1

When a man marries a woman without having made any specifications about that matter, and it is discovered that she is bound by vows, he [may] divorce her without having to pay [her the money due her by virtue of] her ketubah - neither the fundamental requirement nor the additional amount.1

With regard to which vows does this rule apply? [I.e., a vow] not to eat meat, not to drink wine, or not to adorn herself with colored garments or with other objects with which women of her locale customarily adorn themselves.2 If, however, she is bound by other vows, she does not forfeit anything.

א

הנושא אשה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא בלא כתובה לא עיקר ולא תוספת. באלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר או שלא תשתה יין או שלא תתקשט במיני צבעונין והוא הדין לשאר המינים שדרך כל נשי המקום להתקשט בהן. אבל נמצא עליה נדר אחר חוץ מאלו לא הפסידה כלום:

2

Similar [rules apply when] a man marries a woman without having made any specifications about the matter, and it is discovered that she has one of the blemishes [that mar] a woman's [appeal to her husband], as outlined above.3 If the husband neither knew nor heard about this blemish, and did not willingly accept it, he [may] divorce [his wife] without having to pay [her the money due her by virtue of] her ketubah - neither the fundamental requirement nor the additional amount.

What is implied? If there is a bathhouse in the city, and he has relatives [in the town], he does not have the prerogative of saying: "I did not know about these blemishes." [This applies even if] the blemishes were located in hidden places. For we assume that he checks with his relatives [and asks them about his wife's condition]. [If he marries her nonetheless,] we can assume that he heard [about the blemishes] and accepted them.

If the town does not possess a bathhouse, or if he does not have relatives, he may issue a claim with regard to blemishes that are usually unseen. Regular fits of epilepsy are considered to be a blemish that is unseen.4

By contrast, with regard to physical blemishes that are openly seen, the husband cannot claim [not to have known about the blemish]. For they can be seen by everyone, and it may be assumed that he heard about them and accepted [the matter]. This law applies only in those places where it is customary for women to walk in the marketplace with their faces uncovered, and everyone recognizes each other and will say: "This is so and so's daughter," and "This is so and so's sister," as in the European cities of the present era.

In places where, by contrast, women do not go out to the marketplace at all, and if a girl goes out to the bathhouse in the evening she goes out veiled, and no one will see her except her relatives, a claim may be issued with regard to blemishes that can be openly seen as well.

[Such a claim may be issued] when there is no bathhouse in the city, or [the husband] does not have a relative with whom he can check. If, however, there is a bathhouse in the city, [even] when it is not customary for women to go out with their faces uncovered, if [the husband] has a relative in the city he may not issue such a claim, for everyone sees her naked in the bathhouse.

If the woman's habit is to cover herself and to hide even in the bathhouse, or she washes at night, or in a small private room in the bathhouse, so she will not be seen, and no one will know of her, [her husband] may issue a claim, even with regard to blemishes that can be seen openly.

These matters are concepts that reason dictates; they are not decrees of the Torah [to be accepted on faith].

ב

וכן הכונס אשה סתם ונמצא בה מום ממומי הנשים שכבר ביארנום ולא ידע הבעל במום זה ולא שמע בו ורצה הרי זו תצא בלא כתובה לא עיקר ולא תוספת. כיצד היה מרחץ בעיר והיו לו קרובים אינו יכול לומר לא ידעתי מומין אלו ואפילו מומין שבסתר מפני שהוא בודק בקרובותיו וחזקה ששמע ורצה. ואם אין שם מרחץ או שלא היו לו קרובים טוען במומין שבסתר. ונכפה בעתים ידועים הרי הוא ממומי סתר. אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון שהרי הכל רואין אותן ואומרין לו וחזקתו ששמע ונתפייס. דבר ידוע הוא שאין דין זה אלא באותן המקומות שהיה מנהג הנשים שם להלך בשוק ופניהן גלויות והכל יודעין אותן ואומרין זו היא בתו של פלוני וזו היא אחותו של פלוני כמו ערי אדום בזמן הזה. אבל מקומות שאין דרך הבנות שם לצאת לשוק כלל ואם תצא הבת למרחץ בנשף תצא מתנכרה ולא יראה אותה אדם חוץ מקרובותיה ה"ז טוען אף במומין שבגלוי. והוא שלא היה שם מרחץ ושלא היתה לו קרובה לבדוק בה. אבל היה שם מרחץ בעיר זו שאין דרך הנשים לצאת בה ופניהם מגולות אם יש לו קרובה אינו יכול לטעון שהרי הכל רואין אותה ערומה במרחץ. ואם דרכן להתנכר ולהתחבא אף במרחץ ושתהיה הבת רוחצת בלילה או בבית קטן במרחץ לבדה עד שלא תראה ולא תודע הרי זה טוען אף במומין שבגלוי. והדברים אלו דברים של טעם הם ואינם גזירת הכתוב:

3

Some of the geonim have ruled that our Sages' statement that a husband can check [concerning his wife's appearance] with his relatives does not apply only to his relatives, but also to his friends. [According to their thesis,] even if a man lives in a city in which he does not have any relatives at all, if there is a bathhouse in the city he does not have the right to issue a claim, for it is impossible that he will not have friends, and he can tell one of his friends to have his wife or sister check the appearance of so and so [i.e., the woman he thinks of marrying]. Therefore, we assume that he had heard of [any blemishes she had] and accepted them.

I do not agree with this conclusion.5 For a man will not reveal all the concerns he has regarding matters such as these to anyone other than his relatives. Moreover, he will rely only on the word of his relatives.

ג

הורו מקצת הגאונים שזה שאמרו חכמים מפני שהוא בודק בקרובותיו אינו קרובותיו בלבד אלא אפילו מיודעיו. ואפילו היה גר בעיר שאין לו קרוב כלל אם יש שם מרחץ אינו יכול לטעון. שא"א שלא יהיו לו רעים ואומר לאחד מרעיו שתבדוק לו אשתו או אחותו על פלונית. ולפיכך חזקתו ששמע ונתפייס. ולא יראה לי דין זה שאין כל אדם מוציא כל מה שיש בלבו מדברים אלו לכל אלא לקרוביו ועוד שאין דעתו סומכת אלא לדברי קרוביו ביותר:

4

What is meant by a claim issued because of physical blemishes? If the blemishes that were found were such that it is certain that they existed before she was consecrated - e.g., an extra finger or the like - the burden of proof is on the father. He must prove that the husband knew about them and accepted them, or that they were such that we may assume that he knew.6 If he cannot bring proof, the woman may be divorced without receiving any [of the money due her by virtue] of her ketubah at all.7

[The following rules apply when] the blemishes were such that they could have come about after she was consecrated. If the blemishes were discovered after the woman entered her husband's home, the burden of proof is on the husband. He must show that she possessed these blemishes before she was consecrated, and that he entered into the relationship under false premises. If the blemishes were discovered while she still was in her father's home, the burden of proof is on [the father]. He must show that the blemishes came about after the consecration, and the husband suffered the loss.8

ד

כיצד היא טענת המומין. אם היו המומין שנמצאו בה מומין שודאי היו בה קודם שתתארס כגון אצבע יתירה וכיוצא בו. על האב להביא ראיה שידע בהן הבעל ורצה. או שחזקתו שידע. ואם לא הביא ראיה תצא בלא כתובה כלל. היו מומים שאפשר שנולדו בה אחר האירוסין אם נמצאו בה אחר שנכנסה לבית הבעל על הבעל להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה והיה מקחו מקח טעות. ואם נמצאו בה והיא בבית אביה על האב להביא ראיה שאחר האירוסין נולדו ונסתחפה שדהו:

5

If the husband brought proof that [the woman] had [the blemishes] before she was consecrated, or she admitted that fact, and the father brought proof that the husband had seen the blemishes and accepted them in silence, or that one could assume that he knew about them and accepted them, [the husband] is obligated with regard to the ketubah.

ה

הביא הבעל ראיה שעד שלא תתארס היו בה או שהודה לו בכך. והביא האב ראיה שראה ושתק ונתפייס או שחזקתו שידע בהן ונתפייס הרי זה חייב בכתובה:

6

If [a husband] had relations with his wife and waited several days,9 and [afterwards,] claimed that he discovered a blemish only then, his words are disregarded. [This applies] even if [the blemish] is in the folds [of the woman's skin] or on the sole of her foot. [The rationale is that] we presume that a man will not drink from a cup unless he checks it well first.10 [Therefore,] we assume that he knew [of the blemish] and accepted it.11

ו

בא על אשתו ושהה כמה ימים וטען שמום זה לא נראה לי עד עתה אפילו היה בתוך הקמטים או בכף הרגל אין שומעין לו חזקה שאין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו יפה וחזקתו שידע ורצה:

7

[The following rules apply when a man] marries a woman and it is discovered that she does not have a fixed time for the onset of her menstrual period, but rather she does not feel anything until she begins to menstruate. She may engage in sexual relations only if she uses two cloths with which she checks herself, one before relations and one afterwards. In addition, her husband must also check himself with a cloth, as will be explained in Hilchot Issurei Bi'ah.12

ז

הנושא אשה ונמצא שאין לה וסת קבוע לנדתה אלא לא תרגיש בעצמה עד שתרד דם נדה הרי זו לא תשמש אלא בשני עדים שבודקת בהן עצמה אחד לפני תשמיש ואחד לאחר תשמיש חוץ מן העד של איש שמקנח בו עצמו כמו שיתבאר בהלכות איסורי ביאה:

8

Even though this is a great blemish, it does not cause the woman to forfeit anything [with regard to her ketubah], for she can inspect herself and engage in relations.

[The following rules apply if] she inspected herself and then engaged in relations, and when she and her husband cleaned themselves afterwards, blood was found on either his cloth or her cloth.13 If this phenomenon recurred on three consecutive occasions, she is forbidden to remain married to her husband. Instead, she must be divorced, and she is not entitled to the money due [her by virtue of] her ketubah - neither the fundamental requirement nor the additional amount.14 Nor do any of the provisions of the ketubah apply to her. [She suffers these losses] because she is not fit to engage in sexual relations.15

When he divorces her, he may never remarry her. [This restriction was instituted,] lest her condition heal, in which instance his decision to divorce her would not have been final.16

She is permitted to marry another man,17, as will be explained with regard to [the laws of] niddah.18

ח

ואע"פ שמום גדול הוא זה לא הפסידה כלום שהרי בודקת עצמה תחלה ומשמשת. הרי שבדקה עצמה ונבעלה ובעת שקנחה עצמה היא והוא נמצא דם על עד שלה או על עד שלו אם אירע זה פעם אחר פעם שלש פעמים סמוכות זו לזו הרי זו אסורה לישב עם בעלה ותצא בלא כתובה לא עיקר ולא תוספת. ואין לה תנאי מתנאי כתובה שהרי אינה ראויה לתשמיש ויוציא ולא יחזיר לעולם. שמא תתרפא ונמצא שלא גמר לגרשה בשעת גירושין. ומותרת להנשא לאחר כמו שיתבאר בענין הנדה:

9

When does the above apply? When the woman had this condition from the beginning of her marriage, and on the first occasion that she engaged in relations she menstruated.

If, however, this ailment occurred after she married, it is the husband who suffers the loss.19 Therefore, if [the couple] engaged in relations once and the woman did not menstruate, and afterwards she began to menstruate whenever they engaged in relations, he must divorce her and pay her all [the money due her by virtue of] her ketubah. He may never remarry her, as explained above.

ט

בד"א בשהיתה כך מתחלת נישואיה ומבעילה ראשונה ראתה דם. אבל אם אירע לה חולי זה אחר שנשאת נסתחפה שדהו. לפיכך אם בעל פעם אחת ולא נמצא דם ואח"כ חזרה להיות רואה דם בכל עת תשמיש יוציא ויתן כתובה כולה ולא יחזיר עולמית כמו שביארנו:

10

Similarly, if a woman suffers blemishes after marriage, even if she becomes a leper [the loss is her husband's]. If he desires to remain married to her, he may. If he desires to divorce her, he must pay [her the money due her by virtue of] her ketubah.

י

וכן אשה שנולדו בה מומין אחר שנשאת אפילו נעשית מוכת שחין אם רצה לקיים יקיים ואם רצה להוציא יתן כתובה:

11

[The following rules apply when] a husband suffers blemishes after he marries. Even if his hand or foot is cut off, or he becomes blinded in one eye,20 and his wife no longer desires to live with him, he is not forced to divorce her and pay [her the money due her by virtue of] her ketubah. Instead, if she desires to remain married, she may. If she does not desire this, she may obtain a divorce without receiving [the money due her by virtue of] her ketubah, as is the law concerning any woman who rebels against her husband.21

If, however, he becomes22 afflicted by [constant] bad breath or a smell from his nose, or becomes a collector of dog feces, a miner of copper, or a tanner,23 he is forced to divorce his wife and pay [her the money due her by virtue of] her ketubah [if she desires to terminate the marriage].24 If she desires, she may remained married to her husband.

יא

האיש שנולדו בו מומין אחר שנשא אפילו נקטעה ידו או רגלו או נסמית עינו ולא רצתה אשתו לישב עמו אין כופין אותו להוציא וליתן כתובה אלא אם רצתה תשב ואם לא רצתה תצא בלא כתובה כדין כל מורדת. אבל אם נולד לו ריח הפה או ריח החוטם או שחזר ללקוט צואת כלבים או לחצוב נחשת מעיקרו. או לעבד עורות כופין אותו להוציא וליתן כתובה. ואם רצתה תשב עם בעלה:

12

If a man becomes a leper,25 he is compelled to divorce his wife and pay [her the money due her by virtue of] her ketubah. Even if she desires to remain married to him, her request is not heeded. Instead, they are compelled to separate, because [having relations with] her will cause his flesh to be consumed. If she says: "I will remain married to him, [and we will live in the presence of] witnesses, so that we will not engage in relations," her request is heeded.

יב

נעשה האיש מוכה שחין כופין אותו להוציא וליתן כתובה. ואע"פ שהיא רוצה לישב אין שומעין לה אלא שמפרישין אותן בעל כרחן מפני שהיא ממיקתו. ואם אמרה אשב עמו בעדים כדי שלא יבא עליה שומעין לה:

13

[The following rules apply when] a woman's husband had [constant] bad breath or a smell from his nose, or he was a collector of dog feces, or the like, and he died [childless, causing his wife to be obligated to fulfill the mitzvah of either yibbum or chalitzah]. If [the yavam] possesses the same difficulty that his brother, [the late husband,] had, she has the right to say: "I was willing to accept this difficulty with regard to your brother. I am not willing to accept it with regard to you." He should perform the rite of chalitzah and pay [her the money due her by virtue of] her ketubah.26

"May you see your children [father] children, and may there be peace over Israel."27

יג

מי שהיה בעלה בעל ריח הפה או ריח החוטם או מלקט צואת כלבים וכיוצא בהן ומת ונפלה לפני אחיו ויש בו אותו מום שהיה בבעלה. יכולה היא לומר לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל ויחלוץ ויתן כתובה. וראה בנים לבניך שלום על ישראל: