Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Malveh veLoveh - Chapter 22, Malveh veLoveh - Chapter 23, Malveh veLoveh - Chapter 24

Video & Audio Classes
Show content in:

Malveh veLoveh - Chapter 22

1

This is the order in which debts are collected: When the creditor brings his promissory note to the court and the authenticity of the witnesses' signatures are verified, we tell the borrower: "Pay." We do not attach his property until the creditor demands this. If a judge errs and gives the creditor access to the borrower's property before he demands it, we remove the creditor from it.

If the borrower responds: "I will pay. Establish a date for me, so that I will have time to borrow money from another person, offer my land as collateral, sell property and bring the money," we grant him 30 days. We do not require that he bring security to the court. For if he possessed movable property, the court would expropriate it immediately.

If the creditor desires, he may have a conditional ban of ostracism issued against anyone who possesses money or movable property and uses arguments to avoid payment. We do not require the borrower to bring a guarantor until he pays.

If the borrower has not brought payment when these 30 days are concluded, the court composes an adrachta. Similarly, if at the outset, when the lender demanded payment of him, he said: "I will not pay," we compose an adrachta against his property immediately and do not grant him any time. Similarly, if what is involved is a loan supported by a verbal commitment alone and the borrower admits his obligation, we compose an adrachta against the property that is presently in his possession.

א

סדר גביית החוב כך הוא כשיביא המלוה שטרו לבית דין ויתקיים אומרים ללוה שלם ואין יורדין לנכסיו תחלה עד שיתבענו, ואם טעה הדיין והוריד המלוה לנכסי לוה קודם שיתבענו מסלקין אותו, אמר הלוה הריני משלם קבעו לי זמן כדי שאלוה מאחר או אמשכן או אמכור ואביא המעות קובעין לו זמן שלשים יום ואין מחייבין אותו ליתן משכון שאילו היו שם מטלטלים מיד היו ב"ד גובין מהן, ואם רצה המלוה להחרים על מי שיש לו מעות או מטלטלין ומפליג אותו בדברים ה"ז מחרים, ואין מחייבין הלוה להביא ערב עד שיתן, שלמו השלשים ולא הביא בית דין כותבין אדרכתא, וכן אם אמר בתחלה כשתבעו איני משלם כותבין אדרכתא על נכסיו מיד ואין קובעין לו זמן, וכן אם אין שם אלא מלוה על פה או שהודה כותבין אדרכתא על נכסי בני חורין שיש לו.

2

The following rules apply when the borrower claims: "The promissory note concerning which the signatures of the witnesses was validated is a forgery. I will bring proof and nullify the matter The witnesses are located in this and this place and their names are so-and-so and so-and-so." If it appears to the judges that there is substance to his words, a time is established in which he must bring his witnesses to court. If it appears to them that he is merely raising deceptive arguments and fallacious claims, they should tell him: "Pay." Afterwards, if he brings proof of his claim, the money should be returned to him.

If the creditor is a man of force and it is possible that the money will not be able to be recovered from him, it should be entrusted to a third party.

ב

טען ואמר שטר זה שנתקיים בפניהם מזוייף הוא אני אביא ראיה ואבטלנו והעד במקום פלוני והם פלוני ופלוני, אם נראה לדיינין שיש ממש בדבריו קובעין לו זמן להביא עדיו ואם נראה להם שאינו בא אלא בעלילות דברים ובטענות של דופי אומרים לו שלם ואח"כ אם יש לו ראיה יחזור, ואם היה מלוה אלם ושמא אינו יכול להוציאו מידו מניחין על ידי שליש.

3

When a time was established for the borrower to bring proof and nullify the promissory note, that time came and he did not come to court, we wait for three court sessions Monday, Thursday and Monday. If he does not come, we compose a peticha against him and place him under a ban of ostracism.

We give him a further respite of 90 days while he is under the ban of ostracism. The first 30, for perhaps he is seeking a loan, the middle 30, for perhaps he is seeking to sell property, and the final 30, for perhaps the person who purchased his property is seeking to bring him the money.

When these 90 days are completed and the borrower still does not appear in court, the court composes an adrachta against his property and releases him from the ban of ostracism.

ג

קבעו לו זמן להביא ראיה ולבטל השטר והגיע הזמן ולא בא ממתינין לו שני וחמישי ושני, לא בא כותבין עליו פתיחא ומשמתין אותו וממתינין לו והוא בנידויו תשעים יום, שלשים ראשונים שמא טורח ללוות, אמצעים שמא הוא טורח למכור, אחרונים שמא הלוקח ממנו טורח להביא מעות, שלמו תשעים יום ולא בא בית דין כותבין לו אדרכתא על נכסיו ומתירין לו נדויו.

4

If the borrower lives within a two-day journey or less from the court, we do not compose an adrachta until we send messengers and inform him of this impending step. If he lives further away, it is not necessary to inform him.

When does the above apply? When throughout the entire 90 days he would procrastinate and say: "Just now, I will bring proof that nullifies the promissory note." If, however, he says: "I refuse to appear in court," we compose an adrachta against both his movable and his landed property immediately. Similarly, if a person is being sued on the basis of a legal document recording an object entrusted to him for safekeeping, we do not wait 90 days and instead, we compose an adrachta against his property immediately.

ד

אין כותבין אדרכתא עד ששולחין ומודיעין לו, והוא שיהיה קרוב בבית דין מהלך שני ימים או פחות, יתר על זה אין צריכין להודיעו, בד"א כשהיה כל התשעים יום נשמט ואומר עתה אביא ראיה ואבטל השטר, אבל אמר איני בא לבית דין מיד כותבין אדרכתא על נכסיו בין על הקרקעות בין על המטלטלין, וכן אם היה השטר על הפקדון אין ממתינין לו תשעים יום אלא כותבין אדרכתא על נכסיו מיד.

5

The statements made above - that if the borrower does not come at the conclusion of the 90-day period we compose an adrachta - applies only with regard to landed property. With regard to movable property, by contrast, different rules apply. Even after 90 days, as long as the borrower says: "I will bring a proof and nullify the promissory note," we do not allow the lender to expropriate movable property.

The rationale is that the alleged lender might consume it and afterwards, the borrower will bring the proof that nullifies the promissory note, and then he will not find property belonging to the alleged lender that he can collect for repayment. This applies even if the lender possesses landed property, for perhaps that property will decrease in value or become dried out.

ה

זה שאמרנו שאם לא בא בסוף התשעים כותבין אדרכתא על הקרקעות, אבל על המטלטלין אפילו אחר צ' יום כל זמן שהוא אומר עתה אביא ראיה ואבטל השטר אין מורידין המלוה למטלטלין שמא יאכל אותם ויביא זה ראיה ויבטל השטר ולא ימצא מה יטול, ואפילו היה למלוה קרקע שמא תכסיף או תשתדף.

6

How is the adrachta composed? If we are expropriating property that is in the borrower's possession, we write in that document:

"So-and-so was obligated by a judgment to pay so-and-so this amount. He has not made this payment on his own volition. Hence, we have composed this adrachta against this and this field that he possesses."

Afterwards, three experts evaluate a portion of that field equivalent in value to the debt that he owes, and its prospective sale is announced according to the appraisal until those who add to the estimation make their bids. If there are no buyers, we transfer ownership of that portion of the field to the creditor because of his debt and rip up the promissory note, if such a document existed. If there was no landed property in the borrower's possession, we compose the adrachta which states:

So-and-so undertook an obligation to so-and-so as recorded in the promissory note possessed by the creditor. The debtor has not paid this debt. We have not found property that is presently in the debtor's possession. We have already torn up the promissory note that the creditor possessed and have given him license to seek out and research whether there are any properties that the debtor sold from this and this date and onward, with the intent that his hand be raised over them. He has license to derive payment and expropriate his debt from all such properties.

ו

כיצד כותבין האדרכתא אם לנכסים בני חורין הורידוהו אומרים איש פלוני נתחייב לפלוני בדין כך וכך ולא נתן לו מעצמו וכתבנו לו אדרכתא זו על שדה פלונית שלו, ואחר כך שמין לו שלשה מאותה שדה כנגד חובו ומכריזין עליה כפי מה שיראו עד שיפסקו המוסיפין, ומורידין אותו בחובו לחלק ששמו אותו וקורעין שטר החוב אם היה שם שטר, ואם לא היו לו נכסים בני חורין כותבין האדרכתא כך איש פלוני נתחייב לפלוני כך בשטר חוב שיש בידו ולא נתן לו חובו ולא מצאנו לו נכסים בני חורין, וכבר קרענו לשטר שהיה לו עליו ונתננו לפלוני רשות לדרוש ולחקור ולהיות ידו נטויה על כל הנכסים שימצאו לו וכל קרקעות שמכר מזמן פלוני והלאה יש לו להפרע לגבות חובו מן הכל.

7

After this adrachta is composed, the lender goes and seeks property belonging or that once belonged to the borrower. If he finds property that is in his possession, they are evaluated for him. If he finds only property that has been sold after the date of his promissory note, he may expropriate it. We tear up the adrachta and write a tirpa.

ז

ואחר שכותבין אדרכתא זו הולך המלוה ומחפש אם מצא לו נכסים בני חורין שמין לו מהן, מצא לו נכסים משועבדין מאחר זמן שטרו טורף מהן וקורעין שטר האדרכתא וכותבין לו שטר הטירפא.

8

How is the tirpa composed? We write:

Because of the debt of this and this amount that so-and-so owes him, so-and-so won in court the right to expropriate this and this field that so-and-so purchased for this and this amount at this and this time. We have already torn up the adrachta that was in his possession, and we have given him license to expropriate this and this amount from this property.

ח

כיצד כותבין איש פלוני בן פלוני זכה בדין לטרוף בחוב שפלוני חייב לו שהוא כך וכך משדה פלונית שלקח פלוני בכך וכך מזמן פלוני, וכבר קרענו האדרכתא שהיתה בידו והרשינוהו לטרוף מזה בכך וכך.

9

After the tirpa is written so that the lender may expropriate the property, we bring three experts to that field who evaluate that field and appraise how much of the field should be given to him for the principal and half of the field's increase in value, as explained. We then announce the property's sale for thirty days in the same manner as we announce the sale of property inherited by orphans.

ט

ואחר שכותבין הטירפא לטרוף מורידין שלשה בקיאין לאותה שדה ושמין לו ממנה כשיעור חובו כפי מה שראוי לו מן הקרן וחצי השבח כמו שביארנו, ומכריזין עליה שלשים יום כדרך שמכריזין על נכסי יתומים.

10

Afterwards, if the borrower is with us on the land, we require the borrower to take an oath that he is bankrupt, as ordained by our Sages. We also require the person expropriating the property to take an oath while holding a sacred object that he did not collect payment for this debt, that he did not waive payment of it, and that he did not sell it to another person. Afterwards, we give the lender possession of the purchaser's according to the assessment of the debt owed him, and we compose a horadah.

י

ואח"כ משביעין את הלוה שאין לו כלום כתקנת הגאונים אם היה הלוה עמנו במדינה, ומשביעין את הטורף בנקיטת חפץ שלא נפרע חוב זה ולא מחלו ולא מכרו לאחר, ואח"כ מורידין אותו לנכסי הלוקח בשומא שלו וכותבין הורדה.

11

How is this document composed? The judges write:

After we had an evaluation of the property made for so-and-so, because of the debt he was owed, we announced the sale of the property as is fitting, and we required both the person expropriating the property and the debtor to take the appropriate oaths, we have given so-and-so possession of this and this field. He may use it as a person uses property that he has acquired.

יא

וכיצד כותבין, אחר ששמנו לפלוני בשומא שהיתה בידו והכרזנו שלשים יום כראוי והשבענו את זה הטורף ואת בעל חוב הורדנוהו לשדה פלונית להיות משתמש בה כדרך שמשתמש אדם בקנינו.

12

From which time may the person who seeks to expropriate this property derive benefit from its produce? From the time the days of the announcement are completed.

יב

ומאימתי אוכל הטורף פירות שדה זו משיפסקו ימי ההכרזה.

13

Whenever an adrachta does not state: "We have torn up the promissory note," it is not an acceptable adrachta. Whenever a tirpa does not state: "We have torn up the adrachta" it is not an acceptable tirpa. Whenever a shuma does not state: "We have torn up the tirpa," it is not an acceptable shuma.

יג

כל אדרכתא שאין כתוב בה קרענוהו לשטר ההלואה אינה אדרכתא, וכל טירפא שאין כתוב בה קרענוה לאדרכתא אינה טירפא, וכל שומא דלא כתוב בה קרענוה לטירפא אינה שומא.

14

When three experts descend to evaluate a property, one evaluates it as worth a maneh and two evaluate it at 200 zuz, or one evaluates it at 200 zuz and the other two evaluate it as worth a maneh, the assessor who offers the lone opinion is considered insignificant.

If one assessor evaluates it as worth a maneh, another at 80 zuz, and the third at 120, it is considered to be worth 100. If one says 100, the second 90, and the third 130, it is considered worth 110. This is our pattern of evaluation.

יד

שלשה שירדו לשום אחד אומר במנה ושנים אומרים במאתים או אחד אומר במאתים ושנים אומרים במנה בטל יחיד במיעוטו, אחד אומר במנה ואחד אומר בשמונים ואחד אומר במאה ועשרים נדון במאה, אחד אומר במאה ואחד אומר תשעים ואחד אומר מאה ושלשים נדון במאה ועשרה ועל דרך זו שמין ביניהן.

15

When the court evaluated property belonging to a purchaser on behalf of a person who sought to expropriate it and erred - even if the error was concerning the smallest amount - the sale if nullified. The rationale is that since the court is considered to be an agent of the person expropriating the property and the purchaser, they have permission to expedite the matter, but not to impair anyone's position as is the law applying to an agent. All of the Halachic authorities ruled in that manner.

טו

בית דין ששמו לטורף בנכסי לוקח וטעו בכל שהוא מכרן בטל שהרי הן כשליח לטורף וללוקח ויש להן רשות לתקן אבל לא לעוות כשליח וכל המורים כזה הורו. 1

16

When the court evaluates and expropriates a property for a creditor -whether from property in the creditor's possession or property that was in the possession of a purchaser - and afterwards, the borrower, the person from whom the property was expropriated, or their heirs, acquires financial resources and pays the creditor his money, the creditor is removed from that landed property. For property that was evaluated and expropriated should always be returned to its owners, as mandated by Deuteronomy 6:18: "And you shall do what is just and good."

טז

בית דין ששמו לבעל חוב בין בנכסי לוה בין במשועבדין שביד הלוקח ולאחר זמן השיגה ידו של לוה או של נטרף או של יורשיהן והביאו לבעל חוב את מעותיו מסלקין אותו מאותה קרקע שהשומא חוזרת לבעלים לעולם, משום שנאמר ועשית הישר והטוב.

17

When the court evaluates and expropriates a property for a creditor and then evaluates and expropriates a property for a creditor of that creditor, the original owner can redeem it. The legal power of the second creditor is no greater than that of the first.

When a creditor sold the property expropriated for him, gave it away as a present, gave it to his creditor voluntarily, or he died and the property was inherited, the original owner does not have the right to redeem it. If landed property was evaluated and expropriated for a woman and then she married, or property she owned was evaluated and expropriated from her and she married, her husband is considered to be a purchaser with regard to her property. He is not required to return it, nor must it be returned to him.

יז

קרקע ששמו אותה לבעל חוב ואח"כ שמוה בית דין לבעל חוב של זה המלוה הרי זו חוזרת, לא יהא כחו גדול מכח ב"ח הראשון, מכרה בעל חוב או נתנה במתנה או ששמה לבעל חוב מדעתו או שמת והורישה אינה חוזרת, שמו קרקע לאשה ונשאת או ששמו ממנה ונשאת בעל בנכסי אשתו כלוקח הוא ולא מחזיר ולא מחזירין לו.

Footnotes
1.

ב"ד ששמו לטורף וכו' עד כזה הורו. א"א אפשר בשלא הכריזו קאמרי עכ"ל.

Malveh veLoveh - Chapter 23

1

Promissory notes that are predated are invalid, because they will be used to expropriate property from purchasers in an unlawful manner. Accordingly, our Sages penalized the lender, ruling that he may expropriate only property in the debtor's possession with a predated promissory note. This is a decree, enacted lest he expropriate property from the first, earlier, date.

א

שטרי חוב המוקדמים פסולין שהרי טורף בהן לקוחות שלא כדין ולפיכך קנסו אותו חכמים ולא יגבה בשטר מוקדם אלא מבני חורין גזירה שמא יטרוף בו מזמן ראשון שהקדימו.

2

Postdated promissory notes are acceptable. For the legal power of the possessor of the promissory note has been diminished, for the lender can expropriate only property from the date of the promissory note. Even if the document does not state that it was postdated, it is acceptable.

ב

שטרי חוב המאוחרין כשרין שהרי הורע כחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר, ואע"פ שלא כתבו בו שהוא מאוחר הרי זה כשר.

3

When a promissory note is written during the day and signed in the night that follows it, it is unacceptable, because it is predated. If, however, the borrower and the lender were involved in negotiating the matter until night fell and then they signed, it is acceptable, even when the kinyan was made at night.

ג

שטר שכתבוהו ביום ונחתם בלילה הסמוך לו פסול מפני שהוא מוקדם, ואם היו עסוקים בענין עד שנכנס הלילה וחתמוהו אף על פי שקנו ממנו בלילה כשר.

4

When a promissory note is dated on the Sabbath or on the tenth of Tishrei, we assume that it was postdated and that it is acceptable. We do not suspect that perhaps it is predated and that it was written on Sunday or on the eleventh of Tishrei. Instead, we accept the presumption that the promissory note is acceptable. The rationale is that it is known that legal documents are not composed on the Sabbath. Therefore, it was postdated.

ד

שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר, ואין חוששין שמא מוקדם הוא ובאחד בשבת או בי"א בתשרי נכתב אלא מעמידין השטר על חזקתו שהדבר ידוע הוא שאין כותבין בשבת ולפיכך אחרוהו.

5

We may compose a promissory note for the borrower even though he is not accompanied by the lender. We do not, however, compose a promissory note for the lender unless he is accompanied by the borrower.

When does the above apply? With regard to a promissory note that was affirmed by a kinyan For from the time the kinyan was carried out, the borrower's property was on lien. When, however, a promissory note was not affirmed by a kinyan, we do not compose the note even for the borrower, unless he is accompanied by the lender and he gives the note to the lender in our presence. The rationale is that we suspect that the borrower may have the document composed at this time so that he can take a loan in Nissan, but in fact the loan will not be given until Tishrei. Thus, the lender will be able to use this promissory note to expropriate property that was in the borrower's possession unlawfully from Nissan, although the promissory note did not enter his possession until Tishrei.

ה

כותבין שטר ללוה אע"פ שאין המלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהיה לוה עמו, בד"א בשטר שיש בו קנין שהרי משעה שקנו מידו נשתעבדו נכסיו, אבל שטר שאין בו קנין אין כותבין אפילו ללוה עד שיהיה מלוה עמו ויתן השטר ביד המלוה בפנינו שמא יכתוב עתה ללוות ממנו בניסן ולא ילוה ממנו עד תשרי ונמצא המלוה טורף בשטר זה מניסן שלא כדין שלא הגיע לידו עד תשרי.

6

The following rules apply when witnesses performed a kinyan with the borrower, the seller, or another person involved in a business agreement, but the composition of the legal document was delayed extensively. If they remembered the date on which the kinyan was established, they should write the date of the kinyan in the legal document, even though it was not the date that they signed the legal document. It is not necessary for them to state in the document: "Our signatures were delayed until this-and-this date." If the witnesses do not know the date on which the kinyan was performed, they should date the legal document from the day on which it was composed.

Similarly, witnesses who observed a business transaction in one country and composed a legal document in another country should not record the place where they observed the testimony in the legal document. Instead, they should record the place where they signed the legal document.

ו

עדים שקנו מיד הלוה או המוכר וכיוצא בהן ונתאחרה כתיבת השטר זמן מרובה אם ידעו יום שקנו ממנו בו כותבין בשטר זמן הקנין ואע"פ שאינו זמן חתימתן ואין צריכין לומר ונתאחרה כתיבת ידינו עד יום פלוני, ואם לא ידעו יום שקנו בו כותבין זמנו של שטר משעת כתיבה, וכן מי שנמסרה להן העדות במדינה אחת וכתבו העדים במדינה אחרת אין מזכירין בשטר מקום שנמסרה בו העדות אלא מקום שכתבו בו חתימת ידן.

7

When deeds of sale are not dated with the date of the transaction, even those that are postdated are not acceptable. The rationale is that the purchaser may use them to expropriate property in an unlawful manner.

What is implied? For example, the seller could have repurchased the field from the purchaser before the date of the postdated deed of sale. The purchaser could then produce the postdated deed of sale and say: "I returned and purchased it from you a second time." He could thus expropriate property from a purchaser unlawfully.

Why don't we harbor the same suspicions with regard to a postdated promissory note? It is possible that the borrower paid the lender before the date stated in the promissory note, the lender will write him a receipt, and then produce the promissory note and expropriate property unlawfully. We do not harbor such suspicions, because whenever a person composes a postdated promissory note, he can protect himself by having the receipt composed without a date. Thus, whenever the lender will produce the promissory note, the borrower can nullify it by producing this receipt. If the borrower did not do this and allowed the receipt to be composed dated the day when the debt was repaid, he caused himself a loss.

ז

שטרי מקח וממכר שלא נכתבו בזמנן אפילו המאוחרין פסולין שהרי אפשר לטרוף בהן שלא כדין, כיצד כגון שחזר המוכר וקנה השדה מיד הלוקח קודם שיגיע זמן השטר המאוחר ויוציא הלה השטר המאוחר ויאמר חזרתי ולקחתיה פעם שניה ממך ונמצא טורף שלא כדין, ולמה לא נחוש כן לשטר חוב המאוחר שמא יפרענו קודם שיגיע זמנו ויכתוב שובר ויחזור ויוציא השטר המאוחר ויטרוף בו שלא כדין לפי שכל הכותב שטר מאוחר תקנתו שיכתוב השוכר סתם שכל זמן שיצא השטר ישבור אותו זה השובר, ואם לא עשה כן וכתב השובר בזמן הפרעון הוא הפסיד על עצמו.

8

When a person was compelled to sell his field against his will and issued a protest, or hurried and sold the field or gave it away to another person before he sold it to the person who compelled him to sell it, the money that the person who compelled him to sell it gave him is considered to be a loan supported by a verbal commitment alone. He may not use that deed of sale to expropriate any property that had been sold by the seller to others. This law was stated, because this deed of sale should not have been written, and it was written only under compulsion. Similar laws apply in all analogous situations.

ח

מי שמכר שדהו באונס ומסר מודעא, או שקדם ומכר או נתן לאחר קודם שימכור לאנס, הרי המעות של אנס אצל המוכר כמלוה על פה ואינו טורף בשטר מכר שבידו כלום מפני שאין דין שטר זה שיכתוב ולא נכתב אלא מפני האונס וכן כל כיוצא בזה.

9

It is possible for a person to expropriate property without a legal document, merely on the basis of verbal testimony.

What is implied? If a person has witnesses who will testify that property was stolen from his father. He can expropriate the property on the basis of this testimony, although there is no legal document. Similarly, if witnesses testify that a judgment was concluded for his father to expropriate property from so-and-so, for this-and-this amount, at this-and-this time, and his father died without expropriating the property, the son may expropriate property on the basis of this testimony.

ט

אפשר לטורף שיטרוף בלא שטר אלא בעדות על פה, כיצד כגון שיש לו עדות שזו גזולה מאביו הרי יש לו להוציא בעדים אלו ואין כאן שטר, וכן אם העידו לו שנגמר הדין לאביו לטרוף מנכסי פלוני בכך וכך מזמן פלוני ומת אביו ועדיין לא טרף הרי הבן טורף בעדות זו.

10

Therefore, we should never compose two deeds of sale for the same property, lest the purchaser perpetrate deception together with the creditor and expropriate property unlawfully.

What is implied? This person will expropriate this field from the purchaser based on testimony that his father had the right to expropriate it. The purchaser will then use one deed of sale that he possesses to expropriate property from people who purchased property after he did from the borrower who sold him the property. The court will tear up the deed of sale that the initial purchaser possesses.

For the sake of deception, the person who expropriated the field will allow the purchaser to take possession of it again. He will then expropriate it again on the basis of the testimony of his witnesses. The purchaser will then produce the second deed of sale and expropriate property from other purchasers unlawfully.

If so, what should a person who has lost his deed of sale to a property do if the witnesses to the sale are still alive? A second deed of sale should be composed, saying: "This deed of sale may not be used to expropriate property that has been sold, or property that is in the possession of the seller. We have composed it only to establish so-and-so, the purchaser, as the owner of the field, so that the seller or his heirs cannot expropriate it from him."

י

לפיכך אין כותבין שני שטרות מכר על שדה אחת שמא יעשה הלוקח קנוניא עם בעל חוב ויטרוף שלא כדין, כיצד יבא זה ויטרוף שדה זו בעדות שהעידו לו מחמת אביו ויחזור הלוקח ויטרוף בשטר המכר שבידו מן הלקוחות שלקחו אחריו ויקרע שטר המכר שבידו ויחזור בקנוניא ויעמוד בשדה שנטרפה ממנו ויבא הוא שטרפה בעצמה ויטרוף אותה פעם אחרת בעדות עדיו ויוציא הלה שטר המכר השני ויטרוף בו לקוחות אחרים שלא כדין, אם כן מי שנאבד לו שטר המכר ועדיו קיימין כיצד יעשה יכתבו שטר שני ויאמרו בו שטר זה אין גובין בו לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין ולא כתבנוהו אלא להעמיד שדה זו ביד פלוני הלוקח כדי שלא יוציאה מידו המוכר ולא יורשיו.

11

This principle does not apply with regard to promissory notes. Even though the witnesses to the loan are alive and entered into a kinyan with the borrower, if the lender returns immediately and tells the witnesses: "The promissory note that you composed for me is now lost or was burnt," they should not compose a second promissory note for him. We suspect that the debt was paid or that he waived payment.

The above applies even if the loan was given for a period of time. The lender cannot collect any money on the basis of the testimony of these witnesses, unless the borrower states: "The loan was never given." In that instance, he is established as a liar through their testimony, as will be explained.

יא

בשטרי החובות אינו כן אע"פ שעדיו קיימין וקנו מידו וחזר בשעתו ואמר שטר שכתבתם לי עתה אבד או נשרף אין כותבין לו שטר שני שמא פרעו או מחלו, ואפילו היה החוב לזמן ואינו גובה בעדים אלו כלום אלא אם הלוה אומר לא היו דברים מעולם שזה הוחזק כפרן בעדותן כמו שיתבאר. 1

12

When a promissory note in a person's possession is worn and it is beginning to become effaced, the lender should have witnesses look at it. He should then come to the court, and the court will validate it. The witnesses who signed the promissory note itself, however, may not compose another promissory note on their own initiative, even when the promissory note was blotted out in their presence. Instead, they should go to the court, and the court will validate the promissory note.

יב

מי שבלה שטר חובו והרי הוא הולך להמחק מעמיד עליו עדים ובא לב"ד והם עושין לו קיום, אבל עדי השטר עצמן אין כותבין לו שטר אחר אע"פ שנמחק בפניהם, אבל באין לבית דין וב"ד עושין לו קיום. 2

13

How should this promissory note be validated? The court composes a new document that states: "We the court composed of so-and-so, so-and-so, and so-and-so, saw how so-and-so, the son of so-and-so, produced a promissory note that was effaced in our presence. It was dated on this-and-this date. So-and-so, and so-and-so are his witnesses."

If they composed such a document and required the testimony of the witnesses, and their testimony was corroborated, the lender may collect the debt with this document that was composed for him. No further validation is required.

If the court did not compose such a document , if the debtor protests that the document is a forgery, the lender must also bring proof regarding the signatures of the original witnesses, so that their testimony will be validated.

יג

כיצד מקיימין שטר זה כותבין שטר אחר ואומרים אנו בית דין פלוני ופלוני ופלוני הוציא פלוני בן פלוני שטר נמחק לפנינו וזמנו ביום פלוני ופלוני ופלוני עדיו, ואם כתבו והוזקקנו לעדותן של עדים ונמצאת מכוונת גובה בשטר זה שכתבו לו ואין צריך קיום אחר, ואם לא כתבו כן צריך להביא ראיה על העדים הראשונים עד שתתקיים עדותן.

14

When a promissory note is torn, it is acceptable. If its wording is in the process of being rubbed out or muddled, as long as the form of the original letters are recognizable, it is acceptable.

If it is torn as the court tears a legal document, it is unacceptable. In which manner does the court tear a legal document? Both horizontally and vertically.

יד

שטר חוב שנתקרע כשר, נמחק או נתטשטש אם רשומו ניכר כשר, נקרע קרע ב"ד ה"ז פסול, איזהו קרע ב"ד שתי וערב.

15

The following laws apply when a person repays a portion of a debt recorded in a promissory note. If the lender desires, he may exchange the original promissory note, and the court composes a new document for him for the remainder of the debt, with the lien beginning on the original date. The witnesses to the original promissory note may not take this initiative. If he desires, he may write the borrower a receipt.

טו

מי שפרע מקצת חובו אם רצה מחליף וכותבין לו ב"ד שטר אחר בשאר החוב מזמן ראשון אבל לא עדי השטר, ואם רצה יכתוב שובר.

16

When a person comes to pay his debt, and the lender tells him: "I lost my promissory note," the lender should compose a receipt for him and then the borrower should pay the entire debt. The borrower may, however, have a ban of ostracism issued against anyone who hides his promissory note and claims that it is lost.

If the borrower lodges a definite claim, saying: "The promissory note is in his possession. He just placed it in his pocket," my masters have ruled that the lender should take a sh'vuat hesset that the promissory note was lost. Afterwards, the borrower should pay the debt and a receipt should be composed.

טז

הבא לפרוע חובו ואמר המלוה אבד לי השטר ה"ז יכתוב לו שובר ויפרע כל חובו, ויש ללוה להחרים סתם על מי שכובש שטרו וטוען שאבד, ואם טען הלוה טענת ודאי ואמר השטר אצלו ועתה הניחו בכיסו הורו רבותי שישבע המלוה היסת שאבד השטר ואח"כ יפרע חובו ויכתוב שובר.

17

When a lender produces a promissory note for a maneh and asks that two promissory notes for 50 zuz be composed, we do not comply. The rationale is that it is of benefit for the borrower to have the entire debt recorded in a single promissory note. For if he pays him a portion of the debt, the legal power of the promissory note will be impaired.

Conversely, if the lender produced two promissory notes, each one for 50 zuz, and asks that one promissory note for 100 be composed, we do not comply. Instead, we validate both of them individually. The rationale is that it is of benefit for the borrower to have two promissory notes, so that the lender cannot compel him to pay the entire sum at one time.

יז

מי שהוציא שטר חוב במנה ואמר עשו לי ממנו שנים בחמשים חמשים אין עושין שזכות הוא ללוה להיות הכל בשטר אחד שאם יפרענו מקצת נמצא שטרו פגום, וכן אם הוציא שני שטרות בחמשים חמשים ואמר עשו לי אותן במאה אין עושין לו אלא עושין לו קיום לכל אחד ואחד שזכות הוא ללוה להיות שנים שלא יכוף אותו בדין בפעם אחת לגבות הכל.

18

When a lender produces a promissory note for 100 zuz and says: "Tear it up and compose another promissory note for 50," we do not heed his request. We fear that perhaps the borrower repaid the entire amount, and the lender wrote a receipt for him. If the lender authenticated the new promissory note for 50 zuz and the borrower produced the receipt, he would tell the borrower: "This is another promissory note."

יח

הוציא שטר חוב במאה ואמר קרעוהו וכתבו לי שטר אחר בחמשים אין שומעין לו שמא פרעו הכל וכתב לו שובר על שטר של מאה וכשיחזור ויוציא קיום זה על שטר חמשים ויוציא הלוה השובר יאמר לו זה שטר אחר הוא.

Footnotes
1.

בשטרי החובות וכו' עד כמו שיתבאר. א"א זהו תימה מאחר שהוא תוך זמן למה לא יגבה ויכתוב שובר עכ"ל.

2.

מי שבלה וכו' עד שתתקיים עדותן. א"א איני יודע מהו עדים הראשונים ומה יהיה קיום עדותן אבל צריך להביא ראיה שנחקרו העדים ונמצא עדותן מכוונת על מה שראו בשטר עכ"ל.

Malveh veLoveh - Chapter 24

1

We have already explained that a promissory note concerning a loan that was affirmed by a kinyan may be composed for a borrower even when the lender is not together with him. Similarly, we compose a deed of sale for a seller even though the purchaser is not together with him. And we compose a receipt for a lender even though the borrower is not together with him. We compose a receipt for a woman even though her husband is not together with her, and a bill of divorce for a man even though his wife is not with him.

We do not compose legal documents for consecration and marriage, sharecropping agreements, business contracts, the choice of judges, the claims of the litigants, and any act of court without the consent of both principals. It is necessary to be careful about all the particulars of the composition of these documents, as is the case with regard to other legal documents.

א

כבר ביארנו ששטר חוב שיש בו קנין כותבין אותו ללוה אע"פ שאין המלוה עמו, וכן כותבין שטר למוכר אע"פ שאין הלוקח עמו, וכן כותבין שובר למלוה אע"פ שאין הלוה עמו ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה וגט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו, אבל אין כותבין שטרי אירוסין ונישואין ושטרי אריסות וקבלנות ושטר ברירת הדיינין או שטר טענת בעלי דינין וכל מעשה ב"ד אלא מדעת שניהם, וכל השטרות האלו צריכין להזהר בתקונן כשאר השטרות.

2

Who must pay the scribe's fee for the composition of these documents? With regard to promissory notes, the borrower must pay. With regard to deeds of sale, the purchaser must pay. The woman must pay the fee for the bill of divorce. The groom must pay the fee for documents for consecration and marriage. The recipient of the field, the sharecropper, or the worker must pay the fee for the composition of a contract. With regard to the document recording the choice of judges and the claims of litigants, both parties must share the fee.

ב

ומי נותן שכר הסופר, בשטרי הלואה הלוה נותן שכר, ובשטרי מקח וממכר הלוקח נותן שכר, והאשה נותנת שכר הגט, והחתן נותן שכר שטר האירוסין או הנישואין, והמקבל וכן האריס או השכיר נותן שכר השטר, אבל שטר ברירת הדיינין או טענות בעלי דינין שניהם נותנין שכר.

3

The following law applies both to legal documents composed for one of the parties when the other is not present, and legal documents that can be composed only when both consent and both are present - e.g., a promissory note written at the request of the lender, or a deed of sale written at the request of the purchaser. In all instances, the witnesses must recognize the identity of the individuals mentioned in the legal document, that this is so-and-so, the son of so-and-so, and that this is so-and-so, the son of so-and-so. This is necessary, lest two individuals come and try to perpetrate deceit, changing their names to the names of other people, and then acknowledge obligations to each other.

ג

אחד השטרות הנכתבין לאחד שלא בפני חבירו ואחד השטרות שאין כותבין אותן אלא מדעת שניהם ושניהן עומדין כגון שטר שכותבין למלוה או ללוקח כולן צריכין שיהיו העדים מכירין השמות שבשטר שזה הוא פלוני בן פלוני וזהו פלוני בן פלוני שמא יבואו שנים ויעשו קנוניא וישנו שמותיהן בשמות אחרים ויודו זה לזה.

4

Whenever a person has established a name for 30 days in a city, we do not suspect that he has another name and has changed his name to perpetrate deceit. For if we would raise such suspicions, there would be no end to the matter.

Therefore, if a person who has not established has name in a city for 30 days comes and asks: "Write a promissory note for me that I am obligated to so-and-so" - or "... to this person for these and these many dinarim" we do not compose such a document for him unless he brings proof that this is his name, or he waits until his identity is established.

ד

כל מי שהוחזק שמו בעיר שלשים יום אין חוששין לו שמא שם אחר יש לו והוא שינהו כדי לרמות ולעשות קנוניא שאם אתה אומר כן אין לדבר סוף, לפיכך מי שלא הוחזק שמו בעיר שלשים יום ובא ואמר כתבו עלי שטר שאני חייב לפלוני או לזה כך וכך דינרין, אין כותבין לו עד שיביא ראיה שזה שמו או יוחזק.

5

The following laws apply when there is a dispute with regard to any promissory note produced before us. For example, the borrower claims: "I do not owe anything. Maybe a charlatan pretended that his name was my name and acknowledged owing money to this person." Or he might claim: "I do not owe anything to this person, but rather to another person. This plaintiff is a charlatan in claiming that his name is the same as the name of the person to whom I owe." Since it has not been established that there are two people in that city with the same name, we pay no attention to his claim. For it is an accepted presumption that witnesses will not sign a legal document unless they know the identity of the people mentioned within it.

Similarly, it is an accepted presumption that witnesses will not sign a legal document unless they know with certainty that the persons making the statements concerning themselves are adults and mentally competent. And witnesses will not sign a legal document unless they know how to read and sign their names.

ה

כל שטר שיצא לפנינו ויטעון הלוה ויאמר איני חייב כלום שמא רמאי אחר העלה שמו כשמי והודה לזה או שאמר לא לזה אני חייב כלום אלא לאחר וזה רמאי הוא והעלה שמו כשם בעל חובי, מאחר שלא הוחזק שם שנים ששמותיהן שוין אין חוששין לדבריו שחזקה הוא שאין העדים חותמין על השטר אלא א"כ מכירין אלו הנזכרים בו, וכן חזקה שאין חותמין על השטר אלא א"כ נודע להם בודאי שאלו שהעידו על עצמן גדולים ובני דעת, ואין העדים חותמין על השטר אלא אם כן יודעים לקרות ולחתום.

6

When witnesses do not know how to sign their names, and the names of the witnesses were cut out from a blank paper and placed over the legal document, and then the witnesses "signed" with this script, they are given stripes for rebellious conduct, and the promissory note is unacceptable.

ו

עדים שאין יודעין לחתום וקרעו להן נייר חלק וחתמו על הרשום מכין אותן מכת מרדות והשטר פסול.

7

When the head of a court of law knows about the general circumstances described in a legal document, he may sign it even though he does not read it himself, but instead, it was read to him by one of his scribes. The rationale is that the head of the court trusts the scribe, and the scribe is afraid. No other person can do this. A witness may not sign a legal document until he reads it word for word.

ז

ראש ב"ד שהיה יודע ענין השטר וקרא השט' לפניו הסופר שלו הואיל והוא מאמין אותו ואימתו עליו הרי זה חותם על השטר אע"פ שלא קראהו הוא בעצמו ואין שאר העם רשאין לעשות כן עד שיקרא העד השטר מלה מלה. 1

8

The following laws apply when there are two people in a city, each named Yosef, the son of Shimon. Neither of them can demand payment from the other on the basis of a promissory note that he produces, nor can a third party demand payment from either of them on the basis of a promissory note that he produces unless the witnesses who signed the promissory note come themselves and testify: "This is the promissory note concerning which we testified, and this is the person concerning whom we testified regarding the loan."

Similarly, such individuals cannot divorce their wives unless they do so in the presence of the other individual with the same name. Similarly, if a person finds a receipt among his legal documents saying, "The promissory note concerning the debt owed to Yosef, the son of Shimon, has been paid," the debts recording in the promissory notes this person owes to both of these individuals with the same name are considered to be paid.

What should people whose names and the names of their parents are alike do to enable them to compose valid legal documents? They should write the third generation as identification in the legal document. If the names of their grandparents are the same, they should write a sign. If the signs also looked alike, they should write their family lineage. If they were both priests or both Levites, they should write further generations.

ח

שנים שהיו בעיר שם כל אחד מהן יוסף בן שמעון אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב אלא א"כ באו עדי השטר בעצמן ואמרו זהו השטר שהעדנו עליו וזהו שהעדנו לו בהלואה, וכן אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה, וכן אם נמצא לאחד בין שטרותיו שובר ששטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן שעליו פרועין, וכיצד יעשו אלו ששמותיהן שוין ושמות אביהן שוין ישלשו, היו שמות אבות אבותיהן שוין יכתבו סימניהן, היו דומין זה לזה בצורתן יכתבו יחוסן, היו שניהם לוים שניהם כהנים יכתבו דורות.

9

The following laws apply when a person produces a promissory note against a colleague that states: "I, so-and-so, the son of so-and-so, borrowed a maneh from you." Although the name of the lender is not mentioned in the promissory note, any person who produces this promissory note from his possession can expropriate payment with it. The borrower cannot rebuff the plaintiff by saying that the promissory note belonged to another person from whom it fell.

Similarly, when there are two people named Yosef, the son of Shimon, dwelling in the same city and one of them produces a promissory note against one of the inhabitants of the city, the defendant cannot rebuff him by saying: "I am obligated to so-and-so whose name is the same as yours and this promissory note fell from him." Instead, the person who produced the promissory note may use it to collect the debt. We do not suspect that the promissory note fell.

ט

הוציא עליו שטר שכתוב בו אני פלוני בן פלוני לויתי ממך מנה אע"פ שאין בו שם המלוה כל מי שיצא שטר זה מתחת ידו גובה בו ואינו יכול לדחותו ולומר של אחר הוא ונפל, וכן שני יוסף בני שמעון הדרין בעיר אחת שהוציא אחד מהן שטר חוב על אחד מבני העיר אינו יכול לדחותו ולומר לו לפלוני שהוא כשמך אני חייב וממנו נפל השטר אלא הרי זה שיצא מתחת ידו גובה ואין חוששין לנפילה.

10

The following laws apply when two persons produce promissory notes against each other. The latter cannot tell the first: "If I owed you money, why would you borrow from me?" Instead, each one is entitled to collect the debt mentioned in his promissory note.

If both of the promissory notes were for 100 zuz, both of the principals possessed property of equivalent value, be it property of superior quality, property of intermediate quality, or property of inferior quality, we do not attend to them. Instead, each person remains with what he possesses. If one possesses property of superior quality and property of intermediate quality, and the other only property of inferior quality, the one should expropriate the property of intermediate quality, and the other should expropriate the property of inferior quality.

י

שנים שהוציאו כל אחד משניהם שטר חוב על חבירו אין האחרון יכול לומר לראשון אילו הייתי חייב לך היאך אתה לוה ממני אלא זה גובה חובו וזה גובה חובו, היה זה במאה וזה במאה ויש לזה עידית ולזה עידית או לזה בינונית ולזה בינונית לזה זיבורית ולזה זיבורית אין נזקקין להן אלא כל אחד ואחד עומד בשלו, היה לזה עידית ובינונית ולזה זיבורית זה גובה מן הבינונית וזה גובה מן הזיבורית.

11

The following laws apply when a person produces a promissory note against a colleague and that person produces a deed of sale, stating that the alleged lender sold him a field. If they are in a place where the purchaser pays the money, and afterwards the seller writes the deed of sale, the promissory note is invalidated. The rationale is that the borrower will tell the alleged lender: "If I was indebted to you, you should have used the money to pay the debt."

In a place where the deed of sale is composed and then the money is paid, however, the promissory note is viable. For the alleged lender can claim: "I sold you the field so that you would have known property from which I could collect my debt if you claimed bankruptcy."

יא

הוציא שטר חוב על חבירו והלה מוציא שטר שמכר לו השדה אם היו במקום שנותן הלוקח המעות ואח"כ כותב לו המוכר את השטר הרי שטר חובו של זה בטל שהרי אומר לו אילו הייתי חייב לך היה לך לפרוע חובך, אבל במקום שכותבין ואחר כך נותנין הרי שטר החוב קיים שהרי זה אומר מכרתי לך את השדה כדי שיהיה לך נכסים ידועים שאגבה מהן חוב שלי.

Footnotes
1.

ראש ב"ד שהיה יודע וכו' עד מלה מלה. א"א שטר מעשה ב"ד עכ"ל.

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah