Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 1 Chapter a Day

Parah Adummah - Chapter 1

Video & Audio Classes
Show content in:

Parah Adummah - Chapter 1

Introduction to Hilchos Parah Adummah

Included in this text are two positive commandments. They comprise the following:
1) the laws of the red heifer;
2) the laws of the impurity and purity brought about by the water used for the sprinkling of its ashes.

These mitzvot are explained in the ensuing chapters.

הלכות פרה אדומה - הקדמה

הלכות פרה אדומה יש בכללן שתי מצות עשה וזהו פרטן:
(א) דין פרה אדומה
(ב) דין טומאת מי נדה וטהרתן

וביאור מצות אלו בפרקים אלו:

1

The commandment involving the red heifer is to offer such an animal in its third or fourth year of life. If it is older, it is acceptable, but we do not wait for it to age longer, lest its hairs become black.

The Jewish community does not purchase a calf and raise it, for Numbers 19:2 states: "And you shall take unto yourselves a heifer," i.e., a heifer, not a calf. If only a calf was found, a price is established for it and it should remain in its owner's possession until it matures and becomes a cow. It should be purchased with money from the Temple treasury.

א

מצות פרה אדומה שתהיה בת שלש שנים או בת ארבע ואם היתה זקנה כשירה אלא שאין ממתינין לה שמא תשחיר ותפסל ואין לוקחין עגלה ומגדלין אותה שנאמר ויקחו אליך פרה ולא עגלה לא מצאו אלא עגלה פוסקין עליה דמים ותהיה אצל בעליה עד שתגדיל ותעשה פרה ולוקחין אותה מתרומת הלשכה:

2

The Torah's description of this heifer as "perfect" means "perfectly red," not perfect in stature. Even if it is dwarfsize, it is acceptable, as is the law regarding other sacrifices. If it had two white hairs or black hairs growing from one follicle or from two cavities and they are lying on top of each other, it is unacceptable.

ב

זה שנאמר בתורה תמימה תמימת אדמימות לא תמימת קומה אלא אם היתה ננסה כשירה כשאר הקדשים היו בה שתי שערות לבנות או שחורות בתוך גומא אחת או בתוך שני כוסות והן מונחות זו על זו פסולה:

3

If there were two hairs, their roots reddish and their heads blackish, or their roots blackish and their heads reddish, their status follows the roots entirely. One should cut off the blackish head with scissors. He need not be concerned about the prohibition against shearing consecrated animals, because his intention not to shear.

ג

היו בה שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר עיקרן משחיר וראשן מאדים הכל הולך אחר העיקר וגוזז במספרים את ראשן המשחיר ואינו חושש משום גיזה בקדשים שאין כוונתו לגוז:

4

Enough of the red hair must remain so that it can be pulled out by tweezers. For if a hair is not large enough to be pulled out by tweezers, it is considered as if it does not exist. Therefore if there were two white or black hairs that are so small that they cannot be pulled out by tweezers, it is acceptable.

ד

וצריך שישאר מן המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטין בזוג הרי זו כשירה:

5

If its horns or hooves are black, they may be cut off and it is acceptable. The color of the eyeballs, the teeth, and the tongue do not disqualify a heifer.

ה

היו קרניה או טלפיה שחורים יגוד גלגל העין והשינים והלשון אין מראיהן פוסלים בפרה:

6

If it had an abnormal growth of another color and one cut it off, even though red hair grew in its place, it is unacceptable.

ו

היתה בה יבלת וחתכה אף על פי שצמח במקומה שיער אדום פסולה:

7

All of the physical blemishes that disqualify sacrificial animals, also disqualify a red heifer, for the prooftext cited above states: "Which does not possess a blemish." If the heifer was born by Caesarian section, was exchanged for a dog, was a present given a prostitute, was treifah, or had been sodomized, it is unacceptable. For any factor that invalidates a sacrificial animal for the altar invalidates the red heifer even though it is considered only as consecrated for the upkeep of the Temple, for Scripture has called it a sin-offering. It is permitted to purchase a red heifer from a gentile. We do not suspect that the gentile sodomized it, for he would not destroy the value of his animal.

There is a more severe element to the red heifer than to animals consecrated as sacrifices: work disqualifies it, for Numbers 19:2 states: "upon which a yoke was never placed." Now concerning a calf whose neck is broken, Deuteronomy 21:3 states: "With which no work was performed and which was not led with a yoke." Just as with regard to the yoke mentioned in connection with this calf, the Torah equated other labor with a yoke, so too, with regard to the red heifer, other forms of labor also disqualify it like a yoke does. There is, however, a greater stringency that applies with regard to a yoke. A yoke disqualifies the heifer whether it was placed upon it during work or not during work and other forms of labor disqualify it only when work was actually performed.

What is implied? If one tied a yoke upon it, it is disqualified even if one did not plow with it. If one placed it in a threshing team, it is not disqualified unless it actually threshed. Similar principles apply in analogous situations.

If one rode upon it, leaned upon it, hung on to its tail, crossed a river using it for support while swimming, folded its lead rope on top of it, placed his garment on it, placed a covering of sacks on it, it is disqualified. If one tied it with a rope because it was rebellious and required to be safeguarded, it is acceptable. If not, it is disqualified, for any safeguarding that is unnecessary is a burden.

If one shod its hooves so that it would not slip or spread his garment over it to protect it from flies, it is acceptable. This is the general principle: If anything is done for its own needs, it remains acceptable. If it is performed for another purpose, it is disqualified.

When work was performed with it as a matter of course or a yoke was placed over it as a matter of course, if the owner is pleased, it is disqualified. The rationale is that the verse above states: "With which no work was performed." The implication is that if work was performed with it and the owner would be satisfied, it is as if he performed work with it. Therefore, if a bird rested upon it, it is acceptable. If a male mounted it, it is unacceptable. Needless to say, a pregnant heifer is unacceptable.

If one placed it among a team of animals and it threshed grain on its own accord, it remains acceptable. If he placed it among the team so that it would nurse and thresh, it is disqualified, for he is satisfied that the work is performed. Similar laws apply in all analogous situations.

ז

כל המומין הפוסלין בקדשים פוסלין בפרה שנאמר אשר אין בה מום היתה יוצא דופן או מחיר או אתנן או טרפה או שנרבעה פסולה שכל הפוסלין את הקדשים למזבח פוסלין את הפרה ואף ע"פ שהיא כקדשי בדק הבית הואיל וקראה הכתוב חטאת ומותר ליקח אותה מן העכו"ם ואין חוששין שמא רבעה העכו"ם שאינו מפסיד בהמתו יתירה פרה על הקדשים שהעבודה פוסלת בה שנאמר אשר לא עלה עליה עול ובעגלה ערופה אומר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול מה עול האמור בעגלה עשה שאר עבודות כעול אף עול האמור בפרה יפסול בה שאר עבודות כעול אלא שהעול פוסל בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה ושאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת עבודה כיצד קשר עליה העול אע"פ שלא חרש בה פסולה הכניסה לדוש אינה נפסלת עד שידוש בה וכן כל כיוצא בזה רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה ועבר בה את הנהר קפל עליה את המוסירה נתן טליתו עליה נתן עליה כסות של שקים פסולה קשרה במוסרה אם היתה מורדת וצריכה שמירה כשירה ואם לאו פסולה שכל שמירה שאינה צריכה משוי הוא עשה בה סנדל שלא תחלק פירש טליתו עליה מפני הזבובין כשירה זה הכלל כל שהוא לצרכה כשירה לצורך אחר פסולה נעשית בה מלאכה מאליה או שעלה עליה עול מאליו אם לרצונו פסולה שנאמר אשר לא עובד בה שאם עובד בה לרצונו ה"ז כמי שעבד בה לפיכך אם שכן עליה העוף כשירה עלה עליה זכר פסולה ואצ"ל שהמעוברת פסולה הכניסה לרבקה ודשה מאליה כשירה הכניסה כדי שתינק ותדוש פסולה שהרי עשה לרצונו וכן כל כיוצא בזה:

8

When a disqualifying factor invalidates a red heifer, it should be redeemed. Similarly, if it dies, it should be redeemed so that its hide can be used. This, however, should not be done in order to feed its meat to the dogs.

ח

פרה שנולד בה פיסול תפדה וכן אם מתה תפדה מפני עורה אבל לא להאכיל בשרה לכלבים:

9

If it was slaughtered to be used as an ordinary animal, it should be redeemed and it does not bring about atonement. If it was slaughtered on top of the arrangement of wood set up for burning it, it can never be redeemed.

ט

נשחטה לשם חולין תפדה ואינה מכפרת נשחטה על גב מערכתה אין לה פדיון עולמית:

10

If a red heifer was purchased and then one found a more attractive one, the first may be redeemed even if it does not have a blemish.

י

לקחו פרה ומצאו אחרת נאה ממנה ה"ז תפדה שלא במום:

11

Even an ordinary priest is acceptable to perform the burning of the red heifer, as Numbers 9:3 states: "And you shall give it to Elazar, the priest." At that time, Aaron was still alive. According to the Oral Tradition, it was taught: That red heifer was offered by Elazar. The remainder of the red heifers could be offered either by a High Priest or an ordinary priest.

יא

אף כהן הדיוט כשר לשרפת הפרה שנאמר ונתתם אותה אל אלעזר הכהן ועדיין אהרן היה קיים ומפי השמועה למדו זו נעשית באלעזר ושאר כל הפרות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט:

12

The person offering the red heifer should wear the four garments of an ordinary priest. This applies whether it was offered by an ordinary priest or a High Priest.

יב

והעושה אותה לובש ארבעה כלים של כהן הדיוט בין שעשאה כהן הדיוט בין שעשאה כ"ג:

13

All of those who were involved in the offering of the red heifer from the beginning to the end who had immersed that day are acceptable for the services associated with the red heifer, to consecrate the water used for sprinkling, and for sprinkling its ashes even though they did not wait until the nightfall after their immersion. The rationale is that the term "a pure man" used throughout that passage refers to one who is pure with regard to partaking of the second tithe, even though he is not pure with regard to partaking of terumah until nightfall. Such a person is pure with regard to the red heifer.

יג

כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף שהיו טבולי יום כשירים למעשה הפרה ולקדש ולהזות מאפרה ואף ע"פ שעדיין לא העריב שמשן שזה שנאמר בכל הפרשה איש טהור הוא הטהור למעשר שני אף על פי שאינו טהור לתרומה עד שיעריב שמשו הרי זה טהור לפרה:

14

The Sadducees would say that the offering of the red heifer was acceptable only when those bringing it had waited until nightfall after immersion. Therefore in the Second Temple, the court would cause the priest who burned the red heifer to become ritually impure through contact with the carcass of a crawling animal or the like. He would immerse and then offer the red heifer to nullify the words of these brazen ones who issue rulings according to their whims without basis in the received tradition. Similarly, all of the containers into which the ashes of the red heifer were placed were all immersed that day.

יד

הצדוקין היו אומרים שאין מעשה הפרה כשר אלא במעורבי שמש לפיכך היו ב"ד בבית שני מטמאין את הכהן השורף את הפרה בשרץ וכיוצא בו וטובל ואח"כ עוסק בה כדי לבטל דברי אלו הזדים שמורים מהעולה על רוחם לא מן הקבלה וכן כל הכלים שמכניסין לתוכם אפר הפרה כולם טבולי יום:

15

For the same reason, a person who cuts the stalk of a reed to place the ashes of a red heifer upon it so they can be placed in water to consecrate it for sprinkling, should make it impure, immerse it, and then place the ashes in it. The one who cuts it and the one who immerses it must immerse themselves, because that reed was considered as an entity that came in contact with a corpse on the seventh day of its purification process. Therefore it does not need to have the ashes of the red heifer sprinkled on it. Instead, it is made impure to show the Sadducees that the Oral Tradition should be upheld. It is then immersed and the ashes of the red heifer are placed in it.

טו

החותך שפופרת של קנה להניח בה אפר חטאת יטמא אותה ויטבלנה ואחר כך יניח בה והחותכה והמטבילה טעון טבילה מפני שעשאוה כטמא מת בז' שלו ולפיכך אינה צריכה הזאה שלישי ושביעי אלא מטמאה כדי להראות לצדוקין ומטבילה ונותן בה:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah