Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 1 Chapter a Day

Mechussarey Kapparah - Perek 1

Video & Audio Classes
Show content in:

Mechussarey Kapparah - Perek 1

Introduction to Hilchot Mechussarey Kapparah

Included in this text are four positive commandments. They include the following:

1) that a zavah should bring a sacrifice when she becomes pure;
2) that a women should bring a sacrifice after childbirth when she becomes pure;
3) that a zav should bring a sacrifice when he becomes pure;
4) that a person afflicted by tzara’at should bring a sacrifice when he becomes pure. After these individuals offer their sacrifices, their attainment of ritual purity is completed.

These mitzvot are explained in the ensuing chapters.

הלכות מחוסרי כפרה - הקדמה

יש בכללן ארבע מצוות עשה, וזה הוא פרטן:

(א) שתקריב הזבה כשתטהר קרבן.
(ב) שתקריב היולדת כשתטהר קרבן.
(ג) שיקריב הזב כשיטהר קרבן.
(ד) שיקריב מצורע כשיטהר קרבן. ואחר שיקריבו קרבנותיהן – תגמר טהרתן.

וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:

1

There are four individuals who are referred to as "requiring atonement": a zavah, a woman after childbirth, a zav, and a person afflicted by tzara'at.

Why are they referred to as "requiring atonement"? Because even after each one of them has become pure from the condition that caused his impurity, he has immersed in a mikveh, and the day of the immersion has passed, the person's status is still lacking. His attainment of purity is not complete to the extent that he may partake of sacrificial foods until he brings the sacrifice required of him. Before he brings this sacrifice, he is forbidden to partake of sacrificial food as explained in Hilchot Pesulei HaMukdashim.

א

ארבעה הן הנקראין מחוסרי כפרה: הזבה והיולדת והזב והמצורע ולמה נקראו מחוסרי כפרה שכל אחד מהן אע"פ שטהר מטומאתו וטבל והעריב שמשו עדיין הוא חסר ולא גמרה טהרתו כדי לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו וקודם שיביא כפרתו אסור הוא לאכול בקדשים כמו שביארנו בפסולי המוקדשין:

2

When a convert becomes circumcised, but has not brought his sacrifice, although he is forbidden to partake of sacrificial food until he brings his sacrifice, he is not considered as one requiring in atonement. It is merely that failing to bring his sacrifice prevents him from being a complete convert and being from the full-fledged members of the Jewish people. Accordingly, he may not partake of sacrificial foods, because he has not become a full-fledged member of the Jewish people. Once he brings his sacrifice and becomes a full-fledged member of the Jewish people, he may partake of sacrificial foods in the evening.

If he brings one dove as a sacrifice in the morning, he may partake of sacrificial foods and bring the second dove at a later time. For the sacrifice of a convert is an animal brought as a burnt-offering or two young doves or two turtle doves both brought as burnt-offerings, as explained in Hilchot Ma'aseh HaKorbanot.

ב

גר שמל וטבל ועדיין לא הביא קרבנו אף על פי שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו אינו ממחוסרי כפרה שקרבנו עכבו להיות גר גמור ולהיות ככל כשרי ישראל ומפני זה אינו אוכל בקדשים שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל וכיון שיביא קרבנו ויעשה ישראל כשר אוכל בקדשים הביא פרידה אחת בשחרית אוכל בקדשים לערב ויביא פרידה שנייה שקרבנו של גר עולת בהמה או שני בני יונה או שתי תורים ושניהן עולה כמו שביארנו במעשה הקרבנות:

3

The sacrifice brought by either a zav or a zavah is two turtle doves or two young doves, one brought as a burnt-offering and one brought as a sin-offering. The sacrifice of a woman after childbirth is a sheep as a burnt-offering and a young dove or turtle dove as a sin-offering. If she lacks the means for that offering, she must bring two turtle doves or two young doves, one as a burnt-offering and one as a sin-offering. The sacrifice of a person afflicted by tzara'at is three sheep, one as a burnt-offering, one as a guilt offering, and a ewe as a sin-offering. If he does not have the means, he may bring two doves, one as a burnt-offering and one as a sin-offering, and a sheep as a guilt-offering.

ג

הזב והזבה קרבן כל אחת מהן שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת והיולדות קרבנה כבש עולה ובן יונה או תור חטאת ואם אין ידה משגת מביאה שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת והמצורע קרבנו שלשה כבשים אחד עולה ואחד אשם וכשבה לחטאת ואם אין ידו משגת מביא קן אחד עולה ואחד חטאת וכבש לאשם:

4

Each of the three, a zav, a zavah, and a person afflicted by tzara'at, bring the sacrifices for their atonement on the eighth day after they become purified from their condition. For each one of them must count seven days of purity, immerse on the seventh day, wait until the conclusion of that day, and offer his sacrifices on the eighth day.

ד

הזב והזבה והמצורע מביא כל אחד משלשתן כפרתו ביום השמיני לטהרתו שכל אחד מהן סופר שבעה ימי טהרה וטובל ביום השביעי ומעריב שמשו ומקריב קרבנותיו ביום השמיני:

5

A woman does not bring her sacrifices on the fortieth day after the birth of a male or the eightieth day after the birth of a female. Instead, she waits until that day is completed and on the following day, the forty-first day after the birth of a male and the eighty-first day after the birth of a female. This is the day concerning which Leviticus 12:6 states: "And upon completion of her days of purity for a son or for a daughter, she shall bring...." If she brings the sacrifices in the midst of these days, she does not fulfill her obligation. Even if she brings these sacrifices for a previous birth in the midst of the days of purity for her present offspring, she does not fulfill her obligation.

If these days passed and the individuals mentioned above did not bring the sacrifices for their atonement, they should offer them afterwards. As long as they have not brought the sin-offering for which they are liable, they are forbidden to partake of sacrificial foods. Failure to bring their burnt-offering and guilt-offering does not hold them back.

We already explained in Hilchot Ma'aseh HaKorbanot that a sacrifice may not be brought on behalf of anyone obligated to bring it without their consent with the exception of the sacrifices of those requiring atonement. In this instance, the consent of the principals is not required, as evident from the fact that a person may bring sacrifices on behalf of his sons and daughters who are below majority if they require atonement and allow them to partake of sacrifices.

ה

היולדת אינה מביאה קרבנה ביום ארבעים לזכר או ביום שמונים לנקבה אלא מערבת שמשה ומביאה קרבנה למחר שהוא יום ארבעים ואחד לזכר ויום שמונים ואחד לנקבה והוא היום שנאמר בו ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא וגו' ואם הביאה קרבנה תוך ימי מלאת לא יצאת אפילו הביאה על ולדות הראשונים בתוך ימי מלאת של ולד זה לא יצאת עברו ימים אלו ולא הביאו כפרתן הרי אלו מקריבין כפרתן לאחר זמן וכל זמן שלא הקריבו חטאתם אסורים לאכול בקדשים אבל העולה (והאשם) אינן מעכבין כבר ביארנו במעשה הקרבנות שכל מחוייבי קרבן אין מקריבין על ידן אלא מדעתן חוץ ממחוסרי כפרה שאין צריכין דעת בעלים שהרי אדם מביא קרבן על בניו ובנותיו הקטנים אם היו מחוסרי כפרה ומאכילן בזבחים:

6

What is meant by a zavah? A woman who experienced uterine bleeding for three consecutive days at a time other than the days when she usually menstruates. She is considered a greater zavah and is required to count seven spotless days and bring a sacrifice. We have already explained with regard to the laws of nidah, when a woman will be considered as a zavah because of uterine bleeding that she discovers and when she will not be a zavah, but rather a nidah or ritually pure, and when there will be a question whether she is a zavah. In all situations that we said that she was a zavah and should count seven "spotless" days, she is obligated to bring a sacrifice and her sin-offering should be eaten. Whenever we said that there is a question of whether she was a zavah, she should bring a sacrifice, but her sacrifice is not eaten. We have already explained that a sin-offering of fowl brought because of a questionable situation should be burnt.

We have already explained what type of birth or miscarriage will cause a woman to contract impurity because of birth and which will not cause her to contract impurity. Whenever we stated that she contracts impurity because of birth, she must bring a sacrifice and her sacrifice is eaten. Whenever we stated that she is not impure because of birth, she is exempt from bringing a sacrifice.

ו

אי זו היא זבה זו שזב דמה שלשה ימים זה אחר זה בלא עת נדתה וזו היא זבה גדולה שצריכה ספירת שבעה וחייבת בקרבן וכבר ביארנו בענין הנדה אימתי תהיה האשה זבה בדמים שתראה ואימתי לא תהיה זבה אלא נדה או טהורה ומתי תהיה ספק זבה כל מקום שאמרנו שהיא זבה וסופרת שבעה הרי היא חייבת להביא קרבן וחטאתה נאכלת וכל מקום שאמרנו שהיא ספק זבה הרי זו מביאה קרבן ואין חטאתה נאכלת שכבר ביארנו שחטאת העוף הבאה על הספק תשרף ושם ביארנו מה תלד האשה או מה תפיל ותהיה טמאה לידה ומה תלד או תפיל ולא תהיה טמאה לידה וכל מקום שאמרנו שהיא טמאה לידה הרי זו מביאה קרבן וחטאתה נאכלת וכל מקום שאמרנו שאינה טמאה לידה הרי זו פטורה מן הקרבן:

7

When a woman was uncertain whether or not she was pregnant and then miscarried and she did not know the nature of the fetus that she miscarried, whether she was required to bring a sacrifice for it or not, she is considered as a woman in childbirth of doubtful status. She must bring a sacrifice, but her sin-offering is not eaten. Similarly, if two women both miscarried, the fetus that one had carried was mature enough to warrant a sacrifice, but the other fetus was not, and the women did not know which of them had carried which fetus, they should each bring a sacrifice because of the doubt, but neither of their sin-offerings are eaten. For a sin-offering of fowl that is brought because of an unresolved question is burnt, lest the woman bringing it not be liable. In such a situation, this sin-offering would be a non-consecrated animal slaughtered in the Temple Courtyard, from which it is forbidden to benefit, as explained in Hilchot Shechitah.

ז

האשה שלא הוחזקה עוברה והפילה ולא ידעה מה הפילה אם נפל שחייבת עליו קרבן או דבר שאינה חייבת עליו קרבן הרי זו ספק יולדת ומביאה קרבן ואין חטאתה נאכלת וכן שתי נשים שהפילו שני נפלים נפל אחד ראוי להקריב עליו והנפל האחר פטורה עליו ואין אחת מהן מכרת נפלה כל אחת משתיהן מביאה קרבן מספק ואין חטאת אחת משתיהן נאכלת שחטאת העוף הבאה על הספק נשרפת שמא אינה חייבת ונמצאת חטאת זו חולין שנשחטו בעזרה שהן אסורין בהנאה כמו שביארנו בהלכות שחיטה:

8

Whether a woman who gives birth or miscarries gives birth or miscarries to one offspring or many offspring, she may bring one sacrifice that includes all of them. This applies provided the births or the miscarriages take place within the days associated with the prior birth or miscarriage. If, however, they take place afterwards, a separate sacrifice must be brought for the second birth or miscarriage.

What is implied? When a woman gives birth to a girl, any miscarriages that occur from the day of that child's birth until the conclusion of the eightieth day are grouped together with the first child. It is as if she gave birth to twins, one after the other, and she is only required to bring one sacrifice. If she miscarried on the eighty-first day or from that date onward, should it be mature enough to require a sacrifice, she must bring a sacrifice for it independently.

Should she have given birth to a girl and after sixty or seventy days, miscarry a female fetus, she is exempt from bringing a sacrifice for any fetus she miscarries within the eighty days associated with this second female. Similarly, if she miscarries a third female after sixty or seventy days since the miscarriage of the second female, she is exempt from bringing a sacrifice for any fetus she miscarries within the eighty days associated with this third female. The rationale is that it is taken into account with the third miscarriage and the third birth is taken account with the second birth, because it is within the days associated with it. The second birth is taken into account with the first birth. Thus the woman is required to bring only one sacrifice for everything.

ח

אחת היולדת ואחת המפלת ולד אחד או ולדות הרבה הרי זו מביאה קרבן אחד לכולן והוא שתלד כולן בתוך ימי מלאת אבל אם הפילה אחר ימי מלאת מביאה אף על השני כיצד ילדה נקבה כל נפלים שתפיל מיום הלידה עד סוף יום שמונים הרי הן נחשבין עם הולד הראשון וכאילו ילדה תאומים זה אחר זה ואינה מביאה אלא קרבן אחד הפילה נפל ביום שמונים ואחד ומיום אחד ושמונים והלאה אם היא ראויה לקרבן הרי זו מביאה עליו בפני עצמו ילדה נקבה ולאחר ששים או שבעים יום הפילה נקבה שנייה כל נפל שתפיל בתוך שמונים של נקבה זו השנייה פטורה עליו וכן אם הפילה נקבה שלישית אחר ששים או שבעים יום של נקבה שנייה הרי כל נפל שתפיל בתוך שמונים של נקבה שלישית פטורה עליו מפני שהוא חשוב עם הנפל השלישי והנפל השלישי חשוב עם השני מפני שהוא בתוך ימי מלאת שלו והשני חשוב עם הראשונה ואינה מביאה אלא קרבן אחד על הכל:

9

When a woman gives birth to a tumtum or an androgynus, and then miscarries after forty days from the birth of the first child, she should bring a sacrifice for this miscarriage, for perhaps the first one was a male and thus the miscarriage took place after the days associated with its birth. Nevertheless, her sin-offering is not eaten, lest the first birth have been a female and thus the miscarriage took place in the days associated with its birth, in which instance, she is exempt from a second sacrifice.

ט

היולדת טומטום או אנדרוגינוס והפילה נפל אחר ארבעים מיום לידתו הרי זו מביאה קרבן על נפל זה שמא זכר הוא הראשון והרי הפילה אחר מלאת ואין חטאתה נאכלת שמא נקבה היא הראשונה ובתוך מלאת הפילה שהיא פטורה מקרבן שני:

10

When there are five births or miscarriages of questionable status for which a woman might be liable or five states of zivah of questionable status for which she might be liable, she may bring one set of sacrifices and partake of sacrificial food. The remainder are not considered as an obligation that she must requite. If she was obligated to bring sacrifices for five definite births or five definite zavah bleedings, she may bring one set of sacrifices and partake of sacrificial food. The remainder are considered as an obligation that she must requite. Similar concepts apply to a zav.

If a woman is liable for five definite births or miscarriages and five births or miscarriages of questionable status or five definite births or miscarriages and five zivah bleedings of questionable status, she must bring two sets of sacrifices. One is for the definite obligations. That sin-offering is eaten; the sacrifices for the other definite births remain an obligation for her. And she brings one set of sacrifices for the questionable situations. That sin-offering is not eaten; the sacrifices for the other questionable situations do not remain an obligation for her. She may then partake of sacrificial food.

י

האשה שיש עליה ספק חמש לידות או ספק חמש זיבות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה היו עליה חמש לידות ודאות וחמש זבות ודאות מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים והשאר עליה חובה וכן הדין בזב היו עליה ה' לידות ודאות וחמש לידות ספק או חמש לידות ודאות וחמש זיבות ספק מביאה שני קרבנות אחד על הודאי ונאכל ושאר הודאות עליה חובה ואחד על הספק ואינו נאכל ואין השאר עליה חובה ואוכלת בזבחים:

11

When a woman converted and it was not known whether she gave birth before she converted or afterwards, because of the doubt, she must bring a sacrifice for the birth, but the sin-offering is not eaten.

In Hilchot Shegagot, we already explained that whenever there is an unresolved question whether or not a person requires atonement and Yom Kippur passes, they must bring the sacrifices after Yom Kippur, because it is these sacrifices which make them fit to partake of sacrificial food.

יא

האשה שנתגיירה ואין ידוע אם עד שלא נתגיירה ילדה או משנתגיירה ילדה הרי זו מביאה קרבן מספק ואין חטאתה נאכלת כבר ביארנו בהלכות שגגות שכל מחוסרי כפרה מספק שעבר עליהם [יום הכפורים] חייבין להביא אחר יוה"כ שקרבן זה מכשירן לאכול בקדשים:

12

When a woman is obligated to bring a sacrifice for a birth or a zivah, she should bring money for the set of doves and place it in the appropriate chest. She may then partake of sacrificial food in the evening, relying on the assumption that the court of priests will not depart from the Temple until all of the money in the chest is used and sets of doves are offered for it, as we explained in Hilchot Shekalim and in Hilchot K'lei HaMikdash VeHaOvdim Bo.

יב

האשה שיש עליה לידה או זיבה מביאה מעות הקינים ונותנת בשופר ואוכלת בקדשים לערב חזקה שאין בית דין של כהנים עומדין משם עד שיכלו כל המעות שבשופר ויקריבו כנגדן קינים כמו שביארנו בשקלים ובהלכות כלי המקדש והעובדין בו:

13

When a woman brought her sin-offering and then died, her heirs should bring her burnt-offering even if she did not separate it during her lifetime. The rationale is that a lien for the sacrifice was already established on her property and this lien has the power of Scriptural Law.

יג

האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו היורשים עולתה אע"פ שלא הפרישה אותה מחיים כבר נשתעבדו נכסיה לקרבן והשעבוד דין תורה הוא:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah