually die. Thus a surface on which one of these lie or ride after death is a primary source of impurity by Rabbinic decree. When, by contrast, a gentile dies, a surface on which he lies after death is not considered as a source of impurity, for even when he is alive, he imparts impurity only due to Rabbinic decree, as we explained.

ד

הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו הרי הן מטמאין משכב ומרכב אחר מיתתן כשהיו כשהן חיין עד שימוק הבשר וטומאה זו מדבריהם גזירה שמא יתעלף אחד מאלו וידמו שמת והוא עדיין לא מת נמצא משכבו ומרכבו של אחר מיתה אב טומאה של דברי סופרים אבל נכרי שמת אינו עושה משכב שהרי כשהוא חי אינו מטמא אלא מדבריהם כמו שביארנו:

5

Whenever you hear the terms "the impurity of an object upon which one lies or rides," the intent is not necessarily that the impure person touch the object on which one lies or rides while resting on them. Instead, even if there are large stones above the entity made to lie or ride on and the zav rested on the stones from above, the surface on which one lies or rides becomes a primary source of impurity. Even when there are 1000 surfaces on which a person lies or rides one on top of another and a stone is on the uppermost and a person who imparts impurity to an object on which he or she lies or sits on top of the stone, everything becomes impure. Both the article on which one lies that touches the earth and the uppermost one become primary sources of impurity when they are affected by the zav's lying down.

Similarly, if one of the individuals who impart impurity to an object on which he or she lies or sits was below, there was a stone on top of him, and food, liquids, keilim, and/or a person on the stone, one on top of the other, they are all impure and are considered as primary derivatives of impurity. Whether a k'li, food, a liquid, or a person touches a zav or the k'li, food, liquid, or person was on a stone that was above the zav, there is no difference. In both instances everything is considered as a derivative of impurity and does not impart impurity to a person or to keilim. The only exception is a person who is above a zav who is still in contact with the zav who imparted impurity to him. He imparts impurity to other keilim, as we explained.

ה

כל מקום שאתה שומע טומאת משכב ומרכב אינו שיגע הטמא במשכב או במרכב כשינשא עליהן אלא אפילו היו אבנים גדולות למעלה מן הכלי העשוי למשכב או למרכב ונישא הזב על האבנים מלמעלה נטמא המשכב או המרכב ונעשה אב טומאה אפילו אלף משכב או מרכב זה למעלה מזה ואבן על העליון וישב אחד ממטמאי משכב ומושב למעלה מן האבן נטמאו הכל ואחד המשכב הנוגע בארץ או המשכב של מעלה אם נגע בו בשעת שכיבתו כל אחד מהן אב הטומאה וכן אם היה אחד ממטמאי משכב ומושב למטה ואבן על גביו ואוכלין ומשקין וכלים ואדם על גבי האבן זה למעלה מזה כולן טמאין וראשון לטומאה ואחד כלי או אוכל ומשקה או אדם הנוגע בזב או כלי או אוכל ומשקה או אדם שהוא למעלה על האבן שעל גביו הכל ולד טומאה ואינו מטמא לא אדם ולא כלים חוץ מן האדם שעל גבי הזב שעד שלא פירש ממטמאיו מטמא שאר כלים כמו שביארנו:

6

When food, liquids, and keilim that are not made to lie, sit, or ride upon were below other articles and a zav or the like sat above them without touching them, they are all pure. If, however, a person was below and a zav was above, he is impure even if he does not touch him, because he is carrying the zav, like anyone who carries an article that imparts impurity when carried. The one carrying it becomes a primary derivative of impurity.

Thus one can conclude that anything that is above a zav is impure, whether a person, articles on which one lies, sits, or rides, all other keilim, food, and liquids. Everything is a primary derivative of impurity. Everything that is below a zav and does not touch him is pure except a person or an article made to lie, sit, or ride upon. There is a difference between them. The person is a derivative of impurity and the article made to lie, sit, or ride upon is a primary sources of impurity, as we explained.

ו

האוכלים והמשקין והכלים שאינן עשוים לא למשכב ולא למושב ולא למרכב שהיו למטה וישב הזב וכיוצא בו עליהם למעלה ולא נגעו בהן כולן טהורין אבל אם היה האדם למטה והזב למעלה אע"פ שאינו נוגע בו הרי זה טמא משום נושא זב ככל נושא דבר שמטמא במשא שהנושא ראשון לטומאה הא למדת שכל שיהיה למעלה מן הזב טמא בין אדם ובין כלים העשויין למשכב ולמושב ולמרכב בין שאר כל הכלים בין אוכלים בין משקין הכל ראשון לטומאה וכל שיהיה למטה מן הזב ולא יגע בו טהור חוץ מן האדם או כלי העשוי למשכב או למושב או למרכב אלא שהאדם ראשון והכלים העשויים למושב או למשכב או למרכב אב הטומאה כמו שביארנו:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah