Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 1 Chapter a Day

Mikvaot - Chapter 1

Video & Audio Classes
Show content in:

Mikvaot - Chapter 1

Introduction to Hilchos Mikvaot

Included in this text is one positive commandment: that all impure individuals should immerse themselves in a mikveh and then regain purity.

This mitzvah is explained in the ensuing chapters.

הלכות מקואות - הקדמה

הלכות מקואות מצות עשה אחת והיא שיטבול כל טמא במי מקוה ואחר כך יטהר

וביאור מצוה זו בפרקים אלו:


All impure entities - whether humans or keilim, whether they contracted a severe impurity of Scriptural origin or whether they contracted Rabbinic impurity - regain purity only through immersion in water that is collected in a pool in the ground.


כל הטמאין בין אדם בין כלים בין שנטמאו טומאה חמורה של תורה בין שנטמאו בטומאה של דבריהן אין להן טהרה אלא בטבילה במים הנקוין בקרקע:


Whenever the Torah mentions washing one's flesh or laundering one's garments from impurity, the intent is solely the immersion of the entire body or article in a mikveh. The phrase, Leviticus 15:11: "And he did not wash his hands in water," also refers to the immersion of the entire body. This also applies to other impure people. If one immersed himself entirely with the exception of the tip of his little finger, he is still ritually impure.

Although all of these matters have their source in the Oral Tradition, Leviticus 11:32 does state: "He shall enter water; he remains impure until the evening and then he becomes pure." This rule is then applied with regard to all those impure: They must enter water.


כל מקום שנאמר בתורה רחיצת בשר וכיבוס בגדים מן הטומאה אינו אלא טבילת כל הגוף במקוה וזה שנאמר בזב וידיו לא שטף במים כלומר שיטבול כל גופו והוא הדין לשאר הטמאין שאם טבל כולו חוץ מראש אצבע הקטנה עדיין הוא בטומאתו וכל הדברים האלה אף על פי שהן מפי השמועה הרי נאמר במים יובא וטמא עד הערב וטהר בניין אב לכל הטמאים שיבואו במים:


All keilim that contract impurity can be purified through immersion in a mikveh with the exception of an earthenware container, a glass k'li, and a reed mat.

With regard to an earthenware container, Leviticus 11:33 states: "You shall break it," implying that its purification comes only through breaking it. Even if it was joined to the earth, even affixed to it with a nail, and even if it was filled with lime or gypsum, it retains its impurity until it is broken. Our Sages considered glass keilim like earthenware containers in this respect.


כל הכלים שנטמאו יש להן טהרה במקוה חוץ מכלי חרס וכלי זכוכית וכן המפץ כלי חרס נאמר בו ואותו תשבורו ואין לו טהרה אלא שבירה אפילו חיברו בקרקע ואפילו קבעו במסמר ואפילו מלאהו סיד או גפסים הרי הוא כמו שהיה עד שישבר וכלי זכוכית ככלי חרס עשאום בדבר זה:


A reed mat is not included among the keilim that are susceptible to other types of impurity. Since it does not have a receptacle, it is not in the category of the wooden keilim mentioned by the Torah. Nevertheless, since it is fit to lie upon, it was included among the keilim susceptible to midras impurity according to Scriptural Law. Now since there is no explicit mention of its association with purity and impurity in the Torah and yet, it was included among the articles that contract impurity, it was not included with regard to purification through immersion in a mikveh. For only keilim mentioned in the Torah can be purified in a mikveh. A reed mat can be purified only by being torn to the extent that there remain less than six handbreadths by six handbreadths.


המפץ אינו בכלל הכלים המקבלים שאר כל הטומאות לפי שאינו כלי קיבול אינו מכלל כלי עץ האמורין בתורה והואיל והוא ראוי למשכב נתרבה לטומאת מדרס בלבד דין תורה וכיון שאין לו טומאה וטהרה בפירוש ונתרבה לטומאה לא יתרבה לטהר במקוה שאין מתטהר במקוה אלא הכלים האמורין בתורה ואין למפץ טהרה אלא קריעתו עד שישאר פחות מששה על ששה טפחים:


A zav can be purified only through immersion in a stream, for Leviticus 15:13 states that he must immerse "in living water." A zavah and other persons and keilim that are impure may immerse or be immersed in a mikveh.


הזב אין לו טהרה אלא במעיין שהרי נאמר בו במים חיים אבל הזבה ושאר הטמאין בין אדם בין כלים טובלין אף במקוה:


All those obligated to immerse may immerse during the day with the exception of a nidah and a woman after childbirth. They must immerse at night, as we explained with regard to the laws of nidah. One who has a seminal emission may immerse throughout the entire day from the beginning of the night. This is derived from Deuteronomy 23:12 which states: "And it shall be that toward evening, he shall immerse in water." This teaches that he may immerse and continue in his state from the beginning of the night until the night falls the following day.


כל חייבי טבילות טבילתן ביום חוץ מנדה ויולדת שטבילתן בלילה כמו שביארנו בעניין נדה ובעל קרי טובל והולך כל היום כולו מתחלת הלילה שנאמר והיה לפנות ערב ירחץ במים מלמד שטובל והולך מתחלת הלילה עד הערב שמש:


All those who immerse should immerse their entire bodies while naked at one time. If the person has hair, all of his hair must be immersed; it is considered as part of his body according to Scriptural Law.

Whenever impure individuals immersed while wearing clothes, the immersion is acceptable, because the water passes through the clothes and they do not intervene. Similarly, if a nidah immerses in her clothes, she is permitted to resume relations with her husband.


כל הטובל צריך שיטבול כל גופו כשהוא ערום בבת אחת ואם היה בעל שיער יטביל כל שיער ראשו והרי הוא כגופו דין תורה וכל הטמאין שמטבלו בבגדיהן עלתה להן טבילה מפני שהמים באין בהן ואינן חוצצין וכן הנדה שטבלה בבגדיה מותרת לבעלה:


All those who immerse must have the intent to purify themselves through immersion. If one did not have such an intent, the immersion is acceptable with regard to ordinary foods. Even a nidah who immerses without intent, e.g., she fell into water or descended into water to cool off, is permitted to her husband. Nevertheless, with regard to terumah and sacrificial food, she is not considered pure until she immerses with the proper intent.


כל הטובל צריך להתכוין לטבילה ואם לא נתכוין עלתה לו טבילה לחולין אפילו נדה שטבלה בלא כוונה כגון שנפלה לתוך המים או ירדה להקר הרי זו מותרת לבעלה אבל לתרומה ולקדשים אינה טהורה עד שתטבול בכוונה:


When a person ties his hands and feet and is seated in an irrigation canal, if the water covers his body entirely, he is pure.

When a person jumps into a mikveh, it is reprehensible. When one immerses in a mikveh twice, it is reprehensible. When one tells a friend: "Place your hand upon me in the mikveh," it is reprehensible.


הכופת ידיו ורגליו וישב לו באמת המים אם נכנסו מים דרך כולו טהור הקופץ לתוך המקוה הרי זה מגונה והטובל פעמיים במקוה הרי זה מגונה והאומר לחבירו כבוש ידך עלי במקוה הרי זה מגונה:


Water from the mikveh need not seep into the non-visible portions or the creases of a person's body, as implied by the verse: "And he did not wash his hands in water." It can be inferred that it is necessary only that visible portions of the body be in contact with the water. Nevertheless, the non-visible portions must be fit for water to reach them without there being any intervening substances upon them. Therefore, our Sages instructed: At home, a person should always teach that a woman should rinse between the folds of her body and then immerse.

A woman should immerse as she stands normally when weaving or when nursing her child.


בית הסתרים ובית הקמטים אינן צריכין שיבואו בהן המים שנאמר וידיו לא שטף במים איברים הנראים בלבד ואף על פי כן צריכין להיות ראויין שיבואו בהן המים ולא יהיה דבר חוצץ לפיכך אמרו חכמים לעולם ילמוד אדם בתוך ביתו שתהיה אשה מדיחה בין קמטיה במים ואח"כ תטבול והאשה טובלת כדרך גדילתה כאורגת וכמניקה את בנה:


A woman should not immerse in a harbor, because she will be embarrassed because of the inhabitants of the city and will not immerse properly. If mats were erected as a screen for the purpose of modesty, she may immerse in a harbor. A woman should not immerse while standing on an earthenware container, on a basket, or the like, because she will be afraid of falling and the immersion will not be acceptable.


אשה אינה טובלת בנמל מפני שמתביישת מבני העיר ואינה טובלת כהוגן ואם הקיף לה מפץ וכיוצא בו כדי להצניעה טובלת בנמל ולא תטבול על גבי כלים חרס או סל וכיוצא בהן מפני שמפחדת ולא תעלה לה טבילה:


When either a human or a k'li is immersed, there should not be any intervening substance between them and the water. If there is an any intervening substance between them and the water - for example, there was dough or mud clinging to the flesh of a person or the substance of a k'li - the person or the k'li is impure as it was originally and the immersion is invaild.

According to Scriptural Law, if there is an intervening substance covering the larger portion of the person's body or the larger portion of the k'li, the immersion is invalid, provided he objects to the intervening substance and would like to remove it. If, however, he does not object to it and does not pay attention whether it would be removed or not, it is not considered an intervening substance, even if it covers the major portion of the person or the k'li. Similarly, if it covers less than half a person's body, it is not considered as an intervening substance even if he objects to it. According to Rabbinic decree, any intervening substance that one objects to invalidates an immersion even if it covers only the lesser portion of the person's body. This is a decree, lest such a substance cover the greater portion of the person's body. And any intervening substance that covers the larger portion of the person's body disqualifies the immersion even if he does not object to it. This is a decree, lest a substance that one objects to cover the greater portion of his body.

Thus if even a drop the size of a mustard seed of an intervening substance, e.g., dough, tar, or the like, was on a person's flesh or on the substance of a k'li, and he objects to it, his immersion is disqualified. If he does not object to it, the immersion is acceptable unless the intervening substance covers the major portion of the k'li or the person, as explained.


אחד האדם או הכלים לא יהיה דבר חוצץ בינם ובין המים ואם היה דבר חוצץ בינם ובין המים כגון שהיה בצק או טיט מודבק על בשר האדם או על גוף הכלי ה"ז טמא כשהיה ולא עלתה להן טבילה דבר תורה אם היה דבר החוצץ חופה את רוב האדם או רוב הכלי לא עלתה להן טבילה והוא שיקפיד עליו ורוצה להעבירו אבל אם אינו מקפיד עליו ולא שם אותו על לב בין עבר בין לא עבר אינו חוצץ ואע"פ שחופה את רובו וכן אם היה חופה מיעוטו אינו חוצץ אף על פי שהוא מקפיד עליו מדברי סופרים שכל דבר החוצץ אם היה מקפיד עליו לא עלתה לו טבילה אע"פ שהוא על מיעוטו גזירה משום רובו וכל דבר החוצץ אם היה חופה את רובו לא עלתה לו טבילה אף על פי שאינו מקפיד עליו גזירה משום רובו המקפיד עליו נמצאת אומר שאם היה על בשר האדם או על גוף הכלי דבר מדברים החוצצין כגון בצק וזפת וכיוצא בהן אפילו טיפה כחרדל והוא מקפיד עליו לא עלתה לו טבילה ואם אינו מקפיד עליו עלתה לו טבילה אא"א היה חופה רוב הכלי או רוב האדם כמו שביארנו:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah