When the fields of a person who was taken captive, or who fled, or who left voluntarily but was reported to have died are given to a relative in a share-cropping arrangement, we do not entrust them to a minor, lest he ruin the property.

Conversely, we do not give a minor's property to a relative in a share-cropping arrangement. This is a safeguard, lest that person claim that the property belongs to him, that it is his portion that he received through inheritance. The minor's property is not even given to a relative of a relative.

What is implied? There were two brothers, one older and one younger, and the younger was taken captive or fled, we do not give the younger brother's field to the older brother. For the younger brother will not be able to protest. Perhaps the older brother will take possession of the property and after many years, he will claim: "This is my portion that I received through inheritance; I took possession as an inheritance."

Even the son of the brother of the minor who was taken captive is not given the property in a share-cropping agreement, lest he claim: "I inherited this portion because of my father."


כשמורידין קרוב לנכסי השבוי או בורח או לנכסי היוצא לדעת ששמעו בו שמת, לא יורידו קטן שמא יפסיד הנכסים, ואין מורידין קרוב לנכסי קטן שמא יטעון ויאמר זה חלקי המגיע לי בירושתי ואפילו קרוב מחמת קרוב אין מורידין, כיצד היו שני אחים אחד גדול ואחד קטן ונשבה הקטן או ברח, אין מורידין הגדול לתוך שדהו מפני שהקטן אינו יכול למחות, ושמא יחזיק זה האח ולאחר שנים יאמר זה חלקי שהגיע לי בירושתי ומחמת ירושה באתי, ואפילו בן אחיו של זה הקטן הנשבה אין מורידין אותו לנכסיו שמא יאמר שמחמת אבי ירשתי חלק זה.


No relative is ever given possession of the property of a minor, not even a person whose family connection stems from one's maternal brother, who is not fit to inherit. This is an extra safeguard.

Even if there is a document recording the division of the estate, whether homes or courtyards, the property should not be given to the relative. Even if the relative states: "Write a document stating that I received the field as part of a sharecropping agreement," he should not be given the field. Perhaps the documents will be lost, and after a long period the person will claim that he received it as an inheritance, or that he received it as an inheritance from a relative who received it as an inheritance.

An incident once occurred concerning an old woman who had three daughters. The old woman and one daughter were taken captive. A second daughter died and left a son below the age of majority. The Sages said: We do not give the property to the remaining daughter in a sharecropping agreement, for perhaps the elderly woman died and thus one third of the estate would belong to the minor, and we do not give a relative property belonging to a minor. Similarly, we do not give the property to the minor. For perhaps the old woman is still alive, and the property of a person taken captive should not be given to a minor.

"What should be done instead? Since a guardian must be appointed for the half designated for the minor, we appoint a guardian for the old woman's entire estate."

Afterwards, it was reported that the older woman died. Our Sages said: "The remaining daughter should receive the third that is her portion of the inheritance. The minor should receive the third that is his portion of the older woman's estate. And a guardian should be appointed for the third that belongs to the daughter in captivity, because of the portion of it that the minor might receive. For if the daughter in captivity also dies, the minor would receive one half of her third." Similar principles apply in all analogous situations.


לעולם אין מורידין קרוב לנכסי קטן אפילו קרוב מחמת אחי האם שאינן ראויין לירש, הרחקה יתירה היא זו ואפילו יש ביניהן שטר חלוקה בין בבתים בין בשדות לא ירד, ואפילו אמר כתבו עלי שטר אריסות לא ירד שמא יאבדו השטרות ויארכו הימים ויטעון ויאמר שזה חלק ירושה בא לו (מחמתו או) מחמת מורישיו, מעשה באשה אחת שהיו לה שלש בנות ונשבית הזקנה היא ובת אחת ומתה בת שניה והניחה בן קטן, ואמרו חכמים אין מורידין זו הבת הנשארה לנכסים שמא מתה הזקנה ונמצאו שליש נכסים אלו לקטן ואין מורידין קרוב לנכסי קטן, וכן אין מורידין לזה הקטן בנכסים שמא עדיין הזקנה בחיים ואין מורידין קטן לנכסי שבוי, אלא כיצד עושין, מתוך שצריך להעמיד אפוטרופוס לחצי של קטן מעמידין אפוטרופוס על כל נכסי הזקנה, אחר זמן שמעו שמתה הזקנה אמרו חכמים תרד הבת הנשארה לשליש הנכסים שהוא חלק ירושתה וירד הקטן לשליש שהוא חלקו מנכסי הזקנה, והשליש של בת השבויה מעמידין לו אפוטרופוס מפני חלק הקטן שמא מתה גם הבת השבויה ויש לזה הקטן חצי השליש שלה וכן כל כיוצא בזה.