Get the best of content every week!
Find answers to fascinating Jewish questions, enjoy holiday tips and guides, read real-life stories and more!

Daily Study: Hayom Yom

Show content in:
Shabbat Tamuz 21 5703
Torah lessons: Chumash: Pinchas, Shevi’i with Rashi.
Tehillim: 104-105.
Tanya: To explain: (p. 357) ... the Tetragrammaton ... (p. 361).

We do not say she’he’cheyanu during the Three Weeks,1 even on Shabbat.

It is written: They shall make Me a sanctuary and I shall dwell within them.2 “Within them” means within every one of Israel. For within every Jew, the core point of the heart’s inner essence is a sanctuary for His dwelling (may He be blessed).

The site of the sanctuary remains sacred, even in times of exile and desolation. In Midrash Sh’mot Raba Chapter 2, R. Acha says: “The Shechina (Divine Presence) never departs from the Western Wall.” All the desolation is limited to the buildings. So, too, is the case with the personal sanctuary within each of Israel; the foundation is whole, clear and pure, as it is written, I am asleep but my heart is alert.3 Midrash Raba comments: “I am asleep for mitzvot, but my heart is alert for acts of kindness; I am asleep for charities, but my heart is alert to perform them.” Every form of (spiritual) desolation (may G‑d rescue us from such) found in the people Israel is only in those aspects of the people analagous to buildings above the foundation. The foundation of the individual sanctuary, however, remains in its holy state.

Compiled and arranged by the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 5703 (1943) from the talks and letters of the sixth Chabad Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory.


Between Tamuz 17 and Tisha B’Av (Av 9).


Sh’mot 25:8.

שבת כא תמוז (תש"ג)
שיעורים: חומש: פנחס, שביעי עם פירש"י..
תהילים: קד-קה.
תניא: וביאור הענין... הוי' כו'.

אין מברכים שהחיינו בין המצרים ואפילו בשבת.

כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א [כל אחד ואחד] מישראל, שבכאו"א [שבכל אחד ואחד] מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו יתברך. והנה מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום קדוש הוא. וכדאיתא בשמות רבה פ"ב [פרשה ב'] א"ר [אמר רב] אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי. וכל ענין השימום הוא בהבנינים, וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכאו"א [שבכל אחד ואחד] מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמ"ש [וכמו שכתוב] אני ישנה ולבי ער, ואיתא במד"ר [במדרש רבה] אני ישנה מן המצות ולבי ער לגמ"ח [לגמילות חסדים] אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן, דכל ענין השימום, ר"ל [רחמנא ליצלן], שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ להיסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.