Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 10, Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 11, Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 12

Video & Audio Classes
Show content in:

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 10

1

An unlearned person, even though he is Jewish and observant of the Torah and its mitzvot, is assumed to be impure and his clothes are considered a midras if they come into contact with pure substances. If his clothes touch food or liquids, they are impure. If he touches an earthenware container from the inside, he imparts impurity to it. Terumah should be burnt if such a person touches it, even though his impurity is of doubtful status.

The word of such persons is not accepted regarding the status of pure articles, because they are not knowledgeable regarding the intricacies of the laws of purity and impurity. We continue to operate under this presumption and the person's word is not accepted until he resolves to accept the restrictions of a chavair. What is meant by the restrictions of a chavair that he must resolve to accept? That he be careful with regard to sources of impurity, not to contract impurity from them; that he be careful with regard to pure articles that he not impart impurity to them; that he be careful with regard to washing hands and maintaining their purity; that he not take moist foods from an unlearned person; that he not accept his hospitality; nor offer hospitality to him while the unlearned person is wearing his own garments.

א

עם הארץ אף על פי שהוא ישראל וישנו בתורה ובמצות הרי הוא בחזקת טמא ובגדיו מדרס לטהרות ואם נגעו בגדיו באוכלין ומשקין הרי הן טמאין ואם נגע בכלי חרס מאוירו טמאהו ושורפין את התרומה על מגען אע"פ שטומאתן בספק ואינן נאמנין על הטהרות לפי שאינן בקיאין בדקדוקי טהרות וטומאות ולעולם הוא בחזקה זו ואינו נאמן על הטהרות עד שיקבל עליו דברי חבירות ומה הן דברי חבירות שיקבל עליו שיהא נזהר בטומאות שלא יטמא בהן ובטהרות שלא יטמא אותם ויזהר בנטילת ידים ובטהרתן שלא יקח מע"ה דבר לח ולא יתארח אצלו ולא יארחו אצלו בכסותו:

2

When a person seeks to accept upon himself all the practices of a chavair except one, he is not accepted. If we see he carries out these practices privately in his own home, we accept him and then we teach him the concepts of impurity and purity. If we do not see him conducting himself in this manner privately at home, we teach him and then we accept him.

First, a person is accepted with regard to maintaining the purity of his hands. Afterwards, he is accepted with regard to dealing with pure objects. If he said: "I only accept upon myself, the purity of hands," he is accepted. If he sought to accept the restrictions regarding pure objects, but not those that apply to the purity of hands, we do not accept him, even for pure objects.

When he is accepted, we are cautious with regard to his conduct for 30 days until he learns the intricacies of the laws and is used to dealing with pure objects. Once 30 days have passed since he accepted the customs of a chavair, his clothes are considered as pure and all of his food and liquids are considered as pure. His word is accepted with regard to pure objects like all other chavairim even though he is not a Torah scholar.

ב

הבא לקבל דברי חבירות חוץ מדבר אחד מהן אין מקבלין אותו ראינוהו שנוהג בצנעה בתוך ביתו מקבלין אותו ואחר כך מלמדין אותו עסקי טומאה וטהרה ואם לא ראינוהו שנוהג בצנעה בביתו מלמדין אותו ואחר כך מקבלין אותו ומקבלין אותו תחילה לטהרת הידים ואח"כ מקבלין אותו לטהרות ואם אמר איני מקבל אלא לטהרת הידים מקבלין אותו קיבל לטהרות ולא לידים אף לטהרות אין מקבלין אותו כשמקבלין אותו חוששין לו כל שלשים יום עד שילמד ויהיה רגיל בטהרות ואחר שלשים יום משיקבל דברי חבירות הרי בגדיו טהורין וכל אוכליו ומשקיו טהורין ונאמן על כל הטהרות כשאר כל החברים ואף על פי שאינו ת"ח:

3

Torah scholars are assumed to be chavairim. Their word is accepted regarding pure articles and they do not have to undertake a formal acceptance of the practices of chaveirim. Nevertheless, after the destruction of the Temple, the priests adopted an additional measure of stringency among themselves and they would not give pure objects to anyone, even Torah scholars, until they formally accepted the practices of chaveirim.

ג

תלמידי חכמים הרי הן בחזקת טהרה נאמנין ואינן צריכין לקבל דברי חבירות אבל משחרב בית המקדש נהגו כהנים סלסול בעצמן שלא יהו מוסרין טהרות אפילו לתלמידי חכמים עד שיקבל עליו דברי חבירות:

4

An elder who is a member of a Talmudic academy does not need to formally accept these practices, for he already accepted them at the time he became a member of the academy.

ד

זקן ויושב בישיבה א"צ לקבל שכבר קיבל בשעה שישב:

5

When a person seeks to accept the practices of a chavair, he must formalize this acceptance in the presence of three chaveirim. His sons and the members of his household need not formalize this acceptance in the presence of three chaveirim, because he will teach them and train them in the ways of purity. The wife of a chavair, his sons, the members of his household, and his servants are considered like a chavair. If a chavair dies, his wife, his sons, and the members of his household are considered as chavairim until their conduct arouses suspicion.

ה

המקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני שלשה חברים ובניו ובני ביתו אינן צריכין לקבל בפני שלשה מפני שהוא מלמדן ומרגילן בדרך טהרה ואשת חבר ובניו ובני ביתו ועבדיו הרי הן כחבר וחבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו בחזקת חברים עד שיחשדו:

6

When the widow of an unlearned person or the daughter of one marries a chavair or the servant of a such a person is sold to a chavair, the woman or the servant must accept the practices of a chavair as at the outset. When, by contrast, the widow of a chavair or his daughter marries an unlearned person or his servant is sold to an unlearned person, there is no need for them to accept the practices of a chavair as at the outset.

ו

אשת ע"ה או בתו שנשאת לחבר וכן עבדו שנמכר לחבר הרי אלו צריכין לקבל עליהן דברי חבירות כבתחילה אבל אשת חבר או בתו שנשאת לע"ה וכן עבדו שנמכר לע"ה אין צריכין לקבל דברי חבירות כבתחילה:

7

When an unlearned person accepts the practices of a chavair, but had pure articles that remained from the time that he was unlearned, although he says: "I know with certainty that they did not contract impurity when others were involved with them," they are forbidden, as was their status initially. If he personally was involved with these pure articles before his status changed, the articles are permitted to him, but they are forbidden to all others.

A chavair may be asked about the state of his pure articles and he may rule in his own favor, that they are permitted. We do not harbor suspicions about him in this context.

ז

ע"ה שקיבל עליו דברי חבירות והיו לו טהרות כשהיה ע"ה ואמר אני יודע ודאי שלא נטמאו בזמן שנתעסקו בהן אחרים הרי הן אסורות כמקודם ואם הוא בעצמו נתעסק בהן הרי הן מותרות לו ואסורות לכל אדם ונשאל החבר על טהרותיו ומורה בהן טהרה לעצמו ואין חושדין אותו בכך:

8

When a chavair becomes a tax collector, a collector of customs duty, or the like, he is stripped of his status as a chavair. If he abandons his evil deeds, he is considered as every other person. He must accept the practices of a chavair as at the outset.

ח

חבר שנעשה גבאי למלך או מוכסן וכיוצא בהן דוחין אותו מחברותו פירש ממעשיו הרעים הרי הוא ככל אדם וצריך לקבל דברי חבירות כבתחילה:

9

When an unlearned person accepted the practices of a chavair and then becomes suspect with regard to a particular matter, he is suspect only with regard to that particular matter. Nevertheless, one who became suspect with regard to a severe matter is suspect with regard to a slighter matter. If he becomes suspect for a slight matter, he is not considered suspect for a more severe matter.

ט

ע"ה שקיבל עליו דברי חבירות ונחשד לדבר אחד אינו חשוד אלא לאותו דבר וכל החשוד לחמור נחשד על הקל לקל לא נחשד לחמור:

10

When a chavair becomes suspect with regard to permissiveness in connection with ritually pure articles, e.g., he sold ritually impure foods with the presumption that they were pure, he is no longer considered as trustworthy until it becomes known that he repented completely.

י

חבר שנחשד על הטהרות כגון שמכר אוכלין טמאין בחזקת שהן טהורין הרי זה אינו נאמן לעולם עד שיוודע שחזר בתשובה גמורה:

11

When a person is suspect with regard to the violation of the laws regarding the Sabbatical year or with regard to selling terumah as ordinary produce, he is considered to be suspect with regard to violating the restrictions concerning ritual purity. For a person who is suspect with regard to a Scriptural prohibition is considered suspect with regard to Rabbinic safeguards. And impure foods impart impurity to other entities only by virtue of Rabbinic decree, as will be explained.

Any person who is suspect with regard to a particular matter is, nevertheless, permitted to deliver testimony regarding such a matter with regard to others and to serve as a judge with regard to others. The rationale is that we operate under the assumption that a person will not transgress so that others will benefit.

יא

החשוד על השביעית או על התרומה שמכרן לשם חולין הרי זה חשוד על הטהרות שהחשוד על דבר של תורה הרי הוא חשוד על ד"ס והאוכלין הטמאין אין מטמאין אחרים אלא מדבריהן כמו שיתבאר וכל החשוד על דבר נאמן להעיד בו לאחרים ולדון בו לאחרים חזקה היא שאין אדם חוטא כדי שיהנו בו אחרים:

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 11

1

We have already explained that the word of unlearned persons is accepted with regard to the purification process of the red heifer. Because of the severity involved, the matter is never treated lightly. Similarly, their word is accepted with regard to the wine and oil intended for the accompanying offerings of a sacrifice. If they say that they are pure, they are assumed to be pure. Because this is a very severe matter, they are mindful of it.

Similarly, their word is accepted with regard to the purity of terumah during the time when winepresses and olive vats are active, for all people purify themselves and their utensils to prepare their wine in a state of purity. When the time when winepresses and olive vats are active passes, their word is no longer accepted.

א

כבר ביארנו שעמי הארץ נאמנים הן על טהרת פרת החטאת מפני חומרתה אין מזלזלין בה וכן נאמנים הן על טהרת יין ושמן של נסכים אם אמר טהור הוא הרי זה בחזקת טהרה מפני חומרתו נזהרין בו וכן נאמנים הן על התרומה בשעת הגיתות והבדים מפני שכל העם מטהרין עצמן וכליהן כדי לעשות יינם ושמנם בטהרה עברו הגיתות והבדים אינן נאמנים:

2

When an unlearned person brings a priest a barrel of wine or oil that is terumah, he should not accept it from him, because it is assumed to be impure. If the unlearned person left it in his own possession until the next time of the winepresses and olive vats and brought it to the priest, he should accept it even though he knows it is from the previous year. For no impurity was decreed on unlearned people during the time when winepresses and olive vats are active.

ב

כהן שהביא לו ע"ה חבית יין או שמן של תרומה לא יקבלנה ממנו מפני שהיא בחזקת טומאה הניחה ע"ה אצלו עד גת הבאה והביאה לו יקבלנה ממנו אע"פ שהוא יודע שהיא של אשתקד שלא גזרו עליהם טומאה בשעת הגיתות והבדים:

3

When an unlearned person locks his olive press or wine vat when the people completed pressing and brought the key to a priest, even though several days pass since the pressing season was completed, there is room for leniency. The priest may come, open the press or vat in the unlearned person's presence, have him immerse himself, press the olives or grapes and take terumah in a state of ritual purity.

If he did not do this, he should only take olives and grapes that were not made fit to contract impurity from an unlearned person, for they will not contract impurity.

ג

עם הארץ שנעל בית בדו או גיתו בשעה שגמרו העם לדרוך והוליך את המפתח מיד לכהן אף על פי ששהה כמה ימים אחר שעברו הגיתות הרי הכהן בא ופותח בפניו ומטבילו ודורך ונוטל תרומה בטהרה ואם לא עשה כן לא יטול תרומה מע"ה אלא זיתים וענבים שאינן מוכשרין שאינן מקבלין טומאה:

4

If an unlearned person brought a priest a barrel of terumah wine or oil during the remainder of the year and told him: "I have separated consecrated wine or oil from it," even if only a revi'it, since his word is accepted with regard to the purity of the consecrated wine or oil, his word is accepted with regard to the entire amount.

Even during the time when winepresses and olive vats are active and the word of unlearned people is accepted with regard to terumah, their word is not accepted with regard to the empty containers to say that they are pure and may be used for terumah. Similarly, their word is never accepted with regard to empty containers to say that they are pure and may be used for consecrated liquids.

ד

הביא לו ע"ה חבית של תרומה בשאר ימות השנה ואמר הפרשתי בתוכה קדש אפילו רביעית מתוך שנאמן על טהרת הקדש נאמן על הכל אפילו בשעת הגיתות והבדים שעמי הארץ נאמנין על התרומה אינן נאמנין על הכלי הריקם לומר שהוא טהור לתרומה וכן אין נאמנין לעולם על כלי ריקם לומר שהוא טהור לקדש:

5

When there was a container of wine or oil and we saw an unlearned person waiting and protecting it so that he could take accompanying offerings from it, his word is accepted with regard to the purity of the container for even 70 days before the time when winepresses and olive vats are active. Before these 70 days, by contrast, their word is not accepted.

Where does the above apply? In the other portions of the land of Israel. In Jerusalem, by contrast, the word of unlearned people that empty earthenware containers are pure for consecrated articles is always accepted. This applies with regard to small utensils or large ones, whether they are full or empty. Implied is that the word of an unlearned person that a container is pure is accepted even though the liquids in the container are impure. Even if the garment of the unlearned person which is considered as impure due to midras enters the container, the container is assumed to be pure with regard to sacrificial foods. Why was such leniency shown? Because kilns for earthenware containers are not made in Jerusalem.

ה

כלי שהיה בתוכו יין או שמן וראינו ע"ה יושב ומשמרו כדי להוציא ממנו נסכים הרי הוא נאמן על טהרת הכלי ואפילו קודם לגיתות ולבדים בשבעים יום אבל קודם לשבעים אינן נאמנים במה דברים אמורים בשאר א"י אבל בירושלים נאמנים על כלי חרס הריקם לומר שהוא טהור לקדש לעולם בין כלים דקים בין כלים גסים בין מליאין בין ריקנים הרי הוא נאמן על הכלי אף ע"פ שהמשקין שבתוכו טמאין אפילו היה בגדו שהוא מדרס בתוך הכלי הרי הכלי בחזקת טהרה לקודש ומפני מה הקלו בהם מפני שאין עושין כבשונות בירושלים:

6

From Modi'it and closer, the word of unlearned people is accepted with regard to earthenware containers. Outside that area, their word is not accepted. Modi'it itself is sometimes considered as within that area and sometimes as outside.

What is implied? If a chavair was entering that town and an unlearned person carrying an earthenware container was departing, his word - that the container is pure with regard to sacrificial food - is accepted in Modi'it. If they were both either entering or departing, the word of the unlearned person is not accepted unless he is closer to Jerusalem than Modi'it.

ו

מן המודיעית ולפנים נאמנים על כלי חרס מן המודיעית ולחוץ אינן נאמנין והמודיעית עצמה פעמים כלחוץ ופעמים כלפנים כיצד היה חבר נכנס וע"ה יוצא וכלי חרס בידו הרי זה נאמן במודיעית לומר שהוא טהור לקדש היו שניהן נכנסין או שניהן יוצאין אינו נאמן עד שיהא לפנים מן המודיעית:

7

The following rules apply when a potter brings pots and places them down closer to Jerusalem than Modi'it. Potential customers come and he tells them that it is pure. If a chavair purchases a pot and brings it in, it is considered as pure with regard to sacrificial food, but not with regard to terumah, as we explained. If he purchased a pot and took it outside of Modi'it, it is impure, both for sacrificial foods and for terumah. This applies even though these are the same pots and the same potter. His word is accepted only within a radius beginning from Modi'it.

ז

קדר שהביא קדרות והניחן לפנים מן המודיעית ובאו הלוקחין והוא אומר להן שטהורות הן לקח קדירה ונכנס בה הרי היא טהורה לקודש אבל לא לתרומה כמו שביארנו לקח קדירה ויצא בה חוץ למודיעית הרי זו טמאה בין לקדש בין לתרומה אע"פ שהן הם הקדירות והוא הקדר עצמו אינו נאמן אלא לפנים מן המודיעית:

8

When one takes earthenware containers from a kiln no matter where it is located, they are considered pure, both with regard to sacrificial foods and with regard to terumah. We do not suspect that perhaps an unlearned person touched them. Even if they were taken from the first row and even if the kiln was open and half of its contents were already taken, containers taken by a chavair are considered as pure. For a decree was not established concerning utensils in a kiln.

ח

הלוקח כלי חרס מן הכבשן בכ"מ הרי אלו טהורין בין לקודש בין לתרומה ואין אומרים שמא נגע בהן ע"ה ואפילו לקח מן הסדר הראשון ואף על פי שהכבשן פתוח וכבר נלקח חציו שלא גזרו טומאה על כלים שבכבשן:

9

During the pilgrimage festivals, the impurity decreed upon the unlearned is suspended and they are considered as pure. For the entire Jewish people are considered as chavairim during the pilgrimage festivals. All of their utensils, their food, and their liquids are considered as pure during the festivals, for everyone purifies themselves and ascends to Jerusalem on the festivals. Therefore their word is accepted - whether with regard to sacrificial foods or with regard to terumah - throughout the festivals. After the festival passes, they are considered as impure again.

ט

טומאת ע"ה ברגל כטהורה היא חשובה שכל ישראל חברים הן ברגלים וכליהם כולם ואוכליהם ומשקיהן טהורים ברגל מפני שהכל מטהרין עצמן ועולים לרגל לפיכך הן נאמנים כל ימות הרגל בין על הקודש בין על התרומה משעבר הרגל חוזרין לטומאתן:

10

When a person opened his barrel of wine or of oil or began selling his dough during the festival, once the festival passes, the remainder of the contents of the barrel and the remainder of the dough are assumed to be impure, for they were touched by an unlearned person. Although he touched them only during the time that he is considered as a chavair, they are only considered as pure during the days of the festival.

י

הפותח חביתו ברגל והמתחיל בעיסתו ועבר הרגל הרי שאר החבית ושאר העיסה בחזקת טומאה שהרי נגעו בו ע"ה ואע"פ שלא נגע בה אלא בזמן שהוא כחבר אינה טהורה אלא בימי הרגל בלבד:

11

After the festival, on the night following the festival, the priests would immerse all the utensils that were in the Temple in a mikveh, because the unlearned people had touched them during the festival. Therefore they would tell the people: "Do not touch the Golden Table," when they would show it to the festive pilgrims so that, after the festival, it would not be considered as impure because they touched it and thus would require immersion and waiting until nightfall before it would regain purity. This is undesirable, because with regard to the showbread, Exodus 25:30 states: "It should be before Me continuously."

All of the sacred utensils require immersion and waiting until nightfall with the exception of the Golden Altar and the Copper Altar. They do not contract impurity, because their metal plating is considered as subsidiary to their inner material.

יא

אחר הרגל במוצאי י"ט היו מטבילין כל הכלים שהיו במקדש מפני שנגעו בהן עמי הארץ ברגל בשעת החג ולפיכך היו אומרים להן אל תגעו בשולחן בשעה שמראין אותו לעולי רגלים כדי שלא יהיה טמא במגעו אחר הרגל ונמצא צריך טבילה והערב שמש ונאמר בלחם הפנים לפני תמיד וכל הכלים היו טעונים טבילה והערב שמש חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת מפני שציפוייהן כבטלין לגביהן:

12

When an unlearned person says: "I have not contracted the impurity associated with a human corpse," or "This k'li has not contracted the impurity associated with a human corpse," his word is accepted. He or the k'li is immersed only because of the impurity associated with unlearned people and must wait until nightfall. There is, however, no need for the ashes of the red heifer to be sprinkled on him or it.

When does the above apply? When he is asked and he says that it is pure. When, however, a person takes a k'li from the domain of an unlearned person without clarification, it is suspected that it contracted the impurity associated with a human corpse and the ashes of the red heifer are sprinkled on it on the third and seventh days, as is the law regarding keilim that are found in any place outside of Jerusalem. As will be explained with regard to situations where impurity is questionable, a decree was not established with regard to the impurity of keilim found in Jerusalem.

יב

ע"ה שאמר טהור אני מטומאת מת או שאמר כלי זה טהור מטומאת מת נאמן ומטבילין אותו משום טומאת ע"ה בלבד וצריך הערב שמש ואינו צריך הזאה בד"א בששאלו ואמר טהור הוא אבל הלוקח כלי סתם מרשות ע"ה חוששין לו שמא טמא מת הוא ומזין עליו שלישי ושביעי ככל הכלים הנמצאים בכל מקום חוץ לירושלים שלא גזרו טומאה על הכלים הנמצאים בירושלים כמו שיתבאר בטומאת הספיקות:

Metamme'ey Mishkav uMoshav - Chapter 12

1

When a person entrusts keilim to an unlearned person or gives a k'li to an unlearned artisan to fix, they are considered to be impure because of the impurity associated with a human corpse and the impurity of midras. If the watchman is familiar with the owner of the keilim and knows that he is a priest who partakes of terumah, they are considered as pure with regard to the impurity associated with a corpse, but are considered to have contracted midras impurity. The rationale is that it is suspected that his wife sat on them while she was in the nidah state without his knowledge, since care is not taken with regard to ritual impurity in the homes of unlearned people.

א

המפקיד כלים אצל ע"ה או שנתן כלי לאומן ע"ה הרי אלו טמאים טמא מת וטמאין מדרס ואם מכירו שהוא אוכל בתרומה טהורים מטמא מת אבל טמאים מדרס מפני שאשתו נדה יושבת עליהם שלא מדעתו שהרי אין נזהרין מן הטומאות בבתי ע"ה:

2

When a person places his keilim down before an unlearned person and tells him: "Watch these for me," they are considered to have contracted midras impurity, but not the impurity associated with a human corpse. If he placed them on the shoulder of the unlearned person, they are considered to have contracted both types of impurity.

If one left his keilim in a synagogue, they are considered as pure, for it is not entirely a domain of unlearned persons. If he left his keilim in a bathhouse and found them as he left them, they are pure, but he is taught not to do this in the future.

If one left his vat or his cistern unattended, even if he entered a city and returned and found an unlearned person next to the vat or the cistern, they are considered as pure, because the unlearned person does not have license to enter.

ב

המניח כליו בפני עם הארץ ואמר לו שמור לי את אלו הרי אלו טמאין מדרס וטהורין מטמא מת הניחן על כתיפו טמאין מדרס וטמא מת שכח כליו בבית הכנסת הרי הן טהורין שאינו רשות ע"ה גמורה הניח כליו במרחץ ובא ומצאן כמות שהן טהורין ומלמדין אותו שלא יעשה כן הניח גיתו ובורו אף על פי שנכנס לעיר ובא ומצא ע"ה בצידו טהורין מפני שאין לו רשות שיכנס:

3

When a person entrusts the key to his house to an unlearned person, everything in the house is considered as pure, for he entrusted only the key to him for safekeeping.

ג

המוסר מפתח ביתו לע"ה כל שבבית טהור שלא מסר לו אלא שמירת המפתח:

4

When a person places his keilim in the lockers of a bathhouse and locked them, the keilim are pure, even if he gave the key to an unlearned person. Similarly, if he sealed the locker or made a sign on it, his keilim are pure even if the seal has been broken.

ד

המניח כליו בחלונות של מרחץ ונעל עליהם אף ע"פ שנתן המפתח לע"ה כליו טהורין וכן אם חתם על החלון או עשה לו סימן אפילו מצא החותם מקולקל הרי כל אלו טהורין:

5

When a chavair leaves an unlearned person in his house to watch it and the owner sits a certain distance away, when he sees the people who enter and depart, all the foods, liquids, and earthenware containers that are not tightly sealed are impure. By contrast, surfaces on which one lies or rides and earthenware containers that are tightly sealed are pure. If the owner cannot see the people who enter or depart, everything in the house is impure. Even if the unlearned person he left in the home was bound or had his hands and feet cut off, everything is considered as impure, because it was in the domain of an unlearned person.

ה

המניח ע"ה בתוך ביתו לשומרו וישב הוא מרחוק בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין הרי כל שבבית מן האוכלין והמשקין וכלי חרס שאינו מוקף צמיד פתיל טמאין אבל המשכבות והמרכבות וכלי חרס המוקף צמיד פתיל טהורין ואם אינו רואה לא את הנכנסין ולא את היוצאין כל שבבית טמא אפילו היה כפות או כרות ידים ורגלים הכל טמא מפני שהן ברשות ע"ה:

6

When a chavair slept in the home of an unlearned person and his clothes were folded and placed under his head and his sandal and his jug were placed before him, they are considered as pure, because they are assumed to be guarded by their owner. The unlearned person will not touch them for he will say to himself: "Now he will wake up and see me."

ו

חבר שהיה ישן בביתו של ע"ה והיו כלים מקופלים ומונחין תחת ראשו וסנדלו וחביתו לפניו הרי אלו טהורין מפני שהן בחזקת שמירת בעליהן ולא יגע בהן ע"ה שהרי הוא אומר עתה יעור ויביט בי:

7

When an unlearned person borrows a bed from a chavair and sleeps on it in the house of the chavair, only that bed and the area which he can touch when extending his hand from the bed are impure.

ז

ע"ה ששאל מחבר מטה שישן עליה וישן עליה בתוך ביתו של חבר אין טמא אלא אותה המטה ועד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו מאותה המטה וליגע:

8

When a chavair told an unlearned person: "Watch this cow for me so that it will not enter the house" or "...break these utensils," the house and the utensils are pure, for he charged him only with guarding the cow. If, however, he told him: "Watch this house for me so that the cow will not enter it" or "Watch these utensils so that it will not break them," the house and the utensils are impure.

ח

חבר שאמר לע"ה שמור לי פרה זו שלא תכנס לבית או שלא תשבר את הכלים הרי הבית והכלים טהורים שלא מסר לו אלא שמירת הפרה אבל אם אמר לו שמור לי בית זה שלא תכנס בו הפרה וכלים אלו שלא תשברם הרי הן טמאין:

9

The following rules apply when one leaves an unlearned person lying down in his house and departs. Whether he left him awake and discovered him awake when he returned, he left him sleeping and found him sleeping, or left him awake and found him sleeping, everything in the house is pure. If he left him asleep and he found him awake, any place that is close to him to which he can extend his hand and touch is impure.

Similarly, if one leaves craftsmen in his house, only the places that they can reach when they extend their hands and touch are impure. We do not say that perhaps they climbed onto a chair or a ladder and touched a k'li or food that was hanging on a high place on the wall.

ט

המניח ע"ה בתוך ביתו ויצא הניחו ער ומצאו ער ישן ומצאו ישן או שהניחו ער ומצאו ישן כל שבבית טהור הניחו ישן ומצאו ער כ"מ הקרוב ממנו שהוא יכול לפשוט את ידו וליגע בו טמא וכן המניח אומנין בתוך ביתו אין טמא אלא עד מקום שיכולין לפשוט את ידיהן וליגע ואין אומרים שמא עלו על גבי כסא או על סולם ונגעו בכלי או באוכלין התלויין למעלה בכותל:

10

When the wife of a chavair leaves the wife of an unlearned person - or two such women - to grind flour in her home, only the places which the wife of the unlearned person can reach when she extends her hand and touch are impure. This applies even if the mill stops for a time. We do not say that while one was grinding, the other searched through everything in the house and maybe even suspended herself and ascended to high places.

י

אשת חבר שהניחה אשת ע"ה טוחנת בתוך ביתה אפילו פסקה הריחיים ואפילו היו שתים אין טמא אלא מקום שיכולין לפשוט את ידן וליגע ואין אומרין שמא האחת טוחנת והשניה בלשה כל שבבית ושמא ניתלת ועלתה במקומות הגבוהות:

11

When a woman standing at the entrance to her house went in to take out a loaf of bread for a poor man and when she came out, found him standing at the side of loaves of bread, they are pure - even if they are terumah. The rationale is that it can be assumed that he would not touch anything without permission. Similarly, if a woman departed and when she returned, found the wife of an unlearned person stirring the coals that are under her pot, the pot is pure.

יא

האשה שנכנסה להוציא פת לעני יצאת ומצאתו עומד בצד ככרות אפילו תרומה הרי הן טהורות שאין חזקתו ליגע שלא ברשות וכן האשה שיצאה ומצאה אשת ע"ה חותה גחלים מתחת הקדירה הרי הקדירה טהורה:

12

When tax-collectors for the ruling kingdom entered a house to take security for money that is owed, everything in the house is impure. If they are accompanied by a gentile, their word is accepted if they say they did not touch something, because they are possessed by fear of the gentile.

When does the above apply? When there are witnesses that they entered or they have security which they took in their hands. If, however, they say on their own initiative: "We entered, but did not touch anything," their word is accepted. The rationale is: the same person whose words aroused our suspicion also allayed it.

יב

גבאי מלכות שנכנסו לתוך הבית למשכן כל שבבית טמא אם יש עמהם עכו"ם נאמנים לומר לא נגענו מפני שאימת העכו"ם עליהן במה דברים אמורים בזמן שיש שם עדים שנכנסו או שהיה המשכון בידם אבל אם אמרו הן מעצמן נכנסו אבל לא נגענו נאמנין שהפה שאסר הוא הפה שהתיר:

13

When thieves entered a house, only the path where the thieves walked is impure. The rationale is that they are afraid to search through the entire house. Instead, they take only what is at hand.

To what do they impart impurity on the path where they walk? To food, liquids, and open earthenware containers. Surfaces on which one lies or rides and earthenware containers that are sealed closed are pure. If there is a gentile or a woman among them, everything is impure.

יג

הגנבים שנכנסו לתוך הבית אין טמא אלא מקום רגלי הגנבים מפני שהן מפחדין מלבלוש אלא (דבר) שנוטלין במזומן ומה הן מטמאין במקום הליכתן האוכלין והמשקין וכלי חרס הפתוחים אבל המשכבות והמרכבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל טהורין ואם יש עמהן עכו"ם או אשה הכל טמא:

14

When tax-collectors and thieves repent and return the articles they took on their own initiative, and not because of fear, and when doing so, say: "When we entered, we did not touch anything that was in the house except what we took," their word is accepted even with regard to articles that were in their path.

יד

הגבאים והגנבים שעשו תשובה והחזירו מעצמן לא מחמת יראה ואמרו לא נגענו בכל מה שהיה בבית כשנכנסו הרי אלו נאמנים ואפילו על מקום רגליהן:

15

When a person leaves his house open and finds it open or finds it locked - and even if he left it locked and found it open - and nothing was stolen from it, everything in the house is pure. We assume that thieves opened the door and then changed their minds and did not enter.

טו

המניח את ביתו פתוח ומצאו פתוח או שמצאו נעול אפילו הניחו נעול ומצאו פתוח ולא נגנב ממנו כלום כל שבבית טהור שאני אומר הגנבים פתחוהו ונמלכו והלכו להם ולא נכנסו:

16

When a hatchet is lost in a house or left in one corner and found in another corner, all the contents of the house are impure, for we assume that an impure person entered the house and took it.

טז

קורדום שאבד בבית או שהניחו בזוית זו ובא ומצאו בזוית אחרת הבית טמא שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ונטלו:

17

When a person lives together with an unlearned person and shares a common courtyard, if he forgot articles in the courtyard - even barrels that were sealed close or an oven that was sealed close - they are considered as impure. For them to be considered as pure, he must construct a barrier ten handbreadths high around the oven so that it will not be in the domain of an unlearned person.

יז

הדר עם ע"ה בחצר ושכח כלים בחצר אפילו חביות מוקפות צמיד פתיל או תנור מוקף צמיד פתיל הרי אלו טמאין עד שיעשה לתנור מחיצה גבוהה עשרה טפחים כדי שלא יהא ברשות ע"ה:

18

When a chavair has a partition or a hut before the entrance to an unlearned person's home or an unlearned person has a partition or a hut before the entrance to a chavair's home, keilim in the hut or in the partition are impure, because the unlearned person has the right to enter this hut or this partition.

יח

חבר שהיתה לו מחיצה או סוכה לפני פתחו של ע"ה או שהיתה מחיצה או סוכה של ע"ה לפני פתחו של חבר כלים שבתוכה או כלים שבמחיצה טמאים מפני שיש לעם הארץ בסוכה זו או במחיצה זו רשות:

19

When the roof of a chavair is above the roof of an unlearned person, thechavair may lay out utensils there and place pure foods there under the presumption that their status has not changed, even though the unlearned person could extend his hand and touch them. Similarly, if his neighbor is a gentile, he need not be concerned about impurity or wine used for libations to a false deity.

If the roofs were next to each other on the same level or the roof of the unlearned person was higher and the chavair laid out utensils or left pure foods on his roof, every place to which the unlearned person could extend his hand and touch is considered to be impure.

יט

חבר שהיה גגו למעלה מגגו של ע"ה ה"ז שוטח שם כלים ומניח טהרות והן בחזקתן אע"פ שע"ה יכול לפשוט ידו וליגע וכן בעכו"ם אינו חושש לא משום טומאה ולא משום יין נסך היו הגגות זה בצד זה או שהיה גגו של ע"ה למעלה ושטח החבר כלים או הניח טהרות בגגו הרי כ"מ שיכול ע"ה לפשוט את ידו וליגע בחזקת טומאה:

20

When there are two courtyards, one inside the other, the inner one belonging to a chavair and the outer one, belonging to an unlearned person, the chavair may place his utensils in his courtyard and spread out his produce there, even though the unlearned person's hand could reach there. There is no suspicion that the unlearned person would touch them, because he would be considered as a thief.

כ

שתי חצרות זו לפנים מזו הפנימית של חבר והחיצונה של ע"ה חבר מניח שם כלים ושוטח שם פירות אף על פי שיד ע"ה מגעת לשם מפני שנתפש עליו כגנב:

21

When a courtyard is divided by a lattice-work barrier, with a chavair's domain on one side and an unlearned person's domain on the other side, the pure food belonging to the chavair is considered as pure, even though the unlearned person's hand could reach there. There is no suspicion that the unlearned person would touch it, because it is in the domain of the chavair.

כא

חצר החלוקה במסיפס וחבר בצד זה וע"ה בצד זה טהרותיו טהורות אע"פ שיד ע"ה מגעת מפני שהם ברשות החבר:

22

When the bucket of a chavair fell into the well of an unlearned person and the chavair went to get materials to lift it up, it is considered as impure. The rationale is that it was left unattended in the domain of an unlearned person for a given time.

כב

חבר שנפל דליו לתוך בורו של ע"ה והלך להביא במה יעלנו ה"ז טמא מפני שהונח ברשות ע"ה שעה אחת:

23

When the wife of an unlearned person enters the house of a chavair to take out the son or the daughter of the chavair or his animal, everything in the house is pure, because she entered without permission.

When a potter who is a chavair brings his pots to sell and he descends to a well to drink, those on the inner rows are pure, but those on the outer rows are impure. When does the above apply? When he placed them near the public domain, because the passersby will touch the outer ones as they walk by.

Different rules apply if they were placed down distant from the public domain. If he was carrying the tools of his trade in his hand, they are all impure, because his tools indicate that they were placed down to be sold and everyone will touch them. If he was not carrying the tools of his trade, they are all pure, for it can be assumed that no one touched them.

When a chavair places food or liquids down at the entrance to his store and enters, they are considered impure, for the passersby will touch them.

כג

אשת עם הארץ שנכנסה לתוך ביתו של חבר להוציא בנו או בתו או בהמתו של חבר כל שבבית טהור מפני שנכנסה שלא ברשות קדר חבר שהכניס קדירותיו למכור וירד לשתות הרי הפנימיות טהורות והחיצונות טמאות בד"א בשהניחן סמוך לרשות הרבים מפני שהעוברים והשבין נוגעים בחיצונות בשעת הליכה אבל היו רחוקות מרשות הרבים אם היו כלי אומנותו בידיו הכל טמאות מפני שכליו מוכיחין שהונחו למכור ויד הכל ממשמשות בהן אין כלי אומנותו בידו הכל טהורות חזקתן שלא נגע בהן אדם חבר שהניח אוכלין ומשקין על פתח חנותו ונכנס הרי אלו טמאים מפני שהעוברים והשבים ממשמשין בהן:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah