Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Daily Study: Hayom Yom

Video & Audio Classes
Show content in:
Shabbat Sivan 16 5703
Torah lessons: Chumash: Beha'alotecha, Shevi'i with Rashi.
Tehillim: 79-82.
Tanya: Ch. 5. Concerning (p. 299)...Shaar 44, ch. 3). (p. 301).

The early sages, who were like angels1 (may their merit protect us) have already determined that the healing of the soul is like the healing of the body:

The crucial first step is to identify the location of the illness, whether it is caused by the crassness, grossness and corruption of his physical body or by a failing in his soul-powers, the person being inclined to undersirable traits like arrogance or falsehood and the like. Or, the source of the malady may be habit - inadequate rearing or unwholesome environment having brought on bad habits.

Without ascertaining the specific site of the illness and the cause of infection, it is impossible to embark on a cure. One can only prescribe an orderly proper conduct in all matters, what to do and what to avoid. To "do good"2 in terms of observing mitzvot, designating times for Torah-study and acquiring good character traits - and also to "turn away from evil."3

Most urgent of all, however, is that the patient make himself aware of two things: a) to know that he is ill, and desire most fervently to be cured of his malady; b) to know that he can be cured, with hope and absolute trust that, with G‑d's help, he will indeed be cured of his sickness.

Compiled and arranged by the Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, of righteous memory, in 5703 (1943) from the talks and letters of the sixth Chabad Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchak Schneersohn, of righteous memory.

Footnotes
1.

Allusion to the Talmudic statement: "If the first (or early ones, i.e. our predecessors) were like angels, then we are like men; if they were like men, we are like donkeys."

3.

Ibid.

שבת טז סיון (תש"ג)
שיעורים: חומש: בהעלותך, שביעי עם פירש"י..
תהילים: עט-פב.
תניא: פרק ה. והנה...פרק ג].

כבר החליטו הראשונים כמלאכים זי"ע [זכותם יגן עלינו], אשר רפואת הנפש היא כרפואת הגוף.

לכל לראש צריך לסמן מקום החולי: אם הוא מצד שחומר גופו עב גס ומושחת, או שהחסרון הוא בכחות נפשו, שיש לה נטיות לענינים רעים כמו גאוה, שקר וכדומה, או שמקור החולי הוא בהרגילות, שמפני רוע החינוך או רוע הסביבה בא לרגילות רעות.

עד אשר לא יתבררו פרטי מקום החולי וסיבת אחיזת המחלה אי אפשר להתחיל ברפואתו, כי אם לסדר אופן הנהגה ישרה בכל הדברים במה שיעשה ובמה שימנע את עצמו מהם: בועשה טוב בקיום המצות קביעות עתים לתורה קנין מדות טובות, ובסור מרע. אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזה"י [בעזרת השם יתברך] יתרפא מחליו.