1

The great terumah and terumat ma'aser may be eaten by priests, both adults and minors, both males and females and their Canaanite servants,1and their livestock,2 as [Leviticus 22:11] states: "When a priest will purchase a man, he is a financial acquisition...."

When the servant of a priest flees3 or the wife of a priest rebels against him,4 they may still partake of terumah.

א

תרומה ותרומת מעשר נאכלת לכהנים בין גדולים בין קטנים בין זכרים בין נקבות הם ועבדיהם הכנענים ובהמתן שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו וגו' עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה הרי אלו אוכלין:

2

Terumah required by Scriptural Law may only be eaten by a priest whose lineage [has been affirmed].5 Priests whose status is accepted on the basis of a prevailing assumption6 may partake only of terumah required by Rabbinic decree.

Terumah that is ritually pure, whether the great terumah or terumat ma'aser, whether required by Scriptural or Rabbinic Law is given only to a priest who is a Torah scholar7 because it is forbidden to partake of terumah that is ritually impure.8 All of the unlearned people are presumed to be ritually impure.9For these reasons, one may give impure terumah to any priest one chooses.10

ב

תרומה של תורה אין אוכל אותה אלא כהן מיוחס אבל כהני חזקה אוכלין בתרומה של דבריהן בלבד ותרומה טהורה בין תרומה גדולה בין תרומת מעשר בין של תורה בין של דבריהן אינה ניתנת אלא לכהן תלמיד חכם מפני שאסור לאכול תרומה טמאה וכל עמי הארץ בחזקת טומאה לפיכך נותנין תרומה טמאה לכל כהן שירצה:

3

When an Israelite woman marries a priest, even a minor three years and one day old,11 she may partake of terumah and the breast and thigh [given the priests from the peace sacrifices].12

According to Scriptural Law, she may partake of these foods from the time that she was consecrated. Our Sages, however, forbade her from partaking of them until she enters the chupah.13 [This is] decree, [instituted] lest she give her father and brother terumah to eat while she is a consecrated woman in her father's home.

ג

ישראלית שנשאת לכהן אפילו קטנה בת ג' שנים ויום אחד תאכל בתרומה וחזה ושוק ודין תורה שתאכל משנתארסה שהרי היא קנינו אבל אסרו חכמים שתאכל עד שתכנס לחופה גזירה שמא תאכיל תרומה לאביה ולאחיה כשהיא ארוסה בבית אביה:

4

A deaf-mute and a mentally or emotionally unstable woman who is married to a priest may not partake of terumah. [This restrictions applies] even if her father concluded her marriage.14 [This is] decree, [instituted] lest a priest who is himself a deaf-mute marry a woman who is a deaf-mute and give her [terumah] to eat.15 For this reason, our Sages decreed that a deaf-mute who is the daughter of an Israelite16 should not partake of terumah at all.

ד

חרשת ושוטה שנשאת לכהן אינה אוכלת בתרומה אפילו השיאה אביה גזירה שמא ישא חרש כהן חרשת ויאכילנה לפיכך גזרו שלא תאכל חרשת בת ישראל כלל:

5

A non-priest is forbidden to partake of terumah, as [Leviticus 22:10] states: "All non-priests17 shall not partake of the consecrated food."18 [This prohibition applies] even to a resident [worker] of the priest or his hired [worker], as [ibid.] states: "A resident [worker] of the priest or his hired [worker] shall not partake of the consecrated food."19 [The term] "resident [worker]" refers to one hired forever. [The term] "hired [worker]" refers to one hired for years.20 A Hebrew servant is comparable to a resident [worker] or a hired [worker].21

A woman of priestly lineage who is married to a non-priest is considered as a non-priest, as [implied by the wording] "all non-priests" - i.e., neither he nor his wife.

ה

הזר אסור לאכול תרומות שנאמר וכל זר לא יאכל קדש אפילו היה תושב כהן או שכירו שנאמר תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש תושב זה שכיר עולם שכיר זה שכיר שנים ועבד עברי הרי הוא כתושב ושכיר וכהנת אשת הזר הרי היא כזר שנאמר וכל זר בין הוא בין אשתו:

6

A non-priest who willfully partook of terumah - regardless of whether he was ritually pure or impure and regardless of whether [the terumah] was ritually pure or impure22 - is liable for death at the hand of heaven, as [ibid.:9] states: "They shall die because of it, for they have defiled it." He is liable for lashes,23 but does not make financial restitution for what he consumed, because [a transgressor] is never subjected to both lashes and a financial penalty.24 If he partook [of terumah] inadvertently, [he must make restitution and] add a fifth, as [ibid.:14] states: "When a person eats sanctified food inadvertently, he should add a fifth."25

ו

זר שאכל תרומה בזדון בין שהיה טמא בין שהיה טהור בין שאכל תרומה טהורה בין שאכל טמאה חייב מיתה בידי שמים שנאמר ומתו בו כי יחללוהו ולוקה על אכילתה ואינו משלם דמי מה שאכל שאינו לוקה ומשלם ואם אכל בשגגה מוסיף חומש שנאמר ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו וגו':

7

[Leviticus 22:12] states: "When the daughter of a priest will marry a non-priest, she should not partake of the sanctified terumah." There are two concepts included in this prohibition:26

a) that if a woman engages in sexual relations with a man prohibited to her and thus become a zonah27 or a chalalah,28 as we explained in Hilchot Issurei Bi'ah, is forbidden to partake of the terumot forever,29 as is the law with regard to any challal. For a challal is considered as a non-priest with regard to all matters;30 and

b) that if she marries an Israelite, she is forbidden to partake of the portions of the sacrifices given the priests, the breast and the thigh forever,31 even if she is divorced or widowed.

ז

ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל שני ענינים נכללו בלאו זה שאם תבעל לאסור לה ותעשה זונה או חללה כמו שבארנו בהלכות איסורי ביאה הרי היא אסורה לאכול בתרומות לעולם כדין כל חלל שהחלל כזר לכל דבר ואם תנשא לישראל הרי היא אסורה לאכול במורם מן הקדשים שהוא חזה ושוק לעולם אף על פי שגירשה או מת:

8

She may, however, partake of terumah after [her husband] the Israelite divorces her or dies provided he did not leave any children that she bore, as [ibid.:13] states: "When the daughter of a priest will become a widow or a divorcee and she has no descendants,32 she shall return to her father's home as in her youth. She may partake of the bread of her father."

ח

אבל התרומה אוכלת אחר שגירשה הישראל או מת אם לא הניח בן ממנה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל:

9

According to the Oral Tradition,33 [that verse was interpreted] "from the bread," but not all the bread. She returns to partake of terumah, but not the breast and the thigh.34

ט

מפי השמועה למדו מלחם ולא כל לחם חוזרת היא לתרומה ולא לחזה ושוק:

10

[This concept applies] not only to the daughter of a priest, but to the daughter of a Levite or an Israelite. If she engage in relations with a man forbidden to her, since she became a zonah, she is forbidden to partake of terumah forever, even if she has a descendant born to her from a priest.35

י

ולא הכהנת בלבד אלא אפילו לויה וישראלית שנבעלה לאסור לה הואיל ונעשית זונה אסורה לאכול בתרומה לעולם ואע"פ שיש לה זרע מכהן:

11

For this reason, a woman who was taken captive36 may not partake of terumah even though she says that she was not defiled. Whenever the word of a captive woman who says that she was not defiled is accepted37 or there is a witness38 [who testifies to this effect] and she is permitted to her husband,39 she is permitted to partake of terumah. When a woman engaged in sexual relations with an animal, she is not disqualified from the priesthood40 and may partake of terumah.

יא

לפיכך השבויה אינה אוכלת בתרומה ואף על פי שאומרת טהורה אני וכל שבויה שנאמנת לומר טהורה אני או שיש לה עד כדי שתהיה מותרת לבעלה הרי זו אוכלת בתרומה והנרבעת לבהמה לא נפסלה מן הכהונה ואוכלת:

12

A daughter of an Israelite who has an offspring [she bore] a priest may partake of terumah by virtue of her child. 41 [This applies] whether the child is male or female or even a tumtum42 or an androgynus.43 Even the offspring of offspring until the end of time44 [enable her to partake of terumah], as [indicated by the prooftext]: "She has no descendants."45

יב

ישראלית שיש לה זרע מכהן אוכלת בשביל בנה בין זכר בין נקבה ואפילו טומטום ואנדרוגינוס ואפילו זרע הזרע עד סוף כל העולם שנאמר וזרע אין לה:

13

Just as the descendants from an Israelite [born] to the daughter of a priest disqualify her [from partaking of terumah], so too, the descendants from a priest [born] to the daughter of an Israelite entitle her [to partake of terumah]. [This applies] even if the descendants are of blemished lineage.

What is implied? A daughter of an Israelite married a priest or the daughter of a priest married an Israelite and [that woman] gave birth to a daughter. A person who is an ervah46 for the daughter entered into relations with her or [the daughter] married a mamzer47 [and the daughter gave birth to a baby which is a mamzer]. [Afterwards,] the daughter dies, but the mamzer remains alive.48

יג

כשם שזרע ישראל מכהנת פוסל אותה כך זרע כהן מישראלית מאכיל אותה ואע"פ שהוא זרע פסול כיצד בת ישראל שנשאת לכהן או כהנת לישראל וילדה ממנו בת ובא על הבת מי שהוא ערוה עליה או שנשאת לממזר ומתה הבת והרי הממזר קיים היתה אם אמו בת ישראל לכהן תאכל בתרומה בת כהן לישראל לא תאכל:

14

If [the mamzer's] grandmother was the daughter of an Israelite who [married] a priest, she may partake of terumah. If she was the daughter of a priest who [married] an Israelite, she may not partake of terumah. Thus we learn that [the daughter of an Israelite] may partake of terumah by virtue of her descendants even though the lineage of that descendant is blemished, even though [the descendant] is not even [on the level of an ordinary] Israelite.49 Needless to say that if a woman [who married a priest] has a daughter born to her by him - even if the daughter is married to an Israelite and even if she became a challalah - she may partake of terumah by virtue of the daughter of blemished lineage.50

יד

הא למדת שהיא אוכלת בשביל זרעה ואף על פי שאותו הזרע פסול ואפילו אינו ישראל ואין צריך לומר שאם היתה לה בת מכהן אף ע"פ שהבת נשואה לישראל ואפילו נתחללה הרי אמה אוכלת בשביל הבת הפסולה:

15

Similarly, the daughter of a priest may not eat by virtue of her descendant from an Israelite husband, even if that descendant is a priest.51

What is implied? A daughter of a priest married an Israelite and gave birth to a daughter that he conceived. That daughter married a priest and gave birth to a son that he conceived. [This son] is fitting to become a High Priest. He enables his mother52 to partake of terumah and disqualifies his maternal grandmother [from doing so].53 [This applies] even if [the priest's] mother dies. [The grandmother] can say: "[One should] not be like my grandson, the High Priest, who disqualifies me from partaking of terumah."

טו

כיוצא בו הכהנת שאינה אוכלת מפני זרעה שמישראל אע"פ שאותו הזרע כהנים כיצד בת כהן שנשאת לישראל וילדה ממנו בת והלכה הבת ונשאת לכהן וילדה ממנו בן ה"ז ראוי להיות כהן גדול מאכיל את אמו ופוסל את אם אמו ואף על פי שמתה אמו וזאת אומרת לא כבן בתי כהן גדול שהוא פוסלני מן התרומה:

16

The descendants of a servant do not disqualify [a woman from partaking of terumah], nor do they enable [a woman to do so].

What is implied? The daughter of a priest married an Israelite or the daughter of an Israelite married a priest. A son was born to that woman. The son [then] went and became attached to a Canaanite maid-servant and conceived [a son] with her. [That son is] a servant.54 [The following rules apply if the woman's son] dies and the servant remains alive: If the servant's paternal grandmother was the daughter of an Israelite who had married to a priest, she may not partake of terumah.55 If she was the daughter of a priest who had married an Israelite, she may partake [of terumah], because this offspring is not considered as a descendant, because the concept of parental lineage does not apply with regard to servants.56

טז

העבד אינו פוסל משום זרע ואינו מאכיל כיצד כהנת שנשאת לישראל או ישראלית שנשאת לכהן וילדה ממנו בן והלך הבן ונכבש על השפחה וילדה ממנו עבד ומת הבן והרי העבד קיים היתה אם אביו של עבד זה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה היתה בת כהן לישראל תאכל שאין זה זרע שהעבדים אין להם ייחוס:

17

[The above concepts are also relevant in the following instance.] The daughter of an Israelite married a priest and he died. She had borne a son to him. Afterwards, she married an Israelite. [Hence,] she may not partake of terumah. If her Israelite [husband] died, but she bore him a son, she may not partake of terumah because of that son. If that son dies, she may partake of terumah by virtue of her first son.57

יז

בת ישראל שנשאת לכהן ומת ולה ממנו בן וחזרה ונשאת לישראל לא תאכל בתרומה מת הישראל ולה ממנו בן לא תאכל בתרומה מפני בנה שמישראל מת בנה מישראל אוכלת בשביל בנה הראשון:

18

[Similar concepts apply when] the daughter of a priest marries an Israelite. [If] she bore him a son and then married a priest, she may partake of terumah.58 If [her second husband] dies, but she had borne him a son, she may partake of terumah.59 If her son conceived by the priest dies, she is forbidden to partake of terumah because of her son conceived by [her first husband,] the Israelite. If her son conceived by the Israelite dies, she returns to her father's home as in her youth. She may partake of terumah, but not of the breast and thigh [of the peace offerings].60

יח

בת כהן שנשאת לישראל ויש לה ממנו בן וחזרה ונשאת לכהן תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה מת בנה מכהן אסורה לאכול מפני בנה שמישראל מת בנה שמישראל חוזרת לבית אביה כנעוריה ואוכלת בתרומה לא בחזה ושוק:

19

[Similar laws apply when] a daughter of an Israelite marries an Israelite first and has a son that she bore to him. If she marries a priest [after her first husband dies], she may partake of terumah. If [her second husband, the priest,] dies, but she bore him a son, she may partake [of terumah] by virtue of the son [she bore him]. For he enables her to partake of terumah as his father did.61

יט

בת ישראל שנשאת לישראל תחילה ויש לה ממנו בן וחזרה ונשאת לכהן אוכל בתרומה מת ולה ממנו בן אוכלת מפני בנה האחרון שהרי הוא מאכילה כמו שהאכילה אביו: