1

All foods that grow from the earth are not susceptible to ritual impurity until they are uprooted from the ground. As long as they are connected to the earth - even by a small root, as long as they can sustain themselves from it - they are not susceptible to impurity.

א

כל האוכלין הגדילין מן הקרקע אינן מקבלין טומאה עד שיעקרו אבל כל זמן שהן מחוברין אפילו כשורש קטן שיכולין לחיות ממנו אינן מקבלין טומאה:

2

When a branch of a fig tree was broken off, yet it is still connected by its bark, but it cannot sustain itself from it, all the fruit on it are susceptible to ritual impurity. There is an unresolved doubt with regard to this matter: Is the remainder of the tree considered as a handle to this broken branch or not?

ב

ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה שאינו יכול לחיות ממנה כל האוכלין שבו מתטמאין ויש בדבר ספק אם היה שאר האילן כמו יד לזה הייחור שנשבר או לאו:

3

When vegetables become dried out while budding, e.g., cabbage or squash that becomes dried out while budding, they are not susceptible to the impurity associated with foods. If produce was harvested with the intent of it being dried, it is considered as food until it becomes totally dry and hard like wood.

ג

ירקות שיבשו באיביהן כגון כרוב ודלעת שיבשו באיביהן אינן מתטמאין טומאת אוכלין ליקטן לייבשן הרי הן אוכלין כשהיו עד שייבשו ויעשו כעץ:

4

When the branches of a tree that contained fruit were broken off, the fruit is considered as having been harvested. Similarly, if a tree containing fruit dried out, the fruit is considered as having been harvested.

ד

אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין וכן אם יבש האילן ובו פירות הרי הן כתלושין:

5

When figs dry out when budding, they contract impurity in their place.

ה

תאנים שיבשו באיביהן מטמאות טומאת אוכלין במקומן:

6

All foods that come from living animals are not susceptible to ritual impurity until the animals die. If one slaughtered a domesticated animal, wild animal, or fowl, even though it is still in its death throes, it is susceptible to ritual impurity.

When do fish contract impurity? When they die. If a factor arose that caused a fish to be considered as tereifah and it contracted impurity when it is in its their death throes, there is an unresolved question: Is it considered as if it had died, because it already became tereifah? Or is it not susceptible to ritual impurity until it becomes inanimate like stone and does not move?

If a limb or meat that was loosely hanging from a domesticated or wild animal and could not rejuvenate itself was made fit to contract impurity, it is susceptible to impurity even when in its place attached to the animal, because it is already considered as food that has been separated. If the animal was slaughtered, the slaughter makes it fit to contract impurity, because the entire animal is considered as a "handle," to this limb. And when a "handle" is made susceptible to ritual impurity, the entire organ becomes susceptible, as will be explained. There is an unresolved question if an animal can become a "handle" to a loosely hanging limb or flesh in the animal's lifetime.

ו

כל האוכלין שהן מבעלי חיים אינן מקבלין טומאה עד שימותו שחט בהמה חיה ועוף אף על פי שעדיין הן מפרכסין מקבלין טומאה ודגים מאימתי מקבלין טומאה משימותו נולד בהן טריפה ונתטמאו כשהן מתנדנדין הרי יש בדבר ספק אם הן חשובין כמתים הואיל ונטרפו או אינן מקבלין טומאה עד שידמו כאבן ולא יתנדנדו האבר או הבשר המדולדלין בבהמה או חיה שאינן יכולין לחיות אם הוכשרו מקבלין טומאה במקומן מפני שהן חשובין כאוכל שפירש נשחטה הבהמה הוכשרו בשחיטה שהבהמה כולה כמו יד לאבר זה ויד שהוכשר הוכשר האבר כולו כמו שיתבאר ויש בדבר ספק אם תהיה הבהמה בחייה כמו יד לאבר או בשר המדולדלין בה:

7

When one slaughters a domesticated animal, wild animal, or fowl, all of its meat becomes susceptible to ritual impurity because of the blood that emerges at the time of ritual slaughter. Therefore, if no blood emerges at the time of ritual slaughter, all of the meat must be made susceptible to ritual impurity like all other foods that were not yet made susceptible to impurity.

ז

השוחט בהמה חיה ועוף הוכשר כל הבשר בדם שיצא בשחיטה לפיכך אם לא יצא מהן דם בשחיטה הרי כל בשרן צריך הכשר ככל האוכלין שלא הוכשרו:

8

When foods are made susceptible to impurity while they are attached to the earth or they were made susceptible with water that was attached to the ground, they are not susceptible to impurity. They receive this status only after coming in contact with water that is not in contact with the earth or with other liquids after the produce has been detached from the earth, as implied by Leviticus 11:34: "in any container." It can be inferred that a liquid does not make food susceptible to impurity unless it was lifted from the ground, like water in a container. If one drew water with a container and then poured it on the ground, it does not make food susceptible to impurity.

ח

אוכלין שהוכשרו כשהן מחוברין לקרקע או שהוכשרו במים המחוברים שבקרקע אינו הכשר עד שיוכשרו אחר שנעקרו במים התלושין מן הקרקע או בשאר משקין שנאמר בכל כלי אינו מכשיר עד שיתלש מן הקרקע כעין המים שבכלים שאב המים בכלי ונתנן בקרקע אינן מכשירין:

9

When a zucchini was planted in a flowerpot and it grew, even though portions of it emerged outside the flowerpot, it is not susceptible to ritual impurity. The rationale is that when a flowerpot has a hole through which a small root can protrude, produce growing in it is considered as attached to the earth and anything planted in it is not susceptible to ritual impurity. Similarly, if there was water in it, the water does not make produce susceptible to impurity.

ט

קישות שנטעה בעציץ והגדילה אף על פי שיצאת חוץ לעציץ אינה מקבלת טומאה ועציץ שהוא נקוב כדי שיצא בו שורש קטן הרי הוא כארץ והנטוע בו אינו מקבל טומאה וכן אם היו בו מים אינן מכשירין:

10

When a flowerpot does not have a hole, anything growing in it is susceptible to ritual impurity. If there is water in it, that water makes produce susceptible to impurity.

י

עציץ שאינו נקוב הרי הנטוע בו מקבל טומאה ואם היו מים בתוכו מכשירין:

11

Vessels made from animal turds or earth from which roots can break through and protrude do not cause plants to become susceptible to impurity. Even though they do not have a hole, they are considered as if they have a hole.

יא

כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לבקוע בהן ולצאת אינן מכשירין את הזרעים ואף על פי שאינן נקובין הרי הן כנקובין:

12

When a flowerpot was filled with earth until its edge, it is no longer considered as a container. Instead, it is considered as a flat surface that does not have an edge, for it is no longer a receptacle.

יב

עציץ שמילאהו עפר עד שפתו אינו חשוב כלי אלא הרי הוא כטבלא שאין לה שפה שאינו כלי קיבול:

13

When impure liquids fall on foods, the foods become impure even though they fell contrary to the desire of the owner. The rationale is that the food's contraction of impurity occurs at the same time as it became susceptible to impurity. This applies provided the liquids are not on the earth.

יג

משקין טמאין שנפלו על האוכלין נטמאו אף על פי שנפלו שלא ברצון הבעלים שהרי הטומאה וההכשר באין כאחת והוא שלא יהיו בקרקע:

14

Whenever food has spoiled and rotted to the point that it is no longer fit for human consumption, it is not susceptible to ritual impurity. Similarly, a liquid that has spoiled and become foul to the point that it is no longer fit for human consumption is not susceptible to ritual impurity, just as it does not make foods susceptible to ritual impurity, as implied by Leviticus 11:34: "which he shall drink."

יד

כל אוכל שנפסד ונסרח עד שאינו ראוי למאכל אדם אינו מקבל טומאה וכן משקה שנסרח ונפסד ואינו ראוי לשתיית אדם אינו מקבל טומאה כדרך שאינו מכשיר שנאמר אשר ישתה:

15

When one cooked an animal's hide or thought of partaking of a placenta, they contract ritual impurity as an independent entity.

טו

העור ששלקו והשליא שחישב עליה לאכילה מתטמאין טומאת אוכלים בפני עצמן:

16

When one cooks the hide of a donkey, there is an unresolved question whether it contracts ritual impurity as an independent entity, because it was cooked or it does not contract impurity, because it is very disgusting.

טז

עור החמור ששלקו הרי זה ספק אם מתטמא טומאת אוכלים בפני עצמו מפני ששלקו או אינו מתטמא מפני שהוא מאוס הרבה:

17

Kernels of wheat that are found in cattle turds or barley that is found in animal turds that were collected are not susceptible to ritual impurity. If one thought of partaking of them, they contract the ritual impurity associated with foods.

יז

חטים שבגללי בקר ושעורים שבגללי הבהמה שליקטן אין מקבלין טומאה ואם חישב עליהן לאכילה מתטמאות טומאת אוכלין:

18

When food became impure and after it became impure, it spoiled and rotted, if it became unfit for a dog to eat or it became dry like a shard, it is pure. If it became unfit for human consumption, but it is still fit for a dog, it remains impure as it was beforehand.

Whenever food becomes impure, it cannot regain purity by being immersed in a mikveh.

יח

כל אוכל שנטמא ואחר שנטמא נפסל ונסרח אם נפסל מלאכול הכלב או שיבש כחרש ה"ז טהור ואם נפסל מלאכול אדם ועדיין הוא ראוי לכלב ה"ז טמא כשהיה וכל האוכלין שנטמאו אין להן טהרה במקוה:

19

When one sows impure seeds, the plant that grows from them is pure, even if it is an entity whose seed does not decompose. The above applies provided the seeds sprout roots. If, however, they do not sprout roots, they remain impure even if the seed decomposes.

יט

זרעים טמאים שזרעם הרי הצומח מהן טהור ואפילו בדבר שאין זרעו כלה והוא שהשרישו אבל קודם השרשה הרי הן בטומאתן אפילו בדבר שזרעו כלה:

20

When food is attached to a utensil, it is no longer considered as food. If the utensil becomes impure, it contracts the impurity of the utensil. Since the food serves as wood, it is considered as wood.

כ

אוכלין שמחוברין לכלים בטלו מתורת אוכל ואם נטמא הכלי הרי הן מתטמאין בטומאת הכלי הואיל והן משמשין תשמיש עץ הרי הן כעץ:

21

Whenever a liquid contracts impurity and afterwards spoils and becomes foul, it remains impure forever. For the impurity of a liquid never departs, even if it becomes unfit for a dog to drink. Liquid that becomes impure can never regain purity. The only exception is water, i.e., if one immersed impure water in a mikveh, when the water of the mikveh covers the impure water, it regains purity.

Hot impure water can be immersed in a cold mikveh. Similarly, cold water can be immersed in hot water, foul water can be immersed in pleasant water, and pleasant water in foul water.

כא

כל משקה שנטמא ואחר שנטמא נפסד ונסרח הרי זה בטומאתו לעולם שאין המשקה יוצא על ידי הכלב לעולם ואין למשקה שנטמא טהרה חוץ מן המים בלבד שאם הטביל מים טמאים במקוה כיון שצפו מי מקוה עליהן טהרו ומטבילין חמין בצונן וצונן בחמין ורעים ביפים ויפים ברעים:

22

When a staff was thoroughly wet with impure liquids, if a portion of it was immersed, the water on the other portion is not purified until it is immersed in its entirety.

כב

מקל שהיא מליאה משקין טמאים והטביל מקצתה במקוה לא טהרו המים שעל מקצתה עד שיטבול את כולה:

23

When snow becomes impure and a portion of it is joined to the waters of a mikveh, since a portion became pure, it becomes pure in its entirety.

כג

שלג שנטמא והשיק מקצתו למי מקוה הואיל וטהר מקצתו טהר כולו:

24

Temed that became impure - whether it became impure after the water was mixed with the grape dregs or whether the grape dregs were mixed with impure water - until it becomes vinegary, it can be brought into contact with a mikveh and purified, for it is like water. Once it becomes vinegary, it's like wine and it cannot be purified in a mikveh.

כד

התמד הטמא בין שנטמא אחר שתמדו בין שתמדו במים טמאים עד שלא החמיץ משיקו במקוה ויטהר שהרי הוא כמים משהחמיץ הרי הוא כיין ואין לו טהרה במקוה:

25

When a pot was filled with liquids, e.g., honey, wine, or the like, and placed in a mikveh and then a person who was a primary derivative of impurity extended his hand outward and touched the liquids, the liquids become impure even though they are in the mikveh. And the pot contracts impurity from the liquids in it, even though it is in the mikveh.

If, by contrast, the pot contained water, the pot is pure, because a derivative of impurity never imparts impurity to an earthenware container. Nor does the water it contains contract impurity, for it is mixed with the water of the mikveh. If, however, a person who is considered a source of impurity extended his hand and touched it, the pot becomes impure, for a mikveh does not impart purity to an earthenware container.

כה

קדירה שמליאה משקין כגון דבש ויין וכיוצא בהן ונתונה בתוך המקוה ופשט הראשון לטומאה את ידו ונגע בה הרי זה מטמא את המשקין אף על פי שהיא בתוך המקוה ונטמאת הקדירה מחמת המשקין שבתוכה אע"פ שהיא בתוך המקוה היתה מליאה מים הקדירה טהורה שאין הראשון מטמא כלי חרס לעולם ואין המים שבתוכה טמאים מפני שהן מעורבים במי המקוה פשט אב הטומאה את ידו ונגע בה נטמאת הקדירה שאין המקוה מטהר כלי חרס:

26

Drainage water can be assumed to be impure. If rain water descended upon it to the extent that it became the majority, the mixture is pure. If they are of equal quantities, everything is impure, whether the water is found in a container or on the earth.

When does this apply? When the drainage water came first. If, however, the rain water came first and then even the slightest amount of drainage water fell upon them, everything is impure, for when impure liquids descend into pure liquids, even the slightest amount imparts impurity.

כו

מי שפיכות הרי הן בחזקת טומאה ירדו עליהן מי גשמים אם רבו עליהן הרי הן טהורים מחצה למחצה הכל טמא בין בכלים בין בקרקעות אימתי בזמן שקדמו מי שפיכה אבל קדמו מי גשמים וירדו עליהן כל שהוא ממי שפיכות הכל טמא שמשקין טמאין שירדו לטהורים מטמאין בכל שהוא:

27

When a person spreads mud on the roof of his house or if he washes his clothes and water is dripping from them and then it rained and the dripping increased, we conclude that the majority is rain water and the water that drips is pure.

כז

הטורף את גגו והמכבס את כסותו והרי הן מנטפים ירדו עליהן גשמים ורבו הנטיפות הרי רבו מי גשמים עליהן והנוטפים מהן טהורין:

28

The following rules apply when a person applied ritually pure oil to his body and afterwards contracted impurity. If he immersed himself while the oil is still on his body, if merely the amount of oil to rub on a small finger was applied, the oil is pure as it was originally.

If a person applies impure oil to his body and immerses himself, the oil on his body does not regain purity. Instead, if there is moist oil on his body, the oil remains impure. If there is not enough that feels moist, it is nullified because of the small amount that is there.

כח

הסך שמן טהור ונטמא זה האדם וטבל והרי השמן על בשרו אם היה כדי סיכת אבר קטן הרי הוא טהור כשהיה מקודם סך שמן טמא וטבל לא טהר השמן שעליו אלא אם נשאר ממנו משקה טופח הרי השמן בטומאתו ואם לא נשאר ממנו כדי להטפיח ממנו בטל במיעוטו: