It is a positive commandment to give charity1 to the poor among the Jewish people,2 according to what is appropriate for the poor person3 if this is within the financial capacity of the donor,4 as [Deuteronomy 15:5] states: "You shall certainly open your hand to him." [Leviticus 25:35] states: "You shall support him, a stranger and a resident and they shall live with you," and [ibid.:36] states: "And your brother shall live with you."


מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני אם היתה יד הנותן משגת שנאמר פתוח תפתח את ידך לו ונאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך ונאמר וחי אחיך עמך:


Anyone who sees a poor person asking5 and turns his eyes away from him and does not give him charity transgresses a negative commandment,6 as [Deuteronomy 15:7] states: "Do not harden your heart or close your hand against your brother, the poor person."


וכל הרואה עני מבקש והעלים עיניו ממנו ולא נתן לו צדקה עבר בלא תעשה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון:


We are commanded to give a poor person according to what he lacks. If he lacks clothes, we should clothe him. If he lacks household utensils, we should purchase them for him. If he is unmarried, we should help him marry. And for an unmarried woman, we should find a husband for her.

Even if the personal habit of this poor person was to ride on a horse and to have a servant run before him7 and then he became impoverished and lost his wealth, we should buy a horse for him to ride and a servant to run before him.8 [This is implied by Deuteronomy 15:8 which] speaks [of providing him with] "enough to [fill the] lack that he feels."9 You are commanded to fill his lack, but you are not obligated to enrich him.10


לפי מה שחסר העני אתה מצווה ליתן לו אם אין לו כסות מכסים אותו אם אין לו כלי בית קונין לו אם אין לו אשה משיאין אותו ואם היתה אשה משיאין אותה לאיש אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו והעני וירד מנכסיו קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו ומצווה אתה להשלים חסרונו ואין אתה מצווה לעשרו:


With regard to an orphan for whom people are seeking to find a wife for him to marry: First, we rent for him a house, provide for him a bed and all his household necessities and then we seek to find a wife for him to marry.11


יתום שבא להשיאו אשה שוכרין לו בית ומציעים לו מטה וכל כלי תשמישו ואחר כך משיאין לו אשה:


When a poor person comes and asks for his needs to be met and the giver does not have the financial capacity, he should give him according to his financial capacity.

How much? The most desirable way of performing the mitzvah is to give one fifth of one's financial resources.12 Giving one tenth is an ordinary measure.13 Giving less [than that] reflects parsimony. A person should never refrain from giving less than a third of a shekel a year.14 A person who gives less than this has not fulfilled the mitzvah. Even a poor person who derives his livelihood from charity is obligated to give charity to another person.


בא העני ושאל די מחסורו ואין יד הנותן משגת נותן לו כפי השגת ידו וכמה עד חמישית נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה בנכסיו בינוני פחות מכאן עין רעה ולעולם לא ימנע עצמו משלישית השקל בשנה וכל הנותן פחות מזה לא קיים מצוה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר:


When a poor person whose identity is unknown says: "I am hungry, provide me with food," we do not investigate whether he is a deceiver. Instead, we provide him with sustenance immediately.15 If he was unclothed and he said: "Cloth me," we investigate whether he is a deceiver. If we are familiar with him, we clothe him according to his honor16 immediately and we do not investigate the matter.17


עני שאין מכירין אותו ואמר רעב אני האכילוני אין בודקין אחריו שמא רמאי הוא אלא מפרנסין אותו מיד היה ערום ואמר כסוני בודקין אחריו שמא רמאי הוא ואם היו מכירין אותו מכסין אותו לפי כבודו מיד ואין בודקין אחריו:


We provide sustenance and clothing for the poor of the gentiles together with the poor of the Jewish people18 as an expression of the ways of peace.

When a poor person19 begs from door to door, we do not give him a large gift.20 Instead, we give him a small gift. It is forbidden to turn away a poor person who asks [for charity] empty-handed. Even giving him one fig [is sufficient], as [Psalms 74:21]: "Let not the dejected turn away in shame."


מפרנסין ומכסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ועני המחזר על הפתחים אין נזקקין לו למתנה מרובה אבל נותנין לו מתנה מועטת ואסור להחזיר את העני ששאל ריקם ואפילו אתה נותן לו גרוגרת אחת שנאמר אל ישוב דך נכלם:


When a poor person travels from place to place, we do not give him less than a loaf of bread that is sold for a punidyon21 when wheat is being sold for four se'ah a sela.22 We have already explained all the measures.23

If he stays overnight, we give him a mattress to sleep on, a pillow to place under his head, oil and beans. If he stays for the Sabbath, we give him food for three meals,24 oil, beans, fish, and vegetables.25 If we are familiar with him, we give him according to his honor.


אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר אחד הנמכר בפונדיון כשהיו החטים ארבע סאין בסלע וכבר בארנו כל המדות ואם לן נותנין לו מצע לישן עליו וכסת ליתן תחת מראשותיו ושמן וקטנית ואם שבת נותנין לו מזון שלש סעודות ושמן וקטנית ודג וירק ואם היו מכירין אותו נותנין לו לפי כבודו:


When a poor person does not desire to take charity, we trick him and give it to him as a present or as a loan.26 When a rich man starves himself, because he is miserly with his money, using it for neither food nor drink, we do not pay any attention to him.27


עני שאינו רוצה ליקח צדקה מערימין עליו ונותנין לו לשם מתנה או לשם הלואה ועשיר המרעיב את עצמו ועינו צרה בממונו שלא יאכל ממנו ולא ישתה אין משגיחין בו:


When a person does not want to give charity or desires to give less than what is appropriate for him, the court should compel him and give him stripes for rebellious conduct28 until he gives the amount it was estimated that he should give. We take possession of his property when he is present29 and expropriate the amount that is appropriate for him to give. We expropriate property for the sake of charity even on Fridays.30


מי שאינו רוצה ליתן צדקה או שיתן מעט ממה שראוי לו בית דין כופין אותו ומכין אותן מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדין לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן וממשכנין על הצדקה ואפילו בערבי שבתות:


It is forbidden to demand and to collect charity from a soft-hearted person who gives more than is appropriate to charity31 or from a person who causes himself difficulty and gives to charity collectors so that he will not be embarrassed. When a charity collector embarrasses such a person and asks him [for charity], [the charity collector] will be subjected to retribution in the future, as [implied by Jeremiah 30:20:] "I will visit My providence on those who pressure him."


אדם שוע שהוא נותן צדקה יותר מן הראוי לו או שמיצר לעצמו ונותן לגבאים כדי שלא יתבייש אסור לתובעו ולגבות ממנו צדקה וגבאי שמכלימו ושואל ממנו עתיד להפרע ממנו שנאמר ופקדתי על כל לוחציו:


We do not impose a levy for charity on orphans,32 even for the redemption of captives,33 and even if they possess many financial resources.34 If a judge imposed a levy upon them to heighten their reputation,35 it is permitted.

A charity collector may accept small [donations] from women,36 servants, and children, but not large donations. For we operate under the assumption that a large amount was stolen or robbed from others. What is meant by a small [donation]? Everything is calculated according to the wealth or poverty of the owners.37


אין פוסקין צדקה על יתומים ואפילו לפדיון שבויים ואף על פי שיש להם ממון הרבה ואם פסק הדיין עליהם כדי לשום להן שם מותר גבאי צדקה לוקחין מן הנשים ומן העבדים ומן התינוקות דבר מועט אבל לא דבר מרובה שחזקת המרובה גנבה או גזל משל אחרים וכמה הוא מועט שלהן הכל לפי עושר הבעלים ועניותן:


A poor person who is one's relative receives priority over all others. The poor of one's household receive priority over the poor of one's city. And the poor of one's city receive priority over the poor of another city, as [implied by Deuteronomy 15:11]: "[You shall surely open your hand to] your brother,38 the poor, and the destitute in your land."39


עני שהוא קרובו קודם לכל אדם עניי ביתו קודמין לעניי עירו עניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת שנאמר לאחיך לענייך ולאביונך בארצך:


When a person went on a business trip and the people of the city to which he traveled levy an assessment for charity upon him,40 he should give it to the poor of that city.41 If there are many [such individuals]42 and an assessment for charity was made upon them, they must make the allocation43 and when they go [to return home], they take [the money] with them and use it to support the poor of their city. If there is a communal sage,44 they give it to him and he divides it as he sees fit.


מי שהלך בסחורה ופסקו עליו אנשי העיר שהלך שם צדקה הרי זה נותן לעניי אותה העיר ואם היו רבים ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשבאין מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירם ואם יש שם חבר עיר יתנוה לחבר עיר והוא מחלקה כמו שיראה לו:


When a person says:45 "Give 200 zuz to a synagogue" or "Give a Torah scroll to a synagogue," we give it to the synagogue which he customarily [attends].46 If he would frequent two, [the sum] should be divided among both of them.47 If he says: "Give 200 dinarim to the poor," we give them to the poor of his city.48


האומר תנו מאתים דינר לבית הכנסת או תנו ספר תורה לבית הכנסת יתנו לבית הכנסת שהוא רגיל בו ואם היה רגיל בשנים יתנו לשניהן האומר תנו מאתים דינרין לעניים יתנו לעניי אותה העיר: