1

In the age of Yochanan the High Priest who served after Shimon the Just,1 the High Court sent emissaries who searched throughout the entire territory of Israel. They discovered that everyone was careful with regard to the great terumah2 and would separate it. But with regard to the first tithe, the second tithe, and the tithe for the poor, the common people among Israel would be lax and would not separate it.3 Therefore [the Sages] decreed that only the word of trustworthy people4 would be relied upon with regard to tithes.5 [The status of the produce of] the common people, by contrast is doubtful. We do not rely on them if they say that they separated the tithes. This is called demai.6

א

בימי יוחנן כהן גדול שהיה אחר שמעון הצדיק שלחו ב"ד הגדול ובדקו בכל גבול ישראל ומצאו שהכל זהירים בתרומה גדולה ומפרישין אותה אבל מעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני היו עמי הארץ מישראל מקילין על עצמן ולא היו מפרישין אותן לפיכך גזרו שלא יהא נאמן על המעשרות אלא אנשים נאמנים אבל עמי הארץ פירותיהן ספק ואין נאמנין לומר מעושרין הן וזהו הנקרא דמאי:

2

They ordained that a person should separate only terumat ma'aser from the demai, for it is a transgression punishable by death and the second tithe, for there is no loss in doing so since the owner partakes of it. One need not, however, separate the first tithe or the tithe for the poor from demai because [the obligation] is doubtful and [whenever one desires] to expropriate property from a colleague, the burden of proof is on him. Therefore he tells the Levite or the poor person:7 "Bring proof that it is not tithed," and then take the tithes.

ב

והתקינו שלא יהא אדם מפריש מן הדמאי אלא תרומת מעשר מפני שהוא עון מיתה ומעשר שני שאין בזה הפסד שהרי בעליו אוכלין אותו אבל מעשר ראשון ומעשר עני אין מפריש מן הדמאי מפני שהוא ספק והמוציא מחבירו עליו הראיה לפיכך אומר ללוי או לעני הבא ראיה שאינו מעושר וטול מעשרות:

3

Even though one does not separate the tithe for the poor from demai, it is necessary to designate it without separating it. One says: "A tenth of what is here is the tithe for the poor. [This is done] to firmly establish [the obligation of] the second tithe.8 For the tithe for the poor is given in the third and sixth years instead of the second tithe given in the other years of the Sabbatical cycle.

ג

אף על פי שאין מפרישין מעשר עני מן הדמאי צריך לקרות לו שם ואינו מפריש ואומר עישור מה שיש כאן מעשר עני כדי לקבוע מעשר שני שמעשר עני בשלישית וששית במקום מעשר שני של שאר שני השבוע:

4

When terumat ma'aser and the second tithe are separated from demai, a blessing is not recited, because [the obligation was instituted because] of a doubt.9 Therefore it is permitted to separate it when one is naked.10

ד

כשמפרישין מן הדמאי תרומת מעשר ומעשר שני אין מברכין עליהן לפי שהוא ספק לפיכך מותר להפריש כשהוא ערום:

5

How should tithes be separated from demai? One should set aside an amount equivalent to the measure of terumat ma'aser, i.e., one hundredth of the entire amount, and place it next to the produce and say: "This is the tithe as is the remainder of the tithes that are adjacent to it." He then says: "This [portion] which I [first] set aside as the tithes, is terumat ma'aser for the remainder of the tithes that are adjacent to it."11 He then takes it and gives it to a priest.12 This order is required, because, as an initial and prefatory measure, it is forbidden to separate terumat ma'aser before the tithes themselves.13 Afterwards, he should separate the second tithe.

ה

כיצד מעשרין את הדמאי מפריש כדי תרומת מעשר שהוא אחד ממאה מן הכל ומניחה בצד הפירות ואומר זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו ואח"כ אומר זה שאמרתי עליו שהוא מעשר הרי הוא תרומת מעשר על שאר המעשר הסמוך לו ונוטל אותה ונותנה לכהן שאינו רשאי להפריש תרומת מעשר קודם המעשר לכתחלה ואחר כך מפריש מעשר שני:

6

It is permissible to set aside the second tithe before the first tithe [when tithing] demai.14 If one desires,15 he should say: "The second tithe of this produce is located in the northern portion - or the southern portion - of the produce and its [holiness] is transferred to this money."16

Similarly, a person who purchases a loaf of bread from a baker17 should separate18 from it the amount to be separated as terumat ma'aser and as challah,19 and say: "The one hundredth of [the total] that is here is [part of] the tithes as well as the remainder of the tithes that are next to it.20 May this portion that I set aside as tithes, serve as terumat ma'aser for the remainder of the tithes that are next to it. The remainder of what I set aside that exceeds one hundredth of the total is challah and the second tithe in its northern - or southern - portion, and its [holiness] is transferred to this money." He may then partake [of the bread].

ו

ומותר להפריש מעשר שני קודם הראשון בדמאי ואם רצה אומר מעשר שני של פירות אלו בצפונם או בדרומם והרי הוא מחולל על המעות וכן הלוקח ככר מן הנחתום מפריש ממנה כדי תר"מ וחלה ואומר אחד ממאה ממה שיש כאן הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר על השאר הסמוך לו והיתר על אחד ממאה שיש בזה שהפרשתי הרי הוא חלה ומעשר שני בצפונה או בדרומה והרי הוא מחולל על המעות ואוכל:

7

Similarly, if a person invites a colleague to dine with him [on the Sabbath]21 and [the guest] does not trust [the host] with regard to the separation of the tithes,22 [the guest should do the following]: On Friday, he should say: "[The produce] that I will separate tomorrow is [part of] the tithes, as is the remainder of the tithes which are adjacent to it. That portion which I [first] designated as the tithes is terumat ma'aser for the remainder which is adjacent to it. The second tithe in its northern - or southern - portion, and its [holiness] is transferred to [this] money."

[This is permitted,] because a person may make such stipulations with regard to demai even though it is not in his possession.23 When, however, we are certain [that the tithes have not been separated,] he may make stipulations only concerning produce that is in his possession.

ז

וכן המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר על שאר הסמוך לו ומעשר שני בצפונו או בדרומו והרי הוא מחולל על המעות מפני שמותר לאדם להתנות תנאים אלו על הדמאי אע"פ שאינו ברשותו אבל בודאי אינו מתנה אלא על דבר שברשותו:

8

What is implied?24 If, [on Friday,] he had 100 figs that were tevel in his home and he is in the house of study or in the field25 and he is afraid that night will fall and he will not be able to tithe the produce on the Sabbath, he should say: "The two figs that I will separate are terumah. The ten that I will separate after them are the first tithe. And the nine that I will separate after them are the second tithe." On the morrow, he makes these separations and may then partake [of the figs].26

ח

כיצד היו לו מאה תאנים של טבל בביתו והוא בבית המדרש או בשדה ומתיירא שמא תחשך ואינו יכול לעשר בשבת אומר שני תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשר שאני מפריש אחריהן מעשר ראשון תשע שאני מפריש אחריהן מעשר שני ולמחר מפריש ואוכל:

9

He must whisper inaudibly [the appropriate statements]27 when he is making these separations one after the other. He is not considered as making an article fit for use on the Sabbath,28 because he made the stipulation previously.

When such a stipulation has been made concerning tevel, it is permitted to move it on the Sabbath,29 [even] before the separations were made.30 He should focus his attention on [a portion of the produce, designating it as terumah and tithes] and partake of the remainder.31

ט

וצריך לרחוש בשפתיו בשעה שמפריש זו אחר זו ואינו כמתקן בשבת שהרי הקדים תנאו וטבל שיש עליו תנאי זה מותר לטלטלו בשבת קודם שיפריש ונותן עיניו בצד זה ואוכל את השאר:

10

If a common person gave him a cup [of wine] to drink [on the Sabbath], he should say:32 "What I will leave in the bottom of the cup is [part of] the tithes,33 as is the remainder of the tithes which are adjacent to it. That portion which I [first] designated as the tithes is terumat ma'aser for the remainder which is adjacent to it. The second tithe is located at the brim of the cup and its [holiness] is transferred to the money."34 He may then [drink] the cup, leaving a portion equivalent to [the amount to be separated as] terumat ma'aser35 in the bottom of the cup.

י

נתן לו ע"ה כוס לשתותו אומר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר על השאר הסמוך לו ומעשר שני בפי הכוס והרי הוא מחולל על המעות ושותה ומניח כדי תרומת מעשר בשולי הכוס:

11

Similarly, if a colleague invites him to drink on the Sabbath,36 he should make such a stipulation on Friday with regard to everything that he will desire to partake of at his [home].

Similarly, when a worker does not trust his employer [with regard to the tithing of the food that he is given],37 he should take one fig and say:38 "This and the nine which follow are considered as tithes for the 100 that I will eat. This one is considered as terumat ma'aser for the ten39 that follow. The ten40 that follow after that are considered as the second tithe and their [holiness] is transferred to [this] money." He then takes the fig that he set aside and gives it to the priest.

The worker should separate the money for the second tithe from his own [funds].41 For it is a condition of the court that the terumat ma'aser should come from the employer42 and the second tithe from the worker.

יא

וכן אם זימנו חבירו לשתות בשבת מתנה כתנאי זה מערב שבת על כל מה שירצה שיסעוד אצלו וכן פועל שאינו מאמין לבע"ה נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על המאה שאני עתיד לאכול וזו האחת תרומת מעשר על העשר הבאות אחריה ומעשר שני הוא העשר האחרונות והרי הוא מחולל על המעות ונותן הגרוגרת שהפריש לכהן והפועל מפריש לעצמו דמי מעשר שני שתנאי בית דין הוא שתהיה תרומת מעשר משל בע"ה ומעשר שני משל פועל:

12

[Our Sages] did not obligate bakers to separate the second tithe [from grain] that is demai,43 only terumat ma'aser. It is separated in a state of ritual purity together with the challah. The purchaser must separate the second tithe.44

When does the above apply? To one who sells in his store or at the entrance to his store. If, however, he sells it to a wholesale baker or to a store adjacent to a wholesale baker,45 he is obligated to separate the second tithe as well.

יב

הנחתומים לא חייבום חכמים להפריש מע"ש מן הדמאי אלא תרומת מעשר בלבד כדי שיפרישנה בטהרה עם החלה והלוקח מפריש מעשר שני בד"א במוכר בחנותו או על פתח חנותו אבל המוכר לפלטר או בחנות הסמוכה לפלטר חייב להפריש אף מעשר שני:

13

[The following rules apply when] two people harvested their vineyards into a common vat, and one of them is not trusted with regard to the tithes. Even though the one who is trusted [with regard to the tithes] already tithed his own produce,46 when he takes his portion of the wine, he is obligated to separate tithes as one does for demai for the portion of the common person.47

What is implied? If they were equal partners and one takes 200 log as his portion, he should separate one log as terumat ma'aserand ten48 log as the second tithe for the 100 log [of the common person]. [This is all that is required,] for he already separated the tithes for the produce that was definitely not tithed for half of the entire quantity in the vat.49 Similarly, if his share was a third or a fourth, he must separate [the tithes from the produce he takes] proportionately.50

יג

שנים שבצרו כרמיהן בתוך גת אחת והאחד מהם אינו נאמן על המעשרות אף ע"פ שעישר זה הנאמן על חלקו כשהוא נוטל חלקו מן היין חייב להפריש ממנו מעשר דמאי על חלק ע"ה כיצד היו מחצה למחצה ונוטל בחציו מאתים לוג יין הרי זה מפריש ממנו לוג אחד תרומת מעשר ועשר מעשר שני כנגד המאה לוג שהרי הפריש המעשר של ודאי תחלה על חצי כל שדרכו בגת וכן אם היה שליש או רביע מפריש לפי חשבון: