1

Pe'ah should not be left in one field for another field.

What is implied? If [a person] owned two fields, he should not harvest one entirely and leave the amount of pe'ah appropriate for both in the second field. [This is derived from Leviticus 23:22:] "Do not completely remove [the grain in] the corners of your field." [Implied is] that one should leave in each field the pe'ah that is appropriate for it. If one left [pe'ah] from one field for another, it is not pe'ah.

א

אין מניחין את הפאה משדה על חברתה כיצד היו לו שתי שדות לא יקצר את האחת כולה ויניח בשניה פאה הראויה לשתיהן שנאמר לא תכלה פאת שדך בקוצרך שיניח בכל אחת ואחת פאה הראויה לה ואם הניח משדה על חברתה אינה פאה:

2

Although one's entire field was sowed with one crop, if there was a stream - even if did not flow1 - or an irrigation ditch - provided water flowed through it and it was established2 - in the midst of the field that would prevent one from harvesting both sides at the same time,3 it is considered as two fields and one should give pe'ah on each side for the portion there.

ב

היתה שדהו זרועה כולה מין אחד והיה נחל בתוך השדה אע"פ שאינו מושך או אמת המים שאינו יכול לקצור מה שבשני צדדיה כאחת והוא שתהיה מושכת וקבועה הרי זה כשתי שדות ונותן פאה מצד זה לעצמו ומצד זה לעצמו:

3

Similarly, a path belonging to a private individual which is four cubits wide or a public thoroughfare which is sixteen cubits wide separates [between one field and another]. [Different rules apply regarding] a private path that is less than four cubits wide or a public path that is less than sixteen cubits wide.4 If it is permanent, i.e., it is maintained in the summer and in the rainy season, it is considered as a separation. If it is not permanent in the rainy season, it is not considered as a separation and [the entire area] is considered as one field.

ג

וכן אם היה מפסיק דרך היחיד שהוא רחב ארבע אמות או דרך הרבים הרחב שש עשרה אמה אבל שביל היחיד והוא פחות מארבע או שביל הרבים פחות משש עשרה אמה אם היה קבוע בימות החמה ובימות הגשמים מפסיק ואם אינו קבוע בימות הגשמים אינו מפסיק אלא הרי הוא כשדה אחת:

4

There are other factors which constitute a separation into two fields:

a) land that was uncultivated, that was neither sown, nor plowed;

b) land left fallow, that was plowed, but not sown;

c) crops were interrupted with another crop, e.g., there was wheat on either side and barley in the middle;5

d) one harvested in the middle of his field before the grain reached a third of its maturity and plowed the portion which he harvested.6

[The above applies] provided the width of each of the above is three rows of plowing. [This is] less7 than the area necessary to sow a quarter [of a kav].8

When does the above apply? With regard to a small field that is 50 cubits by two cubits or less. If it is larger than this uncultivated or fallow land does not cause it to be divided in two unless it was as wide as the area necessary to sow a quarter of a kav.9 [In this instance,] even the smallest amount of another crop creates a separation.10

ד

היה מפסיק בה ארץ בורה שאינו זרועה ולא חרושה או ארץ נירה והיא שנחרשה ולא נזרעה או שהפסיק בה זרע אחר כגון שהיה חטים מכאן וחטים מכאן ושעורים באמצע או שקצר באמצעה אפילו קודם שתביא שליש וחרש מקום שקצר הרי זה נפסקת לשתי שדות והוא שיהיה רוחב כל אחד מאלו כשלשה תלמים של פתיח והוא פחות מבית רובע בד"א בשדה קטנה שהיא חמשים אמה של שתי אמות או פחות אבל אם היתה יתרה על זו אין הבור או הניר מפסיקה לשתים אא"כ היתה בו רוחב בית רובע אבל זרע אחר כל שהוא מפסיק בה:

5

If locusts consumed [a field] in its midst or ants destroyed it, should one plow the portion that was consumed,11 it is considered to be a separation.

ה

אכלה גובאי או קרסמוה נמלים באמצעה אם חרש מקום שאכלו הרי זה מפסיק:

6

[The following law applies when one] sows [crops] on a mountain [slope] that is not level, but instead has knolls and hollows. Even though he cannot plow it all at once and sow it all at once, but instead must plow the knolls by themselves and the hollows by themselves, it is considered as a single field. He should leave one portion of pe'ah at the end of the mountain for the entire mountain.12

ו

הזורע בהר שאינו כולו שוה אלא יש בו תילים גבוהים ומקומות מקומות עמוקות אף על פי שאינו יכול לחרוש אותו כולו ולזרעו כאחת אלא נחרש המקום הגבוה בפני עצמו והנמוך בפני עצמו הרי זה כשדה אחת ומניח פאה אחת בסוף ההר על כל ההר:

7

[The following laws apply when one sows crops on] terraced land. [When each terrace] is ten handbreadths higher than the other, one should leave pe'ah [separately] for each terrace. If the heads of the rows are joined together, he should leave one portion of pe'ah for the entire area. If they were less than ten handbreadths higher, he should leave one portion of pe'ah even if the heads of the rows are not joined together.

[The following rules apply] if there was a rock covering the surface of the entire field. If he must lift up the plow from one side and place it on the other side, it is considered an interruption.13 If not, it is not considered an interruption.

ז

מדרגות שהן גבוהות עשרה טפחים נותן פאה מכל אחת ואחת ואם היו ראשי שורות מעורבים נותן מאחת על הכל היו פחות מעשרה אע"פ שאין ראשי השורות מעורבין נותן מאחת על הכל היה סלע על פני כל השדה אם עוקר הוא את המחרישה מצד זה ונותנה מצד זה מפסיק ואם לאו אינו מפסיק:

8

When a person sows a field that has trees - even though he sows it in squares14 between the trees and thus the entire crop does not come together as one - he should give one portion of pe'ah for the entire field. For it is known that it is one field; it is only the place of the trees that causes the crop to be divided.15

ח

הזורע שדה שיש בה אילנות אף על פי שהיא מלבנות מלבנות בין האילנות ואין כל הזרע מעורב נותן פאה אחת לכל השדה שדבר ידוע ששדה אחת היא ומפני מקום האילנות נחלק הזרע:

9

When does the above apply? When all ten trees were located in an area in which a se'ah [of grain can be sowed].16 If, however, all ten trees were located in an area larger than that in which a se'ah [of grain can be sowed], he should leave pe'ah from every square separately. For the trees are far apart and they did not cause him to sow the field in squares.17

ט

במה דברים אמורים בשהיו האילנות כל עשרה בתוך בית סאה אבל אם היו כל עשרה אילנות ביותר מבית סאה הרי זה נותן פאה מכל מלבן ומלבן שהרי האילנות מרוחקים הרבה ולא מפני האילנות זרע מלבנות מלבנות:

10

Similarly, if squares of onions [grow] between vegetables,18 one should leave a single portion of pe'ah for all the onions even though the vegetables grow between them and cause them to appear as separate squares.19

י

וכן מלבנות הבצלים שבין הירק נותן פאה אחת לכל הבצלים ואף על פי שהירק מבדיל ביניהן ומשימם מלבנות מלבנות:

11

[The following laws apply when a person] sowed an entire field with one crop, but when certain places in the field began to dry out, he uprooted or pulled out the crops that had dried out on either side until the fresh crops appeared as separate blocks. If it was customary for people to sow that crop in individual rows, e.g., dill or mustard seed,20 he should leave pe'ah for each individual square, for an observer would say: "It was planted in separate rows."21 If it was a species that was usually sown throughout an entire field, e.g., grain or legumes, he should leave one portion of pe'ah for the entire [field].22

יא

שדה שכולה זרועה מין אחד וכיון שהתחילו בה מקומות ליבש עקר או תלש מה שיבש מכאן ומכאן עד שנשאר הלח מפורד מלבנות מלבנות מרוחקות זו מזו אם היה דרך בני אדם שם לזרוע מאותו המין ערוגות ערוגות כגון שבת או חרדל הרי זה מניח פאה מכל מלבן ומלבן שהרואה אומר ערוגות ערוגות נזרעו ואם היה מין אחד שזורעין אותו שדות כגון תבואה וקטניות נותן אחת לכל:

12

When does the above apply? When there were dried out portions on either side and the fresh portion in the center.23 If, however, the fresh portions are on either side and the dried out portion is in the center, he should leave pe'ah separately for the dried out portion and the fresh portions.24

יב

בד"א כשהיה יבש מכאן ויבש מכאן ולח באמצע אבל לח מכאן ומכאן ויבש באמצע מניח מן היבש בפני עצמו ומן הלח בפני עצמו:

13

[The following law applies when a person] sowed a field with onions, beans, peas,25 or the like. If he had the intent to sell some of the fresh produce in the marketplace and leave part of the field to dry out and to be put aside in storage, he is obligated to leave pe'ah separately for both the portion he sells and the portion he harvests for storage.26 For [produce sold in] the market and produce set aside in storage are considered as two separate types.

יג

שדה שזרעה בצלים או פולים או אפונים וכיוצא בהן והיה בדעתו למכור מקצתן לחין בשוק ומניח מקצת השדה יבש ויעשה ממנו גורן חייב להניח פאה לזה שמוכר לח בפני עצמו ולזה שקוצר אותו יבש בפני עצמו:

14

When a person sows his field with one species, he should leave one portion of pe'ah even though he collects the crops in two grain heaps.27 If he sows two species, even though he makes only one grain heap, he should leave pe'ah for each species separately.

יד

הזורע את שדהו מין אחד אף על פי שהוא עושהו שתי גרנות מניח פאה אחת זרעה שני מינים אע"פשהוא עושה אותה גורן אחת נותן פאה למין זה בפני עצמו ופאה למין זה בפני עצמו:

15

[The following law applies when a person] sows two types of the same species, e.g., he sows two types of wheat28 or two types of barley. If he stores them in one grain heap, he should leave one portion of pe'ah. If he stores them in two grain heaps, he should leave separate portions of pe'ah. This is a halachah communicated by Moses from Sinai.29

טו

זרע שני זרעים ממין אחד כגון שזרעה שני מיני חטים או שני מיני שעורים אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות ודבר זה הלכה למשה מסיני:

16

When brothers have divided [the estate they inherited], they should leave pe'ah separately. If later30 they joined together in partnership, they should leave only one portion of pe'ah.31 When partners who have harvested half of a field break up the partnership, [one taking the grain that was harvested already and one taking the standing grain,] the one who took the grain that was harvested does not separate anything32 and the one who took the standing grain is required to separate only for the half which he took.33 If, afterwards, they reestablished their partnership34 and harvested the second half as partners, either one may separate [pe'ah] for his colleague's portion of the standing grain from his own portion of the standing grain,35 but not for the portion that was already harvested.36

טז

האחין שחלקו נותנין שתי פאות חזרו ונשתתפו נותנין פאה אחת השותפין שקצרו חצי השדה ואחר כך חלקו זה שלקח הקציר אינו מפריש כלום וזה שלקח הקמה מפריש על החצי שלקח בלבד חזרו ונשתתפו וקצרו החצי האחר בשותפות כל אחד מהן מפריש מחלקו שבקמה על חלק חבירו שבקמה אבל לא על החצי שנקצר:

17

[There are situations in which pe'ah may be given from different parts of a field for other parts of the same field that were harvested afterwards. For example, the grain of] half of a field ripened to a third of its maturity and half did not ripen to that extent. [The owner] harvested half of the portion that reached maturity.37 Afterwards, the remainder of the field ripened to one third and then he completed the harvest of the first half that reached [a third of its maturity] previously. He may separate [pe'ah] from [the crops] harvested first for the middle portion38 and from the middle portion on the first portion39 and on the last portion.40

יז

שדה שהגיע חציה עד שליש וחציה לא הגיע והתחיל וקצר בחצי שהגיע חציו ואחר כך הביאה כולה שליש ואח"כ גמר החצי הראשון שהגיע בתחלה מפריש מן הראשון על האמצעיים ומן האמצעיים על הראשון ועל האחרון:

18

[The following laws apply when a person] sells separate portions in his field to different people. If he sold his entire field, each one of the purchasers should leave pe'ah for the portion that he purchased.41 If the owner of the field had begun to harvest his field and sold a portion and retained a portion, the owner of the field should leave [the amount of] pe'ah appropriate for the entire field. [The rationale is that] since he began harvesting [the field] he became obligated to [separate pe'ah for] the entire [field].42 If he sold [the portions of the field] before [he began harvesting], the purchaser should separate [pe'ah] for the portion he purchased and the owner for the remainder.

יח

המוכר מקומות מקומות משדהו לאנשים הרבה אם מכר כל השדה כל אחד ואחד נותן פאה אחת מחלקו שלקח ואם התחיל בעל השדה לקצור ומכר מקצת ושייר מקצת בעל השדה נותן פאה הראויה לכל שכיון שהתחיל לקצור נתחייב בכל ואם מכר תחלה מפריש הלוקח על מה שלקח ובעל השדה על מה ששייר:

19

Only a high fence that separates between [the branches of] the trees divides an orchard with regard [to the laws of pe'ah]. If, however, the fence separates on a lower level, but the branches and the trellises are intermingled above and touch the top of the fence, the orchard is considered a single entity and [only] one portion of pe'ah should be given.43

יט

שדה אילן אין מפסיק בה אלא גדר גבוה המבדיל בין האילנות אבל אם היה הגדר מבדיל מלמטה והבדים והפארות מעורבין מלמעלה ונוגעין בגדר על גבו הרי זה כשדה אחת ונותן פאה לכל:

20

When two people purchased one tree [in partnership], they should leave one portion of pe'ah from it. If one purchased the northern side [of a tree] and the other purchased [the southern side], each one should leave pe'ah individually.44

כ

שנים שלקחו אילן אחד נותנין ממנו פאה אחת לקח זה צפונו וזה דרומו זה נותן פאה לעצמו וזה נותן פאה לעצמו:

21

[The following laws apply to] carob trees:45 Whenever one person stands next to one carob tree and his colleague stands next to another carob tree and they can see each other, [the trees] are considered as in one field and one portion of pe'ah should be left for them.

[Different rules apply] if, however, those on the extremes can see those in the center, but those on the extremes cannot see each other, he may separate from those on the extremes for those on the center and from those in the center for those on the extremes.46 He may not, however, separate from those on one extreme for those on the other extreme.47

כא

החרובין כל שאדם עומד בצד חרוב זה וחבירו עומד בצד חרוב זה ורואין זה את זה הרי הן כלן שדה אחת ופאה אחת לכלן היו שני הצדדין רואין את האמצעיים ואין הצדדים רואין זה את זה מפריש מצד אחד מן הראשונים על האמצעיים ומן האמצעיים על הראשונים אבל לא יפריש מצד זה על הצד האחר:

22

[The following laws apply to] olive trees: All the trees on one of the sides of a city, e.g., all of the olive trees on the entire western side or the entire eastern side of a city are considered as being from one field and one portion of pe'ah should be left for all of them.

כב

הזיתים כל מה שיש מהן ברוח אחת מרוחות העיר כגון זיתים שיש במערב העיר כולן או במזרחה הרי הן כשדה אחת ופאה אחת לכלן:

23

A person who harvests a portion of his vineyard from either side in order to lessen [the demand] on the vines so that the other clusters will have more room and increase in size is called one who reduces.48 We already explained49 that a person who harvests from one side is not considered as one who reduces. Therefore he must leave the amount of pe'ah appropriate for the entire field even though he harvested [with the intent of selling the grapes in] the marketplace. If, however, he reduces [the produce on the vines with the intent of] selling [the produce] in the marketplace, he should not leave pe'ah for the produce that he took off.50 [Nevertheless,] if he reduces [the produce on the vines with the intent of] taking it home,51 he should leave the amount of pe'ah appropriate for the entire field from [the grapes] he left to be trodden for the vat.

כג

הבוצר את מקצת כרמו מכאן ומכאן כדי להקל מעל הגפן עד שימצאו שאר האשכולות ריוח ויוסיפו הוא הנקרא מידל וכבר בארנו שהבוצר מרוח אחת אינו מידל ולפיכך נותן מן הנשאר פאה הראויה לכל ואף על פי שבצר לשוק אבל אם הידל למכור בשוק אינו נותן פאה לזה שהידל הידל להביא בביתו נותן מן הנשאר שהניח לדרוך פאה אחת הראויה לכל: