1

A blind, lame or handless person, and similarly, one who feels pain in his head, his eye, his hand, his foot or the like, is considered to be a healthy person with regard to all matters that concern his purchases, his sales or gifts that he gives.

א

הסומא או הפסח או הגדם או החושש בראשו או בעינו או בידו או ברגלו וכיוצא בהן הרי הוא כבריא לכל דבריו במקחו או בממכרו ומתנותיו:

2

However, when a person becomes ill to the extent that he feels weak throughout his entire body - indeed, because of his illness, his strength has dwindled to the extent that he cannot walk on his feet in the market place, and he is confined to his bed - he is referred to as a sh'chiv me'ra. The laws applying to his gifts differ from those applying to the gifts given by a healthy person.

What is implied? When a sh'chiv me'ra gives orders and says: "Give so and so such and such, and so and so such and such" the intended recipients acquire all the property apportioned to them when the sick person dies. This applies whether he issued his instructions during the week or on the Sabbath, and whether or not a written record was drawn up.

Nor must his instructions be confirmed by a kinyan for the statements of a sh'chiv me'ra are considered as if they have been written down, and transferred. This is a Rabbinic decree. Nevertheless, although it is only a Rabbinic decree, our Sages conveyed upon this convention the power of Scriptural Law, so that a dying person will not become exasperated, knowing that his words are of no consequence.

ב

אבל החולה שתשש כח כל הגוף וכשל כחו מחמת החולי עד שאינו יכול להלך על רגלו בשוק והרי הוא נופל על המטה הוא [הנקרא] שכיב מרע ומשפטי מתנותיו אינם כמתנת בריא כיצד שכיב מרע שצוה ואמר ליתן לפלוני כך וכך בין בחול בין בשבת בין כתב בין לא כתב זכו הכל כשימות בכל מה שנתן להם ואינו צריך קנין שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין הן ודבר זה מדברי סופרים ואע"פ שאינו אלא מדבריהם עשו אותה כשל תורה כדי שלא תטרף דעתו עליו כשידע שאין דבריו קיימים:

3

Accordingly, if the dying man says: "Confirm my statements with a kinyan" we confirm his statements even on the Sabbath. For this kinyan is unnecessary.

ג

לפיכך אם אמר קנו ממני אפילו בשבת קונין ממנו שזה הקנין אינו צריך:

4

When apportioning his property, a sh'chiv me'ra does not have to say: "You are my witnesses." Instead, whoever hears his statements may serve as a witness. The rationale is that a person does not speak facetiously at the time of his death.

ד

ואין שכיב מרע צריך לומר אתם עדי אלא כל השומע את דבריו הרי זה עד שאין אדם משטה בשעת מיתה:

5

When a sh'chiv me'ra orders that a gift be given to a fetus in its mother's womb, the fetus acquires the property. The rationale is that a person has unique feelings of closeness toward his son, as we have explained.

ה

שכיב מרע שצוה לתת מתנה לעובר שבמעי אמו זכה העובר מפני שדעתו של אדם קרובה אצל בנו כמו שביארנו:

6

When a sh'chiv me'ra says: "If my wife gives birth to a boy he should receive a maneh, but if she gives birth to a girl she should receive 200 zuz," if she gives birth to a boy, he receives a maneh, and if she gives birth to a girl, she receives 200 zuz.

If she gives birth to both a boy and a girl, the boy receives a maneh, and the girl, 200 zuz. If she gives birth to a tumtum or an androgynous, that child should be given the lesser of the two amounts.

ו

אמר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ואם נקבה מאתים וילדה זכר נוטל מנה ילדה נקבה נוטלת מאתים ילדה זכר ונקבה הזכר נוטל מנה והנקבה מאתים ילדה טומטום ואנדרוגינוס נוטל כפחות שבשניהם:

7

The following rule applies when a sh'chiv me'ra is asked: "To whom should your property be given?" and he replies: "I thought that I had a son or that my wife is pregnant; now that I know that I do not have a son and my wife is not pregnant, my property should be given to so and so." If it is discovered that in fact he had a son or his wife was pregnant - even if afterwards the wife miscarried or the son died - the gift is not binding.

ז

שכיב מרע שאמרו לו נכסיו למי ואמר להם דומה שיש לו בן או שאשתו מעוברת עכשיו שאין לו בן או שאין אשתו מעוברת נכסיו לפלוני ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת אף על פי שהפילה או מת הבן אח"כ אין מתנתו מתנה:

8

Ownership of a gift given by a sh'chiv me'ra is not transferred until after the death of the sh'chiv me'ra. No one acquires any of the landed property or movable property apportioned to him until after the death of the sh'chiv me'ra.

ח

מתנת שכיב מרע אינה קונה אלא לאחר מיתה ואין אחר זוכה בדבר שצוה לו בין במקרקע בין במטלטלי אלא לאחר מיתה:

9

For this reason, we expropriate money to pay the ketubah, and the living expenses for the deceased's wife and his daughters from the property that the sh'chiv me'ra apportioned to the intended recipients.

The rationale is that with his death, his estate became obligated to pay his wife the money due her by virtue of her ketubah and her living expenses, and the recipients of the gifts did not acquire what was given to them until after the death of the sh'chiv me'ra.

ט

לפיכך מוציאין לכתובת האשה ומזון האלמנה והבנות מיד אלו שצוה לתת להם שהרי במיתתו נתחייבו הנכסים בכתובה ובמזונות ואלו שנתן להם לא יקנו אלא לאחר מיתה:

10

When a document recording a gift given by a sh'chiv me'ra mentions a kinyan - whether it involves a portion of the deceased's estate or his entire estate - there are doubts about the matter. Perhaps he did not make up his mind to transfer ownership except via a legal document. In such an instance, the gift would not be effective. For a gift given by a sh'chiv me'ra takes effect only after the principal's death, and a legal document cannot transfer property after the principal's death.

י

מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין בין שהיתה במקצת נכסיו בין שהיתה בכל נכסיו חוששין לה שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר והואיל ומתנה זו לא תקנה אלא לאחר מיתה אין שטר לאחר מיתה והרי המתנה בטילה:

11

If, however, the kinyan was made solely to augment the legal power of the recipient - e.g., it was written: "And a kinyan was performed to amplify this gift" - the gift is binding.

יא

ואם קנו ממנו כדי ליפות כח המקבל כגון שכתוב וקנינו ממנו מוסיף על מתנה זו הרי היא קיימת:

12

When a sh'chiv me'ra says: "Compose a record and give to so and so a maneh," but he dies before the record was composed and the gift was given to him, the record should not be composed, nor should the gift be given. We suspect that perhaps the sh'chiv me'ra made up his mind to transfer the gift to the recipient via a legal document, and a legal document cannot effect a transfer after the principal's death.

יב

שכיב מרע שאמר כתבו ותנו לפלוני מנה ומת קודם שיכתבו ויתנו לו אין כותבין ואין נותנין שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה:

13

If, however, he said "Compose a record" solely to augment the legal power of the recipient - e.g., he said; "Give so and so a maneh" - and then he added, "and compose a record and give it to him" - a legal record should be composed, signed and given even after the death of the sh'chiv me'ra.

יג

ואם אמר כתבו כדי ליפות כח המקבל כגון שאמר תנו מנה לפלוני ואמר ואף כתבו ותנו לו הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לאחר מיתה:

14

The following rule applies when a sh'chiv me'ra apportions all his property unconditionally, without retaining anything for himself: If he recovers, the gift is retracted. This applies even if he confirmed his statements with a kinyan to augment the legal power of the recipient. Similarly, it applies whether he apportioned all his property to one individual or to two individuals.

The rationale is that we assume that he did not want to give all his property to that persons as a gift, and his intent was that the recipient should not acquire anything until after he died.

יד

שכיב מרע שכתב כל נכסיו מתנה סתם ולא שייר כלום אם עמד חוזר ואפילו קנו מידו כדי ליפות את כחו בין שהקנה כל נכסיו לאחד בין שכתבם לשנים שאומד דעת הוא שלא נתן זה הכל אלא שנתכוון שלא יקנו כלום אלא לאחר מותו:

15

If he retains anything for himself - either landed property or movable property - he has given only part of his property as a gift. If such a gift is given without an explicit statement of intent, it is considered to be a gift given by a healthy man, and it is effective from the time it was written. Therefore, it is not retracted upon the recovery of the sh'chiv me'ra. This applies provided he confirms the gift with a kinyan. For a gift given by a sh'chiv me'ra that transfers only part of his property requires a kinyan whether he recovers or does not recover.

טו

שייר כלום לעצמו בין קרקע בין מטלטלין הרי זו מתנה במקצת וסתמה כמתנת בריא שקונה מזמן הכתיבה לפיכך אינו חוזר והוא שקנו מידו שמתנת שכיב מרע במקצת צריכה קנין בין עמד בין לא עמד:

16

When does the above apply? When the person gave the gift without making any explicit statement. In such an instance, we assess his intent and presume that since he retained property, his intent was to transfer the property during his lifetime, like a gift given by a healthy man.

טז

במה דברים אמורים בשנתן סתם שהרי אנו אומדין דעתו ואומרין הואיל ושייר לא נתכוון אלא להקנות לו מחיים במתנת בריא:

17

If, however, the dying man explicitly states that he is giving the portion of estate as a gift of a sh'chiv me'ra, which takes effect only after his death, there is no need to confirm it with a kinyan, and if he recovers it is retracted. If, however, he does not recover, the intended recipient acquires that portion of the estate.

If such a gift was confirmed by a kinyan, the intended recipient does not acquire the property apportioned to him unless the kinyan was intended to amplify the legal power of the recipient, as explained above.

יז

אבל אם נתן לו המקצת בפירוש במתנת שכיב מרע שאינו אלא לאחר מיתה אינו צריך קנין ואם עמד חוזר ואם לא עמד קנה זה המקצת ואם היה בה קנין לא קנה אלא אם כן היה מיפה כחו כמו שביארנו:

18

Do not err: Should a dying man apportion all his property and state explicitly that he is giving everything from the present, and that his gift should take effect during his lifetime - such a gift is not governed by the laws pertaining to a gift of a sh'chiv me'ra. Instead, it is like any other gift given by a healthy person. If the legal document reaches the hand of the recipient, or the giver confirms the gift with a kinyan, the recipient acquires everything, and the giver cannot retract.

יח

אל תטעה בשכיב מרע שכתב כל נכסיו ופירש שנתן הכל מעכשיו והקנה מחיים שאין זה מתנת שכיב מרע אלא כשאר כל מתנות הבריאים שאם הגיע השטר ליד המקבל או שקנו מיד הנותן קנה הכל ואין יכול לחזור בו:

19

When a person on his deathbed gives a gift and, its legal record states: "In life and in death ..." or "From my life and in my death ...," it is considered to be a gift given by a sh'chiv me'ra, because it says "in death." This applies whether the dying man apportions all his property or only a portion of it.

The expression "in death" indicates that the intent is that the gift should take effect after the giver's death. It says "in life" only to settle the giver's mind and express a prayer that that he will survive this illness.

יט

הנותן מתנה כשהוא שכיב מרע וכתב בה בחיים ובמות או מחיים ובמות בין בכל בין במקצת הואיל וכתוב בו ובמות הרי זו מתנת שכיב מרע שזו שכתוב בה ובמות שלא יקנה אלא לאחר מיתה וזה שכתוב בה מחיים סימן ליישב את דעתו שיחיה מחולי זה:

20

Even though a person on his deathbed apportions all the property that he is known to possess, it is considered as if he apportioned only part of his estate. If the sh'chiv me'ra confirmed the gift with a kinyan and then recovered, the gift is not retracted. The rationale is that we suspect that he owns other property in a distant country.

This law applies unless the dying man says: "All my property that is these...," or unless it is the common assumption that the person owns only the property that he apportioned. In such instances, the gift is considered to apply to all his property.

כ

שכיב מרע שנתן הנכסים שהדבר גלוי שהן כל נכסים שיש לו הרי זה כמתנה במקצת ואם קנו מידו ועמד אינו חוזר חוששין אנו שמא נשארו לו נכסים אחרים במדינת הים עד שיאמר כל נכסי שהן אלו או שהיה מוחזק שאין לו נכסים אלא אלו ואחר כך תהיה המתנה בכל:

21

The following rules apply when a sh'chiv me'ra apportions all his property to other people. We see whether it appears that his intent was to divide his estate. If that is so, if he dies all the intended recipients acquire the property designated for them. If he recovers, all the gifts are retracted.

Different laws apply if, however, it appears that he was reconsidering the matter - e.g., after he made a gift with which he left over part of his property, he paused and then apportioned more, and then paused and then apportioned more and confirmed each of his gifts with a kinyan. If he dies, all the intended recipients acquire the property designated for them. If he recovers, only the final gift he designated is retracted. For this person alone was given all his remaining property.

כא

שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים רואין אם כמחלק כתבם מת קנו כלן עמד חוזר בכולן ואם כנמלך אחר ששייר חזר וכתב וקנו מידו על כל אחד ואחד מת קנו כולן עמד אינו חוזר אלא באחרון שהרי נתן לו כל הנכסים הנשארים:

22

When a sh'chiv me'ra signs over all his property to one of his servants and then recovers, the gift of the property is retracted. The gift of freedom to the slave, however, is not retracted, for he has already gained the reputation of being a free man.

כב

הכותב כל נכסיו לעבדו ועמד חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד שהרי יצא עליו שם בן חורין:

23

When a sh'chiv me'ra apportions his property because of his impending death - i.e., he thinks that he will die, and this is obvious from his words - even though a kinyan is made to confirm the gift of a portion of his estate - if he recovers, the gift is retracted.

כג

שכיב מרע שצוה מחמת מיתה כגון שהיתה דעתו נוטה שהוא מת ודאי וניכר דבר זה מכלל דבריו אע"פ שקנו מידו במקצת אם עמד חוזר:

24

When a person goes out to sea or on a caravan journey, is being transported in chains, or is dangerously ill, having fallen sick suddenly with a severe infirmity - any of these four individuals is considered to be a person who apportions his property because of his impending death. His statements are considered as if they are written down in a legal document and his property has already been apportioned. If these individuals die, their instructions are carried out.

If they are saved and recover, even though a kinyan had been made to confirm the gift of a portion of his estate, the gift is retracted, as is the law with regard to anyone who apportions his property because of his impending death.

כד

והמפרש בים והיוצא בשיירא והיוצא בקולר והמסוכן והוא שקפץ עליו החולי והכביד עליו חליו כל אחד מארבעתן כמצוה מחמת מיתה והרי דבריו ככתובין וכמסורין ומקיימין אותן אם מת ואם ניצל ועמד אפילו קנו מידו במקצת חוזר כדין כל מצוה מחמת מיתה:

25

The following laws apply when a sh'chiv me'ra passes from one sickness to another. If he does not recover and does not walk unsupported in the marketplace, the gift that he gave is binding.

כה

שכיב מרע שניתק מחולי לחולי אם לא עמד ולא הלך על משענתו בשוק מתנתו מתנה:

26

Different rules apply when the dying man stands and walks supported between the sickness in which he apportioned his property and the sickness from which he died. We have physicians assess whether or not he died from the first sickness that affected him. If this is so, the gift is binding. If not, the gift is not binding. If he walked in the marketplace without a support, no assessment is necessary, and the gifts that he originally gave are nullified.

כו

עמד בין החולי שצוה בו ובין החולי שמת ממנו והלך על משענתו אומדין אותו על פי רופאים אם מחמת חולי הראשון מת מתנתו קיימת ואם לאו אין מתנתו קיימת ואם הלך בשוק בלא משענת אינו צריך אומד אלא בטלו מתנותיו הראשונות:

27

When there is a record of an oral will made by a sh'chiv me'ra that does not say that he died because of the sickness during which he apportioned his property, and the witnesses are not present to corroborate this, the gift is nullified, despite the fact that he died. For his death is not proof that he did not recover. Perhaps he recovered from the sickness during which he apportioned his property and then contracted another sickness and then died.

Therefore, the property is presumed to belong to the legal heirs unless the recipients of the gift bring proof that he died because of the sickness during which he apportioned his property.

כז

מתנת שכיב מרע שאין כתוב בה שמתוך החולי הזה שצוה בו מת ואין העדים מצויין לשאול להם אף על פי שהרי זה המצוה מת הרי המתנה בטילה שאין מיתתו ראיה שמא מחולי שנתן בו המתנה נרפא ואח"כ חלה חולי אחר ומת לפיכך הנכסים בחזקת היורשין עד שיביא ראיה שמתוך החולי הזה שנתן בו מתנה זו מת: