Until when should the judges hold session? A minor Sanhedrin and a court of three should hold sessions from after the morning service until the end of the sixth hour of the day. The supreme Sanhedrin, by contrast, would hold sessions from the time of the slaughter of the morning sacrifice until the offering of the afternoon sacrifice. On Sabbaths and on festivals they would hold sessions in the House of Study on the Temple Mount.


עד אימתי יושבין הדיינים בדין סנהדרי קטנה ובית דין של שלשה יושבין מאחר תפלת השחר עד סוף שש שעות ביום אבל בית דין הגדול היו יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ובשבתות וימים טובים היו יושבין בבית המדרש שבהר הבית:


The High Court of 71 judges was not required to sit all together in their place in the Temple. Instead, when it was necessary for them to gather together, they would all gather together. At other times, whoever had private affairs would tend to his concerns and then return.

The above applies provided there would be no less than 23 judges in attendance whenever they were sitting. If a judge needs to leave, he should look at his colleagues who remain. If there are 23 remaining, he may leave. If not, he should not leave until another comes.


אין בית דין של שבעים ואחד צריכין שיהיו יושבין כולן כאחד במקומן שבמקדש אלא בעת שיהו צריכין להתקבץ מתקבצין כולן ובשאר העתות כל מי שהיה לו עסק יצא לעשות חפצו וחוזר והוא שלא יפחתו מעשרים ושלשה יושבין תמיד כל זמן ישיבתן הוצרך אחד מהן לצאת הרי זה מסתכל בחביריו הנשארים אם ישארו שם עשרים ושלשה יצא ואם לאו לא יצא עד שיבא אחר:


A court should not begin adjudicating a case at night. According to the Oral Tradition, this concept was derived as follows: Based on Deuteronomy 21:5 which mentions: "Every dispute and every blemish," an equation is established between the adjudication of disputes and blemishes. Just as blemishes are viewed only during the day; so, too, disputes should be adjudicated only during the day.


אין מתחילין את הדינין בלילה מפי השמועה למדו שהדינין כנגעים שנאמר כל ריב וכל נגע מה ראיית נגעים ביום בלבד אף הדינין ביום בלבד:


Similarly, we do not listen to the testimony of witnesses or validate the authenticity of legal documents at night. With regard to cases involving monetary law, if the judges began hearing the matter during the day, it is permitted for them to conclude the judgment at night.


וכן אין מקבלין עדות ואין מקיימין שטרות בלילה ובדיני ממונות אם התחילו ביום מותר לגמור הדין בלילה:


The division of an inheritance resembles a judgment, for with regard to them, Numbers 35:29 states: "For the statutes of judgment." Therefore inheritances are not divided at night.


הנחלות כדינין שנאמר בהן לחוקת משפט לפיכך אין מפילין נחלות בלילה:


When two people enter to visit a person who is deathly ill, if he makes statements dividing his estate in their presence, they may record his statements, but they may not adjudicate the division of the estate. They were three, if they desire, they may record his statements, or they may adjudicate the division of the estate.

When does the above apply? During the day. During the night, they may record his statements, but they may not adjudicate the division of the estate.


שנים שנכנסו לבקר את החולה וצוה בפניהם כותבים ואין עושים דין ואם היו שלשה רצו כותבין רצו עושין דין בד"א ביום אבל בלילה כותבין ואין עושין דין:


Whenever a suitable court among the Jewish people sits in judgment, the Divine Presence rests among them. Accordingly, the judges must sit in awe and fear, wrapped in tallitot, and conduct themselves with reverence. It is forbidden to act frivolously, to joke, or to speak idle matters in court. Instead, one may speak only words of Torah and wisdom.


כל בית דין של ישראל שהוא הגון שכינה עמהם לפיכך צריכין הדיינים לישב באימה ויראה ועטיפה וכובד ראש ואסור להקל ראש או לשחק או לספר בשיחה בטילה בבית דין אלא בדברי תורה וחכמה:


Whenever a Sanhedrin, a king, or an exilarch appoints a judge who is not fitting and/or is not learned in the wisdom of the Torah and is not suitable to be a judge - even if he is entirely a delight and possesses other positive qualities - the person who appoints him violates a negative commandment, as Deuteronomy 1:17 states: "Do not show favoritism in judgment." According to the Oral Tradition, we learned that this command is addressed to those who appoint judges.

Our Sages declare: "Perhaps a person will say: 'So and so is attractive, I will appoint him as a judge,' 'So and so is strong, I will appoint him as a judge,' 'So and so is my relative, I will appoint him as a judge,' or "So and so knows all the languages, I will appoint him as a judge.' This will lead to those who are liable being vindicated and those who should be vindicated held liable, not because the judge is wicked, but because he does not know Torah law. Therefore the Torah states: "Do not show favoritism in judgment."

Our Sages also declare: "Whoever appoints a judge who is not appropriate for the Jewish people is considered as if he erected a monument, as implied by Deuteronomy 16:22: "Do not erect a monument which is hated by God, your Lord." If he is appointed instead of a Torah scholar, it is as if one planted an asherah, as Ibid.:21 states: "Do not plant an asherah or any other tree next to God's altar."

And our Sages interpreted Exodus 20:20: "Do not make gods of silver and gods of gold together with Me" to mean "Do not appoint a judge because of silver and gold." This refers to a judge who was appointed because of his wealth alone.


כל סנהדרין או מלך או ראש גולה שהעמידו להן לישראל דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה וראוי להיות דיין אף על פי שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה שנאמר לא תכירו פנים במשפט מפי השמועה למדו שזה מדבר כנגד הממונה להושיב דיינין אמרו חכמים שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין איש פלוני גבור אושיבנו דיין איש פלוני קרובי אושיבנו דיין איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע לכך נאמר לא תכירו פנים במשפט ועוד אמרו כל המעמיד לישראל דיין שאינו הגון כאילו הקים מצבה שנאמר ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך ובמקום תלמידי חכמים כאילו נטע אשירה שנאמר לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך וכן אמרו חכמים לא תעשון אתי אלהי כסף אלוה הבא בשביל כסף וזהב זה הדיין שמינוהו מפני עשרו בלבד:


Whenever a judge pays money in order to be appointed, it is forbidden to stand in his presence. Our Sages commanded that he be denigrated and derided. And our Sages declare: "Consider the tallit with which he wraps himself as the saddle blanket of a donkey."


כל דיין שנתן ממון כדי שיתמנה אסור לעמוד מפניו וצוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו ואמרו חכמים שהטלית שמתעטף בה תהי בעיניך כמרדעת של חמור:


This was the manner of conduct of the sages of the previous generations. They would flee from being appointed to a court and would undergo extreme pressure not to sit in judgment until they knew that there was no other person as appropriate as they were and that if they would refrain from participating in the judgment the quality of the legal system would be impaired. Even so, they would not sit in judgment until the people at large and the elders would compel them and implore them to do so.


כך היה דרך חכמים הראשונים בורחין מלהתמנות ודוחקין עצמן הרבה שלא ישבו בדין עד שידעו שאין שם ראוי כמותם ושאם ימנעו מן הדין תקלקל השורה אעפ"כ לא היו יושבין בדין אלא עד שמכבידין עליהם את העם והזקנים ופוצרים בהן: