Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 15, She'ar Avot haTum'ah - Chapter 16, She'ar Avot haTum'ah - Chapter 17

Video & Audio Classes
Show content in:

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 15

1

What is meant by a doubt concerning a point of Rabbinic Law? For example, if there is a doubt whether or not a person ate impure foods or drank impure liquids, or there is a doubt whether or not a person inserted his head and the majority of his body in drawn water or three lugim of drawn water fell upon him, he is pure. Similarly, if a person ate impure foods or drank impure liquids or inserted his head and the majority of his body in drawn water or had three lugim of drawn water fall upon him and then a question arose whether or not he touched particular pure entities, those pure entities remain pure. Similarly, if he ate foods that are questionably impure or drank liquids that are questionably impure, he is deemed pure. Similarly, one who partakes of terumah whose status is held in abeyance, is pure. Similarly, in all analogous situations where there is a question regarding the status of derivatives of impurity, the person or the object is deemed pure.

If, however, there is a question regarding a source of impurity, even one of Rabbinic origin, the person or the object is deemed impure unless the source of impurity was itself of doubtful status, e.g., a beit hapras or the earth of the Diaspora. Terumah is not burned because of a doubt whether it touched such substances, as was explained.

א

ספק ד"ס כיצד ספק אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין ספק שלא אכל ושלא שתה ספק שבא ראשו ורובו במים שאובין או שנפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין ספק שלא בא ושלא נפלו ה"ז טהור וכן אם אכל אוכלין טמאין או שתה משקין טמאין או בא במים שאובין או נפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין וספק נגע בטהרות אלו ספק לא נגע הרי טהרות אלו טהורות וכן האוכל ספק אוכלין טמאים והשותה משקין שהן טמאים בספק ה"ז טהור וכן האוכל תרומה תלויה טהור וכן כל כיוצא באלו מולדי טומאות שהן מד"ס ספיקן טהור אבל אב [הטומאה] שהוא מד"ס ספיקו טמא אלא אם כן היה האב עצמו טמא בספק כגון בית הפרס וארץ העמים שאין שורפין על ספק מגען כמו שביארנו:

2

What is meant by the principle: a doubt that arises regarding ordinary food, i.e., the purity of the food prepared by those who partake of ordinary foods in a state of purity, the people called perushim?

When a question arises regarding the purity of the ordinary food that is treated as pure by people who partake of ordinary foods in a state of purity, the objects are deemed pure. This applies with regard to all questions that arise. Only when impurity is definite is it of consequence in such instances.

ב

ספק החולין היא טהרת אוכלי חוליהן בטהרה והן הנקראים פרושים כיצד אוכלי חוליהן בטהרה שנולד להן ספק טומאה בטהרותיהן הרי אלו טהורים ככל הספיקות כולן ואין להן טומאה אלא טומאה ודאית:

3

What is meant by the principle: a doubt that arises concerning sacrifices? If a person lacking atonement was in doubt regarding an obligation to bring five sacrifices, e.g., a woman who was in doubt regarding five situations that could have rendered her impure due to zivah or due to childbirth, she may bring only one sacrifice. Afterwards, she is pure with regard to partaking of sacrificial foods. The remainder of the offerings are not considered as obligations that must be fulfilled, as explained in Hilchot Mechusrei Kapparah.

ג

ספק הקרבנות כיצד מחוסר כיפורים שיש עליו ספק חמשה קרבנות כגון האשה שיש עליה ספק חמש זיבות או ספק חמש לידות מביאין קרבן אחד וטהור לאכול בקדשים ואין השאר עליו חובה כמו שביארנו בהלכות מחוסרי כפרה:

4

What is meant by a doubt concerning tzara'at blemishes? Until a person is categorized as impure, with regard to all questions concerning his status, he is considered as pure, as explained in Hilchot Negayim, ch. 6.

ד

ספק נגעים כיצד עד שלא נזקק לטומאה ספיקו טהור כמו שביארנו בפ"ו מהלכות נגעים:

5

What is meant by a doubt when a person afflicted with tzara'at stood still or passed? When a person afflicted with tzara'at was sitting under a tree, a person who was ritually pure passed by, and there was a question whether or not he passed under the tree, he is pure. This ruling also applies if a person who was ritually pure was sitting under a tree, a person afflicted with tzara'at passed under the tree, and there was a question whether or not he stood still.

ה

ספק עומד ועובר כיצד מצורע שיושב תחת האילן והטהור עובר ספק האהיל עליו האילן וטמא ספק לא האהיל עליו וכן אם היה הטהור יושב תחת האילן והמצורע עובר תחתיו ספק עמד המצורע ונטמא הטהור ספק לא עמד ספיקו טהור:

6

What is meant by a doubt concerning the carcass of a creeping animal, i.e., a creeping animal that was thrown? One threw the carcass of a creeping animal or another impure entity among loaves of bread and, in both instances, when there is a question whether or not the pure loaf was touched by impurity, they are considered as pure. The rationale is that the status of all questions of ritual impurity depends on the situation at the time the matter is discovered. We do not say: Maybe it touched the pure or impure object and then fell to its side? Instead, the ruling is given according to its state when it was discovered.

ו

ספק שרצים זה ספק הנזרקין כיצד זרק שרץ או דבר טמא לבין הככרות או שזרק ככר לבין הטמאות וספק נגע ספק לא נגע הרי זה טהור הואיל ומצא הככר הטהור שאינו נוגע בטומאה שכל הטומאות כשעת מציאתן ואין אומרין שמא נגע בו ואח"כ נפל בצדו אלא הרי הן כשעת מציאתן:

7

When there was a carcass of a creeping animal in the mouth of a mole that was walking over loaves of bread that were terumah and there was a question whether or not the carcass touched the loaves, it is pure, because the impurity did not come to rest. If the mole was walking on the loaves and touching them with the teeming animal, but there was a question whether or not it was alive, the loaves are pure.

When does the above apply? When the mole seized the creeping animal when it was alive and then departed. If, however, the creeping animal was discovered dead in the mole's mouth, the loaves are impure. If, however, it was seen to be alive while it was in the mole's mouth even though it was discovered dead in front of it afterwards, the loaves are pure.

Similarly, when there is a carcass of a creeping animal in the mouth of a mole and the carcass of an animal in the mouth of a dog and they passed between pure substances or pure substances passed between them, the status of the pure substances does not change despite the question. This leniency is granted, because the impurity does not have a fixed place. If they were pecking with them on the ground, they are considered to have been placed in a fixed position and they impart impurity retroactively because of the doubt if they were located in a private domain, as will be explained.

ז

השרץ בפי החולדה ומהלכת על גבי ככרות של תרומה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור מפני שלא נחה הטומאה היתה מהלכת בו ונוגעת בככרות ספק חי ספק מת הרי הן טהורות במה דברים אמורים בזמן שנטלתו והלכה לה אבל אם נמצא מת בפיה הרי אלו טמאות ראוהו חי בפיה אף על פי שמצאוהו מת בפיה הרי אלו טהורות וכן השרץ בפי החולדה והנבילה בפי הכלב ועברו בין הטהורים או שעברו טהורים ביניהן ספיקו טהור מפני שאין לטומאה מקום קבוע היו מנקרין בהן על הארץ הרי הן כמונחין ומטמאין למפרע מספק אם היו ברשות היחיד כמו שיתבאר:

8

What is meant by a doubt that arose in the public domain? When impurity was located in the public domain and there is a doubt whether a person or a substance touched it or not, it is considered to be pure. If such a situation arose in a private domain and there is a doubt whether a person or a substance touched it or not, it is considered to be impure.

All of these questionable situations which the Sages ruled as pure are given that status even if the situation occurs in a private domain, because the objects involved do not have the knowledge to inquire regarding their status, as will be explained.

ח

ספק ר"ה כיצד טומאה שמונחת בר"ה ספק נגע בה ספק לא נגע ספיקו טהור היתה ברה"י וספק נגע בה ספק לא נגע ספיקו טמא וכל אלו הספיקות שטהרו חכמים אפילו ברה"י מפני שאין בהן דעת להשאל כמו שיתבאר:

9

What is meant by a doubt involving two domains? An impure entity was located in a private domain and there was a pure entity in a public domain or vice versa and a person touched one of them, but did not know which one he touched, he is pure. The same ruling applies if he moved one of them and did not know which one he moved if the impure entity would impart impurity when carried or one of them would impart impurity when one holds a portion of his body over it and he held a portion of his body over one of them, but does not know which one. Even though this involves a doubt in the public domain, he is considered as pure.

When he inquires about his status, we tell him: "If you immerse, you have not lost anything." If he immerses, it is praiseworthy. If he does not immerse and touches entities that are pure, they remain pure, because when there is a doubt in the public domain, the entity is considered as pure.

ט

ספק שתי רשויות כיצד היה דבר טמא ברה"י ודבר טהור בר"ה או שהיה הדבר להפך ונגע באחד מהם ואין ידוע באי זה מהן נגע או שהסיט את אחד מהן ואין ידוע אי זה הסיט אם היה הדבר הטמא מטמא במשא או שהיה אחד מהן מטמא באהל והאהיל על אחד מהן ואין ידוע אי זה מהן האהיל ה"ז טהור אף על פי שספק ר"ה טהור כשיבוא לישאל אומרין לו אם טבלת אין בכך הפסד אם טבל ה"ז משובח ואם לא טבל ועשה טהרות הרי הן טהורות שספק רשות הרבים טהור:

10

When the carcass of a creeping animal that was burnt was found on food, or a garment that was worn out or a needle that was broken or rusty was found among keilim, the keilim are pure. This applies whether they are found in a public domain or a private domain. We do not say, perhaps the carcass was burnt only after it came into contact with the foods or after the keilim contracted ritual impurity because of contact with the garment or the needle, the needle broke or became rusty and the garment became worn out. For we follow the principle: the status of all questions of ritual impurity depends on the situation at the time the matter is discovered.

י

שרץ שנמצא שרוף ומונח ע"ג אוכלין וכן טלית שנמצאת בלויה ומחט שנמצאת שבורה או חלודה בין הכלים הרי אלו טהורין בין בר"ה בין ברה"י ואין אומרין שמא אחר שנגע באוכלין נשרף ואחר שנטמאו הכלים במגע הטלית והמחט נשברה או החלידה ובלתה הטלית עד שטהרה שכל הטומאות כשעת מציאתן:

11

The following rules apply when two witnesses tell a person: "You contracted impurity," and he says: "I am pure.' His word is accepted with regard to his own status. Nevertheless, we do not tell him to involve himself with pure articles, but if he did involve himself with pure articles, they are pure, but he should take his own precautions.

If one witness says: "He became impure," and two witnesses state: "He did not become impure," whether this occurred in a public domain or a private domain, he is pure. If two witnesses say: "He became impure," and one witness states: "He did not become impure," whether this occurred in a public domain or a private domain, he is impure. When one witness says: "He became impure," and one witness states: "He did not become impure," if this occurred in a private domain, he is impure. If this occurred in a public domain, he is pure.

יא

שני עדים אומרין לו נטמא והוא אומר טהור אני הוא נאמן על ידי עצמו ואעפ"כ אין אומרין לו עסוק בטהרות אלא אם עשה טהרות הרי הן טהורות ויחוש לעצמו עד אומר נטמא ושנים אומרים לא נטמא בין ברשות הרבים בין ברה"י טהור שנים אומרים נטמא ועד אחד אומר לא נטמא בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים ה"ז נטמא עד אומר נטמא ועד אומר לא נטמא אשה אומרת נטמא ואשה אומרת לא נטמא ברה"י טמא ברשות הרבים טהור:

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 16

1

Why did the Sages rule that when there is a question of impurity in the public domain, the person should be considered pure? Because the community offers the Paschal sacrifice in a state of impurity when the majority of the people are impure. Now, if ritual impurity that was definitely established is superseded by the presence of the community, certainly this would apply to a mere question of the presence of impurity. For all stringencies observed because of doubt were instituted by the Sages, as we explained in Hilchot Bi'ot Assurot.

Why did they rule stringently concerning a doubt in a private domain? For in the instance of a sotah who entered into privacy with the person concerning whom she was warned, even though there is only a doubt that she committed adultery, she is considered as impure with regard to her husband until she drinks the sotah waters.

א

מפני מה טהרו חכמים ספק טומאה בר"ה שהרי הציבור עושין פסח בטומאה בזמן שהטמאים מרובין אם טומאה ודאית נדחית מפניהן קל וחומר לספק טומאה שאיסור כל הספקות מדבריהן כמו שביארנו בהלכות ביאות אסורות ומפני מה החמירו בספק רה"י שהרי סוטה שנסתרה אף ע"פ שהדבר ספק הרי היא טמאה לבעלה עד שתשתה:

2

Just as a sotah and the person suspected of relations with her are two, so too, when there are questions of impurity that involve two individuals, it is assumed that the person or the article is not pure. If, however, there are three people in a private domain, when there is a question concerning impurity that occurs there, it is assumed that the person or the article is pure, as if the question arose in the public domain.

When does the above apply? When the person who could have contracted impurity has the knowledge to be asked and be examined regarding the details that occurred, as is true with regard to a sotah. When, however, there is a deafmute, an emotionally or intellectually compromised person, or a minor who does not know the details and is unable to respond to questions that are asked involved in a private domain, if a doubtful situation arises, it is assumed that the person or the article is pure.

What is implied? When a deafmute, an emotionally or intellectually compromised person, or a minor who does not know how to respond to questions are found in a courtyard or an alley where there is impurity and there is a question whether or not they came in contact with it, they are considered as pure. Similarly, in all instances where no one has the knowledge to respond to questions, even though the question arises in a private domain, they are considered as pure.

ב

וכשם שהסוטה ובועלה שנים כך ספק טומאה בשנים אבל אם היו שלשה ברה"י הרי ספק טומאתן שם טהור כר"ה בד"א כשהיה זה שנטמא בספק יש בו דעת להשאל ולדרוש ממנו מה אירע לו כסוטה אבל אם היה חרש או שוטה או קטן שאינו יודע להשיב על הענין כששואלין אותו הרי ספיקו טהור כיצד חרש או שוטה או קטן שאין בו דעת להשאל שנמצאו בחצר או במבוי שיש שם טומאה וספק נגעו וספק לא נגעו הרי אלו טהורין וכן כל שאין בו דעת להשאל אע"פ שנולד לו הספק ברה"י ספיקו טהור:

3

When a person is blind, sleeping, or walking at night, if there is a question whether or not they contracted impurity in a private domain, they are impure, because they have the knowledge to respond to questions.

When do we apply the principle that whenever there is a question involving one who does not have the knowledge to respond to questions, it is assumed that the person or the article is pure? When the possibilities are equally balanced and there is no established presumption regarding its status. If, however, it is known that, in a given situation, one could be assumed to have contracted impurity, he is considered impure.

What is implied? An impure child was standing next to some dough and there was also dough on his hand, the dough is deemed impure, for a child's habit is to pat dough and it can be assumed that he did so. Nevertheless, terumah should not be burnt because of this assumption.

ג

הסומא והישן והמהלך בלילה ספיקן ברה"י טמא מפני שיש בו דעת להשאל במה דברים אמורים שכל שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור בשהיה הדבר שקול ואין שם חזקה אבל אם היה הדבר ידוע שחזקתו שנטמא ה"ז טמא כיצד תינוק טמא שנמצא בצד העיסה והבצק בידו הרי העיסה טמאה שדרך התינוק לטפח ובכך היא חזקתו ואין שורפין על חזקה זו:

4

When impure liquids, a pure dough that is terumah, and domesticated animals, beasts, or fowl were all located in the same place, and teeth marks were found in the dough, it is presumed that the animals drank the liquids and then bit the dough and thus imparted impurity to it. If a cow was there and the distance between the liquids and the dough was sufficient for the cow to wipe its tongue on its lips, the dough is pure. The same principle applies with regard to other animals if there was enough place for the animals to dry their mouths with their tongues. If there is less space than this, the dough is impure. If a dog was there, the dough is pure even if it is located next to the liquids, for it is not the habit of a dog to leave food and go to water.

The following laws apply if there are signs of chickens pecking at the dough. If there is enough space between the liquids and the dough for them to dry their mouths on the ground, the dough is pure. If not, it is not, for it can be assumed that they drank and pecked at the dough while the liquids were still in their mouths.

When does the above apply? When the water is clear enough for a child's shadow to be recognized in them. If, however, the water was murky, the dough is pure, because if the chickens pecked with the liquids, the marks of the liquid would be observable in the dough. If the liquid was clear, although the dough is assumed to be impure, it should not be burnt due to this assumption. Instead, the determination of its status is held in abeyance.

ד

היו משקין טמאין ובצק טהור ובהמה או חיה או עופות בבית ונמצא בבצק מקום נשיכתן חזקה ששתו משקין ונשכו בבצק וטמאוהו היתה שם פרה ובין המשקין והבצק כדי שתלחך את לשונה הרי הבצק טהור ובשאר כל הבהמה כדי שתנגב את פיה פחות מזה הבצק טמא ואם היה כלב אפילו היו משקין בצד הבצק ה"ז טהור שאין דרכו של כלב להניח המזון ולילך לו אל המים נמצא בבצק נקירת התרנגולין אם יש בין המשקין והבצק כדי שינגבו את פיהן בארץ הבצק טהור ואם לאו טמא שחזקתן ששתו וניקרו בבצק במשקין שבפיהם בד"א בשהיו המשקין צלולין שבבואה של תינוק ניכרת בהן אבל עכורים הבצק טהור שאילו נקרו במשקין היה מקום המשקין ניכר בבצק אם היו צלולין אף על פי שהבצק בחזקת טומאה אין שורפין על חזקה זו אלא תולין:

5

What is an example of a presumption due to which terumah is burnt when a question of impurity arises in a private domain? There is a dough in a house, both creeping animals and frogs are becoming stuck in it, and pieces of their flesh was found in the dough. If most of those becoming stuck in the dough are creeping animals, the dough is deemed impure and should be burnt. If the majority are frogs, it is deemed as pure.

ה

איזו היא חזקה ששורפין עליה ברשות היחיד עיסה בבית ושרצים וצפרדעים מטפלין שם ונמצאו חתיכות מבשרן בעיסה אם רוב המטפלים שרצים העיסה טמאה ותשרף ואם הרוב צפרדעים טהורה:

6

The following rules apply when there were pure substances next to or above sources of impurity and when a person clothed himself in his garment, a question arose whether it touched the impurity and the pure substances or not. If this took place in a private domain, it is deemed impure because of the doubt, because when there is a question of impurity that arises due to human activity, they can be questioned concerning it. Even if there is an k'li placed on the ground, it is considered as if there is someone to be questioned about it. If the pure substances and the source of impurity were in a public domain and a question arises, the substances are deemed pure. If it is impossible that the garment did not touch both of them, even though there is some doubt, the substances are deemed impure.

ו

היו טמאות וטהרות בצדו או למעלה ממנו ונתעטף בטליתו וספק נגעו ספק לא נגעו בעת שנתעטף אם היו ברשות היחיד ספיקו טמא שספק טומאה הבאה בידי אדם נשאלין עליה אפילו בכלי המונח על גבי קרקע הרי הוא כמי שיש בו דעת לישאל ואם היו ברשות הרבים ספיקו טהור ואם אי אפשר שלא יגע ספיקו טמא:

7

When a loaf of bread that is terumah is positioned on a board and a support that contracted impurity from a zav is positioned below it in a manner in which it is impossible for the loaf to fall without touching the support, even though the support is inclined, should one find the loaf in another place, its status of purity remains unchanged, for it is possible to say that another person came, took it, and put it in that place. If one can say: "I am certain that no person came here," it is impure, because it certainly fell and touched the support when it fell.

ז

ככר של תרומה שנתון על גבי הדף ומדרס נתון תחתיו ואי אפשר לו כשיפול שלא יגע במדרס אע"פ שהוא במקום מדרון ובא ומצא הככר במקום אחר הרי הוא בטהרתו שאני אומר אדם בא ונטלו ונתנו במקום זה ואם אמר ברי לי שלא בא אדם לכאן טמא שודאי נפל ונגע במדרס כשנפל:

8

When a child is found standing next to a cemetery holding roses, even when there are roses only in the place of impurity, he is pure because there is a doubt; it is possible that another person gathered them and gave them to him.

Similarly, when a donkey is standing in a cemetery, the keilim on him are pure. We do not say that he pressed himself against them when lying on the ground and touched a grave while doing so. The rationale for both instances is that the child and the donkey do not have the knowledge to respond to questions. Hence, we follow the principle that all questions of impurity are judged according to the circumstances at the time that they were discovered.

ח

תינוק שנמצא בצד בית הקברות והשושנים בידו אף על פי שאין שם שושנים אלא במקום הטומאה ספיקו טהור שמא אחר ליקטן ונתנם לו וכן חמור העומד בבית הקברות כליו טהורין ואין אומרין שמא נתמעך בהן ונגעו בקבר מפני שאין בו דעת לישאל וכשנמצאו לא נמצאו נוגעין וכל הטומאות כשעת מציאתן:

9

When a child was holding his father's hand or was riding on his father's shoulders, he is deemed impure with regard to any question concerning ritual impurity that arises in a private domain, for his father could be asked with regard to his status.

ט

תינוק שהיה תופש בידו של אביו או שהיה רוכב על גבי כתיפו של אביו ספיקו ברה"י טמא מפני שאביו נשאל עליו:

10

There are four questionable situations that our Sages discussed with regard to a child:

a) When a child cannot walk and his mother placed him down in one place and found him as he was in that place, he is pure. We do not say that perhaps an impure woman came and kissed him and hugged him.

b) When the child matured to the extent that he began to leave one domain and enter others on his own, his clothes are pure. They are not considered as a midras as are the clothes of unlearned people. Nevertheless, as an initial preference, they should not be brought into contact with pure entities.

c) If he matured to the extent that he has the knowledge to answer questions, in a private domain, whenever there is a doubt whether he contracted impurity, he is considered as impure.

d) If he matured to the extent that he has the knowledge to guard his body from contracting impurity, one may partake of pure foods that touched his body. If he has the knowledge to guard his hands, pure foods that touched them may be eaten.

How do we check him? He is immersed and given ordinary food which he is told to treat as terumah. If he has the knowledge to guard his body, one may partake of pure foods that touched his body. If he has the knowledge to guard his hands, pure foods that touched them may be eaten.

י

וארבעה ספיקות אמרו חכמים בתינוק תינוק שאינו יכול להלך שהניחתו אמו ובאה ומצאתו כמו שהוא במקומו טהור ואין אומרין שמא טומאה באה ונשקתו וגפפתו התחיל התינוק לצאת ולהכניס בגדיו טהורין ואין מדרס כשאר בגדי עם הארץ ואע"פ שהן טהורין אין עושין על גביהן טהרות הגדיל עד שיהיה בו דעת לישאל ספיקו טמא ברה"י הגדיל עד שיהיה בו דעת לשמור את גופו אוכלין על גופו טהרות יודע לשמור את ידיו אוכלין על גבן טהרות כיצד בודקין אותו מטבילין אותו ונותנין לו חולין לשם תרומה אם יודע לשמור את גופו אוכלין אגב גופו טהרות ואם יודע לשמור את ידיו אוכלים אגב ידו טהרות:

She'ar Avot haTum'ah - Chapter 17

1

When there is an olive-sized portion of a human corpse in the mouth of a raven and there is a doubt whether or not it flew over a person or keilim in a private domain, the person is impure because of the doubt, provided he has the knowledge to respond to questions. The keilim are pure, because they do not have the capacity to respond to questions.

Similarly, when a person was drawing water with one container and pouring it into ten others and the carcass of a creeping animal was found in one of the ten, that container is impure and the others are pure. Although there is a question whether they are all impure, for perhaps the the carcass of the creeping animal had been in the container used to draw water, we rule leniently, because keilim are involved and they do not have the capacity to respond to questions. If the container with which he drew the water possessed a rim, since it is possible for the water to have been poured out, but for the carcass of the creeping animal to have remained, they are all impure.

Similarly, when one draws water with ten buckets, one after the other, and pours the water into ten containers, each bucket into a separate container, and it is not known which container was first and which was last, if the carcass of a creeping animal was found in one of them, the other nine containers and the ten buckets are pure, for one could say perhaps the carcass of the creeping animal was in the container originally. If the buckets have rims, all of the buckets and all of the containers are impure.

When one pours from one container to another and the carcass of a creeping animal is found in the lower container, the upper container is pure. We do not say that it fell from the upper container. Instead, it is possible that it had been in the lower container. The rationale for this leniency is that keilim are involved and they do not have the capacity of responding to questions. Similar laws apply in all analogous situations.

א

כזית מן המת בפי העורב ספק האהיל על האדם ועל הכלים ברה"י ספק שלא האהיל הרי האדם טמא מספק והוא שיהיה בו דעת לישאל והכלים טהורים מפני שאין להן דעת לישאל וכן הממלא בכלי ונתן בעשרה כלים ונמצא השרץ באחד מהן הוא טמא והכלים טהורין אף על פי שכולן ספק שמא השרץ בכלי שמילא בו היה תחלה מפני שהן כלים ואין בהן דעת לישאל ואם היה לכלי שמילא בו אזנים הואיל ואפשר שיצאו המים ויתאחר בו השרץ כולן טמאים וכן הממלא בעשרה דליים זה אחר זה ונתן בעשרה כלים מדלי אחד לכלי אחר ואין ידוע הראשון מן האחרון ונמצא השרץ בכלי אחד מהן הרי התשעה כלים עם עשרת הדליים טהורין שאני אומר שמא בכלי זה היה השרץ מתחלתו ואם יש לדליים אזנים הרי כל הדליים עם כל הכלים טמאין המערה מכלי לכלי ונמצא השרץ בתחתון העליון טהור ואין אומרין מהעליון נפל אלא שמא בתחתון היה מפני שהן כלים ואין להן דעת לישאל וכן כל כיוצא בזה:

2

The following laws apply when there was a container that was used for pure substances and the carcass of a creeping animal was found in it. If it has a base or it has a rim, even if it does not have a base, all of the pure substances that were contained in it are impure. This applies even if it was checked before the substances were placed in it and covered afterwards, lest the the carcass of the creeping animal fell there when he lifted up his hand after checking.

Even if one used it for pure substances in one corner and then moved it to another corner and the carcass of the creeping animal was discovered inside, all the pure substances are impure. For the assumption that impurity was present in an article is not changed when that article is moved from place to place. All the above applies with regard to holding the status of the pure substances in abeyance, but not to burn them.

ב

קופה שנשתמש בה בטהרות ונמצא בה שרץ אם יש לה שוליים או אזנים אע"פ שאין לה שוליים הרי כל הטהרות שנשתמשו בה טמאות אפילו היה בדוקה ומכוסה שמא עם הגבהת ידו מן הבדיקה נפל השרץ ואפילו נשתמש בה בטהרות בזוית זו וטלטלה לזוית אחרת ונמצא בה השרץ כולן טמאות לפי שמחזיקין טומאה ממקום למקום לתלות אבל לא לשרוף:

3

The following laws apply when a person draws liquids from a cistern and fills barrels from them. If he would immerse each and every barrel in the cistern to fill them and a carcass of a creeping animal was found in the first one, they are all impure. If it was found in the last one, it alone is impure and all the others are pure. The rationale is that we surmise that the creeping animal fell into the cistern after the first barrels were filled.

If he was drawing the liquids with one container and pouring them into barrels until they were full and a carcass of a creeping animal was found in one of them, it alone is impure and all the others and the cistern are pure. The rationale is that it can be said that the carcass of the creeping animal fell into this one alone or it was there before the liquid was poured into it. Accordingly, if the person checked all the barrels, then poured wine into them, and covered them afterwards and the carcass of a creeping animal was found in one of them, they are all impure. Similarly, if the carcass of a creeping animal was found in the cistern or the container used to draw from it, everything is impure.

ג

הזולף את הבור וממלא ממנו חביות אם היה משקיע כל חבית וחבית בבור וממלא אותן ונמצא השרץ בראשונה כולן טמאות נמצא באחרונה היא טמאה וכולן טהורות שאני אומר אחר שמילא את הראשונות נפל שרץ לבור היה זולף בכלי ונותן לתוך החביות עד שמלאן ונמצא השרץ באחת מהן היא בלבד טמאה וכולן טהורות שאני אומר בזו בלבד נפל השרץ או היה בה עד שלא זלף לתוכה לפיכך אם היה בודק כל חבית מהן ואחר כך נותן בה היין ומכסה אותה אחר שזולף לתוכה ונמצא השרץ באחת מהן כולן טמאות וכן אם נמצא השרץ בבור או בכלי שזולף בו הכל טמא:

4

When one would gather olives from the pit in which they were stored and bring them up to a roof to dry, if the carcass of a creeping animal was found on the roof, the olives in the pit are pure. If it was found in the pit, the pit and the olives contained there are impure. If the carcass was found in the pit between the wall and the olives, the olives are pure.

The following laws apply if the creeping animal was found in a mound of olives and the mound was on the roof. If this occurred within three days of the olives being placed there, the pit is also impure, for it can be said that the mound was taken from the pit with the creeping animal in it. If the creeping animal was found three days after the mound had been taken to the roof, the pit is pure, because maybe the olives became compressed and formed a mound within these three days.

ד

היה קוצה זיתים מן המעטן ומעלה אותן לגג ונמצא השרץ בגג זיתים שבמעטן טהורים נמצא במעטן המעטן טמא נמצא בין כותל לזיתים הזיתים טהורים נמצא השרץ בתוך גוש של זיתים והגוש בגג אם בתוך שלשת ימים אף המעטן טמא שאני אומר גוש זה מן המעטן עלה והשרץ בתוכו ואם נמצא אחר שלשה ימים משהעלה זיתים לגג הרי המעטן טהור שמא בגג נתקבצו ונעשו גוש בתוך השלשה ימים:

5

When a person breaks off a piece of dough from a larger quantity and the carcass of a creeping animal was found on the smaller piece, that piece alone is impure. If the carcass was found in the larger dough, only that dough is impure. If it was found in the midst of the smaller portion of dough, even the larger portion is impure.

ה

הקורץ מקרצת מן העיסה ונמצא שרץ במקרצת המקרצת לבדה טמאה נמצא בעיסה העיסה לבדה טמאה נמצא בתוך המקרצת אף העיסה טמאה:

6

When the seed of impure food was found in a loaf of bread or on hot food, the loaf or the food are impure, even if there is no liquid present. For it can be said that the entire food fell there, but was dissolved - in the loaf or because of the boiling - and only the seed remained. If the seed was found on top of a loaf or in the midst of cold food, the loaf or the food are pure, even if there is liquid present. For it can be said that the seed alone fell into the loaf or the food after the impure was removed from it and the seed does not impart impurity.

ו

אוכל טמא שנמצא גרעינה שלו בתוך הככר או על גבי תבשיל רותח אף על פי שאין עליה משקה טופח הרי הן טמאים שאני אומר האוכל כולו נפל שם ונימוח בתוך הככר או מחמת הרתיחה ונשארה גרעינתו נמצאת הגרעינה על גבי הככר או בתוך תבשיל צונן הרי אלו טהורין אף ע"פ שיש עליה משקה שאני אומר גרעינה זו לבדה נפלה אחר שאבד האוכל מעליה שהרי אינה מטמאה:

7

If there was pure food and impure food in a home and a seed was found inside a loaf of bread or in boiling food, the determination of its status is made according to the majority. Similarly, if there was pure blood and impure blood in a home and blood was found on food, the determination of its status is made according to the majority. An incident occurred with a loaf of bread that was terumah upon which blood was found. The incident was brought before the Sages and they ruled that the loaf was pure. For even if it could be said that the blood was that of a creeping animal, it is possible to say that it was the blood of a living creeping animal which is pure.

ז

היו בבית אוכלין טמאין ואוכלין טהורים ונמצאת גרעינה בבית הולכין אחר הרוב וכן אם היו דמים טהורים ודמים טמאים בתוך הבית ונמצא דם על האוכל הולכים אחר הרוב מעשה היה בככר של תרומה שנמצא עליו דם ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו שאפילו נאמר דם שרץ הוא הריני אומר דם שרץ חי הוא שהוא טהור:

8

When there are carcasses of both animals that died without ritual slaughter and slaughtered animals in a city, if meat is found in the streets of the city, the determination of its status is made according to the majority.

Similarly, if the carcass of an animal was found and there is a doubt whether it is a creeping animal or a frog, the determination of its status is made according to the majority of animals in that town at that time. This is the general principle: When a questionable entity is found, the determination of its status is made according to the majority.

ח

עיר שיש בה נבלות ושחוטות בשר הנמצא בה הולכים אחר הרוב וכן אם היה הנמצא בה ספק שרץ ספק צפרדע הולכין אחר הרוב שיש באותה העיר באותו הזמן זה הכלל בנמצא הלך אחר הרוב:

9

When a woman was collecting fertilizer in a courtyard and the carcass of a creeping animal is found in the fertilizer, she is pure, because the carcass of a creeping animal does not impart impurity when carried. If it was found on top of the fertilizer, she is impure, for perhaps she touched it.

If she was sifting kernels of grain with a sieve and the carcass of a creeping animal was found in the kernels in the sieve, she is pure. If it is found on top of the sieve, she is considered impure because of the doubt, for perhaps she touched it. We follow the principle: whenever a question of impurity arises in a private domain, the person or object in question is deemed impure, as we explained.

ט

האשה שמגבבת גבבא בחצר ונמצא שרץ בתוך גבבה הרי זו טהורה שאין השרץ מטמא במשא נמצא על גבי גבבא הרי זו טמאה שמא נגעה בו היתה כוברת בכברה ונמצא שרץ בתוך הפירות שבכברה הרי זו טהורה נמצא על גבי הכברה הרי זו ספק טמאה שמא נגעה בו וכל ספק ברשות היחיד טמא כמו שביארנו:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah