Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Parah Adumah - Chapter 11, Parah Adumah - Chapter 12, Parah Adumah - Chapter 13

Video & Audio Classes
Show content in:

Parah Adumah - Chapter 11

1

How is a person who is impure because of contact with a human corpse purified by the water of sprinkling? A person who is pure takes three stalks of hyssop and binds them with one bond. Each stalk should have at least one bud. He should dip the top of the buds in the sprinkling water while it is in a container, focus his intent, and sprinkle it on the impure person or utensil on the third and seventh days after sunrise. If one sprinkled after dawn, it is acceptable. After the water has been sprinkled on a person on the seventh day, he should immerse in a mikveh during the day, wait until nightfall, and then, in the evening, he is pure.

If one dipped the hyssop [in the water] at night and sprinkled it during the day or dipped it [into the water] during the day and sprinkled it at night, the sprinkling is invalid. Moreover, the water imparts impurity just as the water of the ashes of the red heifer does, as will be explained.1 [The sprinkling is not valid] unless the hyssop is dipped in the water and it is sprinkled from it on the third and seventh days after sunrise. If one transgressed and performed [these activities] after dawn, it is acceptable, as explained [above].

א

כיצד מטהרים טמא מת במי נדה לוקח אדם טהור שלשה קלחין של אזוב ואוגדן אגודה אחת ובכל בד ובד גבעול אחד וטובל ראשי גבעולין במי נדה שבכלי ומתכוין ומזה על האדם או על הכלים ביום השלישי וביום השביעי אחר שתנץ החמה ואם הזה משעלה עמוד השחר כשר ואחר שיזה עליו ביום השביעי טובל ביום ומעריב שמשו והרי הוא טהור לערב טבל את האזוב בלילה והזה ביום או שטבל את האזוב ביום והזה בלילה הזאתו פסולה והמים מטמאין משום מי חטאת כמו שיתבאר עד שתהיה טבילת האזוב במים והזאתו ממנו ביום השלישי וביום השביעי אחר שתנץ החמה ואם עבר ועשה משעלה עמוד השחר כשר כמו שביארנו:

2

When a person became impure due to a corpse and remained several days without having the water sprinkled upon him, when he comes to have the water sprinkled upon him, he should count three days in our presence. The water is sprinkled upon him on the third and seventh days. He immerses in a mikveh on the seventh day and waits until nightfall.

To whom does the above apply? To a common person who comes to have the water sprinkled upon him. Even if he says that this is the third day after he contracted impurity, his word is not accepted, for perhaps he became impure on this day. Therefore, he must count the days in our presence. If, by contrast, a chaver comes to have the water sprinkled upon him, it may be sprinkled on him and his implements immediately.

When such water was sprinkled on a person on the third day, but it was not sprinkled upon him on the seventh day, he may immerse in a mikveh whenever he desires after the seventh day, whether during the night or during the day and the water should be sprinkled on him during the day, whether before immersion or after immersion. Even if he immersed on the night of the ninth day or the night of the tenth day, the water may be sprinkled on him on the following day after sunrise.

ב

מי שנטמא במת ושהה כמה ימים בלא הזאה כשיבוא להזות מונה בפנינו ג' ימים ומזין עליו בשלישי ובשביעי וטובל בשביעי ומעריב שמשו בד"א בעם הארץ שבא להזות שאפילו אמר היום שלישי שלי אינו נאמן שמא היום נטמא לפיכך צריך למנות בפנינו אבל חבר שבא להזות מזין עליו או על כליו מיד מי שהוזה עליו בשלישי ולא הוזה עליו בשביעי ושהה כמה ימים טובל בכל עת שירצה אחר השביעי בין ביום בין בלילה ומזין עליו ביום בין קודם טבילה בין אחר טבילה אפילו טבל בליל תשיעי או בליל עשירי מזין עליו למחר אחר הנץ החמה:

3

It is acceptable for all of those who are impure to have this water sprinkled upon them. What is implied? The water may be sprinkled on zavim, zavot, women in the niddah state, women impure because of childbirth, on the third and seventh days after they contract the ritual impurity connected with a human corpse. After the sprinkling, they are purified from that impurity although they are still impure because of another type of impurity, as implied by Numbers 19:19: "And the pure person shall sprinkle on the impure," i.e., one may derive that the sprinkling is effective for him even though he is impure.

Similarly, a person who is uncircumcised may have this water sprinkled upon him. What is implied? If an uncircumcised person contracted the impurity connected with a corpse and had the water sprinkled upon him on the third and seventh days, he is pure from this impurity. When he is circumcised, he must immerse himself and may eat sacrificial foods in the evening.

ג

כל המטמאין מקבלין הזאה כיצד זבים וזבות נדות ויולדות שנטמאו במת מזין עליהן בשלישי ושביעי והרי הם טהורין מטומאת מת אע"פ שהן טמאין טומאה אחרת שנאמר והזה הטהור על הטמא ביום השלישי הא למדת שהזייה מועלת לו אף על פי שהוא טמא וכן הערל מקבל הזאה כיצד ערל שנטמא במת והזה עליו שלישי ושביעי ה"ז טהור מטומאת מת וכשימול טובל ואוכל בקדשים לערב:

4

The optimum way of fulfilling the mitzvah of the hyssop is to use three stalks and for each stalk to have one bud. If at first there were three buds and then only two remained or if one took two at first and bound them together, it is acceptable. Should the buds open and the leaves fall off, even if only the slightest portion of each remain, it is acceptable, because as long as the smallest amount remains from a hyssop, it is acceptable.

When a stalk has three buds, one should separate one from the other and afterwards, bind them together, for the mitzvah is for them to be bound, even though this is not explicitly stated in the Torah. If one separated them, but did not bind them, or bound them without separating them, or used them for sprinkling without separating them or binding them, the sprinklingis valid.

When a hyssop is short, one should bind it with a string on a weaving needle or the like, dip it into the water, lift it up, and then hold the hyssop in one's hand and sprinkle with it. If he did not do so, but instead, sprinkled with it while bound to the needle and he was uncertain whether he sprinkled from the string, from the needle, or from the bud, the sprinkling is invalid.

ד

מצות אזוב שלשה קלחין וכל קלח וקלח גבעול אחד נמצאו ג' גבעולין ושיריו שנים או אם לקח ב' בתחילה ואגדן כשר נתפרדו הגבעולין ונשרו העלין אפילו לא נשאר מכל גבעול מהם אלא כל שהוא כשר ששירי האזוב בכ"ש קלח שיש בו שלשה בדין מפסקו ואח"כ אוגד שלשתן שמצותו להיות אגודה אע"פ שלא נתפרש בתורה שיהיה אגודה פסקו ולא אגדו או שאגדו ולא פסקו או שלא פסקו ולא אגדו והזה בו כשר האזוב הקצר אוגדו בחוט על הכוש וכיוצא בו וטובל במים ומעלה ואוחז באזוב ומזה נסתפק לו אם מן החוט הזה או מן הכוש או מן הגבעול הזאתו פסולה:

5

One should not sprinkle with underdeveloped stalks of hyssop, nor with the seed pods, but with stalks. This is what is meant by underdeveloped stalks: stalks which have not reached maturity. Nevertheless, if the water of the ashes of the red heifer was sprinkled on a person with an underdeveloped hyssop and that person entered the Temple, he is not liable.

From which point should a hyssop be used for sprinkling? From the time it buds. When a hyssop has been used for the sprinkling this water, it may be used to purify a person afflicted by tzara'at.

Whenever a hyssop is described by an additional term, it is not acceptable. The hyssop that is called a hyssop alone is the one which is acceptable. It is the hyssop that is eaten domestically. The species which are called Greek hyssop, red hyssop, desert hyssop, or Roman hyssop are invalid.

ה

אין מזין לא ביונקות האזוב ולא בתמרות אלא בגבעולין אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו ומי שהוזה עליו ביונקות ונכנס למקדש פטור ומאימתי מזין באזוב משינץ ואזוב שהוזה בו מי נדה כשר לטהר בו את המצורע כל אזוב שיש לו שם לווי פסול והאזוב שקורין אותו אזוב ביחוד הוא הכשר והוא האזוב שאוכלין אותו בעלי בתים אבל זה שקורין אותו אזוב יון ואזוב כחלית ואזוב מדברי פסול:

6

A hyssop that was worshiped as an asherah, came from a city that was led astray, belonged to a false deity, or came from impure terumah, is invalid. If it comes from pure terumah, as an initial preference, one should not sprinkle with it. If one did, the sprinkling is acceptable.

ו

אזוב של אשרה ושל עיר הנדחת ושל ע"ז ושל תרומה טמאה פסולה של תרומה טהורה לא יזה ואם הזה כשר:

7

When a hyssop was gathered to be used for kindling and liquids fell upon it, one may dry it, and it will remain acceptable for sprinkling. If it was reaped for use as food, even if the water was dried, it is unacceptable, because it is considered as impure for sprinkling. For all liquids, foods, and implements are considered as impure with regard to the purification process using the water of the ashes of the red heifer, as will be explained. If a hyssop was reaped to use for the purification process, it is as if it was reaped for kindling. Thus if a liquid fell on it, it may be dried and used for sprinkling.

ז

אזוב שלקטו לעצים ונפלו עליו משקין מנגבו והוא כשר להזייה לקטו לאוכלין ונפלו עליו משקין אף על פי שנגבו פסול שהרי נטמא להזייה שכל המשקין וכל האוכלין וכל הכלים הרי הן כטמאים לענין חטאת כמו שביארנו לקטו לחטאת הרי הן כנלקט לעצים ואם נפלו עליו משקין מנגבו ומזה בו:

Footnotes
1.

As indicated by Chapter 15, Halachah 1, the water from an invalid sprinkling imparts impurity.

Parah Adumah - Chapter 12

1

When the water of the ashes of the red heifer was sprinkled on a person who became impure due to contact with a human corpse, if even the slightest amount of the water touches any portion of the body of the impure person, the sprinkling is effective. This applies even if the sprinkling fell on the tips of his fingers or on the tip of his lips. If, however, the water touched his tongue, it is of no consequence. Even though the tongue is considered as a revealed organ with regard to contracting ritual impurity, as we explained, it is not considered as one of the revealed organs with regard to sprinkling and immersion.

Similarly, when a k'li contracted impurity from a corpse and the water was sprinkled on it, if even the slightest amount of the sprinkling water touches the body of the k'li, the sprinkling is effective.

א

אדם שנטמא במת והזה עליו כיון שנגע כל שהוא ממי הנדה בכל מקום מעור בשרו של טמא עלתה לו הזייה אפילו נפלה ההזאה על ראש אצבעו או על ראש שפתו אבל אם נגעה בלשונו אינה כלום אע"פ שהלשון כאיברים שבגלוי לענין טומאה כמו שביארנו אינן כאיברים שבגלוי לענין הזאה וטבילה וכן כלי שנטמא במת והזה עליו כיון שהגיע לגופו של כלי כל שהוא ממי הנדה עלתה לו הזאה:

2

When one intended to sprinkle on two keilim or two people at the same time and one sprinkled water on one of them and then it dripped from the first to the second, the second remains impure until water falls upon him from the sprinkling and not from the concentration of water in another place.

If one sprinkled on two keilim and one was in doubt whether he sprinkled on both at once or the water dripped from one to the other, the sprinkling is invalid.

ב

שני כלים או שני בני אדם שנתכוון להזות על שניהן כאחת והזה על אחד מהן ונטפו המים מעל הראשון על השני הרי השני בטומאתו עד שיפלו עליו המים מהזיית המזה לא מן התמצית הזה על שני כלים ונסתפק לו אם הזה על שניהן כאחד או מחבירו נמצה עליו הזייתו פסולה:

3

When a needle was placed on a shard and one intended to sprinkle water on it, but a doubt arouse whether he sprinkled on the needle or the water dripped on it from the shard, the sprinkling is invalid.

ג

מחט שנתונה על החרש והזה עליה ספק על המחט הזה ספק מן החרש נמצה עליה הזייתו פסולה:

4

The following laws apply when there are keilim that have several parts which are connected to each other with nails, e.g., a scissors that comes apart, the blade of a plane, or the like. At the time of work, they are considered as joined, with regard to both impurity and sprinkling. When work is not being performed with them, neither is considered as joined to the other.

What is meant by saying that they are considered as joined, with regard to both impurity and sprinkling? That if one of the parts contracts impurity at the time work is being performed, the second also contracts impurity. Conversely, if water was sprinkled on one while work was being performed with them, the sprinkling is also effective with regard to the other and it is as if they are a single entity.

What is meant by saying that they are not considered as joined, with regard to both impurity and sprinkling? That if one contracts impurity while work is not being performed with it, the other does not contract impurity. And if both had contracted impurity and one sprinkled the water on one at a time when work was not being performed, the other does not become pure, even though they were joined together at that time.

This is the Scriptural Law. According to Rabbinic Law, however, it was decreed that they should be considered as joined with regard to impurity even at a time when work was not being performed. This decree was instituted as a safeguard for the law applying when work was being performed. Whenever impurity touches one of them, the other also becomes impure.

They also decreed that they should not be considered as joined with regard to sprinkling, even at a time when work was being performed. This decree was instituted as a safeguard for the law applying when work was not being performed. Whenever one sprinkles the water on one of them, the other does not regain purity until the water is also sprinkled on the other. From this, it can be inferred that whenever it is mentioned that two entities are considered as joined with regard to impurity, but not with regard to sprinkling, this is merely a Rabbinic decree, following the pattern explained above.

ד

כלים המפוצלין שמחוברין זה לזה במסמרים כגון מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני וכיוצא בהן בשעת מלאכה חיבור לטומאה ולהזייה שלא בשעת מלאכה אינו חיבור לא לזה ולא לזה כיצד הן חיבור לטומאה ולהזייה שאם נטמא אחד מהן בשעת מלאכה נטמא השני ואם הזה על אחד מהן בשעת מלאכה עלתה הזייה לשניהן וכאילו הן גוף אחד וכיצד אינו חיבור לא לטומאה ולא להזייה שאם נטמא אחד מהן שלא בשעת מלאכה לא נטמא חבירו ואם נטמאו שניהן והזה על אחד מהן שלא בשעת מלאכה לא טיהר חבירו אף על פי שהן מחוברין וזהו דין תורה אבל מדברי סופרים גזרו שיהיו חיבור לטומאה אפילו שלא בשעת מלאכה גזירה משום שעת מלאכה ולעולם אם נגעה באחד מהן טומאה נטמא חבירו וכן גזרו עליהן שלא יהיו חיבור להזייה אפילו בשעת מלאכה גזירה משום שלא בשעת מלאכה ולעולם אם הזה על אחד מהן לא טיהר חבירו עד שיזה גם עליו הנה למדת שכל מקום שאתה שומע חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה אין זה אלא גזירה מדבריהם על הדרך שביארנו:

5

When two articles are joined together to the extent that they are considered as a single entity, e.g., one sewed together two garments or two parchments, they are considered as joined for both impurity and sprinkling, because they are a single entity.

ה

שני כלים שחיברן עד שנעשו כגוף אחד כגון שתפר שני בגדים או שתי יריעות הרי אלו חיבור לטומאה ולהזאה מפני שהן ככלי אחד:

6

A launderer's sewing and a garment that is sewn with a forbidden mixture of fabrics that are about to be separated are not considered as joined with regard to sprinkling, but are considered as joined with regard to impurity.

Baskets joined as a carrier, a threshing utensil, the feet of a bed, drinking horns of travelers, and a chain of keys, are considered as joined with regard to impurity, but are not considered as joined with regard to sprinkling. Instead, the water that is sprinkled must reach each individual basket, each individual key, each individual horn, and every beam of the bed that is assembled.

ו

שלל הכובסין והבגד שהוא תפור בכלאים והן עומדין להתירן אינו חיבור להזייה והרי הן חיבור לטומאה וכן הסלעים שבקנתל והמטה של טרבל וקרן של כליבה וקרנים של יוצאי דרכים ושלשלת המפתחות חיבור לטומאה ולא להזאה אלא צריך שיגעו המים מן המזה בכל סל וסל ובכל מפתח ומפתח ובכל קרן וקרן ובכל קורה וקורה ממטה זו המפוצלת:

7

When a person joins three blankets of wool or six of linen or three sheets or twelve kerchiefs, they are considered as joined with regard both to impurity and sprinkling. Any more than the above quantities are considered as joined with regard to impurity, but are not considered as joined with regard to sprinkling. One cloak, one garment, and one klubkerin, are considered as joined with regard to impurity and sprinkling, even if they are very long or very wide, no matter how large they are.

What is a klubkerin? Two garments are taken. Cotton is placed between them as a lining and then they are sewn together as one and worn as an outer garment for the winter.

ז

המחבר ג' כסתות של צמר ושש של פשתן או שלשה סדינים או י"ב מטפחות הרי אלו חיבור לטומאה ולהזאה יתר מכאן חיבור לטומאה ולא להזאה חלוק אחד וטלית אחת וקלובקרין אחד הרי הן חיבור לטומאה ולהזייה אפילו היו ארוכין ביותר או רחבין ביותר כל שהן ואי זהו קלובקרין זה שני בגדים שמניחין צמר גפן ביניהן ותופרין אותן כאחת ועושין מהן חלוק לימות הגשמים:

8

When the covering of a samovar is connected by chains, when one sprinkles on the samovar, everything is purified. If one sprinkled on the cover, one did not purify the samovar. It is necessary to sprinkle on it directly.

ח

כיסוי המיחם שמחובר בשלשלת הזה על המיחם טהר הכל הזה על הכיסוי לא טהר המיחם עד שיזה עליו:

9

A bell and its clanger are considered as joined with regard both to impurity and sprinkling. If one sprinkled on one of them, they both regain their purity.

ט

הזוג והענבל חיבור לטומאה ולהזאה ואם הזה על אחד מהן טהרו שניהן:

10

A spindle on which flax is spun or ropes are made is composed of three parts: a) the rod around which the thread is wound; it is called a kush;

b) the copper or iron hook at the top of the rod with which one spins and makes threads; it is called a tzinorah;

c) the ball that is in the center of the rod; it is called the pika.

When the spindle on which ropes are wound becomes impure, one should not sprinkle on the pika or the kush, only on the tzinora. After the fact, if one sprinkled on one of the three, everything is purified. If a spindle is used for flax, one may sprinkle on any of the three as an initial preference, for the three are joined together.

י

הטווי שטוים בו הפשתים או שוזרין בו החבלים ג' גופין יש בו העץ שמלפפין עליו הטווי והוא הנקרא כוש והנחושת או הברזל שבראש העץ והוא הנקרא צינורא שבה פותלין וטווין והרחיים שבאמצע הכוש והיא הנקראת פיקא הכוש שפותלין בו החבלים שנטמא לא יזה על הפיקא שלו ולא על הכוש אלא על הצינורא ואם הזה על אחד משלשתן טהר הכל ושל פשתן מזה על אחד משלשתן לכתחילה ששלשתן חיבור:

11

A piece of leather used to cover a cradle that is connected by buttons is considered as joined with regard both to impurity and sprinkling. The wooden frame placed on top of a bed is not considered as joined, neither with regard to impurity, nor with regard to sprinkling.

יא

עור של עריסה שהוא מחובר לפיקות חיבור לטומאה ולהזאה המלבן של מטות אינו חיבור לא לטומאה ולא להזאה:

12

All of the hollow handles of keilim - e.g., a knife handle and the like, i.e., the handle has an opening and the iron shaft enters it - are considered as joined with regard both to impurity and sprinkling. All protruding handles - e.g., the handle of a javelin in which a portion of the wood is inserted into the iron shaft - are not considered as joined with regard to sprinkling.

יב

כל ידות הכלים הקדוחות כגון נצב הסכין וכיוצא בו שהנצב נקוב והברזל נכנס בו חיבור לטומאה ולהזאה אבל הידות החרוקות כגון עץ החנית שהעץ נכנס בברזל אינו חיבור להזאה:

Parah Adumah - Chapter 13

1

Extra stringencies were instituted with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer. A person who was pure - even if he immersed himself in a mikveh for the sake of sacrificial service and stood and served on the altar - is not pure with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer, nor with regard to the burning of the red heifer, drawing its water, sanctifying it, or sprinkling it unless he immerses himself for the sake of the purification process involving the ashes of the red heifer. Afterwards, he is considered pure for that purpose.

Similarly, keilim - even a receptacle taken from the Temple Courtyard - are not considered as pure with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer unless they were immersed for that purpose. Similarly, all foods and liquids - even if they are pure - are considered as impure in this context.

א

מעלות יתירות עשו בטהרת החטאת שהאדם הטהור אפילו טבל לקדש ועומד ומשמש על גבי המזבח אינו טהור לחטאת ולא לשריפת הפרה ולא למילוי המים ולא לקדשן ולא להזות עד שיטבול לשם חטאת ואחר כך יהיה טהור לחטאת וכן הכלים אפילו מזרק שבעזרה אינו טהור לחטאת עד שיטבילוהו לשם חטאת וכן כל האוכלין וכל המשקין אע"פ שהן טהורין הרי הן לענין חטאת כאוכלין ומשקין המטמאין:

2

Any entity that is fit to lie on or sit on, even though it is pure with regard to sacrificial foods is considered like an entity to which a zav imparted impurity with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer until it was immersed with that intent in mind. Yochanan ben Gudgada would always eat according to the strictures of ritual purity required for sacrificial foods. Yet his head cloth was like an entity to which a zav imparted impurity with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer.

ב

כל כלי הראוי למשכב או למושב אף ע"פ שהוא טהור לגבי הקודש הרי הוא לגבי חטאת כמדרס הזב עד שיטבילוהו לשם חטאת יוחנן בן גודגדא היה אוכל בטהרת הקודש כל ימיו והיה מטפחתו כמדרס הזב לענין החטאת:

3

A derivative of impurity does not impart impurity to a person or to a k'li, even with regard to sacrificial articles, as we explained. Nevertheless, it imparts impurity to persons and keilim with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer. Therefore it was said that a person who sanctifies the water used for the purification process should not wear a sandal, lest liquids fall on the sandal and the sandal contract impurity. The rationale is that all liquids are considered as impure with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer. Then the person sanctifying the water will contract impurity by touching the sandal and thus the purifying water will become impure.

ג

כל ולד הטומאות אף על פי שאינו מטמא אדם ולא כלים אפילו לקודש כמו שביארנו הרי הוא מטמא אדם וכלים לחטאת לפיכך אמרו המקדש את מי חטאת לא ינעול את הסנדל שמא יפלו משקין על הסנדל ונמצא הסנדל טמא שכל המשקין טמאין הן לגבי החטאת ויתטמא זה המקדש בנגיעתו בסנדל ונמצאו מי חטאת טמאים:

4

When only a person's hands become impure due to causes that render hands impure, e.g., he touched foods or liquids or the like, although he is considered as pure with regard to sacrificial food, and all that is necessary is that he wash his hands as will be explained, with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer, his entire body is considered to have contracted impurity and he must immerse in a mikveh. Even if only one hand contracted impurity, it is as if his entire body contracted impurity. He is considered as impure to the first degree.

ד

מי שנטמאו ידיו בלבד בדברים המטמאין את הידים כגון שנגע באוכלין או במשקין וכיוצא בהן אף על פי שהוא טהור לקדש ואינו צריך אלא טבילת ידיו בלבד כמו שיתבאר הרי נטמא כל גופו לענין החטאת וצריך טבילה אפילו לא נטמאת אלא ידו אחת נטמא כולו והרי הוא ראשון לטומאה:

5

Any person who is required to be immersed in a mikveh, whether according to Scriptural Law or Rabbinic Law, imparts impurity to the water sanctified with the ashes of the red heifer, the ashes themselves, and the one who sprinkles them, through touching or carrying them. Similarly, he imparts impurity to a hyssop that has been made fit to contract impurity, water that has been drawn for this process but has not yet been sanctified, and an empty container that has been purified for this purification process. The latter three entities contract impurity only through touch, but not through being carried.

When an impure person touches a small portion of ashes of the red heifer, it is considered as if he touched all of them.

ה

כל הטעון טבילה בין מן התורה בין מדבריהם מטמא את מי חטאת ואת אפר החטאת ואת המזה מי חטאת במגע ובמשא וכן מטמא את האזוב המוכשר ואת המים שנתמלאו ועדיין לא נתקדשו ואת הכלי הריקן הטהור לחטאת מטמא כל אחד מאלו במגע אבל לא במשא וטמא שנגע במקצת אפר חטאת פסל את כולו:

6

Primary, secondary, and tertiary levels of impurity are not counted with regard to the purification process involving the ashes of the red heifer as are counted with regard to terumah and sacrificial foods.

What is implied? If there were ten persons who immersed themselves for the sake of this purification process and one became impure, even if he became impure only with regard to this purification process, e.g., his hands became impure, should he touch a colleague and that colleague touch another, and that one another, even if there are 100, they all become impure with regard to this purification process.

Similarly, when there are keilim that were purified for this purification process and one of them contracted impurity - even if only its outside contracted impurity for this purification process, e.g., liquids touched its outside - and this k'li touched a second k'li and the second touched a third, all of the keilim, even if there are 100, become impure with regard to this purification process.

ו

אין מונין לחטאת ראשון ושני ושלישי כדרך שמונין לתרומה ולקודש כיצד עשרה שטבלו לשם חטאת ונטמא אחד מהן אפילו לא נטמא אלא לגבי חטאת בלבד כגון שנטמאת ידו בלבד ונגע בחבירו וחבירו בחבירו אפילו הן מאה כולן טמאין לחטאת וכן כלים הטהורים לחטאת שנטמא כלי מהן אפילו לא נטמאו אלא אחוריו בלבד לגבי חטאת כגון שנגעו משקין באחוריו ונגע כלי זה בכלי שני ושני בשלישי נטמאו הכלים כולן לגבי החטאת ואפילו הן מאה:

7

Whenever an article that is fit to contract impurity if it would support a zav - even though it is pure with regard to sacrificial foods - was moved by a person who purified himself for the sake of this purification process, he contracts impurity, even though he did not touch it.

Similarly, when a person who purified himself for the sake of this purification process moves a person who is not pure in this context or he moves the spittle or the urine of the latter person, he becomes impure, even though he did not touch him. A k'li that is not fit to contract impurity if it would support a zav, by contrast, does not impart impurity to a person who has purified himself for the sake of this purification process unless he touches it.

ז

כל הראוי להתטמא במדרס הזב אף ע"פ שהוא טהור לקודש אם הנידו הטהור לחטאת נטמא אף על פי שלא נגע בו וכן הטהור לחטאת שהניד את האדם שאינו טהור לחטאת או שהניד את רוקו או את מימי רגליו של אדם זה נטמא אע"פ שלא נגע בו אבל כלי שאינו ראוי למדרס אינו מטמא את הטהור לחטאת אא"כ נגע בו:

8

If a k'li that is impure because of contact with a human corpse is moved by a person who has purified himself for the purification process involving the ashes of the red heifer, he becomes impure even though he did not touch it and even though generally an article that is impure because of contact with a corpse does not impart impurity when carried, as we explained.

What is implied? There was a key that was impure due to contact with a corpse that was hanging from a door. A person who purified himself for this purification process closed the door. Since he moved the key which was impure, he himself contracts impurity. Similarly, if he moves the carcass of a crawling animal or semen, he becomes impure with regard to this purification process even though generally these do not impart impurity when carried, as will be explained.

ח

כלי הטמא בטמא מת אם הנידו הטהור לחטאת נטמא ואף ע"פ שלא נגע בו ואף על פי שאין טמא מת מטמא במשא כמו שביארנו כיצד מפתח שהוא טמא מת שהיה תלוי בדלת וסגר הטהור לחטאת את הדלת הואיל והניד את המפתח הטמא נטמא וכן אם הסיט את השרץ ואת שכבת זרע הרי זה טמא לחטאת אע"פ שאין אלו מטמאין במשא כמו שיתבאר:

9

When a person who purified himself for this purification process touches articles that were above a zav or the like, these are called madaf, he is considered impure with regard to this purification process, even though he is pure with regard to sacrificial foods. Similarly, when a k'li that was purified for this purification process touches a madaf, it contracts impurity with regard to this purification process.

ט

הטהור לחטאת שנגע בכלים שהיו למעלה מן הזב וכיוצא בו והן הנקראין מדף אף ע"פ שהוא טהור לקודש נטמא לחטאת וכן כלי הטהור לחטאת שנגע במדף נטמא לחטאת:

10

The following laws apply when a person who purified himself for this purification process touches foods or liquids, whether impure or pure. No distinction is made between them, because there are no foods or liquids that are considered as pure with regard to this purification process.

If a person touches foods or liquids with his hands, his entire body becomes impure, as we explained. If he touches them with his foot or other portions of his body, or moves them with his hands without touching them, he remains pure. Similarly, if, with his hands, he touched an oven or the like, i.e., other articles that were not purified for the sake of this purification process, his entire body contracts impurity. If, however, he touches such articles with his feet, his status of purity remains unchanged, even with regard to this purification process.

י

הטהור לחטאת שנגע באוכלין ומשקין בין טהורין בין טמאים שכל אוכלין ומשקין לגבי חטאת אינן טהורין אם נגע בהן בידו נטמא כל גופו כמו שביארנו נגע בהן ברגלו או בשאר גופו או שהסיטן בידו ולא נגע בהן טהור וכן אם נגע בתנור וכיוצא בו משאר כלים שאינם טהורין לחטאת נטמא כולו אבל אם נגע ברגלו בהן הרי הוא טהור לחטאת כמו שהיה:

11

When a person who purified himself for this purification process inserted his head and the majority of his body into water that was drawn for the sake of this purification process, he contracts impurity, because the water has been drawn. For it is a Rabbinical decree that anyone who inserts his head and the majority of his body into water that was drawn contracts impurity, as will be explained.

יא

הטהור לחטאת שהכניס ראשו ורובו לתוך מים שנתמלאו לחטאת נטמא מפני שהן שאובין ומדברי סופרים שהבא ראשו ורובו במים שאובין נטמא כמו שיתבאר:

12

Everyone's word is accepted with regard to the ritual purity of articles and persons involved in this purification process, even that of the common people. The rationale is that because of all the stringencies and extra measures applied to it, everyone is careful with regard to it. This is alluded to in the Torah which states Numbers 19:9: "And it will be for the congregation of Israel for safekeeping." Implied is that all of Israel are fit for its safekeeping.

Therefore if a common person brings an earthenware container from his home and says: "This container is pure for the purification process involving the ashes of the red heifer," it is considered as pure. Water may be sanctified in it and sprinkled from it even though this container would be considered as impure for sacrificial foods and for terumah. Similarly, if a common person says: "I have purified myself for the purification process involving the ashes of the red heifer" or the water for this process was in his possession and he says that it is pure, his word is accepted. For no Jewish person treats this purification process lightly.

יב

הכל נאמנין על טהרת החטאת ואפילו עמי הארץ מפני חומרתה ומעלות אלו שעשו בה הכל נזהרין בה והרי נאמר בתורה והיתה לעדת בני ישראל למשמרת כל ישראל ראויין לשמירה לפיכך עם הארץ שהביא כלי מביתו אפילו כלי חרס ואמר כלי זה טהור לחטאת הרי זה טהור ומקדשין בו ומזין ממנו ואף על פי שאותו כלי טמא לקודש ולתרומה וכן עם הארץ שאמר טהור אני לחטאת או שהיו מי חטאת אצלו ואמר טהורין הן נאמן שאין אדם מישראל מזלזל בה:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah