Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.
Register »

Rambam - 3 Chapters a Day

Parah Adumah - Chapter 8, Parah Adumah - Chapter 9, Parah Adumah - Chapter 10

Video & Audio Classes
Show content in:

Parah Adumah - Chapter 8

1

When a person was carrying water for the ashes of the red heifer on his shoulders and he stood and delivered a halachic ruling for others, rendered a judgment, a woman performed chalitzah in his presence, a girl performed mi'un in his presence, he gave directions to others, killed a snake or scorpion that did not present a threat to him, or took food from the market to set aside, the water is disqualified. The rationale is that he occupied himself with another activity before placing the ashes on the water.

If, however, he took food in order to eat and ate while he was proceeding on his way or killed a snake or scorpion that was preventing his progress, the water is acceptable, for these activities are necessary to carry the water. This is the general principle: Any activity that is considered as work which was performed before placing the ashes on the water, whether he stood still or not, disqualifies the water. When he performs an activity that is not considered as work, if he does not stand still, the water is acceptable. If he stands still, it is disqualified.

If he was walking while carrying such water and, while he was walking, he made an opening to walk through, the water he is carrying is acceptable, even though he made the opening with the intent of closing it afterwards. If he closes it before placing the ashes on the water, the water is disqualified. Similarly, if he dries fruit to eat, even if later he intends to dry the remainder, the water is acceptable. If he dries the remaining fruit before placing the ashes on the water, it is disqualified.

א

מי שהיו מימיו על כתפו ועמד והורה הוראה לאחרים או שדן דין או שחלצה בפניו או מיאנה או שהראה לאחרים את הדרך או שהרג את נחש או עקרב או נטל אוכלין מן השוק להצניעם הרי המים פסולין שהרי נתעסק בדבר אחר קודם שיתן האפר על המים אבל אם נטל האוכלין לאכלן ואכלן כשהוא מהלך או שהרג נחש או עקרב המעכבין אותו הרי המים כשרים שזה מצורך הולכת המים זה הכלל כל דבר שהוא משום מלאכה שעשהו קודם מתן האפר בין עמד בין לא עמד פסל ודבר שאינו משום מלאכה אם לא עמד כשרים ואם עמד פסל היה מהלך במים ופרץ בשעת הילוכו מקום שילך בו אף ע"פ שפרץ ע"מ לגדור כשרים ואם גדר קודם שיתן האפר פסולין וכן אם קצה פירות לאכול אף על פי שכוונתו להקצות את השאר כשרין ואם הקצה קודם מתן האפר פסול:

2

The following laws apply if one was eating while carrying such water; he left over some food and cast the leftovers under a fig tree or under a net used to dry figs. If his intent was to prevent the food from perishing, the water is disqualified, because he performed work. If he cast it away because he no longer needs it, the water is acceptable.

When a person drew water to sanctify it and entrusted it to a watchman to oversee, the water is not disqualified if the owner performed work, because he entrusted it to a watchman. If the watchman performs work, he disqualifies it, because the water is in his domain and he takes the place of the owner.

If two people are watching such water and one performs work, the water is acceptable, because the other is watching. If the first returned to his watch and the second stood up and performed work, the water is acceptable. The water's status is maintained unless all of the watchmen perform work at the same time.

ב

היה אוכל בשעת הולכת המים והותיר וזרק מה שהותיר לתחת התאנה או לתחת המוקצה אם נתכוון שלא יאבדו הפירות הרי המים פסולין שהרי עשה מלאכה ואם זרקן לפי שאין לו צורך בהן הרי המים כשרין הממלא מים לקדשן ומסרן לאחר לשמרן ועשו הבעלים מלאכה לא נפסלו המים שהרי מסרן לשומר ואם עשה השומר מלאכה פסלן שהרי הן ברשותו והוא נכנס תחת הבעלים היו שנים שומרין את המים ועשה אחד מהן מלאכה המים כשירים שהרי השני משמר חזר הראשון לשמור ועמד השני ועשה מלאכה המים כשרים עד שיעשו כל השומרין מלאכה כאחת:

3

The following rules apply when a person sanctifies water with one hand and performs work with another. If he sanctifies the water for himself, he disqualifies it, because he performed work before casting the ashes on the water. If he sanctified water for his colleague, the water is acceptable, because a person does not disqualify a colleague's water with the performance of such work. For the performance of work does not disqualify the act of sanctification; it disqualifies only the water, and that, only when the one performing the work is a watchman or the owner.

ג

המקדש באחת ידו ועשה מלאכה בשניה אם לעצמו קידש פסל שהרי עשה מלאכה קודם מתן אפר במים ואם לחבירו קידש המים כשרים שאין זה פוסל מימיו של חבירו במלאכה שעשה שאין המלאכה פוסלת בקידוש אלא במים והוא שיהיה העושה השומר או הבעלים:

4

When a person sanctifies water for himself and a colleague at the same time, his water is disqualified because of the activity he performed in sanctifying his colleague's water. If, however, he sanctifies water belonging to two other people at the same time, they are both acceptable, because the performance of work does not disqualify water belonging to others.

ד

המקדש לעצמו ולאחר כאחת שלו פסול שהרי נפסלו המים של עצמו בעסק שנתעסק בקידוש חבירו אבל אם קידש לשנים כאחת שניהם כשירין שאין מלאכתו פוסלת מי אחרים:

5

When a person fills two buckets with his two hands for himself and sanctifies them at once, they are disqualified. If he sanctifies them individually, they are acceptable. If he sanctifies water for himself with both hands at the same time in one sanctification, it is acceptable. If he sanctified two buckets at the same time, they are both disqualified. If, with his two hands, he filled one bucket of water and sanctified another existing bucket for himself, they are both disqualified.

If he filled two buckets with his two hands for another person at the same time, when they are sanctified at once, they are both acceptable. If they were sanctified individually, they are disqualified. If he sanctifies water for another person with both hands at the same time as one sanctification it is acceptable. If, with his two hands, he filled one bucket of water and sanctified another existing bucket for another person, the bucket he filled is disqualified, but the bucket he sanctified is acceptable.

This is the general principle: Whenever work was performed when water was drawn, whether one drew the water for himself or for another person, it is disqualified, Whenever water was drawn according to law and then one performed work before placing the ashes upon it, if the water belonged to him, it is disqualified. If it belongs to someone else, it is acceptable.

In any situation when the water is in his hand and he performs work, whether there is a watchman who does not perform work or whether there is no watchman, the water is disqualified. When the water is not in his hand and he performed work, if there is a watchman, it is not disqualified. If there is no watchman, it is disqualified.

ה

הממלא לעצמו בשתי ידיו כאחת בקידוש אחד פסול בשני קידושים כשר קידש לעצמו בשתי ידיו כאחת בקידוש אחד כשרים בשני קידושין פסולין מילא וקידש בשתי ידיו כאחת לעצמו שניהן פסולין מילא לאחר בשתי ידיו כאחת בקידוש אחד כשר בשני קידושין פסולין קידש לאחר בשתי ידיו כאחת בין בקידוש אחד בין בשני קידושין שניהן כשירים מילא וקידש בשתי ידיו כאחת לאחר המילוי פסול והקידוש כשר זה הכלל כל מילוי שעשה עמו מלאכה בין שמילא לעצמו בין שמילא לאחר פסול וכל מים שנתמלאו כהלכתן ועשה מלאכה קודם שיתן את האפר אם היו המים שלו הרי הן פסולין ואם היו של אחר כשירין וכל דבר שבידו ועשה מלאכה בין שיש שם שומר שאינו עושה מלאכה בין שאין [שם] שומר פסול ודבר שאינו בידו ועשה מלאכה אם יש [שם] שומר לא פסל אם אין שם שומר פסל:

6

When a person tells a colleague: "Sanctify water for me and I will sanctify water for you," and they sanctified water for each other, the first is acceptable and the second is disqualified, because he received a wage for sanctifying.

If one tells the other: "Draw water for me and I will draw water for you," and they drew water for each other, the first is unacceptable. The rationale is that since his intent was that his colleague should draw water for him in exchange, it is considered as if he drew water for himself and another person at the same time, in which instance, the water is disqualified. The second bucket is acceptable, because it is permitted to receive payment for drawing water and he did not perform work after drawing the water, nor did have an intent regarding another drawing of water.

ו

האומר לחבירו קדש לי ואקדש לך וקידשו זה לזה הראשון כשר והשני פסול שהרי קידש בשכר אמר לו מלא לי ואמלא לך ומלאו זה לזה הראשון פסול הואיל וכוונתו שימלא לו חבירו חלף מילוי זה הרי זה כממלא לו ולאחר שהן פסולין והשני כשר שהמילוי בשכר מותר והרי לא עשה מלאכה אחר שמילא ואין בכוונתו מילוי אחר:

7

When a person tells a friend: "Sanctify water for me and I will draw water for you," they are both acceptable. The rationale is that work does not disqualify sanctification and it permitted to receive a wage for drawing water.

If one tells the other: "Draw water for me and I will sanctify water for you," they are both disqualified. The water drawn originally is disqualified, because it is considered as if he drew water and sanctified it at the same time and thus caused the water he drew to be disqualified because of the performance of work. And the water sanctified afterwards is disqualified, because it is as if he sanctified water for a wage, because it is as if he was repaying a debt for which he was liable.

ז

האומר לחבירו קדש לי ואמלא לך שניהן כשרין שהמלאכה אינה פוסלת הקידוש והמילוי בשכר מותר מלא לי ואקדש לך שניהן פסולין זה שמילא בתחלה פסול שהרי הוא כממלא ומקדש כאחת ופסל המים במלאכה וזה שקידש באחרונה פסול שהרי קידש בשכר וכאילו החזיר חוב שעליו:

8

When a person goes to sanctify water for the ashes of the red heifer, he may take the key to the closet where the ashes are kept and open it to take out the ashes. If it is necessary to dig out the ashes, he may take a hatchet. He may take a ladder and carry it from place to place to bring the ashes. In all these circumstances, the water and the ashes remain acceptable. If after taking the ashes for the sanctification, he covered the container in which the ashes were held, locked the door of the closet, or stood the container where the ashes were held upright on the ground before casting the ashes on the water, the water is disqualified, but the ashes are acceptable to sanctify other water.

If, by contrast, he stood the container in which the ashes were held upright in his hand so that the remaining ashes would not be scattered, it is acceptable, because it is impossible to do otherwise. If he places it down on the ground, the water is disqualified and if he covers it, the water is disqualified.

If he took ashes and saw that the amount was excessive and returned some, it is acceptable. If he cast the ashes on the water and then returned some, the water is acceptable. If he cast the ashes on the water and saw that the amount was excessive and took some to sanctify other water, it is acceptable.

If he trimmed an olive leaf to use to cast the ashes, the ruling depends on his intent. If his intent was so that the leaf would not hold much ashes, the water is disqualified. If his intent was to direct the flow of the ashes so that they would enter the container holding the water, the water is acceptable.

ח

ההולך לקדש הרי זה נוטל את המפתח ופותח להוציא האפר ונוטל קרדום אם צריך לחפור בו אפר הפרה ונוטל סולם ומוליך ממקום למקום להביא האפר וכשר ואם משנטל האפר לקדש בו כסה הכלי שהיה בו האפר או שהגיף את הדלת או שזקף את הכלי בארץ קודם שישליך האפר למים פסל המים אבל האפר כשר לקדש בו מים אחרים זקף את הכלי שיש בו האפר בידו כדי שלא יתפזר כשירים מפני שא"א שהרי אם הניחו בארץ פסל ואם כיסהו פסל נטל את האפר וראה שהוא מרובה והחזיר ממנו כשר נתן האפר על המים וראה שהוא מרובה ונטל ממנו לקדש מים אחרים כשר קרסם עלה זית לחתות בו האפר אם בשביל שלא יחזיק אפר הרבה פסל ואם בשביל שיכנס האפר בכלי כשר:

Parah Adumah - Chapter 9

1

How is the water sanctified with the ashes of the red heifer? One should place the water that was drawn for this purpose in a container and then place ashes on the water so that they will be seen on the surface of the water. This is sufficient even though it is a large barrel filled with water. He should then mix the entire contents. If he placed the ashes in the container first and then placed the water upon them, it is disqualified.

What then is meant by the Torah's statement Numbers 19:17: "And he shall place living water upon it"? That the ash should be mixed with the water.

א

כיצד מקדשין את המים באפר הפרה נותן את המים שנתמלאו לשם מי חטאת בכלי ונותן אפר על פני המים כדי שיראה על פני המים אע"פ שהיא חבית גדולה מלאה מים ומערב הכל ואם נתן האפר תחילה ואח"כ נתן עליו המים פסל ומהו זה שנאמר בתורה ונתן עליו מים חיים כדי לערב את האפר במים:

2

A person sanctifying must focus his concentration. He must cast the ashes on the water by hand. These concepts are implied by the phrase ibid.: "And he shall take for the impure person...." The latter words indicate that he must have a specific intent while sanctifying, drawing, and sprinkling.

Thus if the ashes of the red heifer fell from the container holding them into the water, he took the ashes with his hand, but then a friend or the wind thrust him and the ashes fell from his hand onto the water, or the ashes fell from his hand onto the side of the container or onto his hand and then onto the water, the water is disqualified,

ב

המקדש צריך שיתכוין ויתן האפר בידו על המים שנאמר ולקחו לטמא עד שיהיה מתכוין לקידוש ולמילוי ולהזייה אבל אם נפל האפר מן הכלי שיש בו האפר לתוך המים או שנטל האפר בידו ודחפו חבירו או הרוח ונפל האפר מידו על המים או שנפל האפר מידו על צד הכלי או על ידו ואחר כך נפל למים ה"ז פסול:

3

If one sanctified an amount of water insufficient for sprinkling in one container and sanctified another amount of water insufficient for sprinkling in another container, they are not sanctified. If the ashes were floating on the surface of the water and one gathered some from above and sanctified other water with it, it is sanctified. By contrast, any ashes that touched the water may not be used to sanctify water again even if they were dried. Indeed, even if ashes were blown onto water by the wind they may not be dried and used to sanctify other water.

ג

קידש פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי אחר לא נתקדשו היה האפר צף על פני המים וכנס ממנו מלמעלה וקידש בו מים אחרים הרי אלו מקודשין וכל שנגע במים אין מקדשין בו פעם שנייה ואף על פי שניגבו ואפילו נשבה הרוח ונתנה את האפר על גבי המים אינו מנגבו ומקדש בו:

4

The following rules apply when there was a small container placed inside a large container, they were both filled with water drawn for the ashes of the red heifer, and their waters were intermingled. When one placed ashes on the water in the large container, all of the water in the small container became sanctified even though its opening is very narrow and no ashes entered there. The rationale is that the waters were intermingled.

ד

כלי קטן שהיה בתוך כלי גדול והן מלאין מים והמים מעורבין כיון שנתן האפר במים שבכלי הגדול נתקדשו כל המים שבתוך הכלי הקטן ואע"פ שהיה פיו צר ביותר ולא נכנס לו אפר שהרי המים כולן מעורבין:

5

When there was a sponge in the water at the time one placed the ashes upon it, the water in the sponge is disqualified because it is not in a container.

What should the person do to remove the water? He should pour off all the water until he reaches the sponge, but should not touch the sponge. If he touches the sponge, no matter how much water is above it, all of the water is disqualified, because the water in the sponge is released and mixes with the acceptable water.

If a sponge falls into sanctified water, one should take it and squeeze it outside the container and the water in the container remains acceptable.

ה

היה ספוג בתוך המים בעת שנתן האפר הרי המים שבספוג פסולין מפני שאינן בכלי כיצד יעשה זולף את כל המים עד שמגיע לספוג ולא יגע בספוג ואם נגע בספוג אף ע"פ שהמים צפין על גביו כל שהן פסולין מפני שהמים שבספוג יוצאין ומתערבין במים הכשירין נפל ספוג לתוך המים המקודשין נוטלו וסוחטו חוץ לכלי והמים שבכלי כשרין:

6

When there are two adjacent troughs in one stone and ashes were placed into one of them, the water in the other is not sanctified. When there was a hole the size of a mouthpiece of a leather drinking pouch connecting the two or there was a layer of water even as thin as a garlic peel connecting them from above, if one placed the ashes into one, the water in the second is sanctified.

ו

שתי שוקתות שבאבן אחת שנתן את האפר לתוך אחת מהן אין המים שבשניה מקודשין ואם היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד או שהיו המים צפין על גביהן אפילו כקליפת השום ונתן אפר לאחת מהן הרי המים שבשניה מקודשין:

7

When two stones are placed together to form a trough, two kneading troughs are placed together, or a stone trough was divided and then the two portions held together, were the ashes of the red heifer to be placed in one, the water between them is not sanctified. If the two entities were connected with lime or with plaster and they could be carried as one, the water between them is sanctified.

ז

שתי אבנים שהקיפן זו לזו ועשאן שוקת וכן שתי עריבות וכן שוקת שנחלקה ונתן אפר בחלק אחד מהן המים שביניהן אינן מקודשין ואם חיברן בסיד או בגפסיס והם יכולות להנטל כאחת המים שביניהן מקודשין:

8

When even the smallest amount of other water - even water that was drawn for the sake of the ashes of the red heifer - becomes mixed with sanctified water, it is disqualified. Similarly, if dew descends into such water, it is disqualified. If other liquids or fruit juices fall into it, the entire quantity should be poured out. The container must be dried; only afterwards can other sanctified water be placed in it.

If ink, black earth, or dark earth, or any entity that leaves a mark falls into such water, it must be poured out, but there is no need to dry the container. The rationale is that if any portion of the entity that leaves a mark will remain, it will be apparent.

ח

מים מקודשין שנתערבו בהן מים אחרים כל שהוא אפילו מים שנתמלאו לקידוש הרי אלו פסולין וכן אם ירד לתוכן טל הרי אלו פסולין נפל לתוכן משקין ומי פירות יערה הכל וצריך לנגב הכלי ואחר כן יתן לתוכו מים מקודשין אחרים נפל לתוכן דיו קומוס וקנקנתום וכל דבר שהוא רושם יערה וא"צ לנגב שאם ישאר שם דבר הרושם הרי הוא נראה:

9

When a person immerses a container for water for the ashes of the red heifer in water that is not fit to be sanctified, he must dry it before he sanctifies other water in it. If he immersed it in water that is fit to be sanctified, he does not have to dry out the container. If, however, he immersed it with the intent of using it to hold sanctified water, he must dry it in any case.

ט

המטביל כלי לחטאת במים שאינן ראויין לקדש צריך לנגב ואח"כ יקדש בו הטבילו במים הראויין לקדש אינו צריך לנגב ואם הטבילו לאסוף בו מים מקודשין בין כך ובין כך צריך לנגב:

10

When a gourd was immersed in water that was fit to be sanctified, one may sanctify water in it. But one may not collect water that has already been sanctified with the ashes in it. The rationale is that the water in which it was immersed becomes absorbed in its substance; afterwards, it emerges, becomes mixed with the sanctified water, and disqualifies it.

If it became impure, even if it was immersed, we do not sanctify water in it. The rationale is that impure water is absorbed in its substance. It will flow out and become mixed with the water that is being sanctified in it.

י

קרוייה שהטבילה במים הראויין לקדש מקדשין בה אבל אין אוספין לתוכה מי חטאת מפני שהמים שהוטבלה בהן נבלעים בתוכה ויוצאין ומתערבין במי חטאת ופוסלין אותן נטמאת והטבילוה אין מקדשין בה שהמשקין הטמאין הנבלעין בגופה יצאו ויתערבו במים שמקדשין אותן בתוכה:

11

When crawling animals or teeming animals fell into water that was sanctified and broke open or caused its color to change, the water is disqualified. This applies even if they were very dry like an ant, moth, or louse that is found in grain. If he placed beetles in such water, it is disqualified even if they did not break open or cause the color of the water to change. The rationale is that they are like tubes and the water enters their body and departs from it, mixed with their body fluids.

יא

מים מקודשין שנפל לתוכן שקצים ורמשים ונתבקעו או שנשתנו מראיהן פסולין אפילו היו יבישים ביותר כגון הנמלה והרירה והכינה שבתבואה נתן לתוכה חפושין אף על פי שלא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן הרי המים פסולין מפני שהיא כשפופרת והמים נכנסין בתוכה ויוצאין מתוכה עם הליחה שבה:

12

When a domesticated or wild animal drinks from sanctified water, the water is disqualified. Similarly, all birds disqualify it with the exception of a dove, because it sucks water and saliva does not flow from its mouth and become mixed in the water. Similarly, if any of the crawling animals drink from sanctified water, they do not disqualify it with the exception of the mole. It licks the water with its tongue and thus moisture will be released from its mouth into the water.

יב

מים מקודשין ששתה מהן בהמה או חיה פסולין וכן כל העופות פסולין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת ואין ריר יוצא מפיה ומתערב במים וכן כל השרצים ששתו אינן פוסלין חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקקת בלשונה ונמצאת הליחה יוצאה מפיה למים:

13

When the appearance of water sanctified with the ashes of the red heifer changes without any external cause, it is acceptable. If it changes color because of smoke, it is disqualified. If it froze and then melted, it is acceptable, even if it melted in the sun. If, however, it was melted by fire, it is disqualified.

יג

מי חטאת שנשתנו מראיהן מחמת עצמן כשירים נשתנו מחמת עשן פסולין הגלידו וחזרו ונימוחו כשירים אפילו נימוחו בחמה אבל אם המחן באור פסולין:

14

When the appearance of the ashes of the red heifer changed without any external cause or because of smoke, they are acceptable. If their appearance changed because of dust, because lime or gypsum fell into them, or because even the slightest amount of oven ash fell into them, they are disqualified.

יד

אפר חטאת שנשתנו מראיו מחמת עצמו או מחמת עשן כשר נשתנו מחמת אבק או שנפל לתוכו סיד או גפסיס או שנתערב בו אפר מקלה כל שהוא הרי זה פסול:

15

When a person thinks about drinking water sanctified with the ashes of the red heifer, he does not disqualify it until he actually drinks from it. If he poured from the container directly to his throat without his lips touching the water in the container, he does not disqualify it.

טו

החושב על מי חטאת לשתותן לא פסלן עד שישתה מהן ואם שפך מן הכלי לתוך גרונו ולא נגעה שפתו במים שבכלי לא פסל:

16

When a container in which the water for the ashes of the red heifer had been placed was left open and then one discovered it closed, the water is disqualified. We suspect that maybe a person who had not purified himself for dealing with the water for the ashes of the red heifer touched it, for it is certain that a person covered it.

The following rules apply if one left it covered and found it open. If a mole could have drunk from it or dew could have descended upon it at night, it is disqualified. If not, it is acceptable. The rationale is that two undeterminable factors are involved. It is unknown whether it was uncovered by a person or a domesticated animal, wild animal, or crawling animal. And if you would say that it was uncovered by a person, it is unknown whether he was pure with regard to the water of the ashes of the red heifer.

טז

כלי שיש בו מים מקודשין שהניחו מגולה ובא ומצאו מכוסה הרי אלו פסולין שמא אדם שאינו טהור לחטאת נגע בהן שהרי אדם כיסהו בודאי הניחו מכוסה ובא ומצאו מגולה אם יכולה החולדה לשתות ממנו או שירד לו טל בלילה פסולין ואם לאו כשרין מפני שיש כאן שתי ספיקות ספק אדם גילה או בהמה חיה ורמש ואם ת"ל אדם גילהו שמא היה טהור לחטאת או לא:

17

When a person transfers sanctified water or water that was drawn to be sanctified to an impure person to watch, the water is disqualified.

יז

המוסר מים מקודשין או מים שנתמלאו לקידוש לטמא לשומרן הרי אלו פסולין:

18

When two people are watching water and one becomes impure, the water is still acceptable, because it is in the domain of the other watchman. If the first purified himself and the other watchman became impure, it is acceptable because the water is in the domain of the first. If they both became impure at once, the water is disqualified.

יח

שנים שהיו שומרין את המים ונטמא אחד מהן כשרים מפני שהן ברשותו של שני טהר וחזר לשמור ונטמא השני כשרים מפני שהן ברשותו של ראשון נטמאו שניהן כאחת המים פסולין:

Parah Adumah - Chapter 10

1

When a person draws water to be sanctified, he does not have to be the person who sanctified and sprinkles the water on an impure person. Instead, another person may sanctify it and another may sprinkle it. Similarly, a person may draw water with one container and pour it from container to container. And he may sanctify it in a different container, pour the sanctified water from one container to another, and sprinkle it from a different container.

א

הממלא מים לקידוש אינו צריך שיהיה הוא עצמו המקדש והמזה אלא מקדש אחד ומזה אחד וכן ממלא אדם בכלי ומערה מכלי לכלי ומקדש בכלי אחר ומערה המים המקודשין מכלי לכלי ומזה מכלי אחר:

2

A person may draw water for the ashes of the red heifer and keep it in his possession without sanctifying it for as long as he desires. There is no difficulty in this. He may transport it from place to place and from city to city and then place ashes upon it and sanctify it whenever he desires.

Similarly, a person may keep sanctified water in his possession for many days or years and sprinkle from it on any day that he needs to until it is used up. He may transport it from place to place and from city to city. Similarly, a person may keep the ashes of the red heifer in his possession and transport it from place to place and from city to city. Once a container in which the ashes of the red heifer were held was transported in a ship on the Jordan River and an olive-sized portion of a corpse was discovered on the bottom of the ship, making the water impure. At that time, the High Court decreed that the water for the ashes of the red heifer and the ashes themselves should not be transported on a river, nor on a ship. Similarly, one should not float them on water, nor should a person stand on one side of a river and throw them to the other. A person may, however, pass through water until it reaches his neck while holding the ashes of the red heifer or sanctified water.

Similarly, a person and empty containers that were purified for the ashes of the red heifer and water that was drawn for the sake of the ashes of the red heifer that was not sanctified may be transported on a river and on a ship.

ב

ממלא אדם מים ומניחן אצלו בלא קידוש כל זמן שירצה ואין בכך כלום ומוליכן ממקום למקום ומעיר לעיר ונותן עליהן אפר ומקדשן בכל עת שירצה וכן המים המקודשין מניחן אדם אצלו ימים ושנים ומזה מהן בכל יום שהוא צריך עד שיתמו ומוליכן ממקום למקום ומעיר לעיר ומשמר אדם אפר פרה אצלו ומוליכה ממקום למקום ומעיר לעיר פעם אחת הוליכו כלי שהיה בו מי חטאת בספינה בירדן ונמצא כזית מן המת בקרקע הספינה ונטמאו המים באותה שעה גזרו ב"ד הגדול שאין מעבירין מי חטאת ולא אפר חטאת בנהר ובספינה ולא ישיטם על פני המים ולא יעמוד בצד הנהר מכאן ויזרקם לצד השני אבל עובר הוא אדם במים עד צוארו ובידו אפר פרה או מים מקודשין וכן אדם וכלים הריקנים שהן טהורין לחטאת ומים שנתמלאו לחטאת ועדיין לא נתקדשו מעבירין אותם בנהר בספינה:

3

Sanctified water may be transported on the Mediterranean Sea and it may be floated on such water. The decree encompassed only sanctified water and ashes on a river.

ג

מעבירין מים מקודשין בספינה בים הגדול ושטין [בהם] על פני המים שלא גזרו אלא על המים המקודשין ועל האפר בנהר:

4

When a person is transporting water to be sanctified - and, needless to say, water that has been sanctified - he should not sling the container over his back, but instead, should carry it in front of him, as implied by Numbers 19:9: "as safekeeping, as water for sprinkling." One can infer when it is watched, it may be used as water for sprinkling. If not, it is disqualified. If one filled two jugs, he should carry one in front of him and one behind him, because it is impossible to do otherwise.

ד

המוליך מים לקדשן ואין צריך לומר מים שנתקדשו לא יפשיל הכלי לאחוריו אלא לפניו שנאמר למשמרת למי נדה בזמן שהן שמורין הן מי נדה ואם לאו פסולין מילא שתי חביות נותן אחת לפניו ואחת לאחוריו מפני שאי אפשר:

5

When water for the ashes of the red heifer was weighed on a scale, it is disqualified if one diverted his attention from it. If not, it is acceptable. If, however, one weighed other entities with water for the ashes of the red heifer, it is disqualified. The rationale is that since one used it as a weight, it is not considered as having been "watched."

All of the pure individuals who draw water, sanctify it, and sprinkle it and, similarly, all of the utensils used for drawing water, sanctifying it, and sprinkling it are acceptable if they were immersed on that day even though night has not fallen upon them. For all of the activities involving the red heifer, drawing the water, and sprinkling it are acceptable when performed by individuals who had immersed that day, as we explained.

Because of the Sadducees, all of the utensils that can be purified are made impure, immersed, and then used for the water for the ashes of the red heifer.

ה

מי חטאת ששקלן במשקל אם הסיח דעתו פסולין ואם לאו כשרין אבל אם שקל דברים אחרים במי חטאת הואיל ועשאן משקולת פסלן שאין זו משמרת כל אלו הטהורים שממלאין או שמקדשין או שמזין וכן כל הכלים שממלאין ומקדשין מהם ושמזין מהן אם היו טבולי יום אע"פ שלא העריב שמשן הרי אלו כשרים שכל מעשה הפרה והמילוי והקידוש וההזייה כשר בטבול יום כמו שביארנו ומפני הצדוקין מטמאין את כל כלי שטף ומטבילין אותן ואחר כך משתמשין בהן במי חטאת:

6

Everyone is acceptable to sprinkle the water with the ashes of the red heifer with the exception of a woman, a tumtum, an androgynus, a deafmute, an intellectually and/or emotionally compromised person, and a minor who is not intellectually mature. Similarly,] an uncircumcised person is acceptable, for an uncircumcised person is not impure.

When an intellectually mature minor sprinkles such water and a woman helps him, she holds the water in her hand, his sprinkling is acceptable provided she does not hold his hand while he is sprinkling. If she held his hand while he is sprinkling, the sprinkling is unacceptable.

ו

הכל כשירין להזות חוץ מאשה וטומטום ואנדרוגינוס [וח"ש] וקטן שאין בו דעת אבל קטן שיש בו דעת כשר להזות והערל כשר להזות שאין הערל טמא קטן שיש בו דעת שהזה והאשה מסעדתו כגון שאחזה לו המים בידו הזאתו כשירה ובלבד שלא תאחוז בידו בשעת הזאה ואם אחזה בידו בשעת הזייתו פסולה:

7

The person sprinkling the water must have the intent to sprinkle on the impure person to purify him. If he sprinkled without such an intent, the sprinkling is invalid. The person upon whom the water is sprinkled, by contrast, does not need to have any intent. Instead, water may be sprinkled on a person with his knowledge or without his knowledge.

When a person has the intent to sprinkle such water in front of himself and he sprinkles behind himself, or he had the intent of sprinkling water behind himself and he sprinkled in front of himself, his sprinkling is invalid. If he had the intent to sprinkle such water in front of himself and he sprinkled in front, but to the sides, his sprinkling is acceptable.

ז

המזה צריך לכוין ולהזות על הטמא לטהרו ואם הזה שלא בכוונה הזאתו פסולה אבל זה שמזין עליו אינו צריך כוונה אלא מזין על האדם לדעתו ושלא לדעתו המתכוין להזות לפניו והזה לאחוריו לאחוריו והזה לפניו הזייתו פסולה נתכוון להזות לפניו והזה לצדדין של פניו הזייתו כשירה:

8

The person sprinkling the water need not dip the hyssop in the water for every sprinkling. Instead, he may dip the hyssop and sprinkle once and again until the water was completed. He may sprinkle on many people or many utensils - even 100 - at a time. Anyone who was touched by even the slightest amount of the water is pure, provided the one sprinkling had the intent of sprinkling on him.

If one dipped the hyssop with the intent of sprinkling on an entity that is susceptible to ritual impurity or on a person and, instead, sprinkled the water on an entity that was not susceptible to ritually impurity or on an animal, he need not dip the hyssop again if water remained on it. Instead, he may sprinkle the remainder on an impure person or utensil. The rationale is that, at the outset, he dipped it in the water in an acceptable manner. If, by contrast, he dipped the hyssop in the water in order to sprinkle it on an entity that is not susceptible to ritual impurity or on an animal, and sprinkled it on an impure man or utensil, the sprinkling is invalid until he dips the hyssop in the water a second time, while having the intent to sprinkle on a person or on an entity that is susceptible to ritual impurity.

ח

המזה אינו צריך טבילה לכל הזייה אלא טובל את האזוב ומזה הזייה אחר הזייה עד שיגמרו המים ומזה הזייה אחת על כמה בני אדם או על כמה כלים כאחת אפילו מאה כל שנגע בו מן המים כל שהוא טהור והוא שיתכוין המזה להזות עליו טבל את האזוב ונתכוון להזות על דבר שמקבל טומאה או על האדם והזה מאותה טבילה על דבר שאינו מקבל טומאה או על הבהמה אם נשארו מים באזוב אינו צריך לחזור ולהטביל אלא מזה מן השאר על האדם או על הכלים הטמאים שהרי תחילת טבילתו כשירה היתה אבל אם טבל את האזוב להזות על דבר שאינו מקבל טומאה או על הבהמה והזה על האדם או על הכלי הטמא הזייתו פסולה עד שיחזור ויטבול פעם שנייה ויתכוין להזות על האדם או על דבר המקבל טומאה:

9

If he dipped the hyssop in the water with the intent of sprinkling on an entity that is not susceptible to ritual impurity, the water that drips from the hyssop are still acceptable. Therefore if it drips into a container and one dips the hyssop in it with the intent of sprinkling it on an entity that is susceptible to ritual impurity, the sprinkling is acceptable.

ט

הטביל את האזוב ונתכוון להזות על דבר שאינו מקבל טומאה המים המנטפים כשירין לפיכך אם נטפו בכלי וחזר והטביל בהן את האזוב בכוונה להזות על דבר המקבל טומאה הזייתו כשירה:

10

Although the volume of the water of the ashes of the red heifer has been reduced, one may dip even the tips of the hyssop stalks and sprinkle, provided one does not use it like a sponge. When a flask has a thin opening, he may dip and withdraw the hyssop in the ordinary manner and then sprinkle with it. He need not be careful that it does not touch the sides of the container a second time.

י

מי חטאת שנתמעטו טובל בהן אפילו ראשי גבעולין ומזה ובלבד שלא יספג צלוחית שפיה צר טובל ומעלה כדרכו ומזה ואינו צריך להזהר שמא יגע בצידי הכלי בפעם שנייה:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah