1

[The portions of] Eretz Yisrael that were divided among the tribes1 can never be sold permanently, as [Leviticus 25:23] states: "The land will not be sold in perpetuity." If one sells the land in perpetuity, both [the buyer and the seller] violate a negative commandment.2 Their deeds are of no consequence,3 and the land reverts to its [original] owner in the Jubilee year.

א

א"י המתחלקת לשבטים אינה נמכרת לצמיתות שנאמר והארץ לא תמכר לצמיתות ואם מכר לצמיתות שניהם עוברין בלא תעשה ואין מעשיהן מועילין אלא תחזור השדה לבעליה ביובל:

2

When a person sells his field for 60 years, it is not returned in the Jubilee.4 For [the only property] that returns in the Jubilee year is property that is sold without qualification or property that is sold in perpetuity.

ב

והמוכר שדהו לס' שנה אינה יוצאה ביובל שאין חוזר ביובל אלא דבר הנמכר סתם או הנמכר לצמיתות:

3

A person should not sell his home or his ancestral field even though it returns to him eventually, unless he becomes impoverished, as [Leviticus 25:25] states: "If your brother becomes indigent and sells his ancestral heritage." One is not permitted to sell [such property] and hold the money in his pocket, engage in commerce with them, or purchase utensils, servants, or livestock. [He is only allowed to] sell to provide himself with sustenance. [Nevertheless,] if one transgressed and sold [such property], the sale is valid.

ג

לא ימכור אדם ביתו או שדה אחוזתו אף ע"פ שהם חוזרין אחר זמן אלא אם כן העני שנאמר וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו אבל למכור ולהניח הדמים בכיסו או לעשות בהן סחורה או ליקח בהן כלים או עבדים ובהמה אינו רשאי אלא למזונות בלבד ואם עבר ומכר מ"מ הרי אלו מכורין:

4

Judgments are made with regard to a home in accordance with the laws of a walled city,5 and with regard to a field in accordance with the laws of a field that is an ancestral heritage.6 The laws of a person who sells a field that is an ancestral heritage [require] the calculation of the years remaining until the Jubilee. Whenever [the original owner] desires to redeem the field he should make a reckoning with the purchaser with regard to the years from which he benefited from the field and reduce that from the purchase price and return the remainder.7

ד

ודנין בבית דין בתי ערי חומה ובשדה דין שדה אחוזה דין מוכר שדה אחוזתו לחשב את הדמים לפי השנים הנשארות ליובל ובכל עת שירצה לפדות מחשב עם הלוקח על השנים שאכל וגורע מדמי המוכר ומחזיר לו השאר:

5

What is implied? There remained ten years until the Jubilee and a field was sold for 100 dinar.8 The purchaser benefited from the field for three years and then the seller desired to redeem his field. He should give him 70 dinar and then [the seller] should return the field. Similarly, if he benefited from the field for six years, he should give him 40 dinar and then [the seller] should return the field. If he did not redeem it, but instead left it in the purchaser's possession until the Jubilee, and then it should return to the owner without money, as [indicated by Leviticus 25:15]: "According to the number of years of [its] crops, he will sell it to you."

ה

כיצד הרי הנשאר ליובל י' שנים ומכר לו שדה במאה דינר אכלה הלוקח ג' שנים ורצה המוכר לגאול נותן לו ע' דינר ומחזיר שדהו וכן אם אכלה ו' שנים נותן לו מ' דינר ומחזיר לו שדהו לא גאלה אלא הניחה ביד הלוקח עד שנת היובל תחזור לבעלים בלא דמים שנאמר במספר שני תבואות ימכר לך:

6

If he sold it to him when it was filled with produce and then he redeemed it after two years, he cannot tell him: "Return it to me filled with produce as it was when I sold it to you." Therefore if he sold it to him filled with produce before Rosh HaShanah and redeemed it after two years, the purchaser will have benefited from three harvests in those two years. Nevertheless, [the reduction of the price] is calculated only according to two years, as [implied by ibid. 27:18:9 "the priest shall calculate the money...] according to the remaining years," [i.e., the calculation is made according to years,] and not according to crops.10

ו

מכרה לו והיא מלאה פירות ולאחר ב' שנים גאלה אינו יכול לומר לו החזירנה לי מלאה פירות כמו שמכרתי לך לפיכך אם מכרה לו מלאה פירות לפני ר"ה וגאלה אחר שתי שנים הרי זה אוכל ג' תבואות בשתי השנים ואינו מחשב עמו אלא לפי שתי שנים בלבד שנאמר על פי השנים לא על פי התבואות:

7

The shoots, the twigs, and the fruits from the wild fig trees contained within it belong to the purchaser like its other produce.11 If, however, [the branches of a tree] are cut down12 or it dries,13 they are both forbidden to benefit from it.14 What should be done? It should be sold and land purchased with the proceeds. The purchaser is entitled to benefit from that land until the [original] field is redeemed from him.

ז

הקנים והזמורות ופירות שקמה שבתוכה הרי הן של לוקח כשאר הפירות שלה אבל אילן שנכסח או שיבש שניהן אסורין בו כיצד יעשה ימכר וילקח בדמיו קרקע והלוקח אוכל פירותיה עד שתגאל השדה מידו:

8

If a person purchases a field that is an ancestral heritage and plants trees15which increase the value [of the field], when it returns [to its original owner] in the Jubilee, we should evaluate the increase in value brought about by the trees in it and the owner of the field must pay this sum to the purchaser. [This is derived from ibid. 25:33]: "A home that was sold shall go out... [in the Jubilee]." [Implied is that the home] is returned, but not the increase in its value.

ח

הלוקח שדה אחוזה ונטעה אילנות והשביחה כשהיא חוזרת ביובל שמין שבח האילנות שבתוכה ונותן בעל השדה דמי השבח ללוקח שנא' ויצא ממכר בית ממכר חוזר ולא השבח:

9

When a person sells his field in the era when the Jubilee year is observed as we explained, he is not permitted to redeem it in less than two years, as [ibid.:15] states: "According to the number of years16 of [its] crops, he will sell it to you." Even if the purchaser was willing [to return it earlier], it is forbidden, as [the same verse] states: "According to the number of years17 after the Jubilee shall you purchase it from your colleague." [The purchaser must maintain possession for] at least two years from the date of the sale.18

ט

המוכר את שדהו בזמן שהיובל נוהג כמו שביארנו אינו מותר לגאול לפחות משתי שנים שנאמר במספר שני תבואות ימכר לך ואפילו רצה הלוקח אסור שנאמר במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך אין פחות משתי שנים מעת לעת מיום המכירה:

10

The purchaser must benefit from two crops in these two years and then [the seller] may redeem it, for it is written "years of its crops." Therefore if one of the two years were the Sabbatical year19 or a year of windblast or blight,20 they are not included in the reckoning.

י

וצריך שיאכל הלוקח שתי תבואות בשתי שנים ואח"כ יגאל שנאמר שני תבואות לפיכך אם היתה אחת משתי השנים שביעית או שנת שדפון או ירקון אינה עולה מן המנין:

11

If, however, the purchaser left it fallow one year and then benefited from it in the second year or benefited from it one year and then lightly plowed it, but did not sow it in the following year, [these years] are included in the reckoning.21 If he sold it in the Jubilee itself, the sale is not binding and the money should be returned to the seller.22

יא

הניחה הלוקח בורה שנה ואכלה שנה או אכלה שנה ונרה שנה ולא זרעה הרי אלו עולין למנין מכרה בשנת יובל עצמה אינה נמכרת והדמים חוזרין לבעלים:

12

If he sold it one year before the Jubilee, the purchaser benefits from it for a second year after the Jubilee,23 as [implied by the phrase]: "years of its crops."

יב

מכרה שנה אחת לפני היובל הרי הלוקח אוכל אותה שנה שניה אחר היובל שנאמר שני תבואות:

13

If he sold clefts that were filled with water or rocky [land] that was not fit to sow upon, he may redeem them in less than two years, as [implied by the phrase]: "years of its crops." One might infer that it is only a field that is fit to grow crops that is not redeemed in less than two years. [Nevertheless,] if the original owner did not redeem [this land], it returns to him in the Jubilee even though it is not fit to be sown.24

יג

מכר נקעים מלאים מים או סלעים שאינם ראויין לזריעה ה"ז פודה בפחות משתי שנים שנאמר במספר שני תבואות שדה הראוי לתבואה הוא שאינה נגאלת אלא אחר שתי שנים ואם לא גאלה אף על פי שאינה ראויה לזריעה חוזרת לבעלים ביובל:

14

If he sold [fruit-]trees,25 they may not be redeemed in less than two years, for they are fit to produce crops. If he did not redeem them, they are not returned to the owner in the Jubilee, as [implied by ibid.:27]: "he shall return to his ancestral heritage." [This excludes] trees.26

יד

מכר אילנות אין נגאלין לפחות משתי שנים שהרי ראויים לתבואות ואם לא גאלן אינן חוזרין לבעלים ביובל שנאמר ושב לאחוזתו ולא לאילנות:

15

If a person sold his field to one person, that person sold it to a second, the second to a third - even if there were 100 consecutive sales - in the Jubilee, it returns to its original owner, as [implied by Leviticus 27:24]: "In the Jubilee year, the field will return to the one from whom he purchased it, whose ancestral heritage it was."27

טו

מכר שדהו לראשון וראשון מכר לשני ושני לשלישי אפילו מאה זה אחר זה בשנת היובל תחזור לאדון הראשון שנאמר בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחוזת הארץ:

16

If [the owner] sold it to the first purchaser for 100 dinarim and [the latter] sold it to the second for 200, should the original owner desire to redeem it, he makes a reckoning only with the first purchaser, as [ibid. 25:27] states: "[And return the remainder] to the man to whom he sold it."28 If [the owner] sold it to a person for 200 and [the latter] sold it for 100, [the owner] makes a reckoning with the final [purchaser].29

Similarly, if he sold the field for 100 and it increased in value30 in the possession of the purchaser until it was appropriate to be sold for 200, the reckoning should be made according to the purchase price. If he sold it for 200 and its value diminished31 and it is now fit to be sold for 100, the reckoning should be made according to its present value. [The general principle is:] We always augment the legal power of the seller of an ancestral heritage and weaken the legal power of the purchaser.

טז

מכרה לראשון במאה דינר וראשון לשני במאתים ורצה האדון לגאול אינו מחשב אלא עם הראשון שנאמר לאיש אשר מכר לו מכרה לראשון במאתים וראשון לשני במאה ה"ז מחשב עם האחרון וכן אם מכר במאה והשביחה ביד הלוקח והרי היא ראויה להמכר במאתים מחשב לפי מה שמכר ואם מכרה במאתים והכסיפה והרי היא ראויה להמכר במאה מחשב לפי מה שהיא ולעולם מיפים כח מוכר שדה אחוזה ומריעין כח הלוקח:

17

When a person sells a field that is an ancestral heritage, but he also possesses other fields and sells some of those other fields to redeem [his ancestral heritage] that he sold, his [request to redeem the field] is not heeded, for [ibid.:26] states: "And he attained enough to redeem it." [We can infer that] he must attain something that was not accessible to him at the time he sold it. Similarly, if he borrowed [money] to redeem [the field], his [request] is not heeded, for that verse states: "And he acquired." [Implied is that he must obtain the means on his own], not through a loan.

יז

המוכר שדה אחוזתו והיו לו שדות אחרות ומכר מאותם השדות כדי לגאול שדה שמכר אין שומעין לו שנאמר ומצא כדי גאולתו עד שימצא דבר שאינו מצוי לו בשעה שמכר וכן אם לוה לגאול אין שומעין לו שנאמר והשיגה ידו לא שילוה:

18

If he attained a small amount [of resources] and desired to redeem half the field he sold, his [request] is not heeded, for that verse states: "enough to redeem it." Either he redeems the entire [field] or he does not redeem at all.

If a relative desired to redeem it, he may, as [ibid.:25] states: "And his redeemer who is related to him shall come...."32

יח

מצא מעט ורצה לגאול חצי השדה שמכר אין שומעין לו שנאמר כדי גאולתו או גואל את כולה או אינו גואל ואם רצו קרוביו לגאול גואלים שנאמר ובא גואלו הקרוב אליו:

19

When a person gives his field away as a present, it returns to him in the Jubilee, as [ibid.:13] states: "Each man shall return to his ancestral heritage." This includes one who gave [it away as] a present.33

יט

הנותן שדהו מתנה ה"ז חוזרת לו ביובל שנאמר תשובו איש אל אחוזתו לרבות את המתנה:

20

Brothers who divide [an inheritance] are considered as purchasers34 and each one should return his portion to the other in the Jubilee, but their division is not nullified.35 Similarly, a firstborn36 and one who performs yibbum with his brother's wife,37 return the portion that they received in the Jubilee and take another portion instead of it.

כ

האחין שחלקו כלקוחות הן ומחזירין זה לזה חלקו ביובל לא תבטל חלוקתן מכמות שהיתה וכן הבכור והמייבם אשת אחיו מחזיר ביובל חלק שנטל ונוטל החלק שכנגדו:

21

[Different rules apply with regard to a husband] who inherits his wife's [property]. Although a husband's inheritance of this property is a Rabbinic ordinance,38our Sages reinforced their decree as if it were of Scriptural origin and he is not required to return it [to the women's family] in the Jubilee year.39 If he inherited a [family] cemetery from her, he should return it to her family members lest this blemish [the reputation of] the family.40 They should pay him its worth after deducting the value of his wife's grave, for he is obligated to bury her.41

כא

אבל היורש את אשתו אעפ"י שירושת הבעל מדבריהם עשו חזוק לדבריהם כשל תורה ואינו מחזיר ביובל ואם ירש ממנה בית הקברות יחזיר לבני משפחה משום פגם משפחה ויתנו לו דמיה ומנכין לו דמי קבר אשתו שהרי חייב בקבורתה: