1

When a man redeems his produce for the second tithe for himself - whether it is from his own crops, he acquired it as an inheritance, or it was given to him while tevel as we explained,1 he must add a fifth [of the new total].2 [Thus] if it was worth four, he should give five,3 as [Leviticus 27:31] states: "If a man will redeem from his tithes, he shall add a fifth to it."

א

הפודה מעשרו לעצמו בין שהוא שלו בין שנפל לו בירושה בין שניתן לו בטבלו מתנה כמו שביארנו הרי זה מוסיף עליו חומש אם היה שוה ד' נותן חמשה שנאמר ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו:

2

When a woman redeems produce for the second tithe that she separated, she is not required to add a fifth. According to the Oral Tradition,4 we have learned: "If a man [will redeem from] his tithes," excluding a woman. Similarly, if a man redeems [money used to] redeem produce from the second tithe for himself,5 he must add a fifth.

ב

ואשה שפדת מעשר שני שלה לעצמה אינה מוסיפה חומש מפי השמועה למדו איש ממעשרו ולא אשה וכן אם פדה פדיון פירות המעשר לעצמו מוסיף חומש:

3

When a person redeems the produce of his second tithe and adds a fifth, and then redeems the money itself a second time, he must add a second fifth of the principal alone. He need not add a fifth for the original fifth.6

ג

פדה פירות מעשרו והוסיף חומש וחזר ופדה הפדיון לעצמו פעם שנייה מוסיף חומש שני על הקרן בלבד ואינו מוסיף חומש על החומש:

4

When the fifth of the produce of the second tithe is not worth a p'rutah, [the person redeeming it] need not add a fifth.7 Similarly, when the worth of the produce of the second tithe is unknown,8 it is sufficient for him to say: "The holiness of the produce and its fifth are transferred to this sela."9 Whenever a person does not redeem produce from the second tithe with his own money, he need not add a fifth.10 [When one redeems] produce from the second tithe that is demai, he need not add a fifth.11

ד

מע"ש שאין בחומשו שוה פרוטה אינו מוסיף עליו חומש וכן מעשר שאין דמיו ידועין דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה וכל מעשר שהוא אינו פודהו משלו אינו מוסיף חומש ומע"ש של דמאי אינו מוסיף עליו חומש:

5

When a person is redeeming produce of the second tithe and he has other produce from the second tithe that was not redeemed whose fifth is not worth a p'rutah, it is sufficient for him to say: "The holiness of it and its fifth are transferred to the money [set aside] originally."12 [This leniency is granted,] because it is impossible to require a person to be precise with his money.13

ה

הפודה מע"ש והיה לו מע"ש אחר שלא נפדה אם אין בחומשו שוה פרוטה דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שא"א לאדם לצמצם את מעותיו:

6

When a person redeems produce from the second tithe for more than its worth, that additional value is not considered as money from the second tithe.14

ו

הפודה מעשר ביותר על דמיו לא נתפסה התוספת למעשר:

7

When the owner of the produce bids a sela to redeem it and another person also bids a sela, the owner is given precedence, because he is required to add a fifth. If, however, the owner bids a sela and another person bids a sela and a p'rutah, that other person is given precedence, because he increases the principal.15

ז

בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע בעה"ב קודם מפני שהוא מוסיף חומש בעה"ב אומר בסלע ואחר אומר בסלע ופרוטה האחר קודם מפני שמוסיף על הקרן:

8

It is permitted to act "guilefully" with regard to the redemption of produce of the second tithe.16 What is implied? A person may tell his son or daughter who are beyond majority or his Hebrew servant:17 "Here is this money. Use it to redeem this produce from the second tithe," so that they will not have to add a fifth. He should not say, however: "Use them to redeem it for me."18 Similarly, he is not required to add a fifth if he tells them: "Redeem it for me using your money."19

ח

מותר להערים על פדיון מעשרו כיצד אומר לבנו ולבתו הגדולים ולעבדו העברי הא לך את המעות האלו ופדה לך בהן המעשר כדי שלא יוסיף חומש אבל לא יאמר לו פדה לי בהן וכן אם אמר לו פדה לי משלך אינו מוסיף חומש:

9

He should not, however, give money to redeem [the produce] to one of his sons or daughters who are below majority20 or to his Canaanite servants or maid-servants, because they do not have an independent financial capacity.21 If he gave the money to his Hebrew maidservant,22 his words are effective if [the obligation to separate] the second tithe from this produce is Rabbinic in origin, e.g., produce grew in a flowerpot without a hole.23 [The rationale is that] a Hebrew maidservant is a minor and a minor can acquire property for others only with regard to matters of Rabbinic Law.24

ט

אבל לא יתן המעות לפדות לבנו ולבתו הקטנים ולעבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו נתן לשפחתו העבריה אם מעשר שני זה מדבריהם כגון שהיה מעציץ שאינו נקוב דבריו קיימין שאמה העבריה קטנה היא ואין הקטן זוכה לאחרים אלא בדבר שהוא מדבריהם:

10

Similarly, a person may act with guile and give produce from the second tithe as a present while it is still tevel25 and while giving it say: "The holiness from [the second tithe of] this produce is transferred to the money I have at home."26

י

וכן מערים ונותן המעשר מתנה כשהוא בטבלו ואומר הנותן הרי הפירות האלו מחוללין על מעות שבבית:

11

Two brothers,27 two partners, a father and his son, may redeem produce from the second tithe for each other so that they will not have to add a fifth. When a woman brings produce from the second tithe to her husband's home,28 the husband does not acquire it as his own, since it belongs to the Most High, as we explained.29 Therefore, if he redeems it,30 he need not add a fifth.

יא

שני אחין או שני שותפין [אב ובנו] פודין זה לזה מע"ש כדי שלא יוסיף חומש אשה שהכניסה לבעלה מעשר שני הואיל והוא ממון גבוה כמו שבארנו לא קנה בעל לפיכך אם פדהו אינו מוסיף חומש:

12

A person who redeems produce from the second tithe for himself who paid the principal, but did not pay the additional fifth should not partake of [the produce] until he pays the fifth. [This applies] even on the Sabbath.31 [And it applies] even though the payment of the fifth does not hold back the transfer of holiness [from the produce to the coins]. Indeed, that transfer takes place. [This restriction is] a decree, lest the person be negligent and fail to pay.

יב

הפודה מע"ש לעצמו ונתן את הקרן ולא נתן את החומש אף על פי שאין החומש מעכב והרי נתחלל לא יאכל עד שיתן החומש ואפי' בשבת גזירה שמא יפשע ולא יתן:

13

If a person desires to exchange money from the redemption of the second tithe for golden dinarim,32 so that his burden will be lighter,33 he may. Even34 if he exchanged [the two] with his own money, he need not add a fifth, for this is not considered as redemption.

יג

מעות מע"ש אם רצה לצרפם בדינרי זהב כדי להקל משאן מצרפן ואם צרפן לעצמו אינו מוסיף חומש שאין זה דרך פדייה:

14

When a person exchanges a sela of money35 from the second tithe - whether in Jerusalem or outside the city - he should not exchange it entirely for brass coins. Instead, it should be divided into a shekel's worth of silver coins and a shekel's worth of brass coins.

יד

הפורט סלע ממעות מעשר שני בין בירושלים בין חוץ לירושלים לא יצרפנה כולה במעות נחשת אלא בשקל מעות כסף ובשקל מעות נחשת:

15

It is permissible to transfer the holiness of money of the second tithe together with produce from the second tithe to money,36 provided the produce is worth less than a dinar.37 If, however, [the produce] is worth a dinar, its holiness should not be transferred together with that of money. Instead, [it should be transferred] by itself. What is implied? A person possessed produce that was worth a dinar and three dinarim that were of the second tithe, he may not transfer the holiness of the entire amount to one sela.38 If, however, he has a half a dinar of produce and a half a dinar of money, he may transfer the holiness of both to one dinar.

טו

מותר לחלל כסף מעשר עם פירות מעשר על הכסף והוא שיהו בפירות פחות משוה דינר אבל אם היה בהן שוה דינר לא יחללם עם הכסף אלא בפני עצמן כיצד היו לו פירות שוה דינר ושלשה דינרין של מעשר שני אינו מחלל הכל על סלע אחת אבל אם היה לו חצי דינר פירות וחצי דינר מעות מחלל שניהם על דינר אחד: