1

When a person kindles a fire in a field belonging to someone else1 and the fire spreads and causes damage, [the person who kindled it] is liable to pay the full extent of the damages,2 as [Exodus 22:5] states: "When a fire spreads through thorns and consumes bound or standing grain..., [the one who started the fire] must pay." Kindling a fire is considered one of the major categories of sources of damage.3

א

המדליק בתוך שדה חבירו ועברה הדליקה [והזיקה] חייב לשלם נזק שלם שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה וגו' שלם ישלם המבעיר וגו'. והבעירה מאבות נזיקין היא.

2

When a person kindles [a fire] on his own property, he must retreat a sufficient distance from his boundary to ensure that the fire will not spread to a field belonging to a colleague.4 How far must he move? Everything depends on the height of the fire.5 If he did not retreat an adequate distance and the fire spread and caused damage, he is liable to pay the full extent of the damages. If he retreated an appropriate distance, and [the fire] nevertheless spread and caused damage, he is not liable. This is considered an act of heaven. Similarly, if [the fire] crossed a stream6 or a pond of rainwater that was [at least] eight cubits wide, [the person who kindled the fire] is not liable.7

ב

הדליק בתוך רשותו צריך להרחיק מסוף המצר כדי שלא תעבור הדליקה לשדה חבירו. וכמה שיעור ההרחקה הכל לפי גובה הדליקה. [א] ואם לא הרחיק כראוי ועברה האש והזיקה חייב לשלם נזק שלם. הרחיק כראוי ועברה והזיקה פטור שזו מכה בידי שמים היא. וכן אם עברה נהר או שלולית שיש בהן מים ורחבן שמונה אמות פטור:

3

If the fire passed a wall, we measure the height of the wall and the height of the fire and the amount of foliage8 and bramble found there.9 If the fire was not of sufficient size to pass the wall ordinarily, he is not liable. If it is large enough, he is liable. When does the above apply? To a piercing flame].10 If, however, the flame ascends upward and warps downward because of the height of the flame, and there were trees11 there, we do not make an estimation. Even if the fire spread for 1000 cubits, [the person who kindled it] is liable.12

ג

עברה גדר אומדין גובה הגדר וגובה הדליקה והעצים או הקוצים המצויין שם אם אינה ראויה לעבור פטור ואם ראויה לעבור חייב. במה דברים אמורים באש [ב] הקודחת אבל אם היה לה להב גדול העולה ונכפף מגובה עליית הלהב והיו עצים מצויין שם אין לה אומד אלא אפילו עברה אלף אמה חייב.

4

[The following rules apply when] a fire breaks out in a person's domain,13 and his wall falls from causes other than the fire.14 If he had had the opportunity to rebuild the wall that fell, and he neglected to do so, he is liable. To what can the matter be compared?15 To a person's ox that broke loose16 and caused damage. For [the owner] was responsible for guarding him, and he failed to do so.

ד

נפלה דליקה בחצרו ונפל גדר שלא מחמת הדליקה ועברה הדליקה בחצר אחרת. אם היה יכול לגדור הגדר שנפל ולא גדרו חייב. למה הדבר דומה לשורו שיצא והזיק שהיה לו לשמרו ולא שמרו:

5

A person who sends a fire in the hands of a deaf mute, a mentally incompetent person or a child is not held liable by an earthly court;17 he does, however, have a moral and a spiritual obligation [to make restitution for the damages].18 When does the above apply? When he gave them a coal and they fanned it into a flame, for it is normal for a coal to burn out before it causes a flame. If, however, [the person] gave them a flame, he is liable, for his deeds caused the damage.19

ה

השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בידי שמים. במה דברים אמורים שמסר להן גחלת וליבוה [ג] שדרך הגחלת להכבות מאליה קודם שתעבור ותדליק. אבל אם מסר להן שלהבת חייב שהרי מעשיו גרמו:

6

When a person sends a fire with a mentally competent individual, the agent who spread the flame is liable, and the principal is free of liability.20 Similarly, if he charged a watchman with guarding a fire, [and the fire nevertheless caused damage,] the watchman is liable.21

ו

שלח את הבעירה ביד פקח זה הפקח שהבעיר חייב לשלם והשולח פטור. וכן אם הניח שומר לשמור הבעירה השומר חייב:

7

When one person brings a flame, and [then] another person brings the wood, [and a fire is started, which causes damage], the person who brought the wood is liable.22 When one person brings the wood, and [then] another person brings a flame, [and a fire is started, which causes damage,] the person who brought the flame is liable.23 If another person comes and fans the fire, he is liable.24 If the fire is fanned by an uncommon wind,25 none of them is held liable.26 If a person fanned a fire, but it was also fanned by the wind, the person is liable, for his [actions] caused damage.27 And whenever a person's [actions] cause damage, he is liable to pay for the full amount of the damages from the choicest property he owns, as if the damage was inflicted directly.

ז

אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב. אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב. בא אחר וליבה המלבה חייב. ליבתו רוח שאינה מצויה תמיד הרי כולן פטורין. ליבה וליבתו הרוח חייב שהרי הוא גרם וכל הגורם להזיק משלם נזק שלם מן היפה שבנכסים כשאר כל המזיקין:

8

When a fire spread and consumed wood, stone or earth,28 [the person who kindled the fire] is obligated to make restitution, as it is written: "[When a fire] spreads through thorns [and consumes...] a field." [The following rules apply when] a fire consumes a grain heap or the like and there were utensils hidden in the grain heap. If [the utensils include] a thresher, a yoke for cattle or other articles that it is likely for farmers to hide in their grain heaps, [the person who kindled the fire] is liable.29 If [the utensils include] clothes, glassware and the like, he is not liable for the damage to the utensils.30

ח

אש שיצאה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב לשלם שנאמר ומצאה קוצים או השדה. אכלה גדיש וכיוצא בו והיו כלים טמונים בתוך הגדיש אם היו כגון מוריגים וכלי בקר וכיוצא בהן מדברים שדרך אנשי השדה לטמנם בגדיש חייב לשלם. היו בגדים וכלי זכוכית וכיוצא בהן פטור על הכלים:

9

When does the above apply? When a person kindles a fire in a field belonging to a colleague.31 If, however, he kindles the fire in his own [domain] and it spreads to a colleague's field, he is not liable for utensils hidden in a grain heap.32 He must, however, compensate [the owner] as if the space taken by the utensils had been filled with wheat or with barley.33

ט

במה דברים אמורים במדליק בתוך שדה חבירו אבל במדליק בתוך שלו ועברה לשדה חבירו פטור על כל הכלים הטמונים [ד] בגדיש אבל משלם הוא שיעור מקום הכלים ורואין אותו כאילו הוא מלא גדיש של חטים או של שעורים:

10

A person who kindles a fire in a field belonging to a colleague is also liable [in the following instance]. The fire spread and consumed a kid that was tied to the grain heap or a servant near the grain heap.34 For this is also the ordinary practice near a grain heap. If, however, the servant was tied [to the grain heap], or the goat was near the grain heap, [the person who kindled the fire is not liable].35

י

המדליק בתוך שדה חבירו ויצאה האש ונאכל הגדיש והיה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב. שכן דרך בני אדם לעשות בגדיש. היה עבד כפות וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור:

11

When a person lends a colleague space to make a grain heap, the colleague makes that grain heap and hides utensils in it, and then the person who lent him the space burns the grain heap, [the person who kindled the fire] is liable to pay [his colleague] only for the grain heap.36 If he lent him space to make a heap of wheat and he made a heap of barley,37 or he lent him space to make a heap of barley and he made a heap of wheat,38 or he made a heap of wheat and covered it with barley,39 or he made a heap of barley and covered it with wheat,40 [the person who kindled the fire] is not liable to pay any more than the value of a heap of barley.

יא

המשאיל מקום לחבירו והגדיש בו והטמין בו כלים והדליק המשאיל ושרף הגדיש אינו משלם אלא דמי גדיש בלבד. השאילו מקום להגדיש חטים והגדיש שעורים או להגדיש שעורים והגדיש חטים או שהגדיש חטים וחיפם בשעורים או שהגדיש שעורים וחיפם בחיטים אינו משלם לו אלא דמי שעורים בלבד:

12

When a person sets fire to a home belonging to a colleague, he must compensate for everything it contains,41 for it is the ordinary practice for people to keep all their utensils and possessions in their homes. The person whose house [was burned] is entitled to collect everything he claims,42 provided he takes an oath while holding a [sacred] article.43 This oath is a Rabbinic institution, as will be explained.44 [The above applies] provided he claims articles that we can assume he owns45 or that it is customary for others to entrust to him.

יב

המדליק את הבירה של חבירו משלם כל מה שבתוכה. שכן דרך בני אדם להניח כל כליהם וכל חפציהם בבתים. וכל שיטעון בעל הבית הרי זה נשבע בנקיטת חפץ ונוטל. ושבועה זו מדברי סופרים כמו שיתבאר. ובלבד שיטעון דברים שהוא אמוד בהן או שהוא למוד להיות אותן הדברים שטען פקדון [ה] אצלו:

13

[The following rules apply when] a camel that is loaded with flax passes through the public domain, the flax that enters the shop46 is ignited by the lamp belonging to the shopkeeper and then sets fire to the entire building. The owner of the camel is liable, because he overloaded [his beast].47 [This applies regardless of] whether or not the animal stood.48 If the shopkeeper had placed his lamp outside, the shopkeeper is liable and must reimburse the camel driver even for the flax that burned, because he placed his lamp outside.49 [This applies] even with regard to a Chanukah lamp,50 for he should have sat [there] to guard it [from causing damage].

יג

גמל שהוא טעון פשתן ועובר ברשות הרבים ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את כל הבירה בעל הגמל חייב מפני שהרבה במשאוי בין שעמדה הבהמה בין שלא עמדה. הניח החנוני נרו מבחוץ החנוני חייב אף בדמי פשתן מפני שהניח נרו מבחוץ ואפילו נר חנוכה היה לו לישב לשמור:

14

[The following rule applies when] a person bends standing grain belonging to a colleague toward a fire until it ignites. If the fire would not reach the grain unless it was spread by an uncommon wind, [the person who bent the grain] is not held liable by a mortal court.51 He does, however, have a moral and spiritual obligation to make reimbursement.52 When a person buries standing grain belonging to a colleague in earth or straw,53 and then a fire passes and consumes it, the person who buried [the grain] is not held liable by a mortal court.54 He does, however, have a moral and spiritual obligation to make reimbursement, because the person who kindled the fire is not liable for [the destruction of property that was] hidden.55

יד

הכופף קמתו של חבירו לפני האש עד שתדלק אם אין האש מגעת לה אלא ברוח שאינה מצויה פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. והטומן קמתו של חבירו בעפר או בתבן ועברה האש ואכלה אותה הרי הטומן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים מפני שהמדליק את האש פטור על הטמון:

15

When a fire spreads and harms a human being and injures him, the person who kindled the fire is liable for the damages, unemployment benefits, medical costs, pain and embarrassment suffered by the injured party,56 as if he had personally injured him. Although fire is one of a person's possessions, it is as if he caused him damage with his arrows.57 If, by contrast, injury to a man is caused by a person's animal or cistern, he is liable for the damages alone, as we have explained.58

טו

אש שעברה והזיקה את האדם וחבלה בו הרי [ו] המבעיר חייב בנזקיו ובשבתו וברפויו ובצערו ובבשתו כאילו הזיקו בידו שאע"פ שאשו ממונו הוא הרי הוא כמו שהזיקה [ז] בחציו. אבל אם הזיקה בהמתו או בורו את האדם אינו חייב אלא בנזק בלבד כמו שביארנו:

16

[The laws pertaining to] all the derivatives of fire59are the same as [those pertaining to] fire itself. What is implied? If a person placed a stone, a knife or a burden on his roof, and it fell because of an ordinary wind and caused damage, he must pay the full extent of the damages. All these are derivatives of fire.60 If it was an uncommon wind that caused them to fall and create damage, he is not liable.61

טז

כל תולדות האש הרי הן כאש. כיצד הניח אבן או סכין או משא בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו חייב לשלם נזק שלם שכל אלו וכיוצא בהן תולדות הבערה הן. ואם נפלו ברוח שאינה מצויה והזיקו פטור: