Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Tum'at Okhalin - Chapter 1, Tum'at Okhalin - Chapter 2, Tum'at Okhalin - Chapter 3

Video & Audio Classes
Show content in:

Tum'at Okhalin - Chapter 1

Introduction to Hilchos Tum'at Okhalin

Included in this text is one positive commandment: The laws of the impurity that affects liquids and foods and what makes them fit to contract it.

This mitzvah is explained in the ensuing chapters.

הלכות טומאת אוכלין - הקדמה

הלכות טומאת אוכלין מצות עשה אחת והיא דין טומאת אוכלין ומשקין והכשרן
וביאור מצוה זו בפרקים אלו:

1

All foods that are designated for human consumption, e.g., bread, meat, grapes, olives, and the like, are susceptible to ritual impurity. All foods that are not designated for human consumption are pure and are not susceptible to ritual impurity unless one had a specific intent and set them aside for human consumption. No foods are susceptible to ritual impurity unless it was first dampened with one of the seven liquids. This dampening is referred to as hechsher. These concepts are derived from Leviticus 11:38 which states: "When water will be placed on a seed...."

א

כל אוכל המיוחד למאכל אדם כגון לחם ובשר וענבים וזיתים וכיוצא בהן מקבל טומאה וכל שאינו מיוחד למאכל אדם ה"ז טהור ואינו מקבל טומאה אא"כ חישב עליו וייחדו למאכל אדם וזה וזה אינו מקבל טומאה עד שיבלל תחילה באחד משבעה משקין וזהו הנקרא הכשר שנאמר וכי יותן מים על זרע:

2

These are the seven liquids that make foods susceptible to impurity: water, dew, oil, wine, milk, blood, and honey.

They do not make foods susceptible to impurity unless they fall upon them as desired by the owner. Nor may they be squalid, for squalid liquids do not make food fit to contract impurity.

Once food has been made susceptible to ritual impurity, it retains that status after it is dry, with no liquid on it.

ב

ואלו הן השבעה משקין שמכשירין את האוכלין לטומאה: המים והטל והשמן והיין והחלב והדם והדבש ואינן מכשירין עד שיפלו על האוכלין ברצון הבעלים ולא יהיו סרוחין שהמשקה הסרוח אינו מכשיר וכיון שהוכשר האוכל אע"פ שיבש והרי הוא נגוב הרי זה מקבל טומאה:

3

When food has been dampened with fruit juice, e.g., berry juice or pomegranate juice, even though it is wet and was touched by a zav or the flesh of a corpse, it is pure, because it was not made susceptible to impurity by one of the seven liquids.

ג

אוכל שהיה בלול במי פירות כגון מי תותים ורמונים אף על פי שהוא בלול ונגע בו הזב או בשר המת הרי הוא טהור מפני שלא הוכשר באחד משבעה המשקין:

4

Only the seven liquids that we mentioned are considered liquids that are susceptible to ritual impurity. Other fruit juices, by contrast, neither make foods susceptible to ritual impurity, nor do they contract ritual impurity themselves at all.

ד

אין שם משקה שמקבל טומאה אלא שבעת המשקין שמנינו בלבד אבל שאר מי פירות כדרך שאין מכשירין כך אין מקבלין טומאה כלל:

5

When grapes and olives have not reached a third of their maturity, the liquids they produce do not make foods susceptible to ritual impurity, nor are these liquids themselves susceptible to ritual impurity. Instead, they are like other fruit juices and they are pure forever.

ה

זיתים וענבים שלא הביאו שליש משקין היוצאין מהן אינן מכשירין ולא מקבלין טומאה אלא הרי הן כשאר מי פירות שהן טהורין לעולם:

6

The following herbs are not susceptible to ritual impurity even though people eat them. The rationale is that they are not eaten to receive benefit from them as independent entities, but because they impart flavor, aroma, or appearance to other foods. They include: ginger, aldartzini, the primary spices, asafetida root, asafetida, pepper, or safflower. Similar laws apply with regard to all analogous substances.

ו

אלו דברים שאינן מקבלין טומאה אע"פ שבני אדם אוכלין אותן לפי שאינן נאכלין להנאת גופן אלא מפני שנותנין טעם במאכלות או מפני הריח או המראה ואלו הן: הקושט והחמס וראשי בשמים והתיאה והחלתית והפלפלין וחלות חריע וכן כל כיוצא בהן:

7

Dill can be assumed to be used to be eaten itself like other vegetables of the field. If it is intended to flavor a cooked dish, it does not contract the impurity of foods. Once dill has imparted flavor to a cooked dish, it is considered as a waste product and it does not contract the impurity of foods.

ז

השבת סתמו לאכילת גופו כשאר ירקות שדה ואם חשב עליו לקדירה אינו מתטמא טומאת אוכלין והשבת משנתנה טעם לקדירה ה"ז כזבל ואינה מתטמאה טומאת אוכלין:

8

Dates and dried figs that were placed in a cooked dish as spices still contract the impurity associated with foods until they become spoiled to the point that they are not fit for human consumption.

ח

התמרים והגרוגרות שנתן לקדירה כתבלין עדיין הן מתטמאין טומאת אוכלין עד שיפסדו מלאכול אדם:

9

If vetch was designated for human consumption, it contracts the impurity associated with foods.

ט

הכרשינים אם ייחדן למאכל אדם מתטמאין טומאת אוכלין:

10

Hearts of palm are considered as wood in every way. If they were cooked and fried, they contract the impurity associated with foods.

י

הקור הרי הוא כעץ לכל דבר ואם שלקו וטגנו מתטמא טומאת אוכלין:

11

Grape seeds and grape pomace, even though they were collected to serve as food, do not contract the impurity associated with foods.

יא

החרצנין והזגין אף על פי שכנסן לאוכלין אינן מתטמאין טומאת אוכלין:

12

Hard olives and grapes that slip out and emerge from under the beam of the press while the produce is being pressed are not susceptible to ritual impurity.

To what degree is this leniency granted? For four kabbin for every kor. If more than that amount emerge, they are susceptible to ritual impurity. If they were set aside to be eaten, even if there are less than four kabbin, they are susceptible to ritual impurity.

יב

זיתים וענבים הקשים שנפרצין ויוצאין מתחת הקורה בשעת הדריכה אינן מקבלין טומאה ועד כמה עד ארבעה קבין לכל כור היה הנפרץ יתר מזה מקבלין טומאה ואם כנסן לאוכלין אע"פ שהן פחות מארבעה קבין מקבלין טומאה:

13

Budding dates, budding fruit, underdeveloped fruit, and black cumin are all considered as foods and they are susceptible to ritual impurity.

יג

הכפניות והפגין והבוסר והקצח הרי הן כאוכלין ומקבלין טומאה:

14

Budding leaves from branches, carob trees, pepperweed and wild onions are not susceptible to impurity until they are sweetened.

יד

לולבי זרדים וחרובין ושל ערל ועלי הלוף השוטה אינן מקבלות טומאה עד שיתמתקו:

15

Mustard seeds, lupine beans, and other foods that are pickled are susceptible to the impurity associated with foods both after they have been sweetened and before they have been sweetened.

טו

החרדל והתורמסין ושאר כל הנכבשין מטמאין טומאת אוכלין בין משהמתיקו בין עד שלא המתיקו:

16

When olives have been pickled together with their leaves, the leaves are not susceptible to ritual impurity, for they have not been pickled to be eaten, only for the sake of their appearance.

טז

זיתים שכבשן בעלין שלהן אין העלין מקבלין טומאה שלא כבשן לאוכלין אלא למראה:

17

The hairs of zucchini and its flower are not susceptible to ritual impurity, because they are not food.

יז

כשות של קישות והנץ שלה אין מקבלין טומאה מפני שאינו אוכל:

18

When honey is in its beehive, it is susceptible to the ritual impurity associated with foods, even if one does not designate it as food in his mind. When one begins removing the honey, when the honey combs are broken, the honey is susceptible to impurity as a liquid. When honey flows out of a beehive, it is susceptible to impurity as a liquid. If one considers it as a food, it is susceptible to impurity as a food.

יח

דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה רדה הדבש משירסק החלות מתטמא משום משקה דבש הזב מכוורתו מתטמא טומאת משקין חשב עליו לאוכלין מתטמא טומאת אוכלין:

19

Oil that has congealed is neither considered as food, nor a liquid in this context. Even if one thinks of it while it is congealed as a food or a liquid, his thought is of no consequence. Similarly, when blood has congealed, it is neither considered as food, nor a liquid. If one thinks of it as a food, it is susceptible to the ritual impurity associated with foods. If one thinks of it as a liquid, his thought is of no consequence.

יט

השמן הקרוש אינו אוכל ולא משקה חשב עליו כשהוא קרוש בין לאוכלין בין למשקין בטלה דעתו וכן הדם שקרש אינו אוכל ולא משקה חשב עליו לאוכלין מתטמא טומאת אוכלין חשב עליו למשקין בטלה דעתו:

20

When milk has congealed, it is neither considered as food, nor a liquid. If one thinks of it as a food, it is susceptible to the ritual impurity associated with foods. If one thinks of it as a liquid, his thought is of no consequence.

כ

חלב שקרש לא אוכל ולא משקה חשב עליו לאוכלין מתטמא טומאת אוכלין למשקין בטלה דעתו:

21

Date honey is neither considered as food, nor a liquid. If one thinks of it as a food, it is susceptible to the ritual impurity associated with foods. If one thinks of it as a liquid, his thought is of no consequence. All other fruit juices are neither considered as foods, nor liquids with regard to ritual impurity. If one thinks of one as a food or a liquid, his thought is of no consequence.

כא

דבש תמרים לא אוכל ולא משקה חשב עליו לאוכלין מתטמא טומאת אוכלין למשקין בטלה דעתו ושאר כל מי פירות כולן לא אוכל ולא משקה חשב עליו בין לאוכלין בין למשקין בטלה דעתו:

22

Snow is neither considered as food, nor a liquid. If one thinks of it as a food, his thought is of no consequence. If one thinks of it as a liquid, it is susceptible to the ritual impurity associated with liquids. If a portion of it contracted impurity, the entire quantity is not considered as impure. If the snow was passed over an impure earthenware container, all of it becomes impure.

כב

השלג אינו אוכל ולא משקה חשב עליו לאוכלין בטלה דעתו למשקין מתטמא טומאת משקין נטמא מקצתו לא נטמא כולו העבירו על גבי כלי חרס הטמא נטמא כולו:

23

When one had in mind to use milk that is in the teats of a slaughtered animal, his thought is of no consequence and it is pure. If he had the intent to use congealed milk that is in the stomach of a slaughtered nursing animal, it is susceptible to the ritual impurity associated with foods.

כג

החלב שבכחל שחישב עליו בטלה דעתו והרי הוא טהור חשב על החלב שבקיבה הרי זה מתטמא טומאת אוכלין:

24

When grapes have been trodden upon, once one has crisscrossed over them, they are susceptible to the ritual impurity associated with liquids. If whole grapes remain, those grapes are susceptible to the ritual impurity associated with foods.

Similarly, when olives are loaded in an olive press, they are susceptible to the ritual impurity associated with liquids. If whole olives remain, those olives are susceptible to the ritual impurity associated with foods.

כד

ענבים שדרכן משיהלך בהן הדורך שתי וערב מתטמאין משקין נשתייר בהן גרגרין שלימים אותן גרגרין מתטמאין טומאת אוכלין וכן הזיתים משיטענום מתטמאין טומאת משקין נשתיירו בהן גרוגרות שלימין מתטמאין טומאת אוכלין:

25

Although it is forbidden to benefit from any of the following: produce that is orlah, mixed species that grew in a vineyard, the meat of an ox sentenced to be stoned that was slaughtered, the meat of a calf designated to have its neck broken, whether it was slaughtered beforehand or whether its neck was broken, the birds used to purify a person afflicted with tzara'at, a firstling donkey, a mixture of milk and meat, the meat of the red heifer, and meat from a sacrifice that is piggul or notar are all susceptible to the ritual impurity associated with foods.

כה

הערלה וכלאי הכרם ושור הנסקל שנשחט ועגלה ערופה בין שנשחטה בין שנערפה וציפורי מצורע ופטר חמור ובשר בחלב ובשר פרה אדומה והפיגול והנותר אף ע"פ שכל אלו אסורין בהנאה כולן מתטמאין טומאת אוכלין:

Tum'at Okhalin - Chapter 2

1

All foods that grow from the earth are not susceptible to ritual impurity until they are uprooted from the ground. As long as they are connected to the earth - even by a small root, as long as they can sustain themselves from it - they are not susceptible to impurity.

א

כל האוכלין הגדילין מן הקרקע אינן מקבלין טומאה עד שיעקרו אבל כל זמן שהן מחוברין אפילו כשורש קטן שיכולין לחיות ממנו אינן מקבלין טומאה:

2

When a branch of a fig tree was broken off, yet it is still connected by its bark, but it cannot sustain itself from it, all the fruit on it are susceptible to ritual impurity. There is an unresolved doubt with regard to this matter: Is the remainder of the tree considered as a handle to this broken branch or not?

ב

ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה שאינו יכול לחיות ממנה כל האוכלין שבו מתטמאין ויש בדבר ספק אם היה שאר האילן כמו יד לזה הייחור שנשבר או לאו:

3

When vegetables become dried out while budding, e.g., cabbage or squash that becomes dried out while budding, they are not susceptible to the impurity associated with foods. If produce was harvested with the intent of it being dried, it is considered as food until it becomes totally dry and hard like wood.

ג

ירקות שיבשו באיביהן כגון כרוב ודלעת שיבשו באיביהן אינן מתטמאין טומאת אוכלין ליקטן לייבשן הרי הן אוכלין כשהיו עד שייבשו ויעשו כעץ:

4

When the branches of a tree that contained fruit were broken off, the fruit is considered as having been harvested. Similarly, if a tree containing fruit dried out, the fruit is considered as having been harvested.

ד

אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין וכן אם יבש האילן ובו פירות הרי הן כתלושין:

5

When figs dry out when budding, they contract impurity in their place.

ה

תאנים שיבשו באיביהן מטמאות טומאת אוכלין במקומן:

6

All foods that come from living animals are not susceptible to ritual impurity until the animals die. If one slaughtered a domesticated animal, wild animal, or fowl, even though it is still in its death throes, it is susceptible to ritual impurity.

When do fish contract impurity? When they die. If a factor arose that caused a fish to be considered as tereifah and it contracted impurity when it is in its their death throes, there is an unresolved question: Is it considered as if it had died, because it already became tereifah? Or is it not susceptible to ritual impurity until it becomes inanimate like stone and does not move?

If a limb or meat that was loosely hanging from a domesticated or wild animal and could not rejuvenate itself was made fit to contract impurity, it is susceptible to impurity even when in its place attached to the animal, because it is already considered as food that has been separated. If the animal was slaughtered, the slaughter makes it fit to contract impurity, because the entire animal is considered as a "handle," to this limb. And when a "handle" is made susceptible to ritual impurity, the entire organ becomes susceptible, as will be explained. There is an unresolved question if an animal can become a "handle" to a loosely hanging limb or flesh in the animal's lifetime.

ו

כל האוכלין שהן מבעלי חיים אינן מקבלין טומאה עד שימותו שחט בהמה חיה ועוף אף על פי שעדיין הן מפרכסין מקבלין טומאה ודגים מאימתי מקבלין טומאה משימותו נולד בהן טריפה ונתטמאו כשהן מתנדנדין הרי יש בדבר ספק אם הן חשובין כמתים הואיל ונטרפו או אינן מקבלין טומאה עד שידמו כאבן ולא יתנדנדו האבר או הבשר המדולדלין בבהמה או חיה שאינן יכולין לחיות אם הוכשרו מקבלין טומאה במקומן מפני שהן חשובין כאוכל שפירש נשחטה הבהמה הוכשרו בשחיטה שהבהמה כולה כמו יד לאבר זה ויד שהוכשר הוכשר האבר כולו כמו שיתבאר ויש בדבר ספק אם תהיה הבהמה בחייה כמו יד לאבר או בשר המדולדלין בה:

7

When one slaughters a domesticated animal, wild animal, or fowl, all of its meat becomes susceptible to ritual impurity because of the blood that emerges at the time of ritual slaughter. Therefore, if no blood emerges at the time of ritual slaughter, all of the meat must be made susceptible to ritual impurity like all other foods that were not yet made susceptible to impurity.

ז

השוחט בהמה חיה ועוף הוכשר כל הבשר בדם שיצא בשחיטה לפיכך אם לא יצא מהן דם בשחיטה הרי כל בשרן צריך הכשר ככל האוכלין שלא הוכשרו:

8

When foods are made susceptible to impurity while they are attached to the earth or they were made susceptible with water that was attached to the ground, they are not susceptible to impurity. They receive this status only after coming in contact with water that is not in contact with the earth or with other liquids after the produce has been detached from the earth, as implied by Leviticus 11:34: "in any container." It can be inferred that a liquid does not make food susceptible to impurity unless it was lifted from the ground, like water in a container. If one drew water with a container and then poured it on the ground, it does not make food susceptible to impurity.

ח

אוכלין שהוכשרו כשהן מחוברין לקרקע או שהוכשרו במים המחוברים שבקרקע אינו הכשר עד שיוכשרו אחר שנעקרו במים התלושין מן הקרקע או בשאר משקין שנאמר בכל כלי אינו מכשיר עד שיתלש מן הקרקע כעין המים שבכלים שאב המים בכלי ונתנן בקרקע אינן מכשירין:

9

When a zucchini was planted in a flowerpot and it grew, even though portions of it emerged outside the flowerpot, it is not susceptible to ritual impurity. The rationale is that when a flowerpot has a hole through which a small root can protrude, produce growing in it is considered as attached to the earth and anything planted in it is not susceptible to ritual impurity. Similarly, if there was water in it, the water does not make produce susceptible to impurity.

ט

קישות שנטעה בעציץ והגדילה אף על פי שיצאת חוץ לעציץ אינה מקבלת טומאה ועציץ שהוא נקוב כדי שיצא בו שורש קטן הרי הוא כארץ והנטוע בו אינו מקבל טומאה וכן אם היו בו מים אינן מכשירין:

10

When a flowerpot does not have a hole, anything growing in it is susceptible to ritual impurity. If there is water in it, that water makes produce susceptible to impurity.

י

עציץ שאינו נקוב הרי הנטוע בו מקבל טומאה ואם היו מים בתוכו מכשירין:

11

Vessels made from animal turds or earth from which roots can break through and protrude do not cause plants to become susceptible to impurity. Even though they do not have a hole, they are considered as if they have a hole.

יא

כלי גללים וכלי אדמה שהשרשים יכולין לבקוע בהן ולצאת אינן מכשירין את הזרעים ואף על פי שאינן נקובין הרי הן כנקובין:

12

When a flowerpot was filled with earth until its edge, it is no longer considered as a container. Instead, it is considered as a flat surface that does not have an edge, for it is no longer a receptacle.

יב

עציץ שמילאהו עפר עד שפתו אינו חשוב כלי אלא הרי הוא כטבלא שאין לה שפה שאינו כלי קיבול:

13

When impure liquids fall on foods, the foods become impure even though they fell contrary to the desire of the owner. The rationale is that the food's contraction of impurity occurs at the same time as it became susceptible to impurity. This applies provided the liquids are not on the earth.

יג

משקין טמאין שנפלו על האוכלין נטמאו אף על פי שנפלו שלא ברצון הבעלים שהרי הטומאה וההכשר באין כאחת והוא שלא יהיו בקרקע:

14

Whenever food has spoiled and rotted to the point that it is no longer fit for human consumption, it is not susceptible to ritual impurity. Similarly, a liquid that has spoiled and become foul to the point that it is no longer fit for human consumption is not susceptible to ritual impurity, just as it does not make foods susceptible to ritual impurity, as implied by Leviticus 11:34: "which he shall drink."

יד

כל אוכל שנפסד ונסרח עד שאינו ראוי למאכל אדם אינו מקבל טומאה וכן משקה שנסרח ונפסד ואינו ראוי לשתיית אדם אינו מקבל טומאה כדרך שאינו מכשיר שנאמר אשר ישתה:

15

When one cooked an animal's hide or thought of partaking of a placenta, they contract ritual impurity as an independent entity.

טו

העור ששלקו והשליא שחישב עליה לאכילה מתטמאין טומאת אוכלים בפני עצמן:

16

When one cooks the hide of a donkey, there is an unresolved question whether it contracts ritual impurity as an independent entity, because it was cooked or it does not contract impurity, because it is very disgusting.

טז

עור החמור ששלקו הרי זה ספק אם מתטמא טומאת אוכלים בפני עצמו מפני ששלקו או אינו מתטמא מפני שהוא מאוס הרבה:

17

Kernels of wheat that are found in cattle turds or barley that is found in animal turds that were collected are not susceptible to ritual impurity. If one thought of partaking of them, they contract the ritual impurity associated with foods.

יז

חטים שבגללי בקר ושעורים שבגללי הבהמה שליקטן אין מקבלין טומאה ואם חישב עליהן לאכילה מתטמאות טומאת אוכלין:

18

When food became impure and after it became impure, it spoiled and rotted, if it became unfit for a dog to eat or it became dry like a shard, it is pure. If it became unfit for human consumption, but it is still fit for a dog, it remains impure as it was beforehand.

Whenever food becomes impure, it cannot regain purity by being immersed in a mikveh.

יח

כל אוכל שנטמא ואחר שנטמא נפסל ונסרח אם נפסל מלאכול הכלב או שיבש כחרש ה"ז טהור ואם נפסל מלאכול אדם ועדיין הוא ראוי לכלב ה"ז טמא כשהיה וכל האוכלין שנטמאו אין להן טהרה במקוה:

19

When one sows impure seeds, the plant that grows from them is pure, even if it is an entity whose seed does not decompose. The above applies provided the seeds sprout roots. If, however, they do not sprout roots, they remain impure even if the seed decomposes.

יט

זרעים טמאים שזרעם הרי הצומח מהן טהור ואפילו בדבר שאין זרעו כלה והוא שהשרישו אבל קודם השרשה הרי הן בטומאתן אפילו בדבר שזרעו כלה:

20

When food is attached to a utensil, it is no longer considered as food. If the utensil becomes impure, it contracts the impurity of the utensil. Since the food serves as wood, it is considered as wood.

כ

אוכלין שמחוברין לכלים בטלו מתורת אוכל ואם נטמא הכלי הרי הן מתטמאין בטומאת הכלי הואיל והן משמשין תשמיש עץ הרי הן כעץ:

21

Whenever a liquid contracts impurity and afterwards spoils and becomes foul, it remains impure forever. For the impurity of a liquid never departs, even if it becomes unfit for a dog to drink. Liquid that becomes impure can never regain purity. The only exception is water, i.e., if one immersed impure water in a mikveh, when the water of the mikveh covers the impure water, it regains purity.

Hot impure water can be immersed in a cold mikveh. Similarly, cold water can be immersed in hot water, foul water can be immersed in pleasant water, and pleasant water in foul water.

כא

כל משקה שנטמא ואחר שנטמא נפסד ונסרח הרי זה בטומאתו לעולם שאין המשקה יוצא על ידי הכלב לעולם ואין למשקה שנטמא טהרה חוץ מן המים בלבד שאם הטביל מים טמאים במקוה כיון שצפו מי מקוה עליהן טהרו ומטבילין חמין בצונן וצונן בחמין ורעים ביפים ויפים ברעים:

22

When a staff was thoroughly wet with impure liquids, if a portion of it was immersed, the water on the other portion is not purified until it is immersed in its entirety.

כב

מקל שהיא מליאה משקין טמאים והטביל מקצתה במקוה לא טהרו המים שעל מקצתה עד שיטבול את כולה:

23

When snow becomes impure and a portion of it is joined to the waters of a mikveh, since a portion became pure, it becomes pure in its entirety.

כג

שלג שנטמא והשיק מקצתו למי מקוה הואיל וטהר מקצתו טהר כולו:

24

Temed that became impure - whether it became impure after the water was mixed with the grape dregs or whether the grape dregs were mixed with impure water - until it becomes vinegary, it can be brought into contact with a mikveh and purified, for it is like water. Once it becomes vinegary, it's like wine and it cannot be purified in a mikveh.

כד

התמד הטמא בין שנטמא אחר שתמדו בין שתמדו במים טמאים עד שלא החמיץ משיקו במקוה ויטהר שהרי הוא כמים משהחמיץ הרי הוא כיין ואין לו טהרה במקוה:

25

When a pot was filled with liquids, e.g., honey, wine, or the like, and placed in a mikveh and then a person who was a primary derivative of impurity extended his hand outward and touched the liquids, the liquids become impure even though they are in the mikveh. And the pot contracts impurity from the liquids in it, even though it is in the mikveh.

If, by contrast, the pot contained water, the pot is pure, because a derivative of impurity never imparts impurity to an earthenware container. Nor does the water it contains contract impurity, for it is mixed with the water of the mikveh. If, however, a person who is considered a source of impurity extended his hand and touched it, the pot becomes impure, for a mikveh does not impart purity to an earthenware container.

כה

קדירה שמליאה משקין כגון דבש ויין וכיוצא בהן ונתונה בתוך המקוה ופשט הראשון לטומאה את ידו ונגע בה הרי זה מטמא את המשקין אף על פי שהיא בתוך המקוה ונטמאת הקדירה מחמת המשקין שבתוכה אע"פ שהיא בתוך המקוה היתה מליאה מים הקדירה טהורה שאין הראשון מטמא כלי חרס לעולם ואין המים שבתוכה טמאים מפני שהן מעורבים במי המקוה פשט אב הטומאה את ידו ונגע בה נטמאת הקדירה שאין המקוה מטהר כלי חרס:

26

Drainage water can be assumed to be impure. If rain water descended upon it to the extent that it became the majority, the mixture is pure. If they are of equal quantities, everything is impure, whether the water is found in a container or on the earth.

When does this apply? When the drainage water came first. If, however, the rain water came first and then even the slightest amount of drainage water fell upon them, everything is impure, for when impure liquids descend into pure liquids, even the slightest amount imparts impurity.

כו

מי שפיכות הרי הן בחזקת טומאה ירדו עליהן מי גשמים אם רבו עליהן הרי הן טהורים מחצה למחצה הכל טמא בין בכלים בין בקרקעות אימתי בזמן שקדמו מי שפיכה אבל קדמו מי גשמים וירדו עליהן כל שהוא ממי שפיכות הכל טמא שמשקין טמאין שירדו לטהורים מטמאין בכל שהוא:

27

When a person spreads mud on the roof of his house or if he washes his clothes and water is dripping from them and then it rained and the dripping increased, we conclude that the majority is rain water and the water that drips is pure.

כז

הטורף את גגו והמכבס את כסותו והרי הן מנטפים ירדו עליהן גשמים ורבו הנטיפות הרי רבו מי גשמים עליהן והנוטפים מהן טהורין:

28

The following rules apply when a person applied ritually pure oil to his body and afterwards contracted impurity. If he immersed himself while the oil is still on his body, if merely the amount of oil to rub on a small finger was applied, the oil is pure as it was originally.

If a person applies impure oil to his body and immerses himself, the oil on his body does not regain purity. Instead, if there is moist oil on his body, the oil remains impure. If there is not enough that feels moist, it is nullified because of the small amount that is there.

כח

הסך שמן טהור ונטמא זה האדם וטבל והרי השמן על בשרו אם היה כדי סיכת אבר קטן הרי הוא טהור כשהיה מקודם סך שמן טמא וטבל לא טהר השמן שעליו אלא אם נשאר ממנו משקה טופח הרי השמן בטומאתו ואם לא נשאר ממנו כדי להטפיח ממנו בטל במיעוטו:

Tum'at Okhalin - Chapter 3

1

We have already explained that food does not contract impurity until it is made fit to do so and that all food that is not designated for human consumption does not contract ritual impurity until it is designated for human consumption.

א

כבר ביארנו שאין האוכלין מתטמאין עד שיכשרו ושכל אוכל שאינו מיוחד למאכל אדם אינו מקבל טומאה עד שייחדו לאדם:

2

The following rules apply when food is designated for human consumption in one locale, but is not designated for human consumption in another place. In a place where it is so designated, special intent is not necessary to designate it for human consumption. In a place where it is not so designated, one must have a special intent to designate it for human consumption and then it will be susceptible to ritual impurity. Any food that will ultimately impart impurity to a person or to keilim need not be exposed to liquids to become susceptible to ritual impurity.

ב

אוכל שהוא מיוחד לאדם במקום הזה ואינו מיוחד לאדם במקום אחר במקום שהוא מיוחד בו אינו צריך מחשבה לייחדו לאדם ובמקום שאינו מיוחד בו צריך מחשבה לייחדו לאדם ואח"כ יקבל טומאה וכל אוכל שסופו לטמא אדם וכלים אינו צריך הכשר:

3

There are foods that require exposure to liquids, but do not require a special intent. There are foods that require a special intent, but do not require exposure to liquids, foods that require special intent and exposure to liquids, and foods that require neither special intent, nor exposure to liquids.

What is implied? All foods that are designated for human consumption in any place require exposure to liquids, but do not require special intent. Kosher fish and kosher locusts in all places and non-kosher locusts and fish in rural areas are considered as designated for human consumption and require exposure to liquids, but do not require a special intent. Similarly, in all places, the fat of a kosher animal that died requires exposure to liquids, but does not require special intent.

The following require special intent and exposure to liquids: Meat that was separated from a living being, whether a human, animal, or fowl, the carcass of a non-kosher fowl, in rural areas, the fat of a kosher domesticated animal that was ritually slaughtered - even though it was exposed to liquids when slaughtered, it requires a second exposure after one had the intent to partake of it, and all wild vegetables, e.g., very pungent onions and mushrooms. Similarly, in rural areas, small locusts and fish require a special intent. When endives were sown for animal fodder and then the owner changed his mind and thought of using them for human consumption, they are not subject to ritual impurity unless he had such intent after they were picked. For an intent that one had while produce is connected to the earth is not significant. When one collected endives for an animal, washed them, and then thought to serve them to a human being, they must be exposed to liquids again after the change of mind. Similar laws apply in all analogous situations.

If one thought of partaking of the the allal, it can contract the impurity associated with foods. If not, it is considered as wood and it is not susceptible to ritual impurity. Similarly, bones that are joined to meat, the giddim, the soft portions of the horns and the hoofs, the thin feathers and the wooly hairs of a fowl, the soft portion of its nails and its beak that are embedded in its flesh require special intent and exposure to liquids.

The following require neither special intent, nor exposure to liquids: the carcass of an animal from a kosher species, the carcass of a fowl from a kosher species, and the fat of a domesticated animal in large cities. None of these require either special intent, or exposure to liquids. The rationale is that since they are designated for human consumption, there is no need for special intent. They do not require exposure to liquids for ultimately, an olive-sized portion of them can impart impurity to a person or to a k'li and any substance that imparts impurity of a more severe type does not require exposure to liquids.

The following require special intent, but not exposure to liquids: The carcass of a fowl from a kosher species in rural areas and the carcass of an animal from a non-kosher species in all places. The above applies when one has in mind to partake of less than an olive-sized portion. An olive-sized portion, by contrast, is a primary source of impurity.

ג

יש אוכלין שצריכין הכשר ואינן צריכין מחשבה ויש שצריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר ויש שצריכין מחשבה והכשר ויש שאין צריכין לא מחשבה ולא הכשר כיצד כל האוכלין המיוחדין לאדם בכ"מ צריכין הכשר ואין צריכין מחשבה דגים טהורים וחגבים טהורים בכל מקום וחגבים טמאים ודגים טמאים בכפרים הרי הן מיוחדין לאדם וצריך הכשר ולא מחשבה וכן חלב בהמה טהורה שמתה צריך הכשר ולא מחשבה בכ"מ ואלו צריכין מחשבה והכשר בשר הפורש מן החי בין מן האדם בין מן הבהמה בין מן העוף ונבלת העוף הטמא וחלב בהמה טהורה שחוטה בכפרים אע"פ שהוכשר בשחיטה צריך הכשר שני אחר המחשבה ושאר כל ירקות השדה כגון הבצלים הקשים ביותר והפטריות וכן חגבים ודגים קטנים צריכין מחשבה בכפרים עולשין שזרען לבהמה ונמלך עליהן לאדם אינן מקבלין טומאה עד שיחשוב עליהן אחר שיתלשו שמחשבת חיבור אינה מחשבה עולשין שליקטן לבהמתו והדיחן ונמלך עליהן לאדם צריכין הכשר שני אחר המחשבה וכן כל כיוצא בזה האלל אם חשב עליו לאכילה מקבל טומאת אוכלין ואם לאו הרי הוא כעץ ואינו מקבל טומאה וכן העצמות המחוברין בבשר והגידים והמקומות הרכים מן הקרנים ומן הטלפים והכנפים והנוצה והמקומות הרכים מן הצפרנים ומן החרטום המובלעין בבשר צריכין הכשר ומחשבה ואלו שאין צריכין לא מחשבה ולא הכשר נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת העוף הטהור וחלב בהמה טהורה בכרכים לפי שהן מיוחדין למאכל אדם אין אחד מאלו צריך מחשבה ואינן צריכין הכשר מפני שסופן לטמא אדם וכלים בכזית וכל המטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר ואלו צריכים מחשבה ואינן צריכין הכשר נבלת העוף הטהור בכפרים ונבלת בהמה טמאה בכ"מ והוא שחישב על פחות מכזית אבל כזית אב טומאה הוא:

4

When a Jew slaughters a non-kosher animal for a gentile and slits the two - or the majority of the two - signs of ritual slaughter, it imparts the impurity associated with food as long as it is in its death-throes. It does not require a specific intent, for when a Jew slaughters an animal for a gentile to eat, there is no greater special intent. It does not require exposure to liquids, for ultimately, it will impart impurity of a more severe type.

If he only slit one of the signs of ritual slaughter or stabbed it in the throat, it does not contract the impurity associated with foods. Similarly, if a gentile slaughtered a kosher animal for a Jew, slitting the two - or the majority of the two - signs of ritual slaughter, it imparts the impurity associated with food as long as it is in its death-throes and it does not need to be exposed to liquids. If he only slit one of the signs of ritual slaughter or stabbed it in the throat, it does not contract the impurity associated with foods and is considered like other animal carcasses.

ד

ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי ושחט בה שנים [או רוב שנים] הרי זו מתטמאה טומאת אוכלין כל זמן שהיא מפרכסת ואין צריכה מחשבה שהרי ישראל שחטה לאכילת העכו"ם ואין לך מחשבה גדולה מזו ואינה צריכה הכשר לפי שסופה לטמא טומאה חמורה שחט בה אחד או שנחרה אינה מטמאה טומאת אוכלין וכן עכו"ם ששחט בהמה טהורה לישראל ושחט בה שנים או רוב שנים מתטמא טומאת אוכלין כל זמן שהיא מפרכסת ואינה צריכה הכשר שחט בה אחד או נחרה אינה מטמאה טומאת אוכלין והרי היא כשאר הנבילות:

5

When a person cuts meat from a limb severed from a living animal and, afterwards, considered using it as food, it requires exposure to liquids to become susceptible to impurity. If he thought of using it as food and then severed it, it does not require exposure to liquids, because it imparts the severe impurity associated with an animal carcass. And whenever a substance imparts severe impurity, it need not be exposed to liquids.

ה

החותך בשר מאבר מן החי של בהמה ואחר כך חישב עליו צריך הכשר חישב עליו ואח"כ חתכו אינו צריך הכשר מפני שמטמא טומאה חמורה כנבילה וכל המטמא טומאה חמורה אינו צריך הכשר:

6

When a person has in mind to partake of less than an olive-sized portion of the carcass of a non-kosher animal and combined it with other foods to complete the egg-sized portion of impure foods required to impart impurity, the entire amount need not be exposed to water. The rationale is that were one to increase the portion that is less than an olive-sized portion in the egg-sized portion until it was the size of an olive, it would impart severe impurity.

Similarly, when there is an olive-sized portion of meat from an animal that one had in mind to eat that was covered with dough until it reached the size of an egg, since it does not impart impurity when touched because of the dough, it is necessary that one have in mind to use it as food. The dough need not be exposed to liquids to contract impurity. The rationale is that the entire measure can impart impurity when carried, because of the olive-sized portion of the animal carcass it contains. Even though it does not impart impurity when touched, it is considered as if it is ultimately capable of imparting more severe impurity. Therefore it need not be exposed to liquids.

ו

פחות מכזית מנבלת בהמה טמאה שחישב עליו והשלים עליו כביצה מאוכלים אחרים אין הכל צריך הכשר הואיל ופחות מכזית שבכל הביצה אם השלימו לכזית מטמא טומאה חמורה וכן כזית מנבלת בהמה טמאה שחישב עליו והניחה בבצק עד שהשלים לכביצה הואיל ואינו מטמא במגע מפני הבצק ה"ז צריך מחשבה ואין הבצק הזה צריך הכשר הואיל וכל השיעור הזה מטמא במשא מפני כזית נבילה שבתוכו אע"פ שאינו מטמא במגע הרי סופו לטמא טומאה חמורה לפיכך אין צריך הכשר:

7

When there is less than an olive-sized portion of a human corpse to which other foods were added so that an egg-sized portion of food would be reached, one must have in mind partaking of the entire amount for it to become susceptible to impurity, since generally, the entire amount is considered of no importance by all people. The entire amount does not require to be exposed to water, because of the meat from the corpse that it contains.

ז

פחות מכזית מבשר המת שהשלים עליו כביצה משאר אוכלין הכל צריך מחשבה שהרי בטל הכל אצל כל אדם ואין הכל צריך הכשר מפני בשר המת שבכללו:

8

When an olive-sized portion of a human corpse is covered with dough, the entire amount imparts the severe impurity associated with a human corpse.

ח

כזית מן המת שחפהו בבצק הכל מתטמא טומאה חמורה:

9

When a person cuts flesh from a living human being to feed to an animal, if afterwards, he thinks of using it as food for humans, for it to impart the impurity associated with foods, he must have such an intent, but it need not be exposed to water.

ט

החותך בשר מאדם חי להאכילו לכלב אם חישב עליו למאכל אדם הרי זה צריך מחשבה ואינו צריך הכשר:

10

When a chick falls into a vat of wine and dies, even though the vat is located in a city, it becomes repulsive in the vat. Therefore to become susceptible to ritual impurity, one must have a specific intent to partake of it.

If, when one lifted it out of the vat, he thought of feeding it to a gentile, it imparts impurity, for he thought of using it for human consumption. If he thought of feeding it to a dog, it does not contract the impurity associated with foods. If the person who thought of feeding it to a person was a deafmute, a mentally or emotionally compromised person, or a minor, it is pure. If such individuals lifted it out of the vat to feed it to a person, it is impure, for their deeds are significant, but not their intent.

י

גוזל שנפל לגת ומת אף ע"פ שהגת במדינה הרי נמאס בגת ולפיכך צריך מחשבה חישב עליו כשהעלהו להאכילו לנכרי ה"ז מטמא שהרי חישב עליו למאכל אדם חישב עליו להאכילו לכלב אינו מתטמא טומאת אוכלים היה זה שחישב עליו להאכילו לאדם חרש שוטה וקטן ה"ז טהור העלוהו כדי להאכילו לאדם הרי זה טמא שיש להן מעשה ואין להן מחשבה:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here. The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah