1

Whether a person says: 'This1 is consecrated for the sake of improvements to the Temple,' 'This is a dedication offering2 for the sake of improvements to the Temple,' or 'This is a dedication offering for the sake of Heaven,' or he [makes] similar [statements] with regard to his property as a whole,3 saying that it is all consecrated for the sake of improvements to the Temple, as a dedication offering for the sake of improvements to the Temple, or as a dedication offering for the sake of Heaven, [the property] should be given for improvements to the Temple. If, however, he said [that the property should be given] as a dedication offering without making any specifications, it should be given to the priests,4 for unspecified dedication offerings are given to the priests,5 as [Numbers 18:14] states: 'All of the dedication offerings from the Jewish people will be yours.

א

אחד האומר הרי זה הקדש לבדק הבית או חרם לבדק הבית או חרם לשמים וכן בכל נכסיו אם אמר כל נכסיו הקדש או חרם לבדק הבית או חרם לשמים הרי אלו יפלו לבדק הבית אבל אם אמר חרם סתם הרי אלו לכהנים שסתם חרמים לכהנים שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה:

2

A person may make a dedication offering from his cattle, his sheep, his Canaanite servants6 and maid-servants, and his ancestral fields.7 He should not, however, designate all of his cattle, all of his servants, all of his fields, nor all of any type of movable property that he owns as a dedication offering, as [implied by Leviticus 27:28]: 'From everything that he owns.'8 If he gives all he owns from a particular type of property as a dedication offering, even if he gives everything he owns as a dedication offering, his gift is binding. [This applies] whether he designates the dedication offering for the priests or for the improvement of the Temple.

ב

מחרים אדם מן בקרו ומצאנו ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים ומשדה אחוזתו אבל לא יחרים כל בהמתו ולא כל עבדיו ולא כל שדותיו ולא כל מין שיש לו משאר המטלטלין שנאמר מכל אשר לו ואם החרים את הכל אפילו החרים כל נכסיו הרי אלו מוחרמין בין שהחרים לכהנים בין שהחרים לבדק הבית:

3

When a person gives all of his property as a dedication offering or consecrates it, we take everything that he owns, even the tefillin on his head. Needless to say, [this includes] his tools and his clothes,9 for he consecrated or gave as a dedication offering all of his possessions.

ג

וכל מי שהחרים או הקדיש כל נכסיו לוקחין כל מה שיש לו ואפילו תפילין שבראשו ואין צריך לומר כלי אומנתו ובגדיו שהכל הקדש או חרם:

4

What is the difference between dedication offerings designated for priests and those dedicated to Heaven? Dedication offerings to Heaven become consecrated property and must be redeemed for their worth.10 The payment is given for the sake of improvements to the Temple and then the possessions become ordinary property. Dedication offerings designated for the priests, by contrast, can never be redeemed.11 Instead, they are given to the priests like terumah. Concerning dedication offerings designated for the priests, [Leviticus 27:28] states: 'It shall neither be sold,12 nor redeemed,'13 i.e., it shall neither be sold to another person,14 nor redeemed by the owner.

ד

מה בין חרמי כהנים לחרמי שמים שחרמי שמים הקדש ונפדין בשוייהן ויפלו הדמים לבדק הבית ויצאו הנכסים לחולין וחרמי כהנים אין להן פדיון לעולם אלא נתנין לכהנים כתרומה ועל חרם כהנים הוא אומר לא ימכר ולא יגאל לא ימכר לאחר ולא יגאל לבעלים:

5

Whether a person designates land or movable property as a dedication offering, it is given to a priest15 in the watch16 serving at the time that the dedication offering was designated.

As long as a dedication offering for the priests is in the homes of the owner, it is like consecrated property in all regards,17 as [Leviticus 27:28] states: 'All dedication offerings are consecrated as holy unto God.' Once it is given to the priests, it is considered as ordinary property, as [Numbers 18:14] states: 'All of the dedication offerings from the Jewish people will be yours.'

ה

ואחד המחרים קרקע או מטלטלין הרי אלו ניתנין לכהן שבאותו משמר בשעה שהחרים חרמי כהנים כל זמן שהן בבית הבעלים הרי הן הקדש לכל דבריהם שנאמר כל חרם קדש קדשים הוא לה' נתנו לכהן הרי הן כחולין לכל דבריהם שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה:

6

If a priest has a field that was a dedication offering [or an ancestral field]18that he acquired after the Jubilee19 and he designates it as a dedication offering, it is considered as a dedication offering and should be given to his brethren, the priests, as [implied by Leviticus 27:21], 'It will become the priest's, [like his] ancestral property.' This teaches that a field [designated] as a dedication offering that [a priest acquires] is like an ancestral field owned by an Israelite.20 If he designates it as a dedication offering, it becomes sanctified immediately.

ו

כהן שהיתה לו שדה חרם שזכה בה אחר היובל והחרימה הרי זו מוחרמת ויוצאה לאחיו הכהנים שנאמר לכהן תהיה אחוזתו מלמד ששדה חרמו לו כשדה אחוזה לישראל שאם החרימה היא מוחרמת מיד:

7

When a priest sells a field that he [had acquired after it was designated as] a dedication offering and then the purchaser consecrates it - even if the purchaser was the original owner who designated it as a dedication offering21 - it is like [the consecration of] acquired property22 and it returns to the priest who sold it in the Jubilee year.23

Land or movable property that belongs to the priests or the Levites,24 by contrast, may not be designated as a dedication offering.25 [The rationale is that] with regard to the fields [granted to them, Leviticus 25:34] states: 'For it is an eternal inheritance for them,'26 and an association is established between movable property and land with regard to dedication offerings, as [Leviticus 27:28] states: 'from anything he owns... and from his ancestral field."

ז

מכר הכהן שדה חרמי והקדישה לוקח אפילו היה הלוקח הבעלים הראשונים שהחרימוה הרי זה כשדה מקנה וחוזרת לכהן שמכרה ביובל אבל קרקע או מטלטלין של כהנים ולוים אינם מחרימין אותן שהרי אומר בשדה כי אחוזת עולם הוא לכם ומטלטלין הוקשו לקרקעות בחרמין שנאמר מכל אשר לו ומשדה אחוזתו:

8

When a person consecrates [animals that] had been consecrated [to be offered] on the altar for the sake of improvements to the Temple, the [second] consecration is of consequence.27 The animal should be evaluated and redeemed and its worth given for the sake of improvements to the Temple. [Afterwards,] it should be offered for the purpose for which it was originally consecrated.28

When, however, a person consecrates [animals that] had been consecrated for the sake of improvements to the Temple [with the intent that they be offered] on the altar, saying: 'This is a burnt offering,' or '...a peace offering,' or he designates them as a dedication offering to the priests, his act is of no consequence.29 For [animals that] had been consecrated for the sake of improvements to the Temple cannot be consecrated [to be offered] on the altar or designated as dedication offerings, because a person cannot consecrate an entity that does not belong to him.30

ח

המקדיש קדשי מזבח לבדק הבית הרי ההקדש חל עליהן ותערך הבהמה ותפדה ויפלו דמיה לבדק הבית והבהמה תקרב למה שהיתה בתחלה אבל המקדיש קדשי בדק הבית למזבח ואמר הרי זה עולה או שלמים או החרימם לכהנים לא עשה כלום ואין הקדש מזבח ולא החרם חל על קדשי בדק הבית שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו:

9

When a person says: 'This ox will be consecrated31 after 30 days' and slaughters it within the 30 days, it is permitted to benefit from it.32 If he consecrated it to the altar, it is consecrated to the altar.33

If, by contrast, he says: "This animal is consecrated immediately after 30 days,"34 and he slaughters it within those 30 days, it is forbidden to benefit from it.35 If he consecrated it to the altar within the 30 days, the consecration does not take effect.36

ט

האומר שור זה הקדש לאחר שלשים יום ושחטו בתוך שלשים יום הרי זה מותר בהנאה הקדישו למזבח הרי זה הקדש למזבח אבל אם אמר הרי זה הקדש מעכשיו לאחר שלשים יום ושחטו בתוך שלשים יום הרי זה אסור בהנאה ואם הקדישו בתוך השלשים למזבח אינו מוקדש:

10

When a person consecrates [an animal designated as] a burnt offering for the sake of improvements to the Temple, only [its evaluation by] the Temple treasurers holds back [its slaughter].37 According to Rabbinic decree, however, it should not be slaughtered until it is redeemed.38 Therefore,39 if he transgressed and slaughtered it [before it was redeemed], it is acceptable.40

י

המקדיש עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב גזברין בלבד ומדברי סופרים שלא תשחט עד שתפדה לפיכך אם עבר ושחטה הרי זה כשרה:

11

A person may designate as a dedication offerings - whether set aside for the priests or for improvements to the Temple - [animals consecrated as] sacrifices of the highest degree of sanctity41 or sacrifices of a lesser degree of sanctity.42 If he was liable to replace these sacrifices,43 he must pay their value44 whether to the priests or for the sake of improvements to the Temple. After they are redeemed, he should then offer the sacrifices for their original purposes.

יא

מחרים אדם בין קדשי קדשים בין קדשים קלים בין חרמי כהנים בין חרמי בדק הבית ואם היו קדשים שהוא חייב באחריותן נותן את דמיהן בין לכהנים בין לבדק הבית ויקרבו אותן הקדשים אחר שיפדו למה שהן:

12

What is the redemption process [when a person] vowed [to bring a particular animal as a sacrifice]45 and then designated it as a dedication offering?46 We evaluate how much a person would be willing to give for the right of sacrificing this animal as a burnt offering even though he is not liable to do so.47 Whoever gives this amount48 may offer this animal [for the sacrifice] for which it was originally pledged.

יב

היו נדבה והחרימן כיצד פודין אותן אומדים כמה אדם רוצה ליתן בבהמה זו להעלותה עולה שאינו חייב בה וכל הנותן אותו שיעור יקריב בהמה זו נדבה כמו שהיתה:

13

When an Israelite designates a firstborn animal - whether unblemished or blemished49 - as a dedication offering for the sake of heaven, the designation takes effect.50 Needless to say, if the priest designates it as a dedication offering for the sake of heaven after it enters his domain, [the designation takes effect].51

יג

ישראל שהחרים את בכור בהמה לשמים בין שהיה תמים בין שהיה בעל מום הרי זה מוחרם ואין צריך לומר שהחרימו הכהן לשמים אחר שבא לידו:

14

How is it to be redeemed? We evaluate how much a person would be willing to give for the right for this firstborn to be his so that he will have the right to give it to whichever priest he desires, to his relative or his friend. Whoever gives this amount52 may take the firstborn and give it to whichever priest he desires. The money is given for the sake of improvements to the Temple.

יד

וכיצד פודין אותן אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה כדי שיהיה לו ותהיה הרשות בידו ליתנו לכל כהן שירצה לקרובו או לרעו וכל הנותן אותו שיעור יקח הבכור ויתננו לכל כהן שירצה ויפלו הדמים לבדק הבית:

15

When a person designates an animal selected as a tithe offering53 as a dedication offering, it is as if he designated an animal pledged to be sacrificed as a peace offering.54 [The rationale is that] he is not liable to replace it.55

טו

המחרים את המעשר הרי זו כמחרים שלמי נדבה לפי שאינו חייב באחריותו:

16

When a person consecrates his [half-]shekel56 for the sake of improvements to the Temple, the consecration is binding.57 If one consecrates bikkurim58 for the sake of improvements to the Temple, the consecration does not take effect.59 If, however, the priest [to whom the bikkurim are given] consecrates them after they enter his domain, the consecration is binding.60

טז

המקדיש שקלו לבדק הבית הרי זו קדש הקדיש בכורים לבדק הבית אינן קדש אבל אם הקדישן הכהן אחר שבאו לידו הרי אלו קדש:

17

When a person designates half of his servant or half of his maid-servant as a dedication offering, he and the priests are joint owners.61 If, however, he consecrates half his servant and designates half his servant as a dedication offering to Heaven, he is consecrated entirely, as we explained.62 Whenever one consecrates his Canaanite servant or maid-servant or consecrates all of his property and he owns servants, their physical person becomes consecrated Therefore it is forbidden to benefit from them63 until they are redeemed.64

יז

המחרים חצי עבדו ושפחתו הוא והכהנים שותפין בו אבל אם הקדיש או החרים לשמים חצי עבדו כולו קדש כמו שבארנו וכל המקדיש עבדו ושפחתו הכנענים או המקדיש כל נכסיו והיו בהן עבדים הרי גופן קדש לפיכך אסורים ליהנות בהן עד שיפדו:

18

The Temple treasurers may not take the worth [of the servants] from other people and free them.65 Instead, they sell them to others66 and those others free them if they desire.

יח

ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן מאחרים ולהוציא אותן לחירות אלא מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחרות אם רצו:

19

When one consecrates his servant's hands,67 anything he earns beyond what is required for his sustenance is consecrated.68

How should this servant sustain himself? He should borrow the money [required for his sustenance], work, and repay the debt. [This is allowed] provided he always works for less than a p'rutah and pays it. For if he earned an entire p'rutah, it would be acquired by the Temple treasury as soon as he earned it.69

יט

המקדיש ידי עבדו כל היתר על פרנסתו קדש וכיצד הוא מתפרנס עבד זה לווה ואוכל ועושה ופורע והוא שיעשה פחות פחות משוה פרוטה ויפרע שאם עשה בפרוטה ראשון ראשון קנה הקדש:

20

When a person consecrates himself, he consecrated only his worth.70 He is obligated to give [that amount to the Temple treasury]. He may earn money and [use it for] his sustenance, for his physical person did not become consecrated as that of a servant does.71

כ

המקדיש את עצמו לא הקדיש אלא דמיו והרי הוא חייב בדמי עצמו ומותר לו לעשות ולאכול שהרי לא נתקדש גופו כעבד:

21

A person cannot consecrate an entity that does not belong to him.72

What is implied? If he designates his son, his daughter, his Hebrew servant, or Hebrew maid-servant, or a field he acquired as a dedication offering, they do not become dedication offerings. For a person cannot consecrate an entity when its physical person or substance is not his.73

כא

אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כיצד כגון שהחרים בנו ובתו ועבדו ושפחתו העברים או שדה מקנתו הרי אלו אינן מוחרמין שאין אדם מקדיש דבר שאין גופו שלו:

22

A person may not consecrate an entity that is not in his domain.

What is implied? A person entrusted an article to a colleague and the latter denied possession of it, the owners cannot consecrate it.74 If, however, [the watchman] did not deny possession of it, it is considered in its owner's domain, no matter where it is located.75

כב

אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כיצד היה לו פקדון ביד אחר וכפר בו זה שהוא אצלו אין הבעלים יכולין להקדישו אבל אם לא כפר בו הרי הוא ברשות בעליו בכל מקום שהוא:

23

When does the above apply? With regard to movable property. [Different rules apply] to landed property that was stolen and [the thief] denied [having taken it].76 If [the original owner] could have the land expropriated through legal process,77 he has the right to consecrate it even though he has not yet expropriated it. For the land itself is always considered in the domain of its [legitimate] owners.78

כג

במה דברים אמורים במטלטלין אבל קרקע שגזלה אחר וכפר בה אם יכול להוציאה בדיינין הרי זה יכול להקדישה ואע"פ שעדיין לא הוציאה שהקרקע עצמה הרי היא ברשות בעליה:

24

When a person steals from his colleague and the [original] owner does not despair [of recovery],79 neither of them can consecrate it. [The robber cannot,] because the article does not belong to him and [the owner cannot,] because it is not in his possession. Similar laws apply in all analogous situations.

כד

הגוזל את חבירו ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו וכן כל כיוצא בזה:

25

[The following laws apply when] a person was selling squash, eggs, or the like and a [prospective] purchaser comes, takes one, and then departs. If the price of each particular article is fixed, it is as if a price was established,80 and the seller cannot consecrate this squash, for it is not in his domain.81 If the price is not fixed and he consecrated it, it is consecrated, because it is still in his domain,82 for [the prospective purchaser] did not take it with the intent to steal it.

כה

מי שהיה מוכר דלועין או ביצים וכיוצא בהן ובא לוקח ונטל אחת והלך לו אם היו דמי כל אחת ואחד קצובין הרי זה כמי שפסק ואין המוכר יכול להקדיש דלעת זו שהרי אינה ברשותו ואם אין הדמים קצובין והקדישה מקודשת שעדיין ברשותו היא שזה שלקחה לא לקחה דרך גזלה וכן כל כיוצא בזה:

26

A person cannot consecrate an article that has not yet come into existence.83

What is implied? [If a person says:] "What my net will bring up from the sea is consecrated" or "The fruit my field will produce is designated as a dedication offering," his words are of no consequence.

כו

אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם כיצד מה שתעלה מצודתי מן הים קדש מה שתוציא שדה זו מן הפירות חרם לא אמר כלום:

27

When a person tells a colleague: "When I repurchase this field which I sold you,84 it is consecrated," [although] he repurchases it, it is not consecrated. [The rationale is] that it was not in his possession when he consecrated it. 85

כז

האומר לחבירו שדה זו שמכרתי לך לכשאקחנה ממך מקודשת ולקחה אינה מקודשת לפי שכשהקדישה לא באה ברשותו:

28

Similarly, when a person consecrates the work to be produced by his wife's hands, she may work and partake [of her earnings]. The remainder is not consecrated.86 If he tells her: "May your hands be consecrated to their Maker," since they are under lien to him,87 [the profits of] all of the work that she produces are consecrated. To what can this be compared? To one who says: "This tree is consecrated," in which instance all the fruit it produces is consecrated.88 Similar laws apply in all analogous situations.

כח

וכן המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת והמותר חולין אמר לה יקדשו ידיך לעושיהן הואיל והן משועבדין לו הרי כל מעשה ידיה קדש הא למה זה דומה לאומר אילן זה קדש שכל פירות שיעשה להבא קדש וכן כל כיוצא בזה:

29

When a person tells a colleague: "The field that I will sell you89 will be consecrated when I buy it back from you," the consecration takes effect when he buys it back.90 [The rationale is that] it is in his possession [originally] and he has the possibility of consecrating it.91

[If one tells a colleague:] "The field that I entrusted to you as security92 will be consecrated when I redeem it from you," the field becomes consecrated when he redeems it. [The rationale is that] he has the potential to redeem it.93 [The consecration is effective] even if it was given as a security for a fixed time,94 because he has the potential to redeem it after that time.

כט

האומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תתקדש הרי זו מקודשת כשיקחנה שהרי עתה (בא) בידו להקדישה שדה זו שמשכנתי לך לכשאפדנה ממך תהי קדש משיפדה אותה תתקדש שהרי בידו לפדותה ואפילו היתה ממושכנת לזמן קצוב שהרי בידו לפדותה אחר הזמן:

30

[Although a person] rents out a house to a colleague, if he retracts and consecrates it, the consecration is effective and the rental arrangement is terminated.95 If the tenant dwells there, he violates the prohibition against misappropriating sacred property.96

ל

המשכיר בית לחבירו וחזר והקדישו הרי זה קדש ופקעה השכירות ואם דר בו השוכר מעל:

31

It appears to me97 that even though a person cannot consecrate an entity that has not come into being, if he says: "I pledge to consecrate it," he is obligated to consecrate it when it will come into being to [fulfill] his vow. If he does not consecrate it, he transgresses [the prohibitions]: "Do not delay in paying it" and "He shall not desecrate his word" and [fails to fulfill the positive commandment:] "He shall act in accordance with all that he uttered with his mouth" as is true with regard to all other vows.98

לא

יראה לי שאע"פ שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אם אמר הרי עלי להקדישו הרי זה חייב להקדישו כשיבא לעולם משום נדרו ואם לא הקדיש הרי זה עובר משום בל תאחר ולא יחל דברו ומשום ככל היוצא מפיו יעשה כשאר הנדרים:

32

What is implied? [When a person] says: "I pledge to consecrate everything that my net will bring up from the sea," "I pledge to give the fruit produced by this field to the poor," "I pledge to designate as a dedication offering - or give for the sake of captives - all of my earnings of this year," or makes any statement of this like, he is obligated to give and/or perform what he pledged when the article comes into his possession. For these and all similar statements are vows, not acts of consecration.99

לב

כיצד האומר הרי עלי להקדיש כל שתעלה מצודתי מן הים הרי עלי ליתן לעניים פירות שתוציא שדה זו הרי עלי להחרים או ליתן לשבוים כל שאשתכר בשנה זו וכל כיוצא במאמרים אלו הרי זה חייב ליתן ולעשות בהן מה שאמר כשיבואו לידו וזה וכיוצא בו בכלל נדרים הוא לא בכלל הקדשות:

33

Support for this can be drawn from the statements of Jacob our Patriarch [Genesis 28:22]:100 "And everything that You will give me, I will tithe." And [later, ibid. 31:13]101 states: "Where you took a vow."102 And103 when a person says: "I will not depart from this world until I become a nazirite," he is obligated to observe a nazirite vow104 although he did not actually take such a vow. Since he said that he would take a nazirite vow, he is obligated to observe those restrictions. This law parallels that. It is appropriate to rule in this manner.

לג

ראיה לדבר זה מה שאמר יעקב אבינו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ונאמר אשר נדרת לי שם נדר והרי האומר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר חייב לנהוג בנזירות ואף על פי שעדיין לא נדר בנזיר הואיל ואמר שידור בנזיר חייב להנזר וזה כיוצא בו וכזה ראוי לדון:

34

A consecration that is made in error is not binding.105

What is implied? If one says: "When a black ox will go out of the building first, it will be consecrated," should a white ox go out [first], it is not consecrated.106 [If he says:] "When a gold dinar comes into my hand first, it is consecrated," should a silver [dinar] come up, it is not consecrated. [If he says:] "When a barrel of wine comes into my hand first, it is consecrated," should a barrel of oil come up, it is not consecrated. [This applies] whether wine is more expensive than oil107 in that place or oil is more expensive than wine.108

If he attempts to extend the consecration to a second entity, saying: "[The status of] this is the same as [that of] the other," the second is consecrated.109 Similar laws apply in all analogous situations.

לד

הקדש טעות אינו הקדש כיצד האומר שור שחור שיצא מבית ראשון הרי הוא הקדש ויצא לבן אינו הקדש דינר זהב שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש ועלה של כסף אינו הקדש חבית של יין שתעלה בידי ראשונה הקדש ועלה של שמן בין שהיין יקר מן השמן באותו מקום או השמן יקר מן היין אינו הקדש התפיס בה אחרת ואמר זו כזו הרי השניה הקדש וכן כל כיוצא בזה: