Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 1 Chapter a Day

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 1

Video & Audio Classes
Show content in:

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 1

Introduction to Hilchos Metamme'ey Mishkav uMoshav

Included in this text are four positive commandments. They comprise the following:
1) the laws of the impurity of a woman in her menstrual state;
2) the laws of the impurity of a woman who gave birth;
3) the laws of the impurity of a zavah;
4) the laws of the impurity of a zav.

These mitzvot are explained in the ensuing chapters.

הלכות מטמאי משכב ומושב - הקדמה

הלכות מטמאי משכב ומושב יש בכללן ארבע מצות עשה וזהו פרטן:
(א) דין טומאת נדה
(ב) דין טומאת יולדת
(ג) דין טומאת זבה
(ד) דין טומאת זב
וביאור מצות אלו בפרקים אלו:


A zav, a zavah, a woman in the nidah state, and a woman after childbirth: all these four types of individuals are primary sources of impurity. They impart impurity to implements through touching them and impart impurity to other persons by touching them or carrying them. They impart impurity to the objects on which they lie, sit, or ride and cause them to also be considered as a primary source of impurity. And they impart impurity to the objects above them.


הזב והזבה והנדה והיולדת כל אחד מארבעתן אב מאבות הטומאות מטמאין כלים במגע ומטמא אדם במגע ובמשא ומטמא משכב ומושב ומרכב מתחתיו ועושה אותן אב טומאה ומטמא מדף על גבו:


Whether a woman is a minor zavah or a major zavah, whether her bleeding is natural or comes as a result of an outside cause, and whether a zav experienced two zav emissions or three, her or his impurity is the same with regard to imparting impurity to others.


אחד זבה קטנה ואחד זבה גדולה ואחד זבה מחמת עצמה או מחמת אונס ואחד זב בעל שתי ראיות או בעל שלש טומאת כולן שוה לטמא אחרים:


An infant girl one day old can contract nidah impurity. At ten days old, she can contract zivah impurity. A female of three years old can impart impurity to a man with whom she engages in relations, as will be explained.


קטנה בת יום אחד מטמא בנדה בת י' ימים בזיבה בת שלש שנים ויום אחד מטמאה את בועלה כמו שיתבאר:


A male minor can contract zav impurity at the age of one day. Converts, servants, and natural-born Jews are all the same with regard to contracting the impurity of nidah and zivah.


קטן בן יום אחד מטמא בזיבה ואחד גרים ועבדים ואחד ישראל מטמאין בנדה ובזיבה:


A person who was castrated or one who is born sexually impotent may contract impurity because of a zav discharge like other men.


סריס אדם סריס חמה מטמאין בזיבה כשאר הבריאין:


A woman does not contract impurity because of a zav discharge, nor does a man contract impurity because of reddish discharge. Instead, only a woman contracts impurity because of reddish discharge, and a man, because of a zav discharge.


אין האשה מטמאה בלובן ולא האיש באודם אלא האשה באודם והאיש בלובן:


The stringencies applying to both males and females are applied to a tumtum and an androgynus. They contract impurity because of a zav discharge like a man and because of uterine bleeding like a female. Their impure status is a matter of question. Hence terumah or sacrificial food that that they touch is not burnt, nor are they held liable for entering the Temple or partaking of sacrificial food in a state of impurity. If a zav discharge and uterine bleeding is secreted from such a person at the same time, terumah or sacrificial food that that they touch is burnt. Nevertheless, they are not held liable for entering the Temple or partaking of sacrificial food in a state of impurity, as Numbers 5:3: "Male and female alike shall you send forth." Implied is that the impurity of a male must be definitive and the impurity of the female must be definitive.

Similarly, even if one touches a zav discharge and uterine bleeding from such a person simultaneously, he is not liable for entering the Temple in a state of impurity or for partaking of sacrificial foods in such a state. If a tumtum and an androgynus himself touched both a zav discharge and uterine bleeding that secreted from him, he is liable for entering the Temple in a state of impurity.


טומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהם חומרי האיש וחומרי האשה מטמאין בלובן כאיש ובאודם כאשה וטומאתן בספק לפיכך אין שורפין עליהן תרומה וקדשים ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו ראה לובן ואודם כאחד שורפין עליהן את התרומה ואת הקדשים אבל אין חייבין עליהן על ביאת מקדש וקדשיו שנאמר מזכר עד נקבה תשלחו עד שיהיה הטומאה טומאת זכר ודאי או טומאת נקבה ודאית וכן הנוגע בלובן ואודם שלו כאחת אינו חייב על טומאת מקדש וקדשיו נגע הוא בעצמו בלובן ואודם שראה ה"ז חייב על ביאת המקדש:


Even the slightest amount of the blood of nidah, the blood of zivah, or the blood of a woman who gave birth imparts impurity when touched or carried, as implied by Leviticus 15:33: "A woman who suffers because of her nidah state and one who experiences a flow...." According to the Oral Tradition, it was taught her secretion imparts impurity like she does.

We already explained with regard to the prohibition of a nidah, that there are five shades of impure bleeding experienced by a woman. If, however, she secretes a green blood-like discharge, it is pure. It does not resemble her saliva or other fluids that she discharges. The difference is that saliva collects and is discharged as drops, while this flows out and descends.


דם הנדה או דם הזבה או דם היולדת מטמא בכל שהוא במגע ובמשא שנאמר והדוה בנדתה והזב מפי השמועה למדו שמדוה כמוה וכבר ביארנו בענין איסור נדה שחמשה דמים טמאים באשה אבל אם ראתה דם ירוק הרי הוא טהור ואינו כמו רוקה ושאר משקין היוצאין ממנה שהרוק מתעגל ויוצא וזה שותת ויורד:


When a woman gives birth to a child through Cesarean section and uterine blood was released from her body together with the child, that blood is a primary source of impurity like the blood of nidah, childbirth, or zivah. The rationale is that the uterus is a place of impurity for all blood that emerges from it. The woman is ritually pure unless the blood flows out through her vaginal channel.


אשה שיצא הולד מדפנה ויוצא עמו דם מן הדופן הרי אותו דם אב מאבות הטומאות כדם הנדה והלידה והזיבה שהמקור מקומו טמא והאשה טהורה עד שיצא ממנה דם דרך הרחם:


When the uterus of a woman is ripped away from its place and falls to the earth, the woman is impure until the evening. Similarly, if the uterus discharged two pearl-like drops of fluid, the woman is impure until the evening. She is, however, not a nidah unless she discharges one of the five types of blood that render her impure.


מקור האשה שנעקר ונפל לארץ האשה טמאה טומאת ערב וכן מקור שהזיע כב' טיפי מרגליות האשה טמאה טומאת ערב אבל אינה נדה עד שתראה אחד מחמשה דמים המטמאין אותה:


If a woman discharged one drop of a white fluid, she remains pure, for that certainly comes from outside the uterus.


הזיעה טיפה אחת הרי האשה טהורה שאינה אלא מחוץ למקור:


The discharge of a zav is considered as a primary source of impurity like a zav himself, as implied by Leviticus 15:2: "His discharge is impure." Even the slightest amount of it imparts impurity when touched or when carried.

The first discharge of a zav does not impart impurity when carried. It is considered like semen. This applies whether it was discharged by an adult man or a male child. Similarly, any bed or seat on which such a person sat between the first discharge and the second discharge is pure, for one is not categorized as a zav until he experiences two discharges, as we explained in Hilchot Mechusrei Kapparah. If he experiences one discharge that lasts as long as two, only one who moves the last drop contracts impurity.


זובו של זב אב מאבות הטומאות כזב שנאמר זובו טמא הוא ומטמא במגע ובמשא בכל שהוא ראיה ראשונה של זב אינה מטמאה במשא והרי היא כשכבת זרע בין מאיש גדול בין מאיש קטן וכן המשכבות והמושבות שישב עליהם משראה ראיה ראשונה עד שראה השניה טהורים שאינו קרוי זב אלא אחר ראיה שנייה כמו שביארנו בהלכות מחוסרי כפרה ראה אחת מרובה כב' אין טמא אלא המסיט טיפה אחרונה:


The first zav discharge of a person afflicted by tzara'at imparts impurity when touched or when carried, as implied by Numbers 5:2: "All those afflicted with tzara'at, every zav, and all those impure because of contact with a corpse." The verse establishes an association between a person afflicted with tzara'at and zav in the complete sense of the term. Just as the discharge of a zav in the complete sense of the term imparts impurity when carried, so too, even the first discharge of a person afflicted with tzara'at imparts impurity.


ראיה ראשונה של מצורע מטמא במשא שנאמר כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש הרי הצרוע כזב גמור מה זב גמור זובו מטמא במשא אף מצורע ראייתו הראשונה מטמא במשא:


The saliva, semen, and urine of a zav - all three of them are primary source of impurity according to Scriptural Law. Even the smallest amount of each of them imparts impurity when touched or carried. These concepts are derived as follows. With regard to the saliva of a zav, Leviticus 15:8 states: "When a zav will spit upon a pure person,... he shall be impure until the evening." And it is impossible that the urine or the semen of a zav will not have some drops of his zav discharge.


רוק הזב ושכבת זרעו ומימי רגליו כל אחד משלשתן אב טומאה דין תורה ומטמא בכל שהוא במגע ובמשא הרי הוא אומר ברוק וכי ירוק הזב בטהור ומימי רגליו ושכבת זרעו א"א שלא יהיה בהם ציחצוחי זיבה כל שהוא:


The same laws that apply to a zav apply also to a nidah, a woman after childbirth, and a zavah. The saliva and the urine of each of them is a primary source of impurity like that of a zav. Similarly, whenever the term zav is used in these laws, the intent is either a zav or one of the other three.


אחד זב ואחד נדה ויולדת וזבה כל אחד מהן רוקו ומימי רגליו אב טומאה כזב וכן כ"מ שנאמר בהלכות אלו הזב אחד הזב ואחד שאר הארבעה:


There are nine types of fluids produced by a zav. Three of them are primary sources of impurity: his saliva, his semen, and his urine. Even the slightest amount of them imparts ritual impurity to a person or an implement, as we explained.

Three of them are considered as a derivative of impurity: tears, blood from a wound, and a woman's milk. Each one of these is considered as an impure fluid that does not impart impurity to humans, but does impart to implements according to Rabbinic Law, as will be explained. And there are three which are pure: sweat, puss, and feces. The laws that apply to these three fluids from a zav and the others like him are the same as when these fluids that are discharged by an ordinary person who is pure.

His phlegm, spittle, and mucus are considered like saliva in all contexts and they are included in the term saliva. When blood flows from the male organ or from the mouth, it is considered as the blood of a wound. If a person sucks a wound and spits out the blood, it imparts impurity like saliva does. For it is impossible that the blood that he sucks will not have drops of saliva.


תשעה משקין בזב שלשה מהן אב טומאה והן: רוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו כל אחד מאלו מטמא אדם וכלים בכל שהוא כמו שביארנו שלשה מהן כולד הטומאה ואלו הן: דמעת עינו ודם מגפתו וחלב האשה כל אחד מאלו כמשקין טמאין שאין מטמאין אדם אבל מטמאין כלים מדברי סופרים כמו שביארנו ושלשה מהן טהורין ואלו הן: זיעתו וליחה סרוחה היוצאים ממנו והריעי הרי אלו שלשה מן הזב וחביריו כמותן משאר האדם כיחו וניעו ורירו ומי האף שלו הרי הן כרוקו לכל דבר ובכלל הרוק הן חשובין דם היוצא מפי אמה ודם השותת מפיו הרי הן בכלל דם מגפתו היה מוצץ ורוקק דם הרי זה מטמא כרוק שהדם שמוצץ א"א לו בלא צחצוחי רוק:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah