1

The inhabitants of a city may compel each other to participate in the building of a wall, gates, a bolt, to build a synagogue for the inhabitants and to purchase a Torah scroll, and scrolls of the Prophets and Writings, so that any member of the community who desires may read from it.

א

כופין בני העיר זה את זה לעשות חומה דלתים ובריח לעיר ולבנות להן בית הכנסת ולקנות ס"ת ונביאים וכתובים כדי שיקרא בהן כל מי שירצה לקרות מן הצבור:

2

When a person buys a city in Eretz Yisrael, the court may compel him to purchase a path to the city from all four directions for the sake of the settlement of Eretz Yisrael.

People who own fields among a stretch of fields in a valley may compel each other to dig a trench and a smaller trench around the valley.

ב

מי שלקח עיר בארץ ישראל כופין אותו ב"ד ליקח לו דרך מד' רוחותיה משום יישוב ארץ ישראל וכופין בני בקעה זה את זה לעשות ביניהם חריץ ובן חריץ:

3

Although a person owns a courtyard in one city, if he also owns property in another city, the inhabitants of the latter city can compel him to participate in the digging of cisterns, caverns and irrigation ditches. He is not, however, compelled to join in other communal matters. If he dwells together with them in that city, he is compelled to participate in all matters.

ג

מי שיש לו חצר בעיר אחרת בני העיר משעבדין אותו לחפור עמהם בורות שיחין ומערות ואמת המים אבל בשאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היה שרוי עמהם באותה העיר משעבדין אותו על הכל:

4

When a levy is placed upon a city's inhabitants for the construction of the wall, the levy is made according to the proximity of the houses to the wall. Those whose homes are closer to the wall must pay more.

ד

כשהן גובין מאנשי העיר לבנות החומה גובין לפי קריבת הבתים מן החומה כל הסמוך לחומה נותן יותר:

5

Whenever a person lives in a city for twelve months or buys a dwelling there, he must contribute together with all the inhabitants of the city for the improvements that must be made - e.g., the walls, the gates, the wages of the soldiers who guard the city and all similar matters that are necessary for the protection of the city.

ה

וכל הדר בעיר י"ב חדש או שקנה בה בית דירה נותן עם בני העיר בכל הדברים הצריכין לתקון החומה והדלתות ושכר הפרשין השומרין את המדינה וכל כיוצא בדברים אלו ששומרין את העיר:

6

Payment for all the things necessary for the protection of a city is collected from all of its inhabitants, even from orphans, with the exception of Torah scholars. For Torah scholars do not require protection; their Torah study protects them. Payment for the improvement of the thoroughfares and the streets, by contrast, is collected even from the scholars.

If the people go out and fix the streets themselves, the Torah scholars should not go out to work with them. For it is not the practice of Torah scholars to demean themselves in the presence of common people.

ו

כל הדברים שצריכין לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר ואפילו מן היתומים חוץ מתלמידי חכמים שאין ת"ח צריכין שמירה שהתורה שומרתן אבל לתקון הדרכים והרחובות אפי' מן החכמים ואם כל העם יוצאין ומתקנין בעצמן לא יצאו תלמידי חכמים עמהן שאין דרך תלמידי חכמים להזדלזל לפני עם הארץ:

7

If the inhabitants of a city contracted workers to dig a river to bring water to a city, we collect even from orphans. For this is to their benefit, so that their fields and vineyards are watered.

Therefore, if it transpired that despite the work, the water did not come, since the orphans did not benefit, everything that was taken from them should be returned to them. Similar laws apply in all analogous situations.

ז

היו חופרין נהר להביא בו מים למדינה גובין אף מן היתומים שזו זכות להם כדי שישקו ממנו שדותיהם וכרמיהם לפיכך אם אירע להם דבר שלא באו המים הואיל ולא נהנו מהן היתומים מחזירין להם כל מה שנלקח מהן וכן כל כיוצא בזה:

8

The inhabitants of a lane can compel each other to prevent a tailor, a leather craftsman or any other craftsman from opening a business in the lane.

If a craftsman lived in the lane, and no protest was lodged against his practice of his craft, or there was a bathhouse, a store or a mill in the lane, and another person came and built another bathhouse opposite it or built another mill, the owner of the first establishment cannot prevent him, claiming: "You are destroying my livelihood."This applies even if he comes from another lane, for this trade is already practiced in this lane.

If, however, a stranger from another city comes to establish a store next to a person's store, or a bathhouse next to this person's bathhouse, they can prevent him from doing so. If, however, he pays the head-tax of the king together with them, they cannot prevent him from establishing his business.

ח

כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב ביניהן לא חייט ולא בורסי ולא אחד מבעלי אומניות היה שם במבוי אחד מבני מבוי אומן ולא מיחו בו או שהיתה שם מרחץ או חנות או רחיים ובא חבירו ועשה מרחץ אחרת כנגדו או טחון אחרת אינו יכול למנעו ולומר לו אתה פוסק חיי ואפילו היה מבני מבוי אחר אינן יכולין למנעו שהרי יש ביניהם אותה אומנות אבל גר ממדינה אחרת שבא לעשות חנות בצד חנותו של זה או מרחץ מצד מרחץ של זה יש להן למנעו ואם היה נותן עמהם מנת המלך אינו יכול למנעו:

9

When perfume merchants travel from city to city, the inhabitants of a city may not prevent them from selling their wares. For it is one of the ordinances established by Ezra for these merchants to travel in this manner so that perfume will be easily available for Jewish women. They may not, however, establish a fixed place where they sit and sell their wares unless the inhabitants of the city consent. If, however, the merchant is a Torah scholar, he may establish a fixed place wherever he desires.

ט

רוכלין המחזירין בעיירות אין בני המדינה יכולין לעכבן שתקנת עזרא היא שיהיו מחזירין כדי שיהיו הבשמים מצויין לבנות ישראל אבל אינן קובעין מקום ויושבין בו אלא מדעת בני העיר ואם תלמיד חכם הוא קובע מקום בכ"מ שירצה:

10

When merchants bring their wares to sell in cities, the inhabitants of the city may prevent them from doing so. If, however, they would sell their wares only on the market day, they cannot prevent them, provided they sell their wares only in the marketplace. They may not, however, go from door to door selling them, even on the market day.

If they have an outstanding loan in the city, they are permitted to sell what is necessary for their livelihood, even on days other than market day, until they repay their loan and move on.

י

הסוחרים שמביאין סחורתם למכור בתוך העיירות בני העיר מעכבין עליהם ואם מכרו ביום השוק בלבד אין מונעין אותם והוא שימכרו בשוק אבל לא יחזרו על הפתחים אפילו ביום השוק ואם יש להן מלוה בעיר מוכרין כדי פרנסתם אפילו בלא יום השוק עד שיפרעו חובן וילכן להן:

11

When one of the inhabitants of a lane that ends in a cul-de-sac desires to open up a profession as a blood letter, a weaver or a teacher of gentile children, the inhabitants of the lane may prevent him, for he increases the number of people coming in and going out of the lane.

Similarly, a person who owns a house in a courtyard shared by others may not rent it to a doctor, a blood letter, a weaver, a Jewish scribe who writes legal contracts or a teacher of gentile children.

יא

אחד מבני מבוי שאינו מפולש שביקש להעשות רופא אומן או גרדי או מלמד תינוקות של עכו"ם בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם הנכנסין והיוצאין וכן מי שיש לו בית בחצר השותפין לא ישכירנו לא לרופא ולא לאומן ולא לגרדי ולא לסופר יהודי שכותב השטרות ולא למלמדי תינוקות של עכו"ם:

12

When a store is located in a courtyard, the neighbors can protest, telling the owner: "We cannot sleep because of the noise made by the people going in and out. " Instead, he should perform his work at home and sell it in the marketplace.

They may not, however, protest against him and say: "We cannot sleep because of the noise made by your hammer, " or "your mill, " for he has already established his right to perform these activities.

Similarly, a person may teach Jewish children Torah in his house. The other partners in his lane may not protest against him, saying: "We cannot sleep because of the noise made by the school children."

יב

חנות שבחצר יכולין השכנים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולין לישן מקול הנכנסים והיוצאין אלא עושה מלאכתו בחנותו ומוכר בשוק אבל אינן יכולין למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולין לישן מקול הפטיש או מקול הרחיים שהרי החזיק לעשות כן וכן יש לו ללמד תינוקות של ישראל תורה בתוך ביתו ואין השותפין יכולין למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולין לישן מקול התינוקות של בית רבן:

13

When one person owns a cistern within a house belonging to a colleague, he may enter only when it is customary for people to enter, and must depart when it is customary for people to depart. He may not bring his animal through his colleague's home to provide him with water from the cistern. Instead, he should fill up buckets with water and water it outside.

They both are entitled to make a lock on the entrance to the cistern: the owner of the cistern to protect his water, and the owner of the home, because of his suspicions concerning his wife, so that she will be able to enter there only when he knows.

יג

מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ ושניהם עושין פותחת על הבור בעל הבור כדי לשמור את מימיו ובעל חצר משום חשד אשתו שלא תכנס לשם אלא מדעתו:

14

When one person owns a garden whose entrance is within a garden belonging to a colleague, he may enter only when it is customary for people to enter, and must depart when it is customary for people to depart. He may not bring merchants through his colleague's garden, nor may he enter it to go to another field. The owner of the outer garden may sow vegetables on the path.

If both agree to move the path to the side of the garden, the owner of the inner garden may enter and depart when he desires, and he may bring merchants in. He may not, however, enter it to go to another field, Either of the parties can prevent the other from sowing vegetables in the path that was placed on the side,

יד

מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואין מכניס לתוכה תגרים ולא יכנס מתוכה לשדה אחרת והחיצון זורע את הדרך החזירו את הדרך מן הצד מדעת שניהם ה"ז נכנס ויוצא בשעה שהוא רוצה ומכניס לתוכה תגרים ולא יכנס מתוכה לשדה אחרת וכל אחד מהן יש לו לעכב על חבירו בזריעת הדרך שנתנו מן הצד: