1

The following laws apply when a person sells seeds of garden vegetables to a colleague, when the seeds themselves are not eaten. If the seeds do not grow, the seller is responsible to reimburse him for the money that he took from him. For we can assume that he purchased the seeds to sow them.

The above applies provided that the seeds did not grow because of a problem with the seeds themselves. If, however, the reason they did not grow is that the land was smitten with hail or the like, the seller is not responsible for the loss, for perhaps the reason that the seeds did not grow is the hail. Similar principles apply in all analogous situations.

א

המוכר זרעוני גינה שאין עצמן של זרעונים נאכל לחבירו ולא צמחו חייב באחריותן ומחזיר לו את הדמים שלקח ממנו שחזקתן לזריעה והוא שלא צמחו מחמת עצמן אבל אם לקתה הארץ בברד וכיוצא בו אינו חייב באחריותן שמא מחמת הברד לא צמחו וכן כל כיוצא בזה:

2

If, by contrast, a seller sold seeds that are eaten - e.g., wheat or barley -and the purchaser sowed them, and they did not grow, the seller is not responsible to reimburse the purchaser.Even if he sold him flax seeds, which most people purchase to sow, the seller is not responsible if they are destroyed when they are sown, since there are some who eat these seeds.

If, however, the purchaser notifies the seller that he is purchasing the seeds with the intent of sowing them, the seller is responsible for them. The same applies to objects that are purchased for medicinal purposes or for dyes. Similar principles apply in all analogous situations.

ב

מכר לו זרעים הנאכלין כגון חטים ושעורים וזרען ולא צמחו אינו חייב באחריותן אפילו היה זרע פשתן שרוב בני אדם קונין אותה לזריעה הואיל ואוכלין אותה אינו חייב באחריות זריעתו ואם הודיעו שהוא קונה לזרע חייב באחריותן והוא הדין לדברים הנמכרים לרפואה ולצביעה וכן כל כיוצא בזה:

3

From the above, we can derive the following law. Whenever a person purchases an item from a colleague and informs him that he intends to transport it to another city to sell it there, and after he transported it there a blemish which nullifies the sale was discovered, the seller may not tell the purchaser: "Bring my article here." Instead, the seller must reimburse the purchaser, and the seller must take the trouble of returning the article to its original place or selling it in the place to which it was transported. Even if the article was lost or stolen after the purchaser notified the seller, it is considered to have been in the seller's domain.

Different laws apply, however, when the purchaser did not tell the seller that he was planning to transport the article to another country and transported it nevertheless. If he then discovered a blemish, the article is considered to be in the domain of the purchaser until he returns it with its blemish to the seller.

ג

מכאן אתה למד שכל הלוקח מחבירו מקח והודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית למכרו שם ואחר שהוליכו לשם נמצא בו מום אינו יכול לומר החזיר לי מקחי לכאן אלא מחזיר לו את הדמים והמוכר מטפל להביא ממכרו או למכרו שם ואפילו אבד או נגנב אחר שהודיעו הרי הוא ברשות מוכר אבל אם לא הודיעו שמוליכו למדינה אחרת והוליכו ונמצא שם בו מום הרי זה ברשות לוקח עד שיחזיר המקח במומו למוכר:

4

When a person purchases produce and discovers a blemish, and afterwards the article is lost or stolen, the article is considered in the domain of the purchaser until he returns it to the seller. If the produce becomes wormy and is spoiled because-of the length of time it had been kept, it is considered to be in the domain of the seller. If the purchaser realized the difficulty and should have notified the seller, but failed to do so, the produce is considered to be in his domain.

ד

הלוקח מקח ונמצא בו מום ואחר כך אבד או נגנב הרי הוא ברשות הלוקח עד שיחזיר המקח למוכר ואם התליע ונפסד מחמת אורך הזמן הרי זה ברשות המוכר ואם היה לו להודיע למוכר ולא הודיעו הרי זה ברשות לוקח:

5

When a person sells an ox to a colleague and it is discovered to have tendencies to gore, the seller can excuse himself from responsibility by saying: "I sold it to you for the purpose of slaughter."When does the above apply? When the purchaser buys oxen for both slaughter and plowing. If, however, the seller knows that the purchaser purchases oxen only to plow, the transaction is considered to have been conducted under false premises, and it is nullified. The same principles apply in all analogous situations.

ה

המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך במה דברים אמורים בשהיה הלוקח קונה לשחיטה ולחרישה אבל אם היה יודע שהוא קונה לחרישה בלבד הרי זה מקח טעות וחוזר וכן כל כיוצא בזה:

6

The following rule applies when a person sells an animal to a colleague for slaughter, the purchaser slaughters it, and it is discovered to be trefah. If it can definitely be determined that it had been trefah when it was purchased,the purchaser should return the slaughtered animal, and the seller must return the money.

From this ruling, we can derive the following principles that apply when a seller sells an entity that possesses a blemish, and the purchaser makes another blemish before he discovers the first blemish. If the purchaser creates the blemish in the process of performing an act that would ordinarily be performed - e.g., one who slaughters an animal that is trefah - he is not liable. If, however, he deviates from ordinary practice and makes another blemish before he discovers the first blemish, he should return the article to its owner and reimburse him for the blemish that he made.

ו

המוכר בהמה לחבירו לטביחה ושחטה ונמצא טרפה אם נודע בודאי שהיתה טרפה כשלקחה הרי זה מחזיר לו את השחוטה ויחזיר המוכר את הדמים מכאן אתה למד שהמוכר דבר שהיה מום בממכרו ועשה בו הלוקח מום אחר קודם שיודע לו המום הראשון אם עשה דבר שדרכו לעשותו כגון זה ששחט את הטרפה פטור ואם שנה ועשה מום אחר קודם שיודע לו המום [הראשון] מחזיר המקח לבעליו ומשלם דמי המום שעשה:

7

The following rules apply when a person purchases a garment and cuts it with the intent of making a cloak from it. If, because of the cut he made, he discovers a blemish in the fabric, he may return the pieces.

Should he sew the cloak and then discover the blemish in the fabric, he may return it. If he has increased its value, he may collect from the seller the value of the increase his sewing generated. Similar principles apply in all analogous situations.

ז

קנה בגד וקרעו לעשות ממנו חלוק ואח"כ נודע המום מחמת הקריעה מחזיר לו את הקרעים תפרו ואחר כך נודע המום אם השביח נוטל שבח התפירה מן המוכר וכן כל כיוצא בזה:

8

The following principles apply when a person sells landed property to a colleague, the purchaser derives benefit from the property, and afterwards discovers a blemish in it. If he desires to return the land to its owners, he must reimburse them for all the benefit that he derived. If it was a courtyard and he dwelled in it, he must pay them rent.

ח

המוכר קרקע לחבירו ואכל פירותיה ולאחר זמן נראה לו בה מום אם רצה להחזיר קרקע לבעלים מחזיר כל הפירות שאכל ואם היה חצר ודר בו צריך להעלות לו שכר:

9

When a person sells an article with a blemish that is not recognized, and the article that is sold becomes destroyed because of that blemish, the seller must return the money that he received.

ט

המוכר דבר שיש בו מום שאינו נראה ואבד המקח מחמת אותו המום הרי זה מחזיר את הדמים:

10

What is implied? A person sold an ox that did not have molars. The purchaser placed that ox together with his cattle, placed food before all of them, and they ate. He did not realize that the ox he had purchased was not eating until it died of starvation.

In such an instance, the purchaser may return the corpse to the seller, who is required to return his money to him. Similar principles apply in all analogous situations.

י

[כיצד] המוכר שור לחבירו שאין לו טוחנות והניחו הלוקח עם הבקר שלו והיה מניח המאכל לפני כולן ואוכלין ולא היה יודע שזה אינו אוכל עד שמת ברעב הרי זה מחזיר לו את הנבילה ויחזיר זה את הדמים וכן כל כיוצא בזה:

11

Different rules apply if the seller is a broker who purchases from one person and sells to another without keeping the animal in his possession. For this reason, we assume that the broker did not know of the blemish. Therefore, the broker is required to take a Rabbinic oath that he did not know of the blemish, and then he is absolved of responsibility.

The rationale is that the purchaser had the responsibility of checking the ox he purchased independently and returning it to the broker before it died. The broker would then have returned it to the one who sold it to him. Since the purchaser did not do this, he caused himself a loss. Similar principles apply in all analogous situations.

יא

היה המוכר סרסור שלוקח מזה ומוכר לזה ואינו משהה המקח עמו ולא ידע במום זה הרי הסרסור נשבע שבועת היסת שלא ידע במום זה ויפטר מפני שהיה על הלוקח לבדוק השור בפני עצמו ולהחזירו לו קודם שימות ויהיה הסרסור מחזירו על המוכר הראשון הואיל ולא עשה הוא הלוקח הפסיד על עצמו וכן כל כיוצא בזה:

12

The following rules apply when a person slaughters a firstborn animal, sells its meat, and then the purchaser discovers that the seller had not shown it to an expert: What the purchaser ate is not taken into consideration, and the seller is required to return to the purchaser the money he paid. The seller should receive the remainder of the meat from the purchaser and return his money to him.

Similarly, if a butcher slaughters a cow and sells it, and it is discovered that it was trefah, what the purchaser ate is not taken into consideration, and the seller is required to return the purchaser's money to him.The meat that was not eaten should be returned to the butcher, ] and he should return the money to the purchaser.

יב

השוחט את הבכור ומכרו ונודע לו שלא הראהו למומחה מה שאכל אכל ויחזיר לו הדמים והנשאר מן הבשר ביד הלקוחות יקבל ויחזיר להם את הדמים וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה מה שאכל אכל ויחזיר לו את הדמים ומה שלא אכל יחזיר את הבשר לטבח ויחזיר לו את הדמים:

13

If the purchaser sold the meat that was trefah to gentiles, he should come to an understanding with the butcher with regard to the money for the trefah; the butcher should then return the remainder to him. Similar principles apply in all analogous situations.

יג

מכר הלוקח בשר זה של טרפה לנכרים או שהאכילו לכלבים יחשב עם הטבח על דמי הטרפה ויחזיר לו הטבח את המותר וכן כל כיוצא בזה:

14

When a person sells meat to a colleague and it is discovered to be the meat of a firstborn animal, or he sells produce and it is discovered to be tevel, or wine and it is discovered to be wine used for idolatry, what the purchaser consumed is not taken into consideration, and the seller is required to return the money he paid to the purchaser.

The same laws apply to any substance from which it is forbidden to partake according to Scriptural Law. This applies both when the prohibition is punishable by karet, or when there is merely an ordinary prohibition involved.

Different rules apply if one sells an object that is forbidden by Rabbinic law to be eaten. If the produce exists, one should return the produce and receive in return the money originally paid. If, however, one ate them, then one has benefited from it, and the seller is not obligated to return anything to the purchaser.

Whenever it is forbidden to benefit from an object - whether by Scriptural or Rabbinic law - the seller must return the money he received.There is no binding legal convention governing such a sale.

יד

המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור פירות ונמצאו טבלים יין ונמצא יין נסך מה שאכל אכל ויחזיר לו את הדמים וכן כל המוכר דבר שאסור לאכלו מן התורה כך הוא דינו בין שהיה איסורו בכרת בין שהיה איסורו בלאו בלבד אבל המוכר דבר לחבירו שאיסור אכילתו מדברי סופרים אם היו הפירות קיימין מחזיר את הפירות ונוטל את דמיו ואם אכלן אכל ואין המוכר מחזיר לו כלום וכל איסורי הנייה בין מדברי תורה בין מדבריהם מחזיר את הדמים ואין בהן דין מכירה כלל: