One may rub the surface of figs and grapes [of tevel];1 this does not cause a [significant] loss.2 Whatever is forbidden for non-priests to partake of with regard to terumah, e.g., the seeds or the like,3 may not be eaten from tevel, from the tithes from which terumat ma'aser has not been separated, or from the second tithe and consecrated property that were not redeemed. Whatever non-priests may partake of with regard to terumah is also permitted to be eaten from tevel, from the tithes from which terumat ma'aser has not been separated, and from the second tithe and consecrated property that were not redeemed.


מחליקין בתאנים וענבים של טבל ואין בזה משום הפסד וכל שאסור לזרים לאוכלו בתרומה כגון הגרעינין וכיוצא בהן כך אסור לאוכלו מן הטבל ומן המעשר שלא ניטלה תרומתו וממעשר שני והקדש שלא נפדו וכל שמותר לזרים לאוכלו בתרומה מדברים אלו כך מותר בטבל ובמעשר שלא ניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו:


We4 may not kindle impure tevel,5 even during the week. Needless to say, this applies on Sabbath.6 [This is implied by Numbers 18:5]: "the watch of My terumah."7 Just as pure terumah may not be used until after it has been separated, so too, we may not benefit from impure terumah until after it was separated.


אין מדליקין בטבל טמא אפילו בחול ואין צריך לומר בשבת שנאמר את משמרת תרומותי מה תרומה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמתה אף תרומה טמאה אין לך ליהנות בה אלא משעת הרמתה ואילך:


We may not cover tevel with earth,8 nor may we sow it. It is forbidden to sow even produce for which the work associated with their preparation has not been completed9 until it has been tithed.10

When does the above apply? With regard to grains, legumes, and the like.11 If, however, one uproots saplings that contain fruit and replants them in another place in his field,12 it is permitted. It is not considered as sowing tevel, for he did not gather the fruit.13

Similarly, when one uproots turnips and radishes and replants them elsewhere, if he intends to add to their bulk, it is permitted.14 If one plants them so that they will produce stalks so that he can take their seed, it is forbidden [to plant them without tithing],15 because it is like sowing wheat or barley that is tevel.


אין מחפין בטבל ואין זורעין את הטבל ואפילו פירות שלא נגמרה מלאכתן אסור לזרוע מהן עד שיעשר במה דברים אמורים בתבואה וקטניות וכיוצא בהן אבל העוקר שתילים שיש בהן פירות ממקום למקום בתוך שדהו הרי זה מותר ואינו כזורע טבל שהרי לא אסף הפירות וכן העוקר לפת וצנונות ושתלם במקום אחר אם נתכוון להוסיף בגופן מותר ואם שתלן כדי שיקשו ויקח הזרע שלהן אסור מפני שהוא כזורע חטים או שעורים של טבל:


[The following laws apply when a person] sows a litra of produce16 that was separated as tithes, but terumat ma'aser had not been separated from it. If it increased and it is now 10 litra, [the entire new crop] is required to be tithed.17 A tenth18 should be separated for the [original] litra from other produce19 according to the appropriate reckoning.20

If one separated [terumah and tithes] from a litra of onions and sowed them, one should not separate the tithes according to the reckoning of the increase, but according to the entire sum of the crop.21


ליטרא מעשר טבול שזרעה והשביחה והרי היא עשר ליטרין חייבת במעשר ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר לפי חשבון ליטרא בצלים שתקנם וזרעם אינו מעשר לפי חשבון התוספת אלא מעשר לפי כולו:


There is an unresolved doubt regarding the ruling when stalks of produce whose seed does not decompose that reached a third of their growth,22 were [gathered,] their stack was straightened, and he tithed them,23 he subsequently sowed them, and they increased in size. [One might say that] there is a Rabbinic obligation to tithe them, because they increased in size.24 [But one might say] that there is no obligation25 since the seed which continues to exist and did not decompose was tithed. [The laws governing these species] do not resemble [those that apply to] onions, because it is not common practice to sow onions.26


זרעונים שהביאו שליש ומרחן ועשרן ואח"כ זרען והוסיפו ואין זרעם כלה ה"ז ספק אם חייבין במעשר מדבריהם הואיל והוסיפו או אין חייבין שהרי הזרע שעדיין הוא קיים ולא אבד מעושר הוא ואין אלו דומים לבצלים שהבצלים אין דרכן להזרע:


[The following laws apply when one] sows tevel, whether a crop whose seed decomposes27 or a crop whose seed does not decompose.28 If it is possible for him to gather it [before it takes root in the ground], we penalize him29 and [require him to] gather it. [If the seed decomposes], should it grow, we do not require him to uproot [the plants].30 [The growths] are considered as ordinary produce.31

If the produce is of a type whose seed does not decompose, even the produce that grows from the growths - indeed, even until the third generation - is forbidden. The fourth generation is permitted. Why are the growths foribidden? Because of the terumat ma'aser and the terumah within them.32 These same laws apply when one sows produce separated as the tithes from which terumat ma'aser was not separated.

It is forbidden to sell tevel except when there is a necessity to do so and [then,] only to a Torah scholar.33 It is forbidden to send [presents] of tevel, even from one Torah scholar to another, perhaps one will rely on the other34 and thus cause tevel to be eaten.


הזורע את הטבל בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אם אפשר ללקטו קונסין אותו ומלקטו ואם צמח אין מחייבין אותו לעקור והגידולין חולין ואם היה דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין עד שלש גרנות והרביעי מותר ומפני מה הגידולין אסורין מפני תרומת מעשר ותרומה גדולה שבה וכן הדין בזורע מעשר שלא ניטלה תרומתו אין מוכרין את הטבל אלא לצורך ולחבר ואסור לשלח את הטבל ואפילו חבר לחבר שמא יסמכו זה על זה ויאכל הטבל:


[The following rules apply when a person] sells produce35 to a colleague, but then remembers that it is tevel and although he afterwards runs to pursue him to make the appropriate separations,36 he cannot find him. If he knows that the produce no longer exists - it was already lost or consumed - he does not have to separate tithes for it.37 If there is a doubt whether it exists or do not exists, he should separate tithes for it from other produce.38


המוכר פירות לחבירו ונזכר שהם טבל ורץ אחריו לתקנו ולא מצאו אם ידוע שאין קיימין ושכבר אבדו או נאכלו אינו צריך לעשר עליהם ואם ספק שהם קיימין או אין קיימין צריך להוציא עליהן מעשרות מפירות אחרות:


[The following rule applies when there is a dispute when] a person sells produce to a purchaser.] The seller says: "I sold them with the stipulation that they were tevel."39 The purchaser said: "I purchased tithed produce from you."40 We compel the seller to make the appropriate separations.41 [This is a] penalty imposed upon him for selling tevel.42


המוכר פירות לחבירו מוכר אומר על מנת שהן טבל מכרתי ולוקח אומר לא לקחתי ממך אלא מעושרין כופין את המוכר לתקן קנס הוא לו מפני שמכר טבל:


One may not pay a debt from tevel, for this resembles a sale.43


אין פורעין חוב מן הטבל מפני שהוא כמוכרו:


[The following laws apply when a person's] crops were seized by the king's authorities while they were tevel. If [they were taken] because he owed this amount,44 he must separate the tithes for this produce.45 If they were taken from him by force, he does not have to separate tithes for them.


מי שלקחו בית המלך את פירותיו והם טבלים אם מחמת שהוא חייב להן צריך להוציא עליהן מעשרות ואם לקחו באונס אינו צריך לעשר עליהם:


When a person purchases tevel from two sources,46 he may separate the tithes from one for the other.47 When a person receives a field from a Jew or from a gentile as part of a sharecropping agreement,48 he should make the division [of the produce] in the presence of the owner of the field and give him his share then, so that he knows that he received tevel.49

[Different rules apply, however, when a person] rents a field from a Jew on the condition that he pay the owner a specific amount of produce. If he pays him with produce from the field he rented, [the renter] must separate terumah.50 Afterwards, he gives him the measure he stipulated he would give him and the owner of the field must separate the tithe himself.51 If, however, [the renter] pays the owner from the produce of another field or with another type of produce, [the renter] must first separate the tithes and then pay [the owner].52


הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה המקבל שדה מישראל או מן הנכרי חולק ונותן לבעל השדה בפניו כדי שידע שטבל נטל אבל החוכר שדה מישראל אם נתן לו מזרע אותה שדה תורם ואחר כך נותן לו מזו שקצץ ליתן לו ובעל השדה מעשר לעצמו ואם נתן לו מזרע שדה אחרת או ממין אחר מוציא המעשר ואח"כ נותן לו:


When a person rents a field from a gentile on the condition that he pay him a specific amount of produce, he must tithe the produce before giving it to him. This is a penalty imposed upon him so that he will not rent the field from the gentile.53 In this way, the field will lie fallow [before the gentile]54 and, of necessity, he will sell it to a Jew.55

Similarly, when a person accepts his ancestral field from a gentile as a sharecropper,56 he was penalized and required to tithe the produce before giving the gentile his share of produce after it was tithed. [This measure was instituted] so that a person should not jump at the opportunity to receive it because it was his ancestral field. In this manner, it will remain fallow before the gentile so that he will sell it to a Jew.


החוכר שדה מן העכו"ם מעשר ואחר כך נותן לו קנס קנסוהו בזה כדי שלא יחכור מן העכו"ם ונמצאת השדה בורה לפניו עד שיצטרך וימכרנה לישראל וכן המקבל שדה אבותיו מן העכו"ם קנסוהו שיעשר ואח"כ יתן חלקו לעכו"ם מעושר כדי שלא יקפוץ ויקבלה ממנו מפני שהיא שדה אבותיו עד שתשאר לפניו בורה כדי שימכרנה לישראל:


What is meant by a chokar and what is meant by a mekabel?57 A chokar hires the field for a specific amount of produce - these-and-these many se'ah - whether the field produced a lot or a little. A mekabel hires the field for a percentage of its yield, half, a third, or whichever amount they agree on. A sochar is one who rents the land for [a sum of] money.58


אי זהו חוכר ואי זהו מקבל חוכר שחוכר הקרקע בדבר קצוב מן הזרע בכך וכך סאה בין עשתה הרבה בין עשתה מעט מקבל הוא שיקבל אותה בחלק ממה שתעשה חציו או שלישו או מה שיתנו ביניהן שוכר הוא ששוכר הקרקע במעות:


When two people receive a field as sharecroppers together, they inherit the field, or join as partners with regard to it, one may tell the other: "Take the wheat in this-and-this place and I will take the wheat from that-and-that place. You [take] the wine in this-and-this place and I will take the wine from that-and-that place."59 He should not say: "You take the wheat and I will take the barley. You take the wine and I will take the oil," for that constitutes selling tevel.


שנים שקבלו שדה באריסות או ירשו או נשתתפו יכול האחד לומר לחבירו טול אתה חטים שבמקום פלוני ואני חטים שבמקום פלוני אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני אבל לא יאמר טלו אתה חטים ואני שעורים אתה יין ואני שמן מפני שמוכרין את הטבל:


When a priest or a Levite purchased produce from an Israelite after the tasks [associated with their preparation] were completed,60 we expropriate the terumah and tithes from their possession and give them to other priests and Levites. This is a penalty imposed on them so that they will not hurry to the grainheaps and winepresses and purchase tevel to grab the presents of their priestly brethren.61 If, however, they purchase [the produce] before [these] tasks are completed, we do not expropriate [the presents] from their possession.62


כהן או לוי שלקחו פירות מישראל אחר שנגמרה מלאכתן מוציאין את התרומה והמעשרות מידיהן ונותנין אותם לכהנים וללוים אחרים קנס הוא להם כדי שלא יקפצו לגרנות ולגתות ויקנו טבלים כדי להפקיע מתנות אחיהם הכהנים ואם קנו קודם שתגמר מלאכתן אין מוציאים מידם:


When a priest or Levite sold produce that was detached to an Israelite63 before the tasks [associated with their preparation] were completed - and certainly, if they sold the produce while it was attached - the terumah or the tithes belong to [the priest or Levite].64 If they sold it after these tasks were completed, the terumah and the tithes belong to the purchaser.65 He must separate them and may give them to the priest or Levite of his choice.


כהן או לוי שמכרו פירות תלושין לישראל קודם שתגמר מלאכתן ואין צריך לומר אם מכרו במחובר הרי התרומה או המעשר שלהם ואם מכרו אחר גמר מלאכה הרי התרומה והמעשר של לוקח ומפריש ונותן לכל כהן או לוי שירצה:


When a priest or Levite receive a field from an Israelite under a sharecropping agreement, they should divide the terumah and the tithes, as they divide up the ordinary produce. The Israelite should take his portion and give it to the priest or Levite of his choice. When, however, an Israelite receives a field from a priest or a Levite under a sharecropping agreement, the terumah and/or the tithes belong to the owner of the field.66 The remainder of the presents67 should be divided.


כהן ולוי שקבלו שדה מישראל כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה ובמעשרות והישראל נוטל חלקו ונותן לכל כהן או לוי שירצה אבל ישראל שקיבל שדה מכהן או מלוי התרומה או המעשר לבעל השדה ושאר המתנות חולקין:


When a person - whether an Israelite from a priest or Levite or a priest or Levite from an Israelite - receive olives68 to produce oil, they should divide the terumah and the tithes, as they divide up the ordinary produce. [The rationale is that] oil is an important [commodity].69


המקבל זיתים להוציא מהן שמן בין ישראל מכהן או לוי בין כהן או לוי מישראל כשם שחולקין בחולין כך חולקין בתרומה ומעשרות מפני שהשמן חשוב הוא:


When a priest sells a field to an Israelite and tells him: "[I am selling it] on the condition that the tithes from it belong to me forever," they belong to him.70 [The rationale is that] saying "on the condition that" is tantamount to setting aside for himself [the portion of the field] where the tithes [grow].71

If the priest [who sold the land] dies, his son is like all other priests.72 If [the priest] told [the purchaser]: "[I am selling it] on the condition that the tithes from it belong to me and my son," [when] he dies, his son73 should take [the tithes]. If he sold it "...on the condition throughout the time it is in your possession," should the purchaser sell it to another person - even if he later buys it back, the priest is no longer entitled to those tithes.


כהן שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שהמעשר שלה שלי לעולם הרי הן שלו כיון שאמר על מנת נעשה כמי ששייר מקום המעשר ואם מת הכהן הרי בנו כשאר הכהנים ואם אמר לו על מנת שהמעשרות לי ולבני מת הוא יטלם בנו על מנת שהמעשרות שלי כל זמן שהיא לפניך מכרה לאחר אף על פי שחזר ולקחה אין לכהן אותם המעשרות:


When an Israelite received a field under a sharecropping agreement from a priest or Levite and stipulated that [the agreement is being made] "on the condition that the tithes are mine74 for four or five years," this is permitted.75 "...On the condition that they are mine forever," this is forbidden. [The rationale is that] one priest cannot make another priest.76

Similarly, if a Levite owed money to an Israelite, the Israelite may not collect produce from others and set aside the tithes for himself until he repays his debt.77 For a Levite cannot make his creditor a Levite so that he can collect the tithes from others.78


ישראל שקיבל שדה מכהן ולוי ואמר לו ע"מ שהמעשרות שלי ארבע או חמש שנים מותר ע"מ שהן שלי לעולם אסור שאין כהן עושה כהן וכן בן לוי שהיה עליו חוב לישראל לא יהיה ישראל זה גובה מאחרים ומפריש עד שיפרע כנגד חובו שאין לוי זה עושה בעל חוב שלו כלוי אחר שיגבה מעשר מאחרים:


When an Israelite inherits tevel that was found in a grainheap whose edges had been straightened79 from his maternal grandfather who was a priest who in turn inherited it from his maternal grandfather who was an Israelite, [the Israelite who was the heir] may separate the tithes and keep them as his own. [The rationale is that] presents which are fit to be separated are considered as if they have already been separated although in actual fact they were not separated.80


ישראל שירש טבל ממורח מאבי אמו כהן ואותו אבי אמו ירשו מאבי אמו ישראל ה"ז מפריש ממנו מעשרותיו והן שלו שהמתנות הראויות ליתרם כמו שהורמו הן אע"פ שלא הורמו:


When a person gives his field81 to a gentile or to someone upon whom we cannot rely with regard to the tithes82 in a sharecropping arrangement, he must separate the tithes in lieu of them even though [the produce] had not reached the "phase of tithing" [when the arrangement was made].83

If he entered into such an arrangement with a common person [different rules apply]. If [the arrangement began] before the crops reached the "phase of tithing," he does not have to tithe in lieu of him.84 [If it began] after they reached the "phase of tithing," he must tithe in lieu of him.85

What must he do? He should stand over the grainheap86 and take [the produce that must be separated]. He need not be concerned with what they ate,87 for we are not responsible for their actions.


הנותן שדהו בקבלה לעכו"ם או למי שאינו נאמן על המעשרות אף על פי שלא באו לעונת מעשרות צריך לעשר על ידם נתנה לעם הארץ עד שלא באו לעונת המעשרות אינו צריך לעשר על ידם ומשבאו לעונת המעשרות צריך לעשר על ידם כיצד הוא עושה עומד על הגורן ונוטל ואינו חושש למה שאכלו שאין אנו אחראין להם: