1

When a non-priest serves in the Temple, his service is invalid and he is liable for death at the hand of heaven, as [Numbers 18:7] states: "A non-priest who draws close will die." According to the Oral Tradition, we have learned that one does not become liable unless he draws close to perform service.1 Where is the warning concerning this?2 [Ibid.:4] states: "A non-priest shall not draw close to you."3

What is meant by a non-priest? Anyone who is not a male descendant of Aaron, as [Leviticus 1:8] states: "And the sons of Aaron shall arrange" and [Leviticus 3:8] states: "And the sons of Aaron shall set afire." [These service are performed by] "the sons of Aaron" and not the daughters of Aaron.4

א

זר שעבד במקדש עבודתו פסולה וחייב מיתה בידי שמים שנאמר והזר הקרב יומת מפי השמועה למדו שאין חיוב זה אלא לקרב לעבודה והיכן הזהיר עליו וזר לא יקרב אליכם אי זהו זר כל שאינו מזרע אהרן הזכרים שנאמר וערכו בני אהרן והקטירו בני אהרן בני אהרן ולא בנות אהרן:

2

Although non-priests are warned not to perform any of the services associated with offering sacrifices, they are liable for death [at the hand of Heaven] only for performing "complete service,"5 not on service that is followed by other service.6 [Thus] a non-priest is liable for death only for four services: a) sprinkling;7 b) setting afire [sacrifices on the altar];8 c) pouring water [on the altar] on Sukkot, and d) pouring wine on the altar at all times.

ב

אף על פי שהזרים מוזהרין שלא יתעסקו בעבודה מעבודות הקרבנות אין חייבין מיתה אלא על עבודה תמה לא על עבודה שיש אחריה עבודה ואין הזר חייב מיתה אלא על ארבע עבודות בלבד על הזריקה ועל ההקטרה ועל ניסוך המים בחג ועל ניסוך היין תמיד:

3

How is one liable for sprinkling? Whether he dashed [blood] inside [the Temple building]9 or outside, [in the Temple Courtyard],10 performed sprinkle one of the sprinklings of blood or performed one of the sprinklings of the sacrifices brought by a person afflicted with tzara'at,11 he is liable for death.

ג

כיצד על הזריקה בין שזרק בפנים בין שזרק בחוץ בין שהזה הזאה אחת מכל הזיות הדם בין שהזה הזאה אחת מכל הזיות קרבנות המצורע הרי זה חייב מיתה:

4

How is one liable for setting afire [sacrifices on the altar]? Whether he set afire limbs [of animal sacrifices], a handful of flour, or of frankincense12 on the altar - or even if he turned over limbs that had not been consumed by fire and hastened their being burnt,13 he is liable for death, provided he set afire an olive-sized portion of these entities. Similarly, if one sets afire incense on the golden altar, when he sets afire an olive-sized portion,14 he is liable. In contrast, one who sets fire to incense on Yom Kippur in the Holy of Holies is not liable for death for this until he sets fire to a handful, for that is the measure explicitly [required] by the Torah.15

ד

כיצד על הקטרה הקטיר איברים או קומץ או לבונה על המזבח אפי' הפך באיברים שלא נתעכלו וקרב שריפתן חייב מיתה והוא שהקטיר כזית וכן אם הקטיר קטרת על מזבח הזהב משיקטר כזית חייב אבל המקטיר קטורת ביוה"כ בקדש הקדשים אינו חייב מיתה עליה עד שיקטיר מלא חפניו שיעור המפורש בתורה:

5

[A non-priest] who arranges two logs of wood on the altar's pyre is considered comparable to one who set [sacrificial] limbs afire and he is liable for death [at the hand of heaven for doing so]. For the wood is also considered as a sacrifice.16

In contrast, [a non-priest] who pours [oil onto the flour offerings], one who mixes [the flour offerings with oil],17 one who breaks [the wafers of meal offerings] into pieces, one who salts [the sacrifices], one who waves [the sacrifices], one who brings [a meal offering] close to the altar, one who arranges the showbread or the bowls of incense on the [golden] table, one who prepares the lamps [of the Menorah],18 one who kindles light on the altar, one who takes a fistful [of flour or incense], and one who receives the blood [of a sacrifice], even though he disqualifies his service, he is warned against doing so and is liable for lashes for doing so, he is not liable for death at the hand [of Heaven]. [The rationale is that] all of these services are followed by another service and they do not represent the completion of the offering [of a given sacrifice].

ה

והמסדר שני גזרי עצים על המערכה הרי הוא כמקטיר איברים וחייב מיתה שהעצים קרבן הוא אבל היוצק והבולל והפותת והמולח והמניף והמגיש ומסדר את לחם הפנים או את הבזיכין על השלחן והמטיב את הנרות והמצית אש במזבח והקומץ והמקבל דמים אע"פ שנפסלו והרי הוא מוזהר על כל אלו ולוקה אינו חייב מיתה מפני שכל אחת מהן עבודה שאחריה עבודה ואינה גמר עבודה:

6

The slaughter of sacrificial animals is acceptable if performed by non-priests.19 [This applies even to] sacrifices of the most holy order, both individual sacrifices and communal sacrifices, as [Leviticus 1:5] states: "And he shall slaughter the bull before God and the sons of Aaron shall offer it." Implied is that from receiving [the blood], the mitzvah belongs to the priesthood. Similarly, skinning an animal, cutting it up, and bringing wood to the altar are acceptable when performed by non-priests, for with regard to the limbs, [ibid.:9] states: "And the priest shall set afire everything on the altar," this refers to bringing limbs [from sacrificial animals] to the [altar's] ramp. [We may infer that] bringing such limbs requires a priest, but not bringing wood.

ו

שחיטת הקדשים כשירה בזרים אפילו קדשי קדשים בין קדשי יחיד בין קדשי צבור שנאמר ושחט את בן הבקר לפני י"י והקריבו בני אהרן מקבלה ואילך מצות כהונה וכן ההפשט והניתוח והולכת עצים למזבח כשירה בזרים שנאמר באיברים והקטיר הכהן את הכל המזבחה זו הולכת איברים לכבש הולכת איברים היא שצריכה כהונה ולא הולכת עצים:

7

Similarly, the kindling of the lamps [of the Menorah] is acceptable20 if performed by a non-priest. Therefore, if a priest cleaned the lamps and brought them outside,21 a non-priest is permitted to kindle them.

ז

וכן הדלקת הנרות כשירה בזרים לפיכך אם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן:

8

The removal of the ashes [from the altar] must be performed by a priest,22as [Leviticus 6:3] states: "And the priest will put on his linen fit tunic...." If an Israelite removes [the ash], he is liable for lashes.

He is not liable for death [at the hand of Heaven] even though this is a service that is not followed by another service.23 [This is derived as follows. The verse that speaks of the punishment of death at the hand of Heaven, Numbers 18:7,] speaks of "work of giving."24 [Implied is that] the work of giving must be performed by a priest alone. If a non-priest offered [a sacrifice], he is liable for death. The service of removal25 does not make a non-priest liable for death. Similarly, if a non-priest cleaned the inner altar or the Menorah, he is not liable for death.

ח

הרמת הדשן צריכה כהן שנאמר ולבש הכהן מדו בד וגו' ואם הרים ישראל לוקה ואינו חייב מיתה אף על פי שאין אחריה עבודה שנאמר עבודת מתנה עבודת מתנה הוא שתהיה בכהן לבדו ואם קרב לה הזר חייב מיתה אבל עבודת סלוק אין חייבין עליה מיתה [וכן אם דישן מזבח הפנימי והמנורה אינו חייב מיתה]:

9

[If a non-priest] arranged the wood on the altar, the arrangement should be taken apart and rearranged by a priest, because the [initial] arrangement is unacceptable.26

ט

סידר המערכה פורקה וחוזר הכהן וסודרה מפני שסידורה פסול:

10

An impure [priest], one with a disqualifying physical blemish, and one who did not wash his hands or feet27 are not liable28 except for services that a non-priest is liable for death.29 For other services, he [violates merely] a warning.

י

הטמא ובעל מום ושלא רחוץ ידים ורגלים ששימש במקדש אינן חייבין אלא על עבודות שהזר חייב עליהן מיתה ועל שאר העבודות באזהרה:

11

A priest who immersed that day30 who is lacking atonement,31who became impure,32 who did not wash his hands and feet and yet served [in the Temple] is liable for each transgression.33 If he was a non-priest,34he is liable for lashes only for serving as a non-priest.35

יא

כהן טבול יום ומחוסר כפורים שנטמא והרי הוא מחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים ועבד חייב על כל אחד ואחד ואם היה זר אינו לוקה אלא אחת משום זרות:

12

When a non-priest performs [Temple] service on the Sabbath, he is liable for violating the Sabbath laws36 and for serving as a non-priest.37 Similarly, when a priest with a physical blemish serves while ritually impure, he is liable [both] for [serving] while impure and for serving with a blemish.38

יב

זר ששימש בשבת חייב משום שבת ומשום זרות וכן בעל מום ששימש בטומאה חייב משום טומאה ומשום בעל מום:

13

Any priest who served a false deity, whether willingly or inadvertently - even if he repented completely - may never serve in the Temple,39 as [Ezekiel 44:13] states: "They40 shall not draw near to Me, to serve Me." [This prohibition applies] whether [a priest] serves the false deity in its rites, e.g., he became a priest to the false deity, he bowed down to it, or acknowledged its [divinity] and accepted it as god. [In all these instances,] he is disqualified [to serve in the Temple] forever.

If [such a priest] transgressed and performed service, his sacrifice is not considered as a pleasing fragrance41 even if he acted inadvertently when he served, bowed down to, or acknowledged [the false deity]. If, by contrast, one slaughtered an animal for a false deity inadvertently and then transgressed and offered a sacrifice [in the Temple], the sacrifice is considered a pleasing fragrance and is accepted, for he did not perform service for the false deity or become its priest; all he did was slaughter an animal for it42 and that was performed inadvertently. Nevertheless, as an initial preference, he should not perform service [in the Temple].

יג

כל כהן שעבד ע"ז בין במזיד בין בשוגג אע"פ שחזר בתשובה גמורה ה"ז לא ישמש במקדש לעולם שנאמר ולא יגשו אלי לכהן לי אחד העובד אותה בשירות כגון שנעשה כומר לע"ז או המשתחוה לה או המודה בה וקבלה עליו באלוה הרי זה פסול לעולם עבר והקריב אין קרבנו ריח ניחוח אף על פי שהיה שוגג בעת ששרת או שהשתחוה או שהודה אבל השוחט לע"ז בשוגג אם עבר והקריב קרבנו ריח ניחוח ונתקבל שהרי לא שרת ולא נעשה כומר אלא שחט בלבד והוא שוגג ואע"פ כן לכתחלה לא יעבוד:

14

If one transgressed and built a shrine outside the Temple and offered a sacrifice to God there,43 it is not considered as a Temple to a false deity. Nevertheless, any priest who serves in such a shrine should never serve in the Temple. Similarly, utensils that were used there should never be used in the Temple. Instead, they should be entombed. It appears to me44 that if a priest who served in such [a shrine] performs service in the Temple, it does not invalidate it.45

יד

מי שעבר ועשה בית חוץ למקדש להקריב בו קרבנו לשם אינו כבית ע"ז ואף על פי כן כל כהן ששימש בבית כזה לא ישמש במקדש לעולם וכן כלים שנשתמשו בהן שם לא ישתמשו בהן במקדש לעולם אלא יגנזו ויראה לי שאם עבד כהן ששימש שם במקדש לא פסל:

15

Thus there are eighteen factors that disqualify [a person] from serving [in the Temple]. They are: a) one who served a false deity;46 b) a non-priest;47 c) one with a disqualifying physical blemish;48 d) one who is uncircumcised;49e) one who is impure;50 f) one who immersed that day [and must wait until nightfall to become pure];51 g) one who is lacking atonement;52 h) one who is in a state of acute mourning;53 i) one who is intoxicated;54 j) one who is lacking the priestly garments;55 k) one who is wearing extra garments;56 l) one whose garments were torn;57 m) one whose hair has grown long;58 n) one who did not wash his hands and feet;59 o) one who sits;60 p) one who had an entity intervening between his hand and the sacred utensil [he is using];61 q) one who had an entity intervening between his foot and the earth;62 r) one who served with his left hand.63

All of the above are disqualified from serving and if they serve, they invalidate their service with the exception of those with long hair, those with torn garments, and one who slaughtered for a false deity inadvertently. If these individuals serve, their service is acceptable.

טו

נמצאו כל הפסולין לעבודה שמונה עשר ואלו הן: העובד ע"ז הזר בעל מום הערל הטמא טבול יום מחוסר כפורים האונן השכור מחוסר בגדים יתר בגדים פרום בגדים פרוע ראש שלא רחץ ידים ורגלים היושב מי שיש בין ידו ובין הכלי דבר חוצץ מי שיש בין רגלו ובין הארץ דבר חוצץ מי שעבד בשמאלו כל אלו פסולין לעבודה ואם עבדו חללו חוץ מפרוע ראש וקרוע בגדים והשוחט לע"ז בשוגג שאם עבדו עבודתן כשירה:

Blessed be God who offers assistance.

סליקו להו הלכות ביאת המקדש: