1

The following laws apply when a person brought sheep into a corral, they began to depart one by one with him counting them as we explained, and he erred in numbering them, and called the eighth lamb or a lesser number, the tenth. In such a situation and, similarly, if he called the twelfth or a greater number, the tenth, those animals are not consecrated. If, however, he called the ninth or the eleventh, the tenth, they become consecrated.

This matter is a halachah, [communicated by the Oral Tradition: that an error when tithing causes one greater than the tenth or one lesser than the tenth to be consecrated, but not those greater or lesser than they.

Even if one called the ninth, the tenth, and the eleventh, the tenth, whether in error or intentionally, all three are consecrated.

א

המכניס צאן לדיר והתחילו לצאת אחת אחת והוא מונה כמו שביארנו וטעה במניין וקרא לשמיני או לשלמטה ממנו עשירי או שקרא לשנים עשר או שלמעלה ממנו עשירי לא נתקדשו אבל אם קרא לתשיעי או לאחד עשר עשירי נתקדשו ודבר זה הלכה מפי הקבלה נשמע שהטעות מתקדשות למעשר שלמעלה ממנו ושלמטה ממנו אבל לא שלפניהם ושלאחריהם אפילו קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי בין בטעות בין בכוונה שלשתן מוקדשים:

2

What are the laws that apply to them? The ninth is not sacrificed. Instead, it should be eaten after it becomes blemished. The tenth is the tithe offering and the eleventh should be offered as a peace offering. Accompanying offerings are required to be brought with it. Its holiness may not be transferred to another animal, because it is considered as an animal to which holiness has been transferred itself.

When does the above apply? When the person counting was the owner of the animals. When, however, a person appoints an agent to tithe for him and the agent errs with regard to the ninth or the eleventh, only the true tenth one is consecrated, for he was not appointed as an agent to err and to cause him a loss, only to consecrate the animals in the appropriate manner.

ב

והיאך דינם התשיעי אינו קרב אלא נאכל במומו והעשירי מעשר והאחד עשר יקרב שלמים וטעון נסכים כשלמים ואינו עושה תמורה מפני שהוא עצמו כתמורה במה דברים אמורים כשהיה המונה הוא בעל הבהמות אבל העושה שליח לעשר לו וטעה בין בתשיעי בין באחד עשר אין מקדש אלא העשירי הודאי בלבד שלא עשאהו שליח לטעות ולהפסיד אלא לקדש כראוי:

3

The statement that if one called the eleventh animal "the tenth," it becomes consecrated applies when one called the tenth, "the ninth." If, however, he called the tenth "the tenth," and called the eleventh, "the tenth," the eleventh is not consecrated. The rationale is that the name "tenth" was not removed from the true tenth animal.

Moreover, even if the owner was silent when the tenth animal departed and did not call it "the tenth" or "the eleventh" and when the eleventh departed, he called it "the tenth," it is not consecrated. The rationale is that the tenth is consecrated as a matter of course, even though it was not explicitly called "the tenth." Hence, since the name "tenth" was not removed from the appropriate animal, the eleventh is not consecrated.

ג

זה שאמרנו שאם קרא לאחד עשר עשירי נתקדש כשקרא לעשירי תשיעי אבל אם קרא לעשירי עשירי וקרא אחריו לאחד עשר עשירי לא נתקדש אחד עשר שהרי העשירי הודאי לא עקר שם עשירי מעליו ואפילו יצא העשירי ולא קראהו לא עשירי ולא אחד עשר אלא שתק ואח"כ יצא אחד עשר וקראהו עשירי לא נתקדש שהעשירי מעצמו נתקדש ואע"פ שלא קראהו עשירי הואיל ולא עקר שם עשירי מעליו אין אחד עשר מקודש:

4

The following rules apply when the ninth and the tenth depart together. Whether the owner called both of them "the ninth" or both of them "the tenth," they are both consecrated. They both, however, should be eaten after they contract blemishes and neither should be sacrificed.

Similarly, if the tenth and the eleventh departed together, if he called them "the tenth," the tenth and the eleventh are considered as intermingled. It is as if a tithe offering becomes intermingled with a peace-offering, in which instance, the law is that they should be eaten after they contract blemishes, as we explained in Hilchot Pesulei HaMukdashim. If he called them "the eleventh," it is considered as if the tenth animal and an ordinary animal are intermingled and they should be eaten after they contract blemishes.

ד

יצאו תשיעי ועשירי כאחד בין שקרא שניהם עשירי בין שקראם תשיעי שניהם מוקדשין ויאכלו במומן ואינן קרבין וכן אם יצא עשירי ואחד עשר כאחד אם קראן עשירי הרי עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה והם כמו מעשר שנתערב בשלמים שיאכלו במומן כמו שביארנו בהלכות פסולי המוקדשין ואם קראן אחד עשר הרי העשירי והחולין מעורבין זה בזה ויאכלו במומן:

5

If, when the owner began counting, two animals, the first and the second, departed together, he should count all the animals in pairs and consecrate the tenth pair. Similarly, if he counted them all in sets of three or in sets of five, the tenth set becomes consecrated.

ה

התחיל למנות ויצאו תחילה שנים שהן ראשון ושני הרי זה מונה הכל זוג זוג ומקדש זוג עשירי וכן אם מנאן שלשה שלשה בכל פעם ופעם או חמשה חמשה מקדש הכת העשירית:

6

If, at the outset, two departed and he counted them as one, and then he called the third that departed after them, "the second," and continued counting one by one in the ordinary manner, the ninth and the tenth are both consecrated and should be eaten after they contract blemishes. The rationale is that the ninth is the true tenth, because two animals departed at the outset. And the one that he called "the tenth" is really, the eleventh and when the eleventh is called "the tenth," it is consecrated, as we explained.

ו

יצאו בתחילה שנים ומנאן אחד וקרא השלישי שיצא אחריהן שני ומנה כדרכו אחד אחד הרי התשיעי והעשירי מוקדשין ויאכלו במומן התשיעי מפני שהוא העשירי הודאי שהרי שנים יצאו בתחילה וזה שקראו עשירי הוא אחד עשר והקורא לאחד עשר עשירי נתקדש כמו שביארנו:

7

If one counted backwards, i.e., when the first one departed, he counted it "ten;" when the second departed, he counted "nine;" until the tenth departed and he counted "one," it is consecrated, because the tenth is consecrated on its own accord.

ז

מנאן למפרע כגון שיצא ראשון ואמר עשירי ויצא שני ואמר תשיעי עד שיצא העשירי ומנה אחת הרי זה קדש שהעשירי מאליו נתקדש:

8

If one mistakenly called the ninth, "the tenth" and the tenth remained in the corral, the ninth should be eaten after becoming blemished and the one that remained in the corral is the tithe. This applies even though it did not depart, nor was it designated as the tenth, because the tenth is consecrated on its own accord.

If the tenth died in the corral, the ninth should be eaten after becoming blemished and the eight which departed after being counted are exempt even though the tenth among them was not consecrated to be offered, but instead, died before departing, because once animals have been counted in a manner that was fitting for them to be tithed, they are exempt.

ח

קרא לתשיעי עשירי ונשאר העשירי בדיר התשיעי יאכל במומו וזה שנשאר בדיר מעשר אף על פי שלא יצא ולא ביררו שהעשירי מאליו נתקדש מת העשירי בדיר התשיעי יאכל במומו וכל השמונה שיצאו ונמנו פטורין ואע"פ שלא נתקדש עשירי שלהן ליקרב אלא מת קודם שיצא שהמניין הראוי פוטר:

9

When one brought ten lambs into a corral and proceeded to count, if one of those counted died, he should continue counting and complete the reckoning in its ordinary manner, consecrating the tenth, even though there are only nine that are alive at the time.

ט

הכניס עשרה טלאים לדיר והיה מונה והולך מת אחד מן המנויין מונה ומשלים כדרכו ומקדש עשירי אף על פי שאין שם עתה חיים אלא תשעה:

10

If after a person began counting, one of the animals in the corral died, those which were counted are exempt, because once animals have been counted in a manner that was fitting for them to be tithed even though one was not separated for them, they are exempt, as stated. Those that remained in the corral should be left for a later "threshing floor" until others are added to them.

Similar concepts apply when one had fourteen lambs and brought all of them into a corral and four departed through one opening and were counted, then six departed through another opening and were counted and four remained in the corral. If the four depart through the opening that the six departed, one should be taken as the tithe and all the others are exempt. The four that departed at first through the first opening are exempt, because once animals have been counted in a manner that was fitting for them to be tithed, they are exempt.

If the remaining four departed from the opening through which the first four departed, the four that departed at the outset and the six that departed afterwards through the second opening are exempt, because each one of them was counted in a manner that was fitting for them to be tithed. For at the time each of the groups departed, others remained in the corral to complete the counting and the tithing. The four that remained, however, although they departed through the first opening and were counted, were not counted in a manner appropriate for tithing. Therefore they must be included in another "threshing floor."

The following laws apply if four departed through one opening, four departed through another opening, and six remained. If all six departed from the same one of the two openings, one should be taken as a tithe and all the lambs are exempt from being tithed again. If, however, the six departed from both openings, some from one and some from the other, the six are included in another "threshing floor." The eight that departed from the two openings at the outset, however, are exempt, for each set of four was counted in a manner appropriate for ten to be counted and the tithe taken, for there were six remaining in the corral.

י

מת אחד מאלו שבתוך הדיר אלו שנמנו פטורין מפני שהמניין הראוי למעשר פוטר אע"פ שלא הפריש עליהן כמו שביארנו ואלו שבתוך הדיר מניחן לגורן אחר עד שיצטרפו לאחרים וכן מי שהיו לו ארבעה עשר טלאים והכניסן לדיר ויצאו ארבעה ומנאן בפתח זה ויצאו ששה ומנאן בפתח אחר ונשארו שם ארבעה בתוך הדיר אם יצאו הארבעה הנשארים מן הפתח שיצאו בו הששה נוטל מהן אחד וכולן פטורין שאותן הארבעה שיצאו תחילה מפתח ראשון מניין הראוי פטרן ואם יצאו אלו הארבעה הנשארים מן הפתח שיצאו בו הארבעה תחילה הרי אותם הארבעה שיצאו בתחילה ואותן הששה שיצאו אחריהן בפתח שני פטורין שכל אחד מהן נמנה מניין הראוי למעשר שהרי נשארו שם בדיר אחרים להשלים המנין ולעשר אבל אלו הארבעה שנשארו אף על פי שיצאו ונמנו מפתח הראשון אינו מניין הראוי לפיכך מצטרפין לגורן אחר יצאו ארבעה מפתח זה וארבעה מפתח שני ונשארו שם ששה אם יצאו הששה מאחד משני הפתחים נוטל מהן אחד מעשר וכולן פטורין ואם יצאו הששה בשני הפתחים הרי הששה מצטרפין לגורן אחר והשמונה שיצאו תחילה מכאן ומכאן פטורין שכל ארבעה מהן נמנו מניין הראוי להשלים עליו עשרה ולעשר שהרי ששה היו שם נשארים בתוך הדיר:

11

If there were nineteen lambs in the corral and nine departed from one opening and nine departed from the other opening, the last one should be taken as the tithes and all the previous are exempt, for both sets of nine were counted in a manner appropriate for tithing.

יא

היו לו תשעה עשר טלאים בתוך הדיר ויצאו תשעה בפתח זה ותשעה בפתח שני נוטל האחרון לשם מעשר וכולן פטורין שאותן התשעה נמנו מניין הראוי:

12

If one was counting and a lamb stuck out its head and the majority of its body from the corral and then returned, it is considered as having been counted in all contexts.

יב

היה מונה והוציא הטלה ראשו ורובו מן הדיר וחזר הרי הוא כמנוי לכל דבר:

13

If a person was counting and interrupted the reckoning because his colleague spoke to him or because night fell beginning the Sabbath, he should continue and complete his counting afterwards.

יג

היה מונה והפסיק המניין מפני חבירו שדבר עמו או שחשכה ליל שבת הרי זה חוזר ומשלים מניינו אחר כך:

14

When one was counting those that departed one by one and one consecrated the tenth and one of those which had been counted jumped back into the corral, becoming intermingled with those which had not been counted as of yet and which were not tithed, all of those in the corral are exempt. The rationale is that there is a doubt concerning every lamb in the corral: Is the one that was counted and jumped back in or is it another one? And we have already stated, that all those which were counted are exempt.

יד

היה מונה היוצאין אחד אחד ומקדש עשירי וקפץ אחד מן המנויין לתוך הדיר לתוך אלו שעדיין לא נמנו ולא נתעשרו נפטרו הכל שכל אחד מהן ספק אם הוא המנוי שקפץ או אחר וכבר ביארנו שכל המנויין פטורין:

15

If one of the animals selected as the tithes jumped back into the corral and became intermingled with the remaining animals, they should all be left to pasture until they contract a disqualifying blemish. Then they should be eaten after acquiring the blemish.

טו

קפץ אחד מן העשיריים לתוך הדיר כולן ירעו עד שיפול בהן מום ויאכלו במומן: