1

When a person makes a commitment to be considered trustworthy1 with regard to the tithes [so that] his produce will not be considered as demai, he must tithe [the produce] he eats,2 that which he sells, and that which he purchases,3 and he must not accept the hospitality of a common person. He must make these commitments in public.4 When trustworthy witnesses5 [testify] that he made these commitments in public and that he continually observe these practices, he is considered trustworthy [and his word is accepted if] he says that his produce has been tithed.

א

המקבל עליו להיות נאמן על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי צריך להיות מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח ואינו מתארח אצל ע"ה וצריך שיקבל עליו דברים אלו ברבים וכשיבואו עדים נאמנין שקיבל דברים אלו ברבים ושהוא רגיל בהם תמיד הרי זה נאמן על פירותיו לומר מעושרין הן:

2

Every Torah scholar is always considered trustworthy. There is no necessity to investigate his [conduct]. His children, the members of his household, his servants, and his wife, are given the same status. When a Torah scholar dies and leaves produce, even if it was gathered on the day of his death, we assume that [the appropriate separations were made].6

ב

כל תלמיד חכם לעולם נאמן ואינו צריך בדיקה אחריו ובניו ובני ביתו ועבדיו [ואשתו] הרי הם כמוהו ת"ח שמת והניח פירות אפילו כנסם באותו היום הרי הן בחזקת מתוקנין:

3

When the daughter of a common person or his wife7 marries a chavair or the servant8 [of a common person] was sold to a chavair, they must accept the [above] requirements as at the outset.9 When the daughter of a chavair or his wife marries a common person or the servant [of a chavair] was sold to a common person, we assume that they maintain their observance10 until they act in a manner that arouses suspicion. A son or a servant of a chavair who would frequently visit a common person must formally accept [the above requirements].11When a son or a servant of a common person would frequently visit a chavair, as long as he is in his domain, he is considered like a chavair. When he departs, he is considered as a common person.12

ג

בת עם הארץ או אשתו שניסת לחבר ועבדו שנמכר לחבר צריכין לקבל עליהם בתחלה ובת חבר או אשתו שניסת לע"ה ועבדו שנמכר לע"ה הרי הן בחזקתן עד שיחשדו בנו או עבדו של חבר שהיו למודין אצל עם הארץ צריכין לקבל בנו או עבדו של ע"ה שהיו למודים אצל חבר כל זמן שהן אצלו הרי הן כחבר יצאו הרי הן כע"ה:

4

When a person himself is not considered as trustworthy, but one of his sons or servants or another member of his family is, food may be taken from him based on their statements.13 We do not harbor suspicions concerning the matter.

ד

מי שאינו נאמן והיה אחד מבניו או מעבדיו נאמן או אחד ממשפחתו לוקחין ממנו ואוכלין על פיהן ואינן חוששין לדבר:

5

If a person was considered trustworthy, but his wife was not considered trustworthy,14 we may purchase produce from him,15 but we do not accept his hospitality. If his wife is trustworthy and he is not, we may accept his hospitality, but we do not purchase produce from him. May a curse be visited on one whose wife is trustworthy, but he is not.

ה

היה הוא נאמן ואשתו אינה נאמנת לוקחים ממנו ואין מתארחין אצלו [היתה אשתו נאמנת והוא אינו נאמן מתארחין אצלו ואין לוקחין ממנו ותבא מארה למי שאשתו נאמנת והוא אינו נאמן]:

6

A chavair should not serve as a waiter at a drinking party or a feast of a common person unless all [the food and drink] have been tithed and the appropriate separations made under his supervision.16 Therefore if one sees a chavair serving at a drinking party or a feast of a common person, he can operate under the presumption that the tithes and other separations have been made.17

If we see such a person eating together with a common person, we cannot assume that the food served at the feast has been tithed. Perhaps the chavair is relying on the stipulations made in his heart.18

ו

לא ישמש חבר לא במשתה עם הארץ ולא בסעודתו אא"כ היה הכל מעושר ומתוקן מתחת ידו לפיכך הרואה חבר משמש במשתה ע"ה או בסעודתו הרי הכל בחזקת מתוקן ומעושר ראוהו מיסב עם עמי הארץ אין הסעודה בחזקת מעושרת שמא החבר על התנאים שבלבו הוא סומך:

7

Just as a person may eat with a common person and rely on the conditions in his heart, so too, he must make a stipulation with regard to what his son eats.19 [This applies] even if his son is in another place.20 He does not have to make a stipulation with regard to another person aside from his son even if that person was together with him at the feast.

Therefore if the son of a chavair is present at a feast with a common person, we cannot assume that the food was tithed, for perhaps [the chavair] made a stipulation for [the food] his son ate.21

ז

כשם שאדם סועד אצל ע"ה וסומך על תנאו כך הוא צריך להיות מתנה על בנו ואפילו היה בנו במקום אחר אבל אינו צריך להיות מתנה על אחר חוץ מבנו ואפילו היה עמו במשתה לפיכך בן חבר שהיה מיסב במשתה ע"ה אין הסעודה בחזקת מעושרת שמא אביו התנה עליו:

8

When a common person gives a meah22 to a chavair and tells him: "Buy me a bunch of vegetables or a cake," he may purchase it for him without any qualification and is not obligated to tithe it.23 If [the agent] exchanged the meah, he is obligated to tithe [the produce he purchased].24

If the chavair was explicit and did not buy the produce without explanation, but instead said: "This bunch of produce that I am purchasing from you is being bought for my colleague and this bunch is being bought for myself," he is obligated to tithe [only] the produce that he took for himself. He does not have to tithe [the bunch he purchased for his colleague].25If these [two batches of produce] became intermingled, even if one measure [belonging to the chavair] becomes mixed with 100 [belonging to the common person], he must make the separations as if the entire quantity was demai.26 [Only] afterwards27 may he give the produce to the colleague who sent him to purchase them for him.

ח

עם הארץ שנתן מעה לחבר ואמר לו קח לי אגודת ירק אחת או גלוסקא אחת לוקח לו סתם ופטור מלעשר ואם החליף את המעה חייב לעשר ואח"כ יביא לו ואם פירש החבר ולא לקחן סתם אלא אמר לחנוני אגודה זו שאני לוקח ממך לחבירי אני קונה אותה וזו לעצמי אני קונה אותה זו שלקח לעצמו חייב לעשרה וזו שלקח לחבירו א"צ לעשרה ואם נתערבו אפילו נתערבה אחת שלו בק' של חבירו מתקן הכל דמאי ואחר כך יתן לחבירו ששלחו ליקח לו:

9

When five people tell one person: "Bring us five bunches of vegetables," and [the agent] brings each person one bunch individually, the chavairim among [the recipients] are required to tithe only their portions.28 If [the agent] brought [the entire quantity] mixed together, the chavairim among [the recipients] are required to separate tithes for the entire amount.29

ט

חמשה שאמרו לאחד צא והבא לנו חמש אגודות של ירק והביא לכל אחד ואחד בפני עצמו חברים שבהן אין צריכין לעשר אלא על חלקן בלבד הביא להן בערבוב חברים שבהם צריכין לעשר הכל:

10

When a common person tells a chavair: "Collect figs for me from my fig tree," the chavair may snack from them30 and tithe them as one tithes demai.31

If a chavair told a common person to gather figs for him and another chavair heard him, the latter may partake [of the figs] without tithing them. [The rationale is that] a chavair will not release produce from his domain unless the appropriate separations were made. [Thus] we can assume that [the owner] separated [terumah and the tithes for this produce] from other [produce]. Although [generally] we do not suspect that a chavair will separate terumah from produce that is not in the same place as the terumah,32 he may do so to prevent the common person from confronting a spiritual stumbling block.33

י

ע"ה שאמר לחבר צא ולקט לי תאנים מתאנתי אוכל מהן החבר עראי ומעשרן [דמאי] ואם אמר החבר לע"ה ללקוט לו ושמע חבר אחר זה האחר אוכל ואינו צריך לעשר שאין החבר מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו וחזקתו שהפריש עליה ממקום אחר אעפ"י שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף כדי לסלק המכשול מלפני ע"ה תורמין:

11

It is permitted to feed34 demai to the poor and to guests.35 They must, however, be notified of such. If the poor person or the guest desire to make the appropriate separations, they should.

יא

מותר להאכיל את העניים ואת האורחים דמאי וצריך להודיען והעני עצמו והאורח אם רצו לתקן מתקנין:

12

The collectors of charity collect from all people36 without clarifying [whether separations have been made] and they divide the donations without specifications. If one desires to make the appropriate separations, he should.

יב

גבאי צדקה גובין סתם מכל אדם ומחלקים סתם והרוצה לתקן יתקן:

13

When a doctor who is a chavair is feeding a common person who is sick37 from the produce of a common person, he should place [the food] in his hand, but not in his mouth.38 If the demai belonged to the doctor, he should not even place it in his hand. And similarly, if he knows that it is definitely tevel,39 it is forbidden to place it in his hand.

יג

רופא חבר שהיה מאכיל לחולה ע"ה מפירות ע"ה נותן לתוך ידו אבל לא לתוך פיו ואם היה הדמאי של רופא אפילו לתוך ידו לא יתן וכן אם ידע שהוא טבל ודאי אפילו לתוך ידו אסור: