The following rules apply when a person inadvertently took a consecrated article or consecrated money and gave it to an agent to use as ordinary property or money. If the agent carries out the mission with which he is charged, the principal is considered to have violated the prohibition against me'ilah. If the agent did not execute the agency, but instead acted on his own initiative, the agent is the one who violates the prohibition against me'ilah. What is implied? A person told his agent: "Give that meat to the guests," and instead, the agents gave them bread, or he told him to give them bread and he gave them meat.

If one told his agent, "Bring me from the window," and he brought him from the closet or he told him to bring from the closet and he brought from the window, the agent violates the prohibition against me'ilah. Similar laws apply in all analogous situations.

If the agent went and brought from the window as instructed, even though the principal told him: "In my heart, I wanted you to bring from the closet," the principal violates the prohibition against me'ilah, for the agent carried out the mission as he charged him. We follow the principle: "Matters in one's heart are not of consequence."

Even if the agent was a deafmute, a mentally or emotionally incompetent person, or a minor to whom the laws of agency do not apply, if they carry out the principal's instructions, the principal violates the prohibition against me'ilah. If they do not carry out his instructions, the principal is exempt.

If one tells his agent: "Give each one of the guests a piece of meat" and the agent told them: "Take two at a time," the principal violates the prohibition against me'ilah, because his instructions were carried out. The agent is exempt, because he is merely adding to the principal's agency. He is not eradicating it. If, however, the agent tells the guests: "Take two at a time on my responsibility," both he and the principal violate the prohibition against me'ilah. If the guests take three at a time, they also violate the prohibition against me'ilah, because each one of the individuals involved had performed the agency with which they were charged and added a further matter on his own initiative. Thus the other is also liable, because his instructions were carried out and the agency was not eradicated. And he is liable because of what he added on his own initiative.


מי ששגג ולקח הקדש או מעות הקדש ונתנו לשליח להוציאו בתורת חולין אם עשה השליח שליחותו המשלח הוא שמעל ואם לא עשה שליחותו אלא עשה השליח מדעת עצמו השליח הוא שמעל כיצד בעל הבית שאמר לשלוחו תן (לי) מאותו בשר לאורחין הלך ונתן להן ככר או שאמר לו תן להן ככר ונתן להן בשר אמר לשלוחו הבא לי מן החלון והביא לו מן המגדל או שאמר לו הבא מן המגדל והביא לו מן החלון השליח מעל וכן כל כיוצא בזה הלך השליח והביא מן החלון כמו שאמר לו אע"פ שאמר השולח לא היה בלבי שיביא אלא מן המגדל בעל הבית מעל שהרי עשה שליחות מאמרו ודברים שבלב אינן דברים ואפילו היה השליח חרש או שוטה או קטן שאין להן שליחות אם עשה כמאמרו בעל הבית מעל ואם לא עשה שליחותו בעל הבית פטור אמר לשלוחו תן לאורחין חתיכה חתיכה של בשר הלך השליח ואמר להן טולו שתים שתים בעל הבית מעל שהרי נעשה דברו והשליח פטור מפני שהוא מוסיף על שליחות בעל הבית ולא עקר השליחות אבל אם אמר להם השליח טולו שתים שתים מדעתי שניהן מעלו נטלו האורחים שלש שלש אף האורחין מעלו מפני שכל אחד מהן עשה שליחות חבירו והוסיף מדעתו נמצא חבירו חייב לפי שנעשו דבריו ולא נעקרה השליחות והוא חייב על זה שהוסיף מדעתו:


When does the above apply? When the pieces of meat were consecrated for the improvement of the Temple. If they were meat from a burnt-offering or the like, only the person who partakes of them violates the prohibition against me'ilah. For he is obligated in another prohibition aside from me'ilah and, with regard to the entire Torah, there is no concept of a prohibition violated through agency except in the case of me'ilah alone and there, provided there is no other prohibition involved with it.


במה דברים אמורים כשהיו החתיכות מקדשי בדק הבית אבל אם היו בשר עולה וכיוצא בו לא מעל אלא האוכל בלבד שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה אלא במעילה לבדה שלא יתערב עמה איסור אחר:


When a person gives a p'rutah of consecrated funds to an agent and tells him: "With half, purchase lamps for me and with half, wicks," and the agent used the entire amount for lamps or for wicks, they are both exempt. This law also applies when he told him to use the entire amount for lamps or for wicks and he used half to purchase lamps and half to purchase wicks.

The rationale is that the principal does not violate the prohibition against me'ilah, because his agency was not completed with regard to a p'rutah's worth of value. The agent does not violate that prohibition, because he did not eradicate his agency for a p'rutah's worth.

If, however, one told an agent: "For half a p'rutah, bring me lamps from this-and-this place and for the other half, bring me wicks from that-and-that place," and the agent brought the lamps from the place mentioned for the wicks and the wicks from the place mentioned for the lamps, the agent violates the prohibition against me'ilah.


הנותן פרוטת הקדש לשלוחו ואמר לו הבא לי בחציה נרות ובחציה פתילות הלך והביא לו בכולה נרות או בכולה פתילות או שאמר לו הבא לי בכולה נרות או בכולה פתילות הלך והביא בחציה נרות ובחציה פתילות שניהם פטורים בעל הבית לא מעל שהרי לא נעשה שליחותו בפרוטה והשליח לא מעל שהרי לא עקר שליחותו בפרוטה אבל אם אמר לו הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני ובחציה פתילות ממקום פלוני והלך והביא נרות ממקום פתילות ופתילות ממקום נרות השליח מעל:


If a principal gave his agent two consecrated p'rutot and told him: "Bring me an esrog" and the agent went and brought him an esrog for a p'rutah and a pomegranate for a p'rutah, the agent violates the prohibition against me'ilah, but the principal is exempt. The rationale is that the principal sent the agent to purchase an esrog worth two p'rutot for him. Therefore if the esrog which the agent brought the principal that cost one p'rutah is worth two p'rutot, they both violate the prohibition against me'ilah.


נתן לו שתי פרוטות ואמר לו הבא לי אתרוג והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון השליח מעל ובעל הבית פטור שהרי שלחו לקנות לו אתרוג ששוה שתי פרוטות לפיכך אם היה האתרוג שהביא לו בפרוטה אחת שוה שתי פרוטות שניהם מעלו:


When a person sent a p'rutah via an agent to purchase a particular article and then, before it reached the domain of the storekeeper, the principal remembered that the p'rutah is consecrated, the agent violates the prohibition against me'ilah, because he is acting unknowingly, while the principal has already remembered. As we explained, a person who acts knowingly is not liable for a sacrifice to atone for me'ilah.

If the agent also remembered and was conscious that the money was consecrated before it reached the storekeeper, they are both exempt from a sacrifice to atone for me'ilah and the storekeeper is liable when he uses that p'rutah which became mixed with his money, for he is acting unknowingly.

If the storekeeper was informed that the p'rutah he was given was consecrated, they are all exempt and the purchase is completed, with the article becoming consecrated.


השולח פרוטה ביד שלוחו לקנות לו בה חפץ ונזכר בעל הבית שהיא הקדש קודם שתגיע ליד החנוני השליח מעל שהוא שוגג ובעל הבית כבר נזכר ואין המזיד חייב בקרבן מעילה כמו שביארנו נזכר אף השליח וידע שהיא הקדש קודם שתגיע לחנוני שניהם פטורים מקרבן מעילה והחנוני חייב כשיוציא אותה פרוטה שנתערבה במעותיו שהרי הוא שוגג הודיעו לחנוני שפרוטה שנתנו לו הקדש שלשתן פטורין ונתפס המקח להקדש:


What should be done in order to preclude the storekeeper from sinning so he will be permitted to use all the money he received? One should take a non-consecrated p'rutah or any non-consecrated utensil and say: "Wherever the consecrated p'rutah is its holiness should be transferred to this." The p'rutah or the utensil become consecrated and the storekeeper is permitted to use all the money he received.

Similarly, if a consecrated p'rutah become intermingled with all the money in a purse or one said: "A p'rutah in this purse is consecrated," he should transfer its holiness and afterwards, he may use all the coins in the purse.If he used coins from the purse without transferring the holiness of the consecrated coin, he does not definitely violate the prohibition against me'ilah until he used all the coins in the purse.


וכיצד יעשה כדי להציל החנוני מן החטא עד שיהיה מותר להשתמש בכל המעות נוטל פרוטה של חולין או כלי כל שהוא ואומר פרוטה של הקדש בכ"מ שהיא מחוללת על זה ותעשה אותה פרוטה או הכלי הקדש ויותר החנוני להשתמש בכל המעות וכן פרוטה של הקדש שנתערבה בכל הכיס או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש מחלל אותה ואח"כ ישתמש בכיס ואם הוציא ולא חילל לא מעל עד שיוציא את כל הכיס:


If a person said: "One of my purses is consecrated" or "One of my oxen is consecrated," the prohibition against me'ilah applies to all of them and to some of them. What should he do? He should bring the largest of the purses or the oxen and say: "If this is consecrated, it should remain consecrated. If not, wherever the consecrated one is, its holiness should be transferred to this one." He may then use the smaller ones.


אמר כיס מכיסי הקדש ושור משוורי הקדש מועלין בכולן ומועלין במקצתן כיצד עושה מביא את הגדול שבהם ואומר אם הקדש הוא הרי הוא הקדש ואם לאו ההקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה ויהנה בקטן:


When a person misappropriates less than a p'rutah's worth of consecrated property, whether intentionally or unintentionally, he must make restitution for the principal, but he need not pay an additional fifth or bring a sacrifice. It appears to me that he is not liable for lashes for misappropriating less than a p'rutah's worth if he acted intentionally.


המועל בפחות משוה פרוטה בין בזדון בין בשגגה משלם את הקרן ואינו חייב חומש ולא קרבן ויראה לי שאינו לוקה על פחות משוה פרוטה אם היה מזיד:


When a person entrusts consecrated money to a homeowner and the homeowner uses them and spends them, he violates the prohibition against me'ilah. The rationale is that he does not have permission to use these fundsand the owner did not grant him license to.


המפקיד מעות אצל בעל הבית ונשתמש בהן והוציא בעל הבית מעל שהרי אין לו רשות להשתמש בהן ובעל הפקדון לא הרשהו:


Different rules apply if he entrusted them to a money-changer or a storekeeper and they were not sealed or tied close with an unusual knot. In these situations, since he is permitted to use them according to law, if he spent them, they are both exempt. The owner of the entrusted article is exempt because he did not tell the storekeeper or the money-changer to use them. And the store-keeper is exempt, because it is as if he used them with permission since they were not tied closed with an unusual knot or sealed.


הפקידן אצל שולחני או חנווני ולא היו חתומין ולא קשורין קשר משונה הואיל ויש לו רשות מן הדין להשתמש בהן אם הוציאו שניהן פטורין בעל הפקדון פטור שהרי לא אמר לו השתמש בהן והחנוני פטור מפני שאינן קשורין קשר משונה ולא חתומין וכאילו השתמש ברשות:


When a woman brought consecrated money to her husband's domainor her testator consecrated property and then died and the consecrated property fell to her as an inheritance, when her husband spends the money on his personal needs, he violates the prohibition against me'ilah.


האשה שהכניסה מעות של הקדש לבעלה או שהקדיש מורישה ומת ונפלו לה הקדשות בירושה לכשיוציא הבעל המעות בחפציו ימעול: